נזכור אותם בגבורתם

זכרון לאומי שמדגיש את השכול, האבל וההחמצה, אינו מכבד את הנופלים. עלינו לזכור אותם כגיבוריה וכבוניה של מדינת ישראל, שהותירו אחריהם מסורת של נכונות ואומץ לעמוד כנגד האויב
אף שהסוציאל־דמוקרטים הגרמנים נרדפו על ידי המשטר הנאצי, לאחר המלחמה הם מיהרו לקלוט נאצים לשעבר לשורותיהם ולסייע להדחקת הפשעים שביצעו. ההיסטוריונית קריסטינה מאייר חקרה את הנושא ויש לה מסקנות חשובות. ראיון
ונצואלה היא דוגמה חיה לכל מה שרע בסוציאליזם ובתכנון ריכוזי: עוני, מחסור וחוסר יציבות. הדיכוי האלים והרצחני של המחאה האזרחית במדינה מביא את העריצות לשפל חדש
במאמר שפרסם זיגמר גבריאל בגרמניה הוא כתב שבביקור בישראל עליו להיות "שגריר של ערכי המערב". היסטוריונים מתחו ביקורת על אמירתו כי "הסוציאל־דמוקרטים והיהודים היו הקורבנות הראשונים של השואה"

בחירת העורך

יום הזיכרון האלטרנטיבי ומחירו של מחיר הדמים

האם בעתיד יכללו גם לוחמי 'צבא ההצלה' של קאוקג'י כחללי מערכות ישראל? שלוש עובדות שצריכים לדעת על יום הזיכרון הישראלי.

מהארכיון

זיכרון, עצמאות והפלא הציוני

בניגוד למה שאומרים לנו אנשי ה"ביקורת", ימי השואה, הזיכרון והעצמאות אינם ימים של "חשבון נפש" לאומי עכשווי, אלא ימים של תיעוד והפקת לקחים היסטוריים. רן ברץ חוגג 68 למדינה

הכותבים שלנו

לכל הכותבים ›
Simple Share Buttons

Logo

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו