כל אנשי הנשיא – יועצי אובמה לסכסוך

רגע לפני שהמריא לסיור בישראל, ביקש אובמה את עצתם של נציגי ארגונים ערביים-אמריקאים אנטי-ישראליים אוהדי חמאס וחיזבאללה

כשבועיים לפני המראת ה'אייר-פורס 1' בדרכו למזרח-התיכון, נפגש ברק אובמה עם עשרות נציגי ארגונים יהודיים באמריקה, מכל גווני הקשת הפוליטית, לשם הצהרה על כוונות הביקור. אך, כידוע, בארץ הקודש שוכנים גם פליטים מארצות-ערב, ולכן, לאחר מספר ימים (11.3), הזמין הנשיא לביתו הלבן גם קבוצה של ראשי ארגונים ערביים-אמריקנים בכדי לשמוע את דעתם ולקבל מהם המלצות ביחס לביקור. על-פניו אין זה אלא הוגן שהנשיא ייפגש עם קבוצות המייצגות כל צד מהסכסוך המתחולל באזורנו. אלא שבחינה מדוקדקת יותר של הארגונים שהשתתפו באירוע מעלה תהיות ותמיהות הן ביחס למזמינים והן ביחס למוזמנים.

ארגון ידידי חיזבאללה

בין אלו שהשתתפו בפגישה, נכחו נציגים מ'הועדה הערבית-אמריקנית נגד אפליה' (ADC) וכן מ'המועצה המוסלמית ליחסים ציבוריים' (MPAC), שני ארגונים אנטי-ישראליים מובהקים הידועים בתמיכתם בחמאס ובחזבאללה.

ארגון ADC הוקם בשנת 1980 על-ידי סנאטור ג'יימס אבּוּרֶזק, הערבי-אמריקני הראשון ששירת בסנאט. אמנם, מטרות הארגון הן "להגן על זכויות האזרח ולעודד הבנה הדדית", אך כיאה לארגונים מסוג זה, הדבר נכון כל זמן שמדובר ב"אזרח" הנכון. במהלך כהונתו, וגם לאחריה, טען אבורזק שוב ושוב כי על ארצות-הברית להפסיק את הסיוע הכלכלי לישראל, אשר ניתן לה לטענתו רק בשל לחץ מצד ארגוני לובי יהודיים. בשנת 2007, כסנטור בדימוס, הוא התראיין לערוץ 'אל-מנאר' – ערוץ החזבאללה – שם חזר על הדברים בתוספת שלל טענות צבעוניות נוספות, למשל, שמנחם בגין וי

צחק שמיר עמדו בראש ארגוני טרור; כי הערבים שהיו מעורבים בפיגוע במגדלי התאומים שיתפו פעולה עם "הציונים"; שחזבאללה וחמאס הם "לוחמי ההתנגדות" מהוללים; ועוד.

התמיכה בחמאס ובחזבאללה הפכה למעין מסורת בקרב נשיאי ADC. בשנת 1993 הצהיר הנשיא דאז אלברט מוח'יבר כי הוא מתקומם למשמע כינוי חמאס כ"חבורה של רוצחים". שנה מאוחר יותר התמנה חמזי מוג'רבי לנשיא והודה כי הוא "מכיר הרבה אנשים בחמאס. הם כולם מאוד מכובדים. אלימות אינה מקובלת עליהם, ואני לא מאמין כי ארגון החמאס הוא אלים". היתממות זו נמשכה, כאמור, גם בקרב שאר נשיאי הארגון לאורך השנים: "חזבאללה היא כוח שחרור אחראי וממושמע"; "חזבאללה הוא ארגון שחרור לבנוני … אי-אפשר להגדיר זאת כטרוריזם"; וכו'. אין זה פלא אפוא כי לנוכח אופיו התיירותי משהו של הביקור הנוכחי, יצא נשיא ADC הנוכחי וורן דיוויד מהפגישה עם אובמה בתחושת אכזבה.

אדם נוסף שהיה נוכח בפגישה זו הוא היועץ הפוליטי ג'יימס זוג'בי, מי שהיה בעבר מנהל אדמיניסטרטיבי של ADC ושותף בהקמת מספר רב של ארגונים לזכויות מוסלמים באמריקה. זוג'בי, אשר הגדיר עצמו "חבר טוב" של אובמה, גם הוא תומך נלהב של חמאס וחזבאללה, סייע בעברו לפת"ח וליאסר ערפאת ואף כינה את ישראל "נאצית" ואת פעולותיה כלפי הפלסטינים "שואה".

גם ארגון MPAC התנגד להגדרת חמאס וחזבאללה כארגוני טרור, ומאידך הגדיר את ישראל כמדינה טרוריסטית. בשנת 1998, אמר היועץ הבכיר וממייסדי הארגון מאהר חאת'ות, מחסידי מייסד 'האחים המוסלמים' חסן אל-בנא, כי התקפות חזבאללה על כוחות מזויינים (או במילים אחרות: על ישראל), הן לגיטימיות. בשנת 2000 התבטא בחריפות כאשר כינה את ישראל "מדינת אפרטהייד גזענית", הכריז כי הישראלים הם "קצבים" וכי ממשלות ערביות המשתתפות בוועידות שלום עם ישראל הן בוגדות ש"ישטפו לביוב של ההיסטוריה". גם סנגור הטרוריסטים, נשיא הארגון סלאם אל-מריאטי, אמר בשנת 1999 כי התקפות החזבאללה על חיילי צה"ל הן "התנגדות לגיטימית", וכי יש לקחת בחשבון את ישראל כחשודה באירועי ה-9/11.

מינויים בעייתיים

המפגש בבית-הלבן אינו ארוע מבודד, אלא חולייה אחרונה בשרשרת הקשרים שבין ADC ו-MPAC לממשל אובמה. אל-מריאטי, הקונספירטור אוהד החזבאללה, הוזמן בשנת 2010 על-ידי מחלקת המדינה האמריקנית להרצות בשמה באירופה בנושא חופש הדת וחופש הדיבור. בנוסף, נראה כי תמיכה בארגוני טרור לא טרדה את מנוחתם של כתריסר ארגונים ממשלתיים אמריקניים, ביניהם צבא ארצות-הברית ומחלקת-המדינה, אשר אירחו את נציגי MPAC בסעודת האִפְטַר (סיום הרמדאן) המסורתית בשנת 2009.

אובמה מארח מוסלמים לרגל סעודת סיום צום הרמדאן בבית הלבן. צילום: הבית הלבן

הקשר בין הארגונים הערביים-אמריקנים לממשל הוביל גם למינויים בתוך המערכת. לדוגמא, בשנת 2009 מונה כרים שוּרה לתפקיד בכיר במחלקה לביטחון-המולדת של ארצות-הברית על-ידי ג'נט נפוליטנו – מי שמונתה שנה לפני-כן על-ידי אובמה עצמו למזכירת ביטחון-המולדת. משנת 1999 ועד המינוי, עבד שוּרה ב-ADC במספר תפקידים משפטיים ומנהליים בכירים. במהלך עבודתו שיתף פעולה עם 'המועצה ליחסים אמריקנים-אסלאמיים' (CAIR), עליה כבר נכתב בהרחבה ב'מידה', וקבוצות אסלאמיות נוספות, בשתדלנות נגד יוזמות מלחמה בטרור של ממשל בוש הבן. כמו כן, בשנת 2008 מונה שוּרה כחבר צוות המשימה למדיניות חוץ של קרן פורד.

בראש של אובמה

קצרה היריעה מלהרחיב על מעללי הארגונים הערביים-אמריקנים ביחס לטרור, לישראל, וכן למעורבותם העמוקה בזרועות הממשל האמריקני. אך אם נחזור לסיבה לשמה התכנסנו, המפגש בין נשיא העולם החופשי וקבוצות אנטי-ישראליות מובהקות שכאלה מדאיג ומטריד. האמנם עמדותיהן בנוגע למדינה בה עומד הנשיא לבקר, בת-הברית הקרובה ביותר של אמריקה במזרח-התיכון ואולי בעולם כולו, לא נבחנו לעומק לפני שהוזמנו לשיחה בבית-הלבן? ואם אכן נבחנו, קשה להתחמק מהמסקנה המתבקשת ביחס לעמדותיהם ושאיפותיהם של אובמה וממשלו. ניתן רק לקוות כי השפעתן לא תגבר במהלך תקופת כהונתו השנייה של אובמה.

מסקנה נוספת עולה ביחס ל"תהליך השלום" המיוחל ומשמעותו אפילו בעיני הקבוצות הערביות-אמריקניות הנחשבות למתונות ביותר בקרב הארגונים הערביים-מוסלמים בעולם. הללו התאכזבו מכך שאובמה לא מתכוון להציג תכנית מדינית, ומאידך תומכות נלהבות של "ארגוני ההתנגדות" האלימים ביותר במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יועצי אובמה היהודים נלהבים לסיים את הסכסוך ולהוטים להגיע להסכם. אך מבחינת יועצי אובמה המוסלמים "תהליך שלום" אינו הסכמות הדדיות על-סמך ויתורים משותפים, אלא כניעה של ישראל ללחץ הדיפלומטי הבינלאומי והטרוריסטי האלים המופעל כנגדה על-ידי הפת"ח, החמאס והחיזבאללה.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. כששאלתי לראשונה את סבי, אדם מבוגר מאוד שדעתו אינה צלולה ב-100% על דעתו בנוגע לזכייתו של אובמה בבחירות הוא פשוט אמר: "החוסיין הזה יעשה לנו צרות ויעדיף את אחיו הערבים". אז נכון שזה דוגמטי, סטיגמטי, פשטני או איך שתרצו לכנות, אבל סבא שלי צדק. חוסיין אובמה חיזק את נאמנותו למוסלמים ואין לנו על מה להתפלא.

  2. האמת, לא השתכנעתי בכלל. נכנסתי לאתר של הMPAC שמצורף בכתבה, ושמתאר את הפגישה עם אובמה לפני הגעתו לארץ. ממש לא שונא ישראל, ואם אני הייתי נפגש עם אובמה, הייתי יכול להוציא ממש בדיוק אותה הודעה לעיתונות, ואני בצד של הישראלים…

    אה, ולגבי בגין ושמיר – הם באמת היו ראשי ארגון טרור. אפילו לא ניסו להסתיר את זה. חפשו באינטרנט "שלמה בן יוסף", שבגין היה עולה לקברו וראה בו מודל (ניסה לבצע פיגוע באוטובוס של אזרחים ערבים), ו"פולקה ברנדוט". גם חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור, אבל זה לא יפריע לנו לדבר איתם. עשינו את זה בעבר, ונעשה את זה בעתיד, אם זה ישרת את האינטרסים שלנו.

  3. מאמר מעמיק ומאלף
    עדיין לא ברור האם אובמה ביקש את עצת נציגי האירגונים האיסלאמיים כדי למצוא חן בעיניהם ולהרוויח נקודות בעולם המוסלמי, או באמת לנהוג באובייקטיביות בניסיון לפתור את הסכסוך שלדעתי הוא חסר תוחלת. אבל אנו שומעים את נשיאנו ממשיך לדבר על האביב הערבי ועל מאבק בין חולמי השלום לאלו שויתרו על החלום

  4. ..
    הפגישה עם הטרוריסטים נועדה לסמן שהוא תומך בהם ואל להם לתפוס את כל הצגת האהדה והחיבה שמתרחשת כאן , כאל יותר מהצגה

    בפגישתו ה"מרגשת" עם ארגוני היהודים , יצר מצג שווה של התחשבות בדעתם ..

    מוסלם אנטישמי שונא ישראל

    שום דבר אחר
    וכל התררם הוא מניפולציה

  5. בתור אחד שהלך הרבה שנים להתפלל בכותל וראה המון אח"מים בכותל , מה שגרם לי להריח משהו לא טוב אצל אובמה כשהוא הגיע לכותל …לפנות בוקר! זה לא מכבד וגם מבזה אותנו שעת ביקורו בכותל,כל האח"מים שהגיעו לכותל הגיעו בשעות נורמאליות וסבירות, לדוגמא = אם אני מעריך אותך אני קובע לך פגשת עבודה בשעה סבירה ואם אני לא מעריך אותך אני קובע לך פגשת עבודה בשעה לא סבירה,זה רוח הדברים זמן הביקור של אובמה בכותל…ולמפרע התברר שצדקתי,נשיא כ"כ עויין אותנו – רק תראו את פגשת נתניהו ואובמה הראשונה איך לא הסתכל עליו במסיבת עיתונאים למשל,והתמונה המפורסמת שהוא שם על השולחן נעל בעת ששוחח בטלפון עם נתניהו ועם מלך סעודיה השתחווה כאילו הוא אלוהים..