האו"ם מסתנן דרך בג"ץ

אחרי שעשרות-אלפי מסתננים אפריקניים חצו את גבולה הדרומי של ישראל אל עבר נווה-המדבר הדרום תל-אביבי, החלה סוף-סוף הכנסת להכיר בחומרת הבעיה ולהציע לה פתרונות יעילים. בד-בבד עם הכרזת פרוייקט הגדר הגדולה, שסגרה את הגבול הפרוץ, עמלו על יצירת מכשול חוקי, שיעניק לרשויות האכיפה את הכלים להתמודד עם התופעה.

במסגרת זו חוקק לפני כשנה תיקון לחוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 3), המאפשר לרשויות להעביר מסתננים למתקני משמורת למשך תקופה של שלוש שנים. הרציונל מאחורי התיקון הוא כי החוק הקיים "אינו מאפשר … החזקה של אדם במשמורת יותר מ-60 ימים. מצב דברים זה יוצר, הלכה למעשה, תמריץ להמשך גל ההסתננות והתגברותו".

התיקונים לגדר והעדכונים לחוק עשו כנראה את שלהם, ואכן נרשמה בחודשים האחרונים ירידה דרסטית בזרם המסתננים. אך כדרך קבע בנווה-המדבר הציוני, הפעולה הריבונית המתבקשת גררה ביקורת רבה מצד ארגוני זכויות-האדם ומצדם של אנשי תקשורת הנהנים לצלם אומללות בשחור-לבן.

כך, כאשר עתרה באוקטובר האחרון 'האגודה לזכויות האזרח' לבג"ץ נגד התיקון לחוק, איש לא הופתע. גם העתירה עצמה נענית לכללים הרגילים של עתירות זכויות האדם, וכוללת תיאורים מכמירי-לב לצד מערכת ציטטות ממיטב המסורת של אהרן ברק. מלבד לטיעונים המופשטים, לא שכחו העותרים גם לצרף תמונות של מבני השירותים במתקן המשמורת סהרונים, בכדי להמחיש ליושבי היכל הצדק את גודל המצוקה.

מבטלים חוקים

אלא שבמקרה זה העתירה מכילה לא רק את החומרים השגרתיים, אלא גם חומר נפץ משפטי. בינות לשלל הטיעונים הטכניים והמוסרניים שילבו העותרים טענה עקרונית חדשה, לפיה יש לפרש את חוקי-היסוד של ישראל לאור החוק הבינלאומי ובמיוחד על-פי האמנה להגנת הפליטים, עליה חתומה ישראל. על-פי נוסח העתירה:

יש לפרש את הזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לאור מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל.

חוקי-היסוד, כידוע, הם המנגנון המאפשר לבית-המשפט העליון לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם לדעת השופטים הם עומדים בסתירה לעקרונותיו של חוק היסוד.

הטענה כי יש לפרש את חוקי היסוד על-פי האמנה להגנת הפליטים, היא למעשה ניסיון לבטל חוק שחוקקה הכנסת בשל סתירה (לכאורה) לקביעות המשפט הבינלאומי. לפי היגיון דברים זה, הכנסת, המוסד הריבוני של ישראל, צריכה להיות כפופה לסמכותם של גורמים בינלאומיים חיצוניים, או כדבריו של נשיא בית-המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, מהם מצטטים העותרים:

מעמד פרשני מיוחד יש להעניק לאמנות בינלאומיות בדבר זכויות האדם אשר ישראל חברה להן. אמנות אלה משקפות את השאיפות של הקהילייה הבינלאומית, והן השפיעו על עיצובו של הדין המקומי. ההתחשבות באמנות אלה מתבקשת מתוך רצוננו להיות חברים שווי זכויות בקהילייה הבינלאומית, ומהחזקה, כי הדין המקומי אינו נוגד את המשפט הבינלאומי.

האו"ם מצטרף לחגיגה

הרעיון לפיו חוקי היסוד הם למעשה ביטוי לאמנות בינלאומיות ולפיכך בכוח האחרונות לפסול חקיקה ראשית בישראל, אינו החדשנות היחידה בעתירה. ביום ד' האחרון נכונה לבית-המשפט הפתעה נוספת. באופן תקדימי, החליטו גורמים בינלאומיים לא רק לעמוד ברקע לדיונים המשפטיים בישראל, אלא להצטרף באופן ממשי כצד בהליך: סוכנות הפליטים של האו"ם הגישה בקשה לבג"ץ להצטרף לדיון במעמד של 'ידיד בית המשפט', המאפשר לה לשטוח את טיעוניה נגד החוק הישראלי.

לפי הבקשה, אמורים לעמוד בפני שופטי העליון הישראליים לא רק עורכי הדין של ארגוני הזכויות למיניהם, אלא גם נציגים רשמיים של סוכנות האו"ם בישראל.

על-פי בדיקה ראשונית שערכנו מדובר בתקדים היסטורי. אמנם, בכמה ממדינות המערב כבר נרשמו תקדימים של מעורבות סוכנות הפליטים של האו"ם בהליכים משפטיים, אך במקרים אלו הדיונים נסובו סביב מקרים נקודתיים הנוגעים לזכויות ספציפיות של פליט זה או אחר, ומעולם לא בשאלת יסוד חוקתית, כאשר מה שעומד על הפרק הוא ביטולו של חוק ישראלי קיים.

 עדיין מוקדם לדעת מה תשיב המדינה לבקשה זו ומה יקבע בג"ץ בעניין, אך בהחלט מדובר בתקדים מסוכן. לצד סוכנות הפליטים עומדים בתור עוד כמה וכמה ארגונים בינלאומיים אשר ישמחו לקבל זכות עמידה בבתי המשפט בישראל: ארגון אונר"א, המטפל בפליטים הפלסטיניים, והצלב האדום הבינלאומי הם רק חלק קטן מרשימת ההמתנה.

יש לקוות כי השופטים יפגינו הפעם אומץ ואחריות לאומית, בטרם ימצאו עצמם שופטים בתיקים נוסח "האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל".