התנועה האסלאמית בונה על הנגב

תחקיר: הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, בראשות השייח' ראאד סלאח, מקיים פעילות עניפה בנגב, אשר בין-היתר כוללת מבצעי בניה לא-חוקית רחבי היקף

מבנה המשמש כמסגד. הוקם בתוך בית-ספר בכפר ואדי-נעם. צילום: עקיבא ביגמן

יש נטייה לתאר את 36 הפרויקטים הבלתי-חוקיים שביצעה התנועה האסלאמית בנגב בערב פסח בביטויים מהז'רגון הציוני כמו "חומה ומגדל" או "עוד דונם ועוד עז". אלא שהסיפור האמיתי רחוק מאוד מהרומנטיקה של קיבוצי שנות השלושים. כפי שדווח כבר ב'מידה', זו השנה השמינית בה הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, בראשות השייח' ראאד סלאח, מקיים מבצע בנייה רחב-מימדים המתפרס על מרבית יישובי הבדווים בנגב, במטרה לחזק את הסולידריות שבין ערביי הגליל והמשולש לבין אחיהם החורגים מהמדבר.

במסגרת המבצע השנה, הקימו פעילי התנועה במשך יום אחד סדרה ארוכה של מבנים ותשתיות בלתי-חוקיות, בפריסה גיאוגרפית מרשימה. בין היתר הוקמו ושוקמו 11 בתי-מגורים, שחלקם נהרסו בעבר על-ידי גורמי האכיפה; נבנו ושופצו 11 מסגדים; בוצעו 4 פרויקטים של שיפוץ בבתי-ספר; הוקמו 4 גשרוני-בטון; ונפרצו דרכים ל-4 יישובים. כל זאת, בעלות כוללת של 2 מיליון ₪. כל הפרויקטים הללו אינם חוקיים.

הכל לפי התכנון

כשבוחנים את הפרטים הקטנים נדמה ששום-דבר אינו מקרי. התזמון המושלם של המבצע, שנערך בשבת שלפני פסח, לקראת חופשה בת-שבוע של פקחי מנהל מקרקעי ישראל, מעיד על היכרות מצוינת של המערכת הישראלית. גם המיקומים השונים מעידים על תכנון אסטרטגי מובהק. משלל הפרויקטים שליקטנו מאתרי התנועה האסלאמית, לא נמצא פרויקט שבוצע באזורי הפזורה ה"קשה", זו שאינה מועמדת להסדרה בשום אופן. מרבית המבנים נבנו או בעיירות ובכפרים המוכרים, או באתרים הנמצאים בתהליכי הסדרה ושיהפכו ביום מן הימים ליישוב מן המניין.

סוגי המבנים והפרויקטים שנבחרו מכוונים גם-הם להשגת מטרות ברורות: ההתרסה שבהקמה מחדש של בתים שהרסה המדינה, כמו גם התועלת הארגונית שיש בהגדלת מערך המסגדים של התנועה, באים להבהיר לתושבי הנגב הבדווים מי הגורם החזק בשטח, הלוקח אחריות על גורל המתגוררים בו.

הנכבה יורדת לנגב

בכל הנוגע למטרות התנועה, אין המדובר בהערכה בעלמא. לאחרונה השמיעו מסרים ברורים ברוח זו מארגני האירועים ומנהיגי התנועה האסלאמית, בעצרת הסיום שהתקיימה בכפר הלא חוקי ואדי אל-נעם, סמוך לרמת-חובב. הראשון להזכיר את הנכבה היה השייח' פלט אבו-לאטאש, ממנהיגי הכפר ואדי אל-נעם:

מאז הנכבה חיינו הופכים קשים יותר ויותר. כל המוסדות הישראליים נלחמים בערביי הנגב, בכל תחומי החיים. ישנה מזימה וקונספירציה נגד תושבי ואדי אל-נעם. הם רוצים להרוס את בתי-הספר. אנחנו מודיעים להם כי תחת בית-הספר הזה יקומו שלושה בתי-ספר חדשים: האחד ינוהל על ידי שייח' ראאד סלאח, השני על ידי האמד אבו דאבס והשלישי על ידי שייח' כמאל חאטיב'.

השייח' ראאד סלאח, שנאם על הבמה כשמאחוריו ילדים האוחזים בפוסטרים עם שמות 45 הכפרים הבלתי-חוקיים ה"לא-מוכרים", העביר מסרים ברורים להנהגה הישראלית:

אנחנו אומרים לפראוור, העומד מאחורי כלי ההרס והגירוש המופעלים כלפינו. אנחנו אומרים לו 'תכניותיך מתות, ורשעותך מתה. אבל אללה חי מעבר לרשעות'. הנגב ראה כובשים רבים במהלך ההיסטוריה, אך כולם הלכו והנגב נשאר. גם פראוור ילך, והנגב יישאר לנצח.

גם ההתנצלות הישראלית לתורכיה, שפורסמה באותם ימים, לא עברה בלי התייחסות:

אנחנו רואים כי הממסד הישראלי נאלץ להתנצל בפני תורכיה על פשעי משט החופש. לא יעבור זמן רב עד שהממסד יתנצל גם בפני תושבי הנגב, על כל בית שנהרס, על כל עץ שנעקר ועל כל שדה שרוסס מן האוויר.

ביטוי מוחשי יותר להעצמת אתוס הנכבה בקרב הבדווים, ניתן בסיור שנערך מוקדם יותר באתר פארק גולדה, הסמוך לצומת משאבי-שדה. האזור, שעד למלחמת העצמאות היה מיושב על-ידי בדווים בכפר בשם ביר-עסלוג', נהרס בעקבות המלחמה, והפך לאזור תיירות ונופש מפותח. במסגרת 'ימי העבודה' (קרי, פרויקט הבניה הלא-חוקית), מביאה התנועה תלמידי בית-ספר לסיור באתר, בכדי שישמעו "הסברים מעמיקים על ההיסטוריה של המקום".

ממפעלות התנועה האסלאמית. מלמעלה עם כיוון השעון: גשרים באל-משאש ואבו-תלול, מסגדים בעבדה ובבג'ר (המבנים החדשים נצבעו בצבעי פח ישן). צילומים: באדיבות רגבים

תעלומת 'קרן הנגב לאדם ואדמה'

התנועה האסלאמית איננה גוף רשום, אלא קואליציה של מאות עמותות דת וצדקה הסרות למרותה של ההנהגה המרכזית. למרות זאת, פרויקט בניה בלתי-חוקית בסדר-גודל שכזה לא נולד יש מאין. בדיקת הפרסומים השונים מעלה שוב ושוב את שמו של ארגון מרכזי אחד: 'קרן הנגב לאדם ואדמה'. הארגון מתואר כגוף המתכנן, המלווה והמבצע של שלל הפרויקטים. הקרן, שמשרדיה ממוקמים בעיירה חורה, משמשת למעשה כסניף בנגב של הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית.

את תפקידה של הקרן בביצוע הפרויקטים הסביר מנהלה, אחמד אל-סייד, בראיון בסוכנות הידיעות של התנועה האסלאמית:

הקרן היא זו המארגנת את כל הפרטים הטכניים הקשורים לפרויקטים, והיא מפקחת באופן ישיר על הביצוע, כך שכל הפרויקטים ינוהלו כיחידה אורגנית אחת.

במעקב אחרי הפרסומים, ניתן לעמוד על צורת העבודה של הקרן. כבר בתחילת ינואר, הודיעה הקרן על פתיחת ההרשמה לפרויקטים ולהצעות שונות "מתושבי הנגב, הנהגת הכפרים הלא-מוכרים, מוסדות חינוך והאימאמים במסגדים". כשבוע לאחר מכן התכנסה הנהגת הקרן לדון בתכניות השונות, וגובשה קבוצה של "מומחים, קבלנים, מהנדסים ובעלי ניסיון שיאמדו את העלויות ואת החומרים הנדרשים לביצוע הפרויקטים". בתוך מספר שבועות בוצע סיור-שטח מקיף, בו נצפו כל האתרים המתוכננים, ונעשה אומדן עלות מפורט.

פרסום של התנועה האסלאמית להשתתפות בימי העבודה השנתיים

שיטת-העבודה של התנועה מלמדת על כושר ארגון רב, ובעיקר על יכולת הנהגה מרשימה. כחלק מהמאמץ לחזק את הסולידריות בין ערביי הגליל והנגב, יצרה התנועה האסלאמית סדרה של בריתות "ערים תאומות", אשר במסגרתן ישוב או קבוצת כפרים בצפון מקבלים תחת אחריותם כפרים בדווים מהדרום. כך, לאחר שקרן הנגב מתכננת את הפרויקטים שיבוצעו במסגרת 'יום העבודה' השנתי, נמסרת האחריות הביצועית לערים ולכפרים התאומים הצפוניים, אשר לוקחים על עצמם את גיוס המשאבים והביצוע.

עוד לפני יום המבצע כבר יודעים המשתתפים היטב אילו משימות מוקצות להם ואת דרכי הביצוע, כך שעד לשעות הצהריים יכולים מאות המתנדבים להספיק לבצע למעלה מ-30 פרויקטים ולהגיע להתכנסות הסיום בכפר ואדי אל-נעם.

צורת עבודה זו מתאימה למבנה המבוזר של התנועה האסלאמית, כפי שמסביר החוקר עאטף אבו עג'אג' בראיון ל'מידה', המתפרסם יחד עם תחקיר זה.

עמותה מסתורית?

נקודה מטרידה במיוחד במפעל הבנייה הבלתי-חוקית הזו, היא שייתכן כי מבחינה משפטית "קרן הנגב לאדם ולאדמה" איננה ישות מוכרת בישראל. עד כמה שהצלחנו לברר, בבדיקות שערכנו במאגרי רשם העמותות ובשיחות עם גורמים בשטח, לא הצלחנו לקשור ארגון זה לאף עמותה ישראלית רשומה. ייתכן כי הארגון נסמך על אחת ממאות עמותות הצדקה והמסגדים הכפופים לתנועה האסלאמית, אך מי שאינו מצוי בסוד העניינים יתקשה מאוד לאתר זאת בחיפוש בכלים מקובלים.

רדיקליזם בנגב

"החיבור בין הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית והפזורה הבדואית צריך להטריד כל מי שמדינת ישראל בכלל והנגב בפרט יקרים לו", טוען עמיחי יוגב, רכז דרום של תנועת 'רגבים', איש שטח המעורה במתרחש. "חוסר ההכרה של האסלאם הקיצוני ברשויות המדינה ידוע, וחיבור שלו עם עם הפזורה הבדואית מביא את התפיסות הללו היישר לנגב. גם בקרב הפזורה הבדואית אין ואקום, וכשרשויות המדינה לא לוקחות אחריות ולא אוכפות את החוק באופן אפקטיבי התנועה האסלאמית נכנסת במקומה. מה גם שחיבור בין התנועה האסלאמית לבדואים בנגב מקשה על היכולת להסדיר את ההתיישבות בנגב. אנחנו ב'רגבים' עוקבים אחר הנעשה בדאגה וממשיכים לפעול משפטית וציבורית על-מנת לשמור על החוק גם במקומות הרחוקים מעין הציבור, וביניהם בפזורה הבדואית".

תגובות

מדוברות משרד הפנים נמסר כי "היחידה לפיקוח על הבנייה בודקת באופן שוטף האם מתקיימות חריגות בניה".

ממנהל מקרקעי ישראל נמסר: "ככל שיאותרו בשטח מבנים בלתי חוקיים ו/או הסגות גבול הם יטופלו על פי החוק".

לראיון עם עאטף אבו-עג'אג', החוקר את הפעילות של התנועה האסלאמית בקרב הבדווים בנגב, לחץ כאן.

תודה לאריה גלוזמן ולאריק גרינשטיין על הסיוע בהכנת התחקיר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.