שיטת "המעגל הסגור" של השמאל הקיצוני

משלחת האיחוד האירופי באה ללמוד על מצבם של הבדואים בנגב ובשטחי C. מורי-הדרך שלהם למציאות הישראלית היו הארגונים שהם עצמם מממנים: 'עדאללה' ו-'במקום', ללא נציגות למדינה

ארבעה חברי "קבוצת העבודה לענייני המזרח-התיכון של הפרלמנט האירופי", מבלגיה, אירלנד וסלובניה, הקדישו ארבעה ימים מזמנם בכדי לשוטט ברחבי ארצנו הקטנה. מטרתם הייתה ללמוד על האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל ביחסיה עם האוכלוסייה הבדווית. על האירוע, שבפני עצמו היה יכול להיות מרגש, מעיבה מעט העובדה שהטיול של דרג כמו-דיפלומטי בארץ נעשה תחת חסותם המלאה של ארגונים רדיקליים ובעלי אג'נדה ברורה כ"עדאללה", "במקום" ו"פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי". מסתבר כי את האירופאים לא ממש מעניין לשמוע את נציגי הממשלה בסוגיה.

הסיור לא מתקיים בחלל ריק. קדמה לו עבודת לובינג ותעמולה נרחבת של 'עדאללה' בבירות אירופה. ב-13 ביוני האחרון הופיעה עו"ד סוהאד בשארה, מנהלת מחלקת קרקע ותכנון במרכז עדאללה, בפני אותה קבוצת עבודה של האיחוד האירופי. היא הציגה בפניהם את תכנית פראוור להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, והפצירה בחברי הקבוצה לפעול לעצירת יישום התכנית ולהוציא משלחת "שתבקר בכפרים הבדוויים בנגב ותיפגש עם ארגונים לא-ממשלתיים ועם המנהיגות הפוליטית הערבית בישראל".

מאמציה של בשארה נשאו פרי, וב-8 ביולי התקבלה בפרלמנט האירופי החלטה העוסקת ב"מצב בגדה המערבית ובמזרח ירושלים" שכללה גם התייחסות מפורשת לבדווים המתגוררים בנגב הישראלי:

(סעיף Q) – הערבים הבדווים הם עם ילידי; הם מתקיימים מאורח חיים חקלאי ומסורתי על אדמות אבותיהם ומבקשים הכרה רשמית וקבועה של מצבם ומעמדם הייחודי. קהילות בדוויות אלו, אשר חיות תחת איום מתמיד של המדיניות הישראלית החותרת תחת אורח-החיים שלהם ומקורות המחיה שלהם, כולל כוונה לפנותם בכוח, הן אוכלוסיות פגיעות במיוחד – גם בנגב וגם בגדה המערבית.

(סעיף 12) – הפרלמנט האירופי קורא לרשויות בישראל להגן על הקהילות הבדוויות בגדה המערבית ובנגב ולכבד את זכויותיהם, ומגנה כל הפרה של זכויותיהם (הריסות בתים, פינוי בכוח, מגבלות על שירות ציבורי וכו'). כן קורא הפרלמנט האירופי לממשלת ישראל לבטל את תכנית פראוור.

גם דרישת בשארה להקים משלחת נענתה בחיוב, ונציגי האיחוד האירופי החלו לסייר בארצנו הקטנה. מתכנית הסיור שהכינה להם 'עדאללה', אשר הגיע לידי 'מידה', ניתן להתרשם בקלות כי חברי המשלחת נחשפים לאינפורמציה חד-צדדית בוטה, הכוללת כמעט לחלוטין את הנרטיב הפוסט-קולוניאלי מבית היוצר של ארגוני שמאל רדיקליים. האורחים הכמו-דיפלומטיים אינם מרגישים כנראה שהם פוגעים ומזלזלים בריבונות ישראל, כאשר הם מגיעים לסיור הנוגע לקביעת מדיניות האיחוד האירופי בנושא המצוי תחת אחריות הממשלה, אך כלל אינם נפגשים עם נציגיה, אלא כמעט אך ורק עם מבקריה וארגונים החותרים בגלוי לסכל את מדיניותה.

מסעות האירופאים בארץ הקודש

מסמך בנושא הבדווים בשיתוף שלל ארגונים, הקרן החדשה לישראל והאיחוד האירופי

המשלחת שהתה בארץ בימים שני עד חמישי השבוע, והקדישה יום מיוחד לסיור באתרים בדווים מרכזיים בנגב ויום נוסף לסיור בפזורות הבדוויות בדרך לים המלח. הסיור נוהל במלואו על ידי הארגונים 'עדאללה' ו'במקום', הנתמכים באופן נרחב בכספי האיחוד האירופי: בין השנים 2006-2010 תרם האיחוד ל'עדאללה' 6.1 מיליון ₪, ול'במקום' 1.6 מיליון ₪. באותן שנים, אגב, תרמה 'הקרן החדשה לישראל' קרוב ל-1.6 מיליון דולר ל'עדאללה', ובין 2006-2008 היא תרמה ל'במקום' קרוב ל-1.65 מיליון דולר.

די לעיין בתכנית הסיור בכדי להבין את רוח הדברים. השהות בארץ נפתחה ביום ב' במטה נציגות האיחוד האירופי בישראל, בהרצאה מפי ד"ר קלינטון ביילי על אודות "המורשת הבדווית וזכויות המקרקעין שלהם". היא המשיכה בארוחת-ערב יחד עם "נציגי החברה האזרחית בישראל" ("נציגים" מטעם עצמם, כמובן), מפגש שנמשך 3 שעות, עד 23:00 בלילה.

בבוקר המחרת התייצבו הדיפלומטים הנמרצים בשעה 7:15 ליום עמוס של סיורי שטח והרצאות בנגב. את ארוחת הבוקר הם סעדו במשרדי ארגון 'עדאללה' בבאר-שבע, יחד עם ד"ר תאבת אבו ראס וסוהאד בישארה מן הארגון, וחיה נוח מ"פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי". גם זו עבודה: בזמן הסעודה שמעו האורחים על "הזכויות של הכפרים הלא מוכרים בנקאב, כולל מדיניות של העתקת אוכלוסין והריסת בתים". לקורא התמה נציין כי בתכנייה נמנעים באופן מכוון משימוש במילים כמו 'נגב' או 'באר-שבע', ומשתמשים בביטויים 'נקאב' (Naqab) או ביר-אל-שבע (Beer El-Sabe).

בכדי להוסיף מעשה לדיבור, יצאו החברים לסיור בפזורה הבדווית בוואדי נעים, אשר לפי המתואר, בנוסף למציאות של אי-הכרה, סובלת מחסרון ב"שירותים ותשתיות בסיסיות וממניעת גישה למים, חשמל, ביוב, כבישים בטוחים וחינוך". לאחר מכן המשיכו לתצפית על אזור מטרופולין באר-שבע בכדי להיווכח במו עיניהם באופן בו "מהערבים הבדואים נמנעת בכוונה הגישה לכל השירותים הבסיסיים והתשתיות".

בהמשך היום נחשפו חברי המשלחת לעוד ועוד מאותו תבשיל: בכפר אבו-תלול סיפרו להם על כך שהדמוקרטיה הישראלית היא לא ממש דמוקרטית, בכפר חאסם-סיין הם שמעו על המזימה לעקור את התושבים בכדי לסלול את חלקו הדרומי של כביש 6, ובעיירה חורה נודע להם על "הנזקים של עיור כפוי" שגרמה הממשלה. את היום הם קינחו ב"שולחן עגול מקצועי" בנוכחות עורכי-דין, אדריכלים ואקדמאים העוסקים בזכויות הקרקע והתכנון של הבדואים בישראל.

סגור לזרים בלבד

את המשלחת השגנו בכפר אבו תלול שעל כביש באר שבע-דימונה, אך בקשתנו לשוחח ולראיין את החברים נדחתה בנימוס ובתקיפות על ידי נציגי עדאללה תאבת אבו-ראס וסוהאד בישארה. לדברי אבו-ראס, חברי המשלחת באו כדי "ללמוד על הבעיות של האוכלוסייה הבדואית בנגב ועל הפתרונות האפשריים למצב". הוא הוסיף וטען כי המשתתפים פוגשים את "כל מכלול הדעות בנושא, וכי בנוסף לנציגי הארגונים הם אמורים להיפגש גם עם אהוד פראוור [ראש הצוות ליישום דוח השופט גולדברג], ואלוף (במיל.) דורון אלמוג [ראש המטה ליישום התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב], שיציגו בפניהם את עמדת המדינה".

בדקנו את הטענה. הפגישות האמורות אינן מופיעות כלל בלוח-הזמנים של המשלחת. בירור עם הרשות להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב ועם גורמים נוספים מעלה שככל הנראה הפגישות הללו לא התקיימו.

עם חברי המשלחת, אם כן, לא יכולנו לדבר, אבל עם המארח שלהם במקום, עטיה אל-אסאם, יושב ראש הועד המקומי, החלפנו כמה מילים.

עטיה אל-אסאם מתראיין

"הם שומעים שישראל היא מדינה דמוקרטית ושוויונית" מספר אל-אסאם ל'מידה', "אבל כשהם מגיעים לכאן הם רואים שלמעשה אין בכלל שוויון. הם מתפלאים מאוד ממה שקורה פה ומבינים שיש כאן בעיה קשה". חברי המשלחת כנראה מפנימים את המסר של 'עדאללה', מפני שאל-אסאם מספר שנשאל על-ידם: "האם המדינה מתכננת לגרש אותם מאדמתם".

איך חברי הפרלמנט האירופי מסייעים לכם?

הם עוזרים לנו בתכנון אלטרנטיבי. הם מביאים כסף למתכננים, לארגון 'במקום' ולעוד אנשים. הם נותנים כסף בשביל לקדם תכנון כזה.

האם הם פונים גם לממשלה? לחברי הכנסת?

יש סיכוי שהם ישלחו גם מכתבים למדינה וישאלו אותה שאלות קשות. השיפוט שלהם מגיע מתוך מה שהם רואים בשטח והם יפעלו לשנות את זה.

ביום ד' עלתה המשלחת ירושלימה לפגישות נוספות עם נציגי 'במקום' וגורמים מאונר"א, כהכנה לסיור בפזורות הבדואים במדבר יהודה. רגע אחד של איזון היה במפגש שערכו עם המשלחת פרופ' רות קרק מהאוניברסיטה העברית וד"ר סת' פרנצמן, הידועים כמבקרים של הנרטיב ההיסטורי שמטפחים ארגוני הזכויות ואקדמאים כדוגמת פרופ' אורן יפתחאל.

"הם הגיעו לארץ בעקבות פרזנטציה שערך להם בחו"ל אחד מארגוני הזכויות בנושא סבלם של הבדווים בנגב ובשטחי C", מסביר פרנצמן, גיאוגרף החוקר את ההיסטוריה הבדווית. "לאחר הסיור שהיו בו ביום הקודם קו המחשבה שלהם היה מאוד פשטני", הוא מוסיף. לדבריו, הדבר שהטריד את חברי המשלחת היה "מדוע ישראל אינה רואה זאת כחובתה לא רק לשמר את אורח החיים הבדווי אלא אף להעניק לו את כל התמיכה הכלכלית הנדרשת לכך".

חברי המשלחת התרשמו כי "הממשלה דוחפת את האנשים האלה מהאדמה שלהם, שהם לא זוכים במספיק זכויות לממש את תרבותם, ושהממשלה מתנהלת כאילו אם לא קיימים". אחד החברים אף העיר כי המדיניות הישראלית "דוחפת את האנשים האלה לחיקם של הקיצונים, כך שלבסוף הם יהפכו לאיום ממשי על החברה בישראל".

פרנצמן מתקשה להבין מה מניע את האירופאים לבוא לכאן. "יש לאירופה את התפיסה הזו שהם צריכים להיות מעורבים בנושאים הפנימיים של מדינות אחרות", הוא אומר. "זה שריד של הגישה הקולוניאלית שלהם. אפשר להבין מעורבות כזו בשטח C … אבל מאיפה בא הרעיון שהבדווים בנגב זקוקים לזרים שיבואו וידחפו את הראש שלהם לסוגיות הללו? אנחנו לא רואים שהסינים שולחים משלחות לחקור את מצבם של הצוענים בצרפת או אנגליה".

המעגל הסגור

קשה לדעת מה בדיוק יהיו תוצאות הסיור. אין זו הפעם הראשונה, ומן הסתם לא האחרונה, בה ארגוני הזכויות מנהלים סיורים מסוג זה. ההכרה האירופית בדבר הזכויות "הילידיות" של הבדווים מהווה עליית מדרגה בכל הנוגע למעורבותן של מדינות אלו בנעשה בישראל, והסיורים החד-צדדיים, ללא נציגות רשמית של ישראל, מטים את הכף ומשחירים את דמותה של ישראל עוד יותר.

פעילותם של ארגוני הזכויות נושאת פירות מעשיים במאבק הבינלאומי נגד ישראל. אבל איך ייתכן אחרת? הרי מדובר במעגל אבסורדי של שכנוע עצמי. ארגוני הזכויות הללו ממומנים בכסף רב על-ידי האיחוד. הם פועלים במרץ למנוע הסכמים בין ישראל למיעוטים ומסבירים לבדווים מה עליהם לומר כדי לזכות בתמיכה בינלאומית. או-אז מגיעים האירופים המממנים, ונותנים את מלוא הסמכות לאותם ארגונים לשכנע אותם שהמצב גרוע אפילו עוד יותר ממה שחשבו כשמימנו אותם מראש. הבדווים, בינתיים, מתרשמים שהארגונים אכן בעלי עוצמה, שהרי הם מביאים אורחים מן האיחוד האירופי, ומקשיחים עוד את עמדתם מול הממשלה, מתוך תקווה שהלחץ המופעל על ממשלת ישראל יישא עוד פירות.

מדובר במעגל סגור המזין את עצמו שיצרו האיחוד האירופי, ארגוני זכויות אדם אנטי-ישראליים, ומיעוטים מוסתים. איש אינו מורשה לפרוץ אותו, כולל נציגי הממשלה. כך משתכנעים הנציגים האירופים, שמראש נטייתם שלילית ביחס לישראל, שאכן עליהם לנקוט במדיניות אנטי-ישראלית ולהפעיל על ישראל לחץ מסיבי, בטרם תחולל אסון הומניטרי. השבוע זכינו להצצה נדירה בזמן אמת לאחד השלבים המשמעותיים של תהליך הדה-לגיטימציה שמובילים ארגוני הזכויות המקומיים בכספים זרים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. מה לגבי לתרגם את הכתבה לאנגלית ולהעבירה במייל ישיר לאנשי האיחוד?
    לא שאני חושב שהם צדיקים גדולים, אבל באיזשהו אופן ראייה של הביקור מבחוץ לפעמים עוזרת לאנשים להבין שהדרך שלהם לא נכונה, ושהציבור יודע את זה.

  2. כן יש פה מצב בעייתי בו יש קשר בין המממן לממומן , אבל הכתבה תוקפת את טענות העמותות לא בעובדות ולא בטענות נגד אלא פשוט באשמה הפופוליסטית חסרת התוכן שמדובר בארגונים אנטי-ישראלים ומיעוטים מוסטים
    .
    האמנם יש חשמל ותשתיות בישובי הבידואים?
    האם צעדי שינוי המגורים והלאמת אדמות נעשו אי פעם בהסכמה , בדיון, האם הישובים היהודיים שנבנים על אדמות בידואיות נבנו לאחר פתרון בעיית הבעלות ?

    קל מאד למצוא אמתלה כנגד הביקור , אבל הנושא עצמו חמור, ואם אנשים הגונים אנו – הוא צריך להדיר שינה מעיננו.

    1. אבי, אתה מתעלם מהעובדה שמדינת ישראל מציעה פתרונות רבים במשך שנים ארוכות, שכוללות זכויות קרקעיות ומענקים נדיבים מטעם הממשלה. הציפייה שהמדינה תפרוס תשתיות מים, חשמל וחינוך על פני מאות דונמים של מדבר רק בגלל שמישהו החליט שהוא צריך לגור שם היא נאיבית וחסרת קשר למציאות ולעובדות.
      אתה מוזמן לקרוא על כך בכתבות נוספות בנושא באתר מידה ובדוח השופט גולדברג עצמו

  3. "הציפייה שהמדינה תפרוס תשתיות מים, חשמל וחינוך על פני מאות דונמים של מדבר רק בגלל שמישהו החליט שהוא צריך לגור שם"
    מעניין, כאשר המישהו הזה הוא בדואי, זו בעיה, אבל כאשר המישהו הזה הוא מתנחל, אז אין שום בעיה שהמדינה תפרוס תשתיות על פני מאות דונמים "רק בגלל שמישהו החליט שהוא צריך לגור שם"…

    1. המדינה לא פרסה תשתיות למתנחלים שהחליטו סתם כך לגור שם. המדינה פרסה תשתיות במקומות בהם היא החליטה על בסיס תכנון ברמות שונות שברצונה להקים יישוב. לא כל היישובים הללו צלחו את כל ועדות התכנון ואת כל האישורים הנדרשים (בדרך כלל צוואר הבקבוק היה אצל שר הביטחון) אבל רובם המוחלט של המקומות הוקמו כחלק מהליך תכנון ובניה מסודר על ידי מוסדות המדינה. (אתה יכול להרחיב על כך בדוח השופט לוי).
      זה שונה לחלוטין מהמצב בנגב, בו המדינה מציעה כבר שנים רבות פתרונות הסדרה מגוונים, אך האוכלוסייה מתעקשת מסיבות שונות לא לקבל פתרונות אלו. גם במקומות בהם המדינה גיבשה תב"ע כמו בביר הדאג' ואף פרסה במקום תשתיות רבות, התושבים המקומיים מעדיפים לא להשתלב בתכנון אלא להמשיך את המצב הקיים.
      זכותם של הבדווים לא להסכים לקבל את מה שהמדינה מציעה להם, אבל צריך לזכור שהבעיה היא לא מדינת אפרטהייד שמתעללת באזרחים חסרי ישע, אלא מאבק של אזרחים שפשוט רוצים לקבל קצת יותר. זה לגיטימי לדרוש יותר, אבל אפשר להרגע עם כל הסופרלטיבים מהלקסיקון הגזעני.

  4. כעשר שנים לפחות קיים תהליך פלסטיניזציה של הבדואים. הבדואים רואים עצמם כערבים האמיתיים, בני המדבר, שוכני האהלים והערבים הפלאחים מזלזלים בהם על שהם פרימיטיביים. הבדואים לא היו פלסטינים לפני זמן. היום הם הפכו כבר לפלסטינים, מה שמחזק את הטענה שהפלסטיניות הינה שלילת הישראליות ואין לה זהות עצמית. ימים יגידו.

  5. שהיתי באירופה מספר שנים. הם פשוט אנטישמים. שיתנו זכויות אוטונומיות למוסלמים החיים בקרבם… היחס באירופה למוסלמים הוא מחפיר.

  6. חובה לשלוח את ספרו של טוביה טננבום – תפוס ת׳יהודי – לכל חבר כנסת ועל כל יהודי לקרוא אותו ולהפיצו. האמת המזעזעת ביותר נחשפת שם וחייבת לשמש את מלחמת ישראל בשקר השמאלני – ערבי הכולל נגד קיומה. זה ספר אולטימטיבי ואף יותר חושפני מתעשיית השקרים של בן דרור ימיני. קיראו אותו. הוא גם זמין בספריות העירוניות.

    ישראל לא עושה כמדינה דבר על מנת להדביר את נחשי הצפע הממיתים ההולכים ומתרבים בתוך בתינו וחיינו ומאיימים להכישנו למוות. חייבת להתארגן פעולה מדינתית ממשלתית חקיקתית נגד כל הפושעים הזדוניים והבוגדים בתשלום. אחרת כפי שמסיים טננבום את ספרו המסכם בהצגת מסקנתו – ישראל היא פלא זמני המתיר לכל העולם לעשות בו כבתוך שלו והמלצתו העצובה היא להינות ממנה כל עוד היא ממשיכה להתקיים. כואב מאד. גם המאמר הנוכחי מציג אמת מתמיהה זו.

  7. כל הג'יהאד הזה של דה לגיטימציה מדינית, פוליטית,משפטית נועד למטרה אחת – להפחיד ולהחליש אותנו, שלא נעז לחשוב להעיף את הערבים לכל הרוחות. יש להם 22 מדינות. הם סילקו את כל היהודים מתוכם בטיהור אתני, הם פלשו עם חמש צבאות ערב להשמיד להרוג ולאבד את כל יהודי מדינת ישראל, והם כל היום בדמעות תנין על הנכבה והפליטים הפלשתינים כאילו הפליטים היהודים לא היו.
    צריך קודם כל להעיף מכאן את כל הגורמים הזרים האום, האיחוד האירופי. לסגור את העמותות האלה בחוק ולעשות נכבה שניה. לגרש מפה את כל הערבים לירדן. עד שלא נעשה זאת נחיה תחת איום והשתלטות הולכים וגדלים של העולם הערבי ואירופה.