עלה ברשת: מה חושבים יהודי ארצות-הברית על רובים

יהודי ארצות-הברית נרתעים מרובים, ובכך הם שונים מן האמריקני והישראלי הממוצעים

העיתונאי היהודי-אמריקני ג'פרי גולדברג טען פעם כי "הסיבה שכל-כך הרבה ישראלים הם חסרי חוש-הומור היא שיש לישראל חיל-אויר. מי צריך בדיחות כשיש לך אף-16?" העיתונאי שמואל רוזנר אמר בתגובה שגולדברג חושף שלא מדעת את המשקע הגלותי התלוש, הלא-אמריקני בעליל, בזהות היהודית-אמריקנית. שהרי את אפגינסטן ועירק מפציצים מטוסי אף-16 אמריקנים, "ואם יהודים-אמריקנים הם חלק מאמריקה יהיה זה הוגן לומר שגם להם יש מטוסים".

שתי הרציחות ההמוניות שבוצעו לאחרונה, במקדש סיקי בוויסקונסין ובבית קולנוע בקולורדו, העלו מחדש את עמדתם של יהודי אמריקה בפולמוס על הגבלת מכירת נשק. אלכס יופה סוקר באתר Jewish Ideas Daily את תגובות ארגוני יהדות אמריקה. דוברי התנועה הרפורמית קראו להגבלת נשק ויצאו נגד הטענה כי רק יהודים עם רובים יוכלו להגן על חייהם וכבודם; "תיקון עולם" היא הדרך היחידה שבה מותר ליהודים להגן על עצמם. בעוד הרפורמים מטילים את האשמה על הנשק, דוברי הקונסרבטיבים והאורתודוקסים גינו כמובן את הטבח אך נמנעו מלציין את האחראים: היורים או הנשק?

שאלת הפיקוח על נשק היא בעצם שאלת חלוקת הכוח: האם רק למדינה מונופול על הכוח? בארצות-הברית זכותם של אזרחים להחזיק כלי-נשק היא חוקתית, בין השאר מפני שהאמריקני אינו מוכן להפקיד את כל הכוח בידי הממשלה. והיהודים? יופה טוען שאין הבדלים משמעותיים בין הרפורמים לאורתודוקסים בנושא; רובם סבורים כי מוטב ליהודים שלא להחזיק נשק. הרפורמים מבקשים לקחת את הרובים גם מהגויים, בעוד האורתודוקסים מתמקדים בלקיחתו מהיהודים.

בניגוד ליהודים בגלויות אחרות, ליהודים האמריקנים יש אפשרות להגן על עצמם. אך לטענת יופה הם מעדיפים לעשות עסק עם הממשלה: אנו נוותר לך על הכוח, ובתמורה תגני את עלינו. נראה כי היעדר הכוח במשך שנות הגלות הרגיל את היהודים שם להעדיף את החולשה ולפתח תחושות אשמה סביב השימוש בכוח. לכן ההסכם שלהם עם הממשלה מבוסס על הזכות לחולשה: ככל שאתה חלש יותר, כך גם יש לך זכות שהממשלה תעשה הכול להגן עליך.

אלא שהערצת הכוח הממשלתי והפחד מרובים של יהודי אמריקה מנוגדים לרוח האמריקנית המאמינה שרובים הופכים אנשים לעצמאיים, אחראים, בעלי יוזמה ומוכנים להגן על עצמם ועל משפחתם. בניגוד ליהודי אמריקה, הרואים בממשלה את מקור תשועתם ועזרתם בעת צרה, האמריקנים מפחדים שממשלה גדולה תפגע בחירותם ותהפכם לתלותיים. דוברי הרפורמים חוששים לגנות את היורים או את תרבותם, ולכן מטילים את האשמה על הרובים. האמריקני הממוצע, לעומת זאת, רואה ברובים חלק ממה שהפך את אמריקה למה שהיא, ולכן הוא מגנה את היורים.

ומה חושבים היהודים האמריקנים על יהודי ישראל, הנושאים רובים בראש חוצות? עונה יופה: הם נוטים להירתע ולהתנכר לתופעה. המסקנה קצת עצובה: לאמריקני ולישראלי הממוצע יש לעתים יותר מן המשותף – לפחות בכל הקשור להבנת הצורך בהפעלת כוח – מאשר לישראלי ולקרובו היהודי בארצות-הברית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. אבל בכל זאת יש הבדל בין הגישה האמריקאית של קניית אקדח בסופרמרקט לבין הגישה הישראלית שבה רק חיילים החוזרים הביתה נושאים נשק, בנוסף למתי מעט עם רישיון – גם הם יוצאי צבא. רק בשטחים תוכל למצוא חברה אזרחית שרבים ממנה מזויינים .