מנפלאות האקדמיה הישראלית: סיכום שנת התשע"ג

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית, מבקשת תנועת 'אם תרצו' לפצות על קיפוחם של אינטלקטואלים אמיצים • מסתבר כי התגליות האמיתיות של מדעי הרוח והחברה באקדמיה הישראלית עדיין נסתרות מתחת לפני השטח ואינן מוכרות על-ידי הממסד השמרני • מדענים ישראלים מובילים בתחומים כמו "מדעי הנכבה: תיאוריות של כיבוש וגיאוגרפיה רדיקלית" עדיין אינם זוכים ליוקרה האקדמית המגיעה להם • לתיקון עוול היסטורי

פרס על מקוריות וחדשנות במחקר: פרופ' יהודה שנהב – אוניברסיטת תל-אביב "ישראל היא מדינת גזע"

פרופ' יהודה שנהב, הידוע באינטלקטואליזם חריף ונטול-פניות, נוהג בשיעוריו לנתח באיזמל סוציולוגי חד את אחד מאתגרי הדיסציפלינה מאז ומתמיד: החלטות המל"ג הישראלי. במהלך שנת התשע"ג היה המחקר בשדה זה פורה במיוחד, כך שעמדה לו לפרופסור היכולת לשתף את תלמידיו בכמה סודות מקצועיים: מדינת ישראל היא "מדינת גזע", איבחן המורה הדגול בשנינותו, והוסיף כי "מצב החירום הוא דרך לשלוט בערבים". על-פי מחקריו האחרונים, הצליח שנהב גם לזקק תובנה שעדיין לא נשמעה במחוזות העולם האקדמי, הידוע בחיבתו הבלתי-מסויגת לישראל, ואשר עשויה לזכות אותו – ביום מן הימים – בפרס נובל: "ג'יסר אזרקה הוא הישוב הפלסטיני היחיד שנשאר, [כי] כל השאר גורשו".

על מקוריות וחדשנות אנו ממליצים להעניק לפרופ' שנהב חופשה חלומית בעיירת הנופש קוסייר שבלבנט המנומנם.

פרס על אומץ ונחישות: ד"ר חכם דלאל מיכל תמר, מכללת בית ברל "נזכור את ג'נין-ג'נין ומדינת האפרטהייד"

המוניטין של ד"ר חכם יצא לה בשל יכולתה הבלתי-מעורערת לבטא עמדות ביקורתיות שאינן מקובלות, למעט בקרב מרבית האקדמאים בארץ ובעולם. בעודה מרצה בחן במכללה הפסטורלית 'בית-ברל', אוזרת ד"ר חכם עוז, ונוהגת לחתום בנחישות רבה על שלל עצומות סנסציוניות: קריאה לסרבנות, תמיכה בעזמי בשארה, ועידוד טלי פחימה. אומץ-ליבה הנדיר אפשר לה גם לצרף את שמה לעצומה בינלאומית הדורשת הפסקת כל סיוע צבאי לישראל והחרמתה הכלכלית. שמה של חכם, המתנוסס לבדו על שלל ניירות אלו, כשלצידו רק כמה מאות מחתימות עמיתיה, מעיד על שאר-רוח נדיר במחוזותינו.

את הקורס המבוקש שלה "נזכור: אתרים, טקסים ומרחבים של זיכרון בחיים הציבוריים בישראל", היא מתבלת במסקנות מחקרה ארוך-השנים כי "צריך לדבר על הבנייה של זיכרון קולקטיבי, תוך הנצחת האתוס הפלסטיני, כי 'הצד שלנו מוצג מספיק'". למימוש פרוגרמה אקדמית מובהקת זו, מקרינה הד"ר את הקלאסיקה הקולנועית הנוקבת "ג'נין ג'נין". באוגוסט האחרון הביעה ד"ר חכם תחכום אינטלקטואלי מזהיר נוסף, כאשר פרסמה בדף הפייסבוק שלה פנייה לחיילי צה"ל: "בית המשפט בהאג מחכה לכם צוררים פושעי מלחמה שכמותכם". מסתבר, אפוא, כי הד"ר שולחת ידה הכשרונית גם בפרוזה. והנה, למרות הספק מחקרי עשיר שכזה, הד"ר מקופחת על-ידי הממסד (הציוני), שאצלו אומץ ליבה ודעותיה עומדות לה לרועץ, ועדיין היא מנועה מן התואר הנכסף: "פרופסור".

לשם תיקון עוול היסטורי זה, אנו ממליצים להעניק לה בזאת תואר "פרופסור לשם הכבוד".

פרס בלימודים אינטר-דיסציפלינאריים: ד"ר מעיין אגמון, בית-הספר לסיעוד ולנאכבה, אוניברסיטת חיפה

השנה הוכח כי ניתן להתגבר על החוק הידוע "אין לחדש כי הכל כבר מחודש", המקובל כמושכל ראשון בקרב המומחים לסיעוד. במפגן של שליטה יוצאת-דופן בשיח ההיסטוריוגראפי העדכני, הצליחה ד"ר אגמון להנכיח את הזיכרון המושתק של הנאכבה גם בשדה אינטלקטואלי שעד עתה שלטה בו ההכחשה: לימודי הסיעוד. בשיעורה בקורס "מבוא לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה" ערכה אגמון, לראשונה בתולדות המדע, השוואה בין ה"שואה" היהודית לבין הנאכבה הפלסטינית. מתוך שהקדימה את זמנה, נאלצה אגמון לבלות את שארית ההרצאה בניסיונות להנהיר לתלמידה ריאקציונרית את טיב החידוש: "צריך לקבל את זה שגם הם עברו שואה, וכדאי מאוד שתכבדי את זה".

הממסד הוותיק, אלא מה, גילה נוקשות אופיינית וסירב להכיר בגודל השעה. יו"ר ארגון נפגעי הנאצים, מר צחי מלמן, שלח מכתב בהול לנשיא האוניברסיטה, בו כתב: "קיבלנו בזעזוע את ההשוואה המוזרה, המופרכת והמרגיזה … אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם מרצים באוניברסיטה בארץ מזכירים בנשימה אחת את השואה ואת מה שהביאו על עצמם הערבים, שרצו להשמיד את מי שהיטלר לא הצליח – מה חושבים אלה המביטים בכם כדי לקבל דוגמה להתנהגות ולהתבטאות הולמת?"

כנגד עזות המצח והאיומים המרומזים של הציונים הרגשניים, אנו ממליצים להעניק לד"ר אגמון את הספר פורץ הדרך: "מנמוניקה, תיעוד וזעזוע: סככות ההשמדה והזיכרון המושתק של שואת הפרות החולבות. וכדאי מאוד שתכבדי את זה".

פרס על אי-הטייה ואובייקטיביות מחקרית: "הנאכבה בזיכרון הקולקטיבי של ישראל", המכון לחינוך לדו-קיום יהודי ערבי, אוניברסיטת תל אביב

השנה החליטה אוניברסיטת תל-אביב לקחת צד במלחמה על האמת. לא עוד תירוצים וזריית מילים לאוויר, לא עוד סיסמאות נבובות, סוף כל סוף חקירה אובייקטיבית. בחסות האוניברסיטה התקיים כנס, או מוטב, יום עיון אקדמי, בנושא הנאכבה ותולדותיה. כדי לשמור על טוהר אקדמי ומרחק נאות מכל מניפולציה פוליטית, בחרו המארגנים בתאריך נייטראלי מובהק לאחר חג הפסח, סתם יום של חול בין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל. כיאה וכראוי למעמדו האקדמי של הכנס, הוזמנו אליו טובי המומחים בתחום, שהציגו מגוון רחב של פרספקטיבות בסוגיה, החל מהאסכולה האנטי-ציונית, וכלה בבית-המחקר הפרו-פלסטיני.

על הגשמת האידאל של אובייקטיביות אקדמית, אנו ממליצים להעניק לאוניברסיטה אזרחות לשם כבוד בנפת רמאללה.

פרס על מעורבות בקהילה: תהליך הקבלה לאקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל

ביום אביבי בירושלים הגיעה לה צעירה שביקשה ללמוד באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" לראיון קבלה, לאחר שינון ולימוד למכביר של מיטב הקלאסיקות בתולדות האומנות. אלא שהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל איננה מסתפקת בידע טכני ופופולרי כגון זה. שאלות מתחום האומנות זה הרי כל-כך אייטיז. במקום הוולגריות הזו, בחרה המראיינת לדון בסוגיה אבסטרקטית וכבדת-המשקל מתחום הפילוסופיה של האמנות: "האם שכונת גילה היא חלק מירושלים?" לאחר שחככה הנבחנת הצעירה בדעתה, השיבה הבחורה בחיוב. ברור מאליו שלאחר טעות אקוטית שכזו, חובה היה לפסול את המועמדת כליל מקירבה כלשהי ללימודי אומנות במוסד נחשב כבצלאל.

על מחויבות לקהילה ולוקאל-פטריוטיות יוצאים מגדר הרגיל אנו ממליצים להעניק ל"בצלאל" כרטיס הלוך-חזור בקו שועאפת-פסגת זאב של הרכבת הקלה.

פרס על פלורליזם רעיוני: פרופ' שפרה שגיא ופרופ' חנה יבלונקה, אוניברסיטת בן-גוריון

כנגד כל הסיכויים הזמינה הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון את ח"כ חנין זועבי להתארח בכנס תחת הכותרת "שיחות על ישראליות". נוכחותה של הגב' בפאנל מסוג זה היא הכרחית ביותר, כך שלמרות הפצרות ופניות חוזרות מצד הקהל גילתה ההנהלה נחישות נפלאה. שהרי כיצד ניתן לשוחח אודות מצבה של הישראליות ללא הדוברת הרשמית של העמדה הסבורה כי "לעם היהודי אין זכות לחיות בביטחון במדינת ישראל"? במפגן של סולידריות פלורליסטית, בירכו פרופ' שפרה שגיא ופרופ' חנה יבלונקה את אורחת הכבוד על "שהיה לה האומץ להגיע לאוניברסיטה", ובגילוי של פתיחות מחשבתית אותנטית, הובהר לסטודנטים כי מי שיתווכח או יגיב לדברי ח"כ זועבי, יזכה בפרס יקר ערך: זימון מיוחד לוועדת המשמעת של האוניברסיטה.

על הנשיאה בנטל הפלורליזם הרעיוני אנו ממליצים להעניק לפרופסוריות שגיא ויבלונקה שבתון מחקרי באוניברסיטה הלאומית בסיביר.

סולידאריות וקוהרנטיות: פעילי בל"ד וחד"ש באוניברסיטת חיפה

סטודנטים ערבים רבים באוניברסיטת חיפה ידועים בתור פעילי "שלום, אחווה ואהבה". חלקם הגדול, מתוך סולידריות עם אחיהם מהחמאס בזמן מבצע 'עמוד ענן', החליט לעמוד דקת דומייה לזכר רב המחבלים אחמד ג'עברי, רמטכ"ל התנועה לשעבר. הסטודנטים רק רצו להביע מחאתם על-כך שהכובש הציוני ההין בחוצפתו למנוע מפעילי החמאס לממש את תרבותם הלאומית – הכוללת השלכת חפצים מתפוצצים על אזרחי ישראל – ויצא למתקפת טרור רצחנית אשר פגעה בזכויותיהם הלגיטימיות של מחבלים רבים. העובדה שבאותו שבוע מצאו את מותם 300 מפגינים סוריים, לא זעזעה חלילה את אושיות הסולידריות הערבית, שהרי ראש הממשלה הישראלי, לטענתם, עושה במבצע "שימוש ציני", ובאמת, מה גרוע יותר מציניות? לא רק זאת, בתמורה לעוז ליבם, התנכל הממסד האכזר לאותם סטודנטים של שלום, והטיח בהם הטבות, הקלות ותנאי לימודים מיוחדים.

על מפגן זה של סולידריות קוהרנטית, אנו ממליצים להעניק לפעילי חד"ש החיפאים ביקור סיורים בחאלב-אלפו.

קבלת האחר והשונה: "אין כניסה ליהודים", אוניברסיטת תל-אביב

בערב חורפי בתחילת השנה האזרחית, התקיים באוניברסיטת ת"א אירוע חלוקת מלגות של תא הסטודנטים האסלאמי הנאור "איקרא". באירוע השתתף השייח' כמאל ח'טיב, סגן יו"ר התנועה האסלאמית, הידוע – בהתאם לדתו – כאיש רוח רודף-שלום ואוהב אדם, אשר במפגן הומניזם צרוף הודיע כי היהודים הם "פרעושים המנסים לפגוע באל-אקצא", ובשעת-רצון אחרת של שאר-רוח מזוקק הבהיר כי ישראל היא "כינה המקננת בגוף העולם הערבי ומוצצת את דמו". סובלנותו הרבה אף פורסמה ברבים עת פרש את משנתו הסולידרית בפני שוטר ממוצא אתיופי: "שוטר אתיופי-כושי לא יעצור מוסלמי!". ובכן, לקראת בואו של אותו גדול דת סובלני, ביקשו פעילי 'אם תרצו' לחזות במו-עיניהם בפלא ההומניסטי. מה ששו ושמחו הפעילים לגלות כי שעת רצון שוויונית מיוחדת נחה על אותו אירוע, וכניסתם של יהודים נאסרה על-ידי המארגנים.

על קבלת האחר והשונה אנו ממליצים להעניק לאוניברסיטת ת"א שלט היסטורי מונומנטלי: "Juden Raus!"

פרס על תרומה לביטחון הלאומי: האוניברסיטה העברית בירושלים

לאחר שכוחות הביטחון תפסו את עאדל הידמי בשנת 1992 ושלחו אותו למאסר בשל חברותו בארגון טרור, עמד השב"כ בפני שוקת שבורה. אמנם, את המחבל המסוכן הצליח הארגון לתפוס, אך משהו בהשכלתו האקדמית עדיין היה חסר. לעזרתם נחלצה האוניברסיטה העברית בירושלים, שנרתמה למשימה הלאומית וקיבלה את הידמי ללימודים אקדמיים בחוג לכימיה. בכך לא תמה הנשיאה בנטל. במהלך שנת 2002 סייע הידמי, שהיה כבר דוקטורנט, ובהתאם לאתוס המדעי האוניברסלי, בתכנון וארגון פיגועי התאבדות בירושלים. המאמץ המדעי לפוצץ יהודים סוכל בזכות מעורבותם של גורמים לא-מדעיים ציוניים, והידמי שוב נאלץ להפסיק את חוק לימודיו לטובת ביקור בבית-הכלא. רק כעבור שלוש שנים ארוכות זכה המדען לראות שוב את אור החירות, והתפנה לשקוד על השלמת המחקר המדעי שלו בדבר "השלכותיו של ניטרוגליצרין דחוס על רקמות מן החי". רק ביוני אשתקד נפסקה הפארסה האנטי-מדעית של כוחות הביטחון, והוענק לעאדל הידמי תואר הדוקטור הנכסף.

על תרומתה של האוניברסיטה העברית לביטחון המדינה אנו ממליצים להעניק לה שובר יוקרתי לארוחות במסעדות סבארו, מומנט וקפה הלל.

תנועת 'אם-תרצו' מזמינה את הקהל הרחב להשתתף בתחרות להענקת פרס "מגן בשאר אסד לנאורות וחשיבה עצמאית", הנערכת בעמוד הפייסבוק של התנועה, ותסתיים ב-30 ביוני.

מתן פלג הוא מנהל משימות בתנועת 'אם תרצו'.