מלחמת הדת בעיצומה: ראיון עם איתמר מרכוס

איתמר מרכוס, מנהל ומייסד ארגון "מבט לתקשורת הפלסטינית", מתראיין ל'מידה' ומציג תמונה שונה על המתרחש במוסדות הרש"פ

ארגון "מבט לתקשורת הפלסטינית" פועל משנת 1996 במטרה לתעד ולנתח את התנהלות הרש"פ, על-ידי סקירה ומעקב אחר כלי התקשורת וספרי הלימוד שלה. מאז עד היום, הוצגו ממצאיו בפני חברי קונגרס אמריקנים וחברי פרלמנט במדינות רבות, הכוללות את ישראל, בריטניה, צרפת, האיחוד האירופי, נורבגיה, שוודיה, הולנד, שוויץ, קנדה ואוסטרליה, וכן באוניברסיטאות ברחבי העולם. מרכוס מספר על מספר עצום של ראיות לכך שהרש"פ רוויה בטרמינולוגיה אסלאמית והסתה אנטי-ישראלית.

האסלאם כמרכיב מהותי ברשות הפלסטינית

אלו עדויות מצאת במהלך עבודתך לקיומם של מאפיינים אסלאמיים ברשות הפלסטינית?

כדאי לדעת כי לא רק אצל החמאס נותנים עדיפות לתפילות ולתכנים אסלאמיים. הפן הדתי נמצא ממש במרכז תפיסת העולם של הרש"פ. במדורי העיתון הרשמי שלהם, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מופיעה תדיר שנאת יהודים על רקע דתי; הטלוויזיה שלהם משדרת תפילות חמש פעמים ביום, ולשם כך קוטעים את השידור באמצע תכניות, באמצע שיחה ואפילו באמצע מילה.

בכל יום שישי יש דרשה של איש דת, בימים אלו זהו שר הדתות (מחמוד) אל-הבאש. בדרשותיו הוא חוזר שוב ושוב על כך שהמלחמה נגד ישראל אינה מלחמה לאומית אלא מלחמת דת. הוא מגדיר את המלחמה בישראל כ'רִבּאט' – החובה המתמדת על כל מוסלמי באשר הוא לשחרור או הגנה על אדמה שהייתה מוסלמית ונכבשה ע"י הכופרים. מצווה זו חשובה עוד יותר ממצוות הג'יהאד, שעניינה כיבוש שטח חדש. מושג זה מופיע גם בספרי הלימוד הרשמיים של הרש"פ. לדוגמא: בספר לכיתה י"ב נכתב כי "תושבי פלסטין הם ב'רִבּאט' עד תחיית המתים, יש להם שכר גדול אצל אללה, יש להם עימות מתמיד עם אויביהם וכו'". למעשה כל ילד פלסטיני גדל כאשר דת האסלאם, וכחלק ממנה המלחמה בישראל, מהווה חלק מרכזי באישיותו.

ומה בנוגע להנהגת הרש"פ? האם גם אבו מאזן עושה שימוש בטרמינולוגיה דתית?

כן. (מחמוד) עבאס [אבו מאזן] עצמו נוכח באותן תפילות יום שישי שהזכרנו. לדוגמא, לפני כשנתיים הוא אמר בכנס שהחובה לשחרר את ירושלים מישראל היא "פַרְד-עין". זהו ביטוי אסלאמי מובהק שמשמעותו כי מצווה זו היא חובה אישית המוטלת על כל אחד ואחד, בניגוד לחובות כלליות של האומה.

http://mida.org.il/wp-content/uploads/2012/11/%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%9F-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-2.jpg
אבו מאזן מכחיש את המציאות בראיון לערוץ 2

המלחמה על ההיסטוריה

מה תוכל לספר על תופעת שכתוב ההיסטוריה הפלסטינית?

העניין הזה התחיל כבר בימי ערפאת. באחד הראיונות הוא אמר שליהודים יש מקומות קדושים כמו חברון וכד', אבל לא ירושלים. זה היה עיקרון אצלו – להגיד שליהודים אין קשר לירושלים. לעם ישראל יש היסטוריה ענפה, המגובה בטקסטים תנ"כיים, ממצאים ארכיאולוגים, טקסטים זרים וכד', המוכיחים את קיום היהודים בארץ ישראל עוד מימי בית ראשון. לפלסטינים, כמובן, אין היסטוריה.

עניין זה הפך אצל ערפאת לאידיאולוגיה: הניסיון להנחיל בקרב הפלסטינים, ואח"כ בעולם כולו, את הטענה שלפלסטינים יש בעלות על האדמה מבחינה היסטורית. אנחנו שומעים את הטענות הללו מימי ערפאת ועד היום. מעבר להנהגה הפלסטינית גם האקדמאים שותפים לשכתוב ההיסטוריה. ב-98' היה כנס של היסטוריונים פלסטינים, שם נאמר ע"י ראש החוג להיסטוריה ש"אנחנו (הפלסטינים) חייבים לכתוב היסטוריה כדי לא לאפשר לאויבים ולזרים להגיד שיש להם קשר וזכות קיום בארץ הזאת".

יש סרטון ששודר בטלוויזיה של הרש"פ שממנו עולה מסר ברור: כמו ששלטון הזרים –  הרומאים, הצלבנים והבריטים – חלף מן הארץ, כך יחלוף גם השלטון הזר של ישראל ובסוף ישארו כאן רק פלסטינים. יש להבין שהעניין הזה של הכחשת העבר היהודי הוא לא סתם איזה משחק. הוא נותן להם את ההצדקה לכך שהשמדת ישראל אינה מעשה אכזרי כי אם אקט של צדק. בסך הכול – מי לא רוצה צדק?

האם ישנה התייחסות רצינית כלשהי מצד אותם אקדמאים פלסטינים לנתונים המעידים על ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל?

ממש לא. כשמציבים בפניהם את הנתונים והעובדות נתקלים תמיד באותה תשובה: לא היה, לא מצאו, וכו'. הם משתמשים בהכללות כמו: "כל הטענות על ממצאים ארכיאולוגים היו טענות של ארכיאולוגים ישראלים", דבר שכמובן רחוק מן האמת.

עלילת 'אל-אקצא'

האם בימים אלו הרש"פ עושה שימוש במוטיב של "עלילת אל-אקצא", לפיו היהודים מעוניינים להשמיד את המסגד?

המסר הזה לא יורד ואנחנו שומעים אותו במדיה הפלסטינית כל הזמן. לפעמים שלוש-ארבע פעמים ביום. לדוגמה, לפני כמה שנים אמר ראש בית המשפט האסלאמי של הרש"פ תייסיר אל-תמימי, שישראל שופכת בכוונה כל מיני כימיקלים מתחת לאל-אקצא כדי למוטט אותו, והיום, למעשה, אל-אקצא מרחף באוויר באופן ניסי. אנו שומעים זאת גם מבכירים ברשות כגון אבו-עלאא, לשעבר ראש הממשלה והיום אחראי על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית. הוא כל הזמן אומר שישראל מתכננת להרוס את מסגד אל-אקצא. היה גם מאמר בעיתון הרשמי של הרש"פ שדיבר על זה שישראל הקימה ביער בן-שמן דגם של אל-אקצא בכדי לתכנן עליו פשיטה, השמדתו והחלפתו בבית-המקדש.

לאור הבחירות שהתקיימו לאחרונה ברש"פ – האם לדעתך הנהגת הרשות עושה שימוש פוליטי ב"עלילת אל-אקצא"?

כדאי לדעת כי בכל שנה נערכים סקרים שמודדים את הזהות הדתית הפלסטינית. בשנה שעברה נשאלו "באיזו מידה דת האסלאם חשובה לכם". 85% אמרו "חשובה מאוד" או "חשובה". עוד 13.5% אמרו "חשובה במידה מסוימת". פחות מאחוז אחד אמרו שהדת לא חשובה להם. כאשר כמעט 99% מהפלסטינים רואים חשיבות בדת והרשות הפלסטינית רוצה לאחד אותם נגד ישראל ולשנוא את ישראל, הטקטיקה היעילה ביותר היא לקחת את הסמל הדתי החשוב ביותר ולהגיד שישראל מתכננת להרוס אותו.

במהלך ההיסטוריה עלילות מסוג זה שימשו מספר פעמים כטריגר להתפרצויות אלימות. האם לדעתך דבר כזה עלול להישנות בעתיד?

בהחלט. העניין מאוד מסוכן ונפיץ. כדאי לזכור שהאינתיפאדה השנייה נקראה "אינתיפאדת אל-אקצא". הם הגדירו את העלייה של אריאל שרון להר הבית כחילול הקודש. בספר שכתבתי עם נאן זילברדיק [חוקרת ואנליסטית ב'מבט לתקשורת הפלסטינית', א.ג.] יש תיעוד של ערפאת שכינס אנשים בכירים לפני תחילת האינתיפאדה, ז"א שבוע לפני הביקור של שרון בהר הבית, ואמר שהוא מאמין שהוא יוכל לנצל את העלייה של שרון כדי לקרוא לכל ההמונים לבוא להגן על אל-אקצא.

אצל הפלסטינים, כפי שמראים הסקרים, רגשות הדת האסלאמית חזקים יותר ודומיננטיים יותר מהזהות הלאומית-פלסטינית, וערפאת ידע לנצל זאת. למעשה, הנהגת הרש"פ שומרת את עניין אל-אקצא "על אש קטנה" בכדי שתוכל לנצל אותו כשתמצא לנכון לעשות זאת.

הרשות הפלסטינית מנסה כל הזמן להכניס חזרה את נושא אל-אקצא. במשך שנים הנושא הפלסטיני עלה בכל הישיבות של מדינות ערב ובכנסי אסלאמיים, אך כעת העניין ירד מהכותרות במדינות ערב, המתמודדות עם הבעיות הפנימיות שלהן בעקבות "האביב הערבי". כך שכעת לפחות הן אינן מתרגשות מהעלאת הנושא.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. ריאיון חשוב מאין כמוהו
    מכניס את האמירה של הראיס לקונטקטס שלה: צעד טקטי במתווה אסטרטגי להחליש את ישראל
    האמצעי:לוחמה פסיכולוגית

  2. מעניין אם אצל אבו-מאזן מדובר באידיאולוגיה או בדרך לשמור על הכסא שלו

  3. היחס הרדוד של ערביי הארץ ללאומיות המזויפת החדשה והמיובאת לעומת יחסם הנערץ לתרבות ודת האסלאם הקודמת הוא מודל מדויק של רובם ככולם- אזרחי מדינות ערב מסבבינו ואין הם שונים בחשיבתם ומחשבתם המדינית האזרחית חברתית משאר אחיהם במרחב ממצרים סעודיה ירדן ועד לסוריה עיראק ותימן…אותו דפוס התנהגותי וממנו נגזר יחסם ליהודים ולא משנה מבחינתם "ההיסטוריה היהודית"היא מבחינתם לא קיימת והם לעולם יכחישוה כי אם יאשרו ולא עובדה אחת מהיסטוריה זו כל מגדל הקלפים השקרי שבנו במשך עשרות שנים נופל והוא אכן נופל וכושל להם מול עיניהם הכלות ובזאת מובטח כישלונם

  4. חלק מהתוצאות של הסכמי אוסלו הארורים
    אבן אחת שזרק שימעון פרס לבאר ארבעים חכמים לא יועילו להוציאה

  5. הם מאמינים בעלילה שאנו מבקשים להרוס את מסגד אל אקצא. הסיבה היא שהם מיחסים לנו את מה שנראה להם טבעי. הם הפכו כנסיות למסגדים ובנו מסגד על אתר המקדש. הם הרסו בתי כנסת בגוש קטיף. התופעה הזאת נקראת השלכה, פרויקציה בלעז, לפי פסיכולוגיה, יחוס תכונות עצמיות של אדם לאנשים אחרים. באותו אופן הם מפיצים עלילות שאנו מנסים להרעיל אותם. מבחינתם לא יתכן שישראל מרפאת חולים ערבים והם מיחסים ליראל כונת נסתרות.

    אין סכוי לעקור מלבם את האמונה בעלילות. עדיף שננצל את האמונה הזאת לנטוע בלבם פחד, אם אתם אנשי חמאס או אשף תוסיפו לפגוע בנו אנו הישראלים נפעל כמושאתם חושבים ויש לנו דרכים סודיות לפגוע בכם. אם לא יהיה שקט בהר הבית נרמוז שתגדל הסכנה לאל אקצא, במקום להרגיע שהעלילה היא שקר נפעל להפחיד מה יקרה.

  6. אכן הכנסת מוטיבים דתיים מחריפה מאד סכסוכים לאומיים. חלק גדול מהמאפיינים של התקשורת ומערכת החינוך הפלסטינית המתוארים כאן מצויים בחינוך היהודי הדתי בישראל. התעלמות מוחלטת מההיסטוריה הפלסטינית ומהזיקה הדתית להר הבית, ראיית כל הארץ כשייכת ליהודים בלבד, שטיפת מוח לאומנית. חשוב להסתכל על המציאות עם שתי עיניים פקוחות ולא עם עין אחת עצומה, כדי לא לראות מה שלא נוח לנו.