לא לתוכנית אוגנדה – תנו למהגרי העבודה מאפריקה להישאר ולעבוד

התוכנית לגירוש מהגרי העבודה מאפריקה לא תניב את התוצאה המקווה. תנו לאריתראים ולסודנים לעבוד בישראל – לטובתם, לטובתכם ולטובת המשק.

הידיעות על הכוונה לגרש את מהגרי העבודה מאריתראה לאוגנדה, בחסות הבטחות מעורפלות של שליטי אוגנדה, ובסיוע איומים ולחץ על העובדים אינן מבשרות טובות. התוצאה הסופית תהיה בזבוז כספים (על שוחד לאוגנדה) וקיטון במספר המשרות לישראלים בישראל. טפשי ומיותר (כתב: אורי רדלר)

הקץ לצביעות

נוציא את המוסר מהמשוואה. הרצון להיראות בעיני עצמם ובעיני אחרים כאנשים מוסר וצדק גורם לאנשים לשקר לעצמם ולאחרים, ושקרים אינם מועילים בטווח הארוך. אנשי שמאל וארגונים למען הפליטים צריכים להיגמל מהשקר המטופש לפיו  האריתראים, הסודנים וכו' הם פליטים ולא מהגרי עבודה. ספק אם רבים בשמאל ואפילו בארגוני הפליטים מאמינים בזה. המצב באריתראה ובסודן רע ומר, ואין לפקפק במצוקתם של המהגרים. שלושה אחוז מצעירי אריתראה הגיעו לישראל, והמסע הקשה והבוגדני הזה לא נבע מהחשק של האריתראים הצעירים לתור את העולם. ובכל זאת, הם אינם קבוצה נרדפת: לרוע מזלם, האלימות של איסאיאס אפוורקי, רודנה של אריתראה, מופנית באופן שוויוני כלפי כל בני עמו.

עריצות גם אינה יוצרת חובה. מצב רע ומר שורר בעשרות מדינות בעולם, והעובדה שאנשים מנסים להימלט מהן למקום טוב יותר אינה יוצרת חובה למדינות אליהן נמלטו לקלוט אותם. יש כאן בעיה מעשית: האריתראים והסודנים הגיעו לישראל כי זו הייתה המדינה האנושית הקרובה ביותר אליהם מבחינה פיזית. אילו שכנה קנדה במקום בו שוכנת מצרים, הם היו נמלטים לקנדה. החובה כלפיהם אינה נובעת ממוסר—זו בעיה מעשית.

גם אנשי הימין צריכים להיפטר ממסכת שקרים משלהם. מהגרי העבודה מאפריקה אינם צבא אנסים ושודדים המעלה את מחיר הדירות להשכרה ודוחק ישראלים משוק העבודה. ציבור מהגרי העבודה מאפריקה, המתגורר באילת, בערד, בתל־אביב ובמקומות נוספים מתנהג, בהתחשב בנסיבות, באופן כמעט מופתי. אוכלוסיית גברים צעירים ועניים מסוג זו הייתה עלולה להפוך קן פשיעה חמורה, אך הפשיעה הזו פשוט אינה קיימת. הפשיעה שכן קיימת, בהתחשב בחתך המין והגיל, נמוכה בהרבה מהממוצע הישראלי. שיעור התיקים לאדם באוכלוסיית מהגרי העבודה נמוך בעשרות אחוזים משיעור התיקים באוכלוסיה בישראל בכללה.

צביעות הזועקים חמס זועקת לשמים. אותם מפגינים מדרום תל־אביב הקוראים בהפגנה לעת ערב לסילוק מהגרי העבודה הם אלו המעסיקים אותם לעת בוקר ומשכירים להם דירות לעת צהריים. זו חגיגה של דמעות תנין: אלו שקנו דירות בתקווה לעליית מחירן ולהתחפפות מואצת של התושבים הוותיקים, מזילים דמעות כמים, יחד עם אותם וותיקים, על המזימה שכשלה: אלו ואלו מחזיקים בדירות ברובעי העוני של העיר והנה, שומו שמים והאזיני ארץ, הרובעים נותרו עניים. אין לזלזל, כמובן, בערך הנדל"ני של דירות, אך קשה לראות בכך גורם מכריע.

ביבי טוב ליהודים, והאריתראים? צלמת רוני שיצר
ביבי טוב ליהודים, והאריתראים? צלמת רוני שיצר

מיעוט קטן גם בין מהגרי העבודה

המהגרים מאריתראה וסודן (ומעט ממדינות אחרות) הם מיעוט בין מהגרי העבודה ובאוכלוסיה בכללה. כיום, לפי נתוני הלמ"ס, יש בישראל כ-293 אלף מהגרי עבודה (לפי אומדן אחר, כ-275 אלף): לפי נתוני שנת 2011 ושנת 2012 היו בישראל כ-38 אלף עובדים מהרשות הפלסטינית, כ-109 אלף עובדים זרים, כ-93 תיירים ללא אשרה, ועוד כ-54 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים מאפריקה. מכאן עולה כי מהגרי העבודה מאפריקה מהווים כ-18 אחוז מכלל העובדים הזרים וכ-0.65 אחוז מכלל האוכלוסיה בישראל.

שיעור העובדים הזרים בישראל יציב למדי: הם מונים כ-3.5 מכלל האוכלוסיה וכ-8 עד 10 אחוז מכלל המועסקים. לדוגמה, בשנת 2000 היה שיעור מהגרי העבודה באוכלוסיה כ-3.55, כשהם מונים כ-8.7 אחוז מכלל כוח העבודה האזרחי, שעה שבשנת 2011 מנו מהגרי העבודה 3.54 אחוז מכלל האוכלוסייה ו-8.3 אחוז מכלל כוח העבודה האזרחי.

מחקרים רבים מראים באופן עקבי כי מהגרי עבודה אינם דוחקים מן השוק את העובדים המקומיים, והחילופין הם פנימיים. כלומר, גידול בהגירת העבודה מעבר לגידול באוכלוסייה מוביל לגידול באבטלה בקרבם. בישראל, בה למהגרי עבודה אין מעמד רשמי ואין אפשרות לקבל דמי אבטלה, עליה בסוג אחד של מהגרי עבודה באה לפצות על קיטון בסוג אחר של מהגרי עבודה. כך, גירוש רוב מהגרי העבודה מאפריקה יוביל בנסיבות רגילות לגידול במספר מהגרי העבודה מסוג אחר, ובמיוחד במספר העובדים הזרים.

ממלאים צורך חשוב

מי שביקר בשנים האחרונות במלונות בים המלח או באילת, במוסדות סיעודיים או בחנויות ושוקים בדרום תל־אביב הבחין מן הסתם בגידול ניכר בשיעור המהגרים מאפריקה המועסקים שם. חלק מהעובדים חוקיים, חלק אחר לא חוקיים, אך נדירים מאוד המקרים בהם העובדים מועסקים על חשבון עובדים ישראליים. כמעט בכל המקרים הם פשוט באים על מקומם של עובדים זרים אחרים, או מייצגים עליה ברמת חייהם של המעסיקים. הישראלי שעמד קודם כחום היום בחנותו מעסיק שם עתה עובד זר זול.

אזרחי ישראל יכולים להקשות את עורפם — זו הרי תכונה מסורתית של העם העברי, עוד מזמן נדודיו במדבר — ולעמוד על כך שמהגרי העבודה מאפריקה יגורשו, אך מספר העובדים הזרים לא יגדל כדי לפצות על־כך. התוצאות לא תהיינה טובות.

ניקח לדוגמה את המלונות באזור ים המלח, שם רוב העובדים זרים. סילוק העובדים הזרים יניב כמה תוצאות. הראשונה תהיה מעבר להעסקת עובדים ישראליים, בשכר גבוה הרבה יותר. התוצר של מעבר זה יהיה כפול: עבור המלונות שרווחיותם נמוכה המשמעות תהיה סגירת המלון ופיטורי כל העובדים. עבור המלונות שרווחיותם טובה יותר, התוצאה תהיה עליה במחיר הלינה, כדי לשקף את העלויות הגבוהות יותר, ו/או הקטנה של מצבת העובדים, ו/או הפחתה באיכות השירות במלון. העליה במחירי המלונות (או הירידה באיכותם) תביא לכך שאנשים רבים יותר יעדיפו שלא להתפלש בבוץ גופריתי אלא דווקא לבלות על החוף ביוון הזולה. והתוצאה: צמצום נוסף בתעשיית המלונות בים המלח. המאזן הכולל יצביע על קיטון במספר המועסקים, על קיטון בהכנסות ועל קיטון ברווחת אזרחי ישראל בכלל.

ההתרחשות הזו היא תוצר של "חוק שימור החומר" הכלכלי: כשאתה מגדיל את ההוצאות במקום אחד, בלי להגדיל את הפיריון, הגידול בהוצאות יתבטא תמיד בקיטון זהה או גדול יותר בהכנסות במקום אחר. אנשים נוטים שלא להבחין בתוצאות כלכליות מסוג זה כאשר הן פרושות לרוחב המשק כולו.

לדוגמה, העלאה של 1,000 שקל במשכורתם של עובדי חברת החשמל תגולם בעליה במחירי החשמל, או בעליה בגרעונות החברה — והמחיר ישולם על־ידי הציבור בכללו. אבל משום שהקיטון בהכנסות פרוש לרוחב המשק כולו — נאמר, בדמות עליה בשיעור של אגורה אחת במחיר לקוט"ש — אנשים נוטים שלא להבחין בו. לעתים, יש אפילו כאלו הסבורים כי לעליה זעירה כזו במחיר החשמל אין השלכות מעשיות. במטבע דומה, יש אנשים הסבורים כי עליה בשכרם של עובדי מזללות נוסח בורגר-ראנץ' או מקדונלדס, בלי שיהיה שיפור בפיריונם, היא הטבה שאין לה השלכות על אנשים אחרים.

אך "חוק שימור החומר" הכלכלי מפריך תמיד את ההשערה. עליה של אגורה אחת במחיר לקוט"ש גורמת למפעל הצורך הרבה חשמל להימנע משכירת עובד אחד, או למתוח מעט יותר את לוח הזמנים לחידוש ציוד. העליה במחירי מזללות ההמבורגר גורמת לבעלי המזללות להקטין את מצבת המועסקים וגורמת לכמה אנשים לקנות בהן פחות.

אל תתנו להם אזרחות. תנו להם לעבוד. צילם יונתן סניידר
אל תתנו להם אזרחות. תנו להם לעבוד. צילם יונתן סניידר

מה בכל זאת אפשר לעשות?

סילוק המהגרים מאריתראה וסודן לא יניב, בחשבון כולל, אפילו תוספת של משרה אחת למשק הישראלי. סביר להניח כי הוא יוביל לקיטון במספר המשרות הכולל במשק ולירידה ברמת החיים הכללית. זה ממש לא כדאי. מנקודת מבט מעשית גרידא, מדובר בבזבוז כספים שלא יניב תועלת, ובשורה התחתונה, גם לא יקטין את מספר העובדים הזרים.

צעדים קיצוניים פחות, כמו ניסיון למנוע מהמהגרים את האפשרות לעזוב יגרמו לאסון רבתי. הסיבה העיקרית לכך שמהגרי העבודה מאפריקה לא יצרו עד היום בעיית אלימות ופשיעה מיוחדות, בניגוד לעמיתיהם במדינות רבות באירופה, היא העובדה שהם עובדים ומשתכרים למחייתם. אם המדיניות תדחק אותם החוצה משוק העבודה, נזכה לעשרות אלפי צעירים מובטלים ורעבים ללחם — וזו תהפוך במהרה לבעיית פשיעה חמורה.

הצעד המהופך, שעליו חולמים בארגוני התמיכה בפליטים, הוא מעין השוואת תנאים. כלומר, הכנסתם של מהגרי העבודה תחת קורת הגג של מדינת הרווחה, עם תנאי העסקה ותמיכות הדומות לאלו המוענקות לאזרחים ישראליים. כאן, האסון יהיה חמור עוד יותר: יתרונם העקרי של אלפי הצעירים מאפריקה בעיני מעסיקיהם הישראליים הוא מחיר העסקתם הזול. כשהמחיר יהפוך יקר, יהיה הרבה פחות כדאי להעסיקם. מן העבר השני, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה יהפכו את העבודה בשכר נמוך הרבה פחות אטרקטיבית בעיני המהגרים. התוצאה תהיה עשרות אלפי צעירים בטלים ממעש — וגם זו תהפוך במהרה לבעיית פשיעה חמורה.

אפשרות ביניים סבירה היא להתייחס למהגרי העבודה מאפריקה כאל עובדים זרים מן השורה. מנתוני הלמ"ס ידוע לנו כי אחוז מסוים מכלל העובדים הזרים הופך תושב קבע בישראל. כך, לדוגמה, מכלל 109 אלף העובדים הזרים שהיו בישראל בסוף שנת 2012 כ-25.5 אלף גרו בישראל יותר מעשור. מנתונים אלו נוכל להסיק כי מכלל 54 אלף המהגרים מאפריקה כ-41 אלף יהפכו עובדים זרים מן השורה (כלומר, בסבב כניסה ויציאה) ואילו כ-13 אלף יהפכו ברבות הימים תושבי קבע. בהתחשב בגודל האוכלוסיה בישראל, כ-8.5 מיליון (כולל מהגרי העבודה), מדובר במספר זעיר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 תגובות למאמר

  1. כל הרעיון בעובדים זרים הוא שהם ארעיים, מגיעים לכמה שנים, חוזרים הביתה ומוחלפים באחרים.
    אנחנו לא רוצים שהם ייקלטו כאן ויצמיחו משפחות.
    אתה לא מציע מנגנון שימנע את ההשתקעות ארוכת הטווח של מהגרי העבודה האפריקאים.
    בשביל לשפר את הצעתך הייתי מציע שתינתן להם אשרת עבודה ל-3 שנים, ובתמורה לקבלתה הם חותמים שהם מבינים שיהיה עליהם לעזוב את המדינה עם פוג האשרה, יחד עם ילדיהם שיוולדו להם כאן.

    1. אבל על כורחך, חלק גדול מהם ייקלט כאן ויצמיח משפחות. אין דרך למנוע מצב בו חלק ניכר מהם יעשו כן וכפי שהראיתי בנתונים, חלק לא מבוטל מהם אכן עושה זאת. עובדתית, לפי נתוני הלמ"ס, כ-40 אחוז מהעובדים הזרים שנכנסו עם אשרת עבודה עד שנת 2008 עדיין היו בישראל בסוף שנת 2012.

  2. לא תודה.
    אם הייתי רוצה לחיות כאפריקאי הייתי חי באפריקה.
    אני לא רוצה את התרבות של אפריקה במדינה שבה אני חי.
    רובם מוסלמים, מה שמחזק את הצורך שלנו להקיא אותם מקירבנו.
    במקביל לבטל את שכר המינימום ואת כל הקיצבאות – ומיד תראה איך כל המשרות נתפסות ע"י ישראלים.

  3. הפיסקה האחרונה במאמר (המעניין כשלעצמו) מבהירה את הטעות שבבסיסו של המאמר. הנתון הוא שבעבר רק 25% ממהגרי העבודה השתקעו בישראל. אבל ההבדל בין המהגרים ההם למהגרים האפריקאים הוא שאין סיכוי שהאפריקאים ירצו אי פעם לחזור למולדתם. נכון שישראל עדיפה על הפיליפינים, תיאלנד, קולומביה וכדו' אבל עדיין – כל המדינות הללו הן כמאט גן עדן לעומת אפריקה. ללא גירוש בכוח או ב"רצון" אף אםריקאי לא יעזוב את ישראל. אני לא מדבר כן על כך שאתה בפירוש מציע להפלות אותם אל מול האזרחים הישראלים דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת לטווח ארוך. בסופו של דבר הם יתקוממו וידרשו (ויקבלו) את השיויון שאתה לא רוצה לתת להם – בדיוק כמו העבדים בארה"ב – הביאו אותם מתוך רצון לא לתת להם שיויון זכויות חלקם אף הגע מרצון חופשי כי באפריקה היה גרוע יותר. אך בדיוק בגלל זה אף אפריקאי לא אמר "מתייחסים אליי נורא פה – אני רוצה לחזור לאפריקה" הם אמרו – "מתייחסים אליי נורא פה – אני רוצה שיויון". כלכלית המאמר נכון לטווח הקצר. בטווח הבנוני ארוך הוא שגוי.

    1. אני מציע פשוט לא להילחם בגלים. כדאי להזכיר כי אותו סיפור ואותן התבטאויות בדיוק היו נגד העובדים הזרים – ואותם אלו שדרשו "לגרש את כולם" אז דורשים היום "לגרש את כולם." רק מושא הגירוש משתנה. כפי שהראיתי בכתבה, מהגרי עבודה מהווים אחוז מסוים מכלל האוכלוסיה ואחוז מסוים מכלל העובדים. ההבדל היחידי בינם לבין מהגרי עבודה מהפיליפינים או מהודו הוא שעם עליית רמת החיים במדינות המוצא העבודות הקשות ביותר, בשכר הנמוך ביותר, יתמלאו על־ידי אנשים שבאים ממקומות עם רמת חיים עוד יותר נמוכה. אך טבעי הוא.

  4. עד לא מזמןמגרתי בדרום תל אביב וכל יום מצאו גופות של זונות זרוקים בזבל. רובם המוחלט ברברים שיודעים לשחק אותה מסכנים ליד שמאלנים ויפי נפש למיניהם. עוד לא נולד הפיליפיני או הרומאני שיאנוס זקנה בת שמונים ,. לכל החולי נפש שרוצים אותם כאן, איפה תהיו שהם ישרפו את תל אביב בעוד עשר שנים כמו שהם שרפו את צרפת , לונדון ודנמרק. אין לי בעיה אם זרים באופן כללי אבל עדיף לקחת סינים מאשר כושים או ערבים

    1. בעילום שם קל לכתוב השמצות.
      בישראל יש כ150 מקרי רצח בשנה.
      ברב המקרים מדובר על הכרות קודמת בין הקרבן לרוצח.
      סכסוכים עסקיים ומשפחתיים הם הגורם העיקרי לרצח.
      הנתונים לגבי פשיעת מהגרי עבודה אפריקניים מראים שהם אינם מעורבים בפשיעה יותר מהאזרחים הישראלים.

  5. תגובה לתגובה – הבעיה היא שהגענו לתחתית. אין מה לעשות, בעתיד הנראה לעין (או לטלסקופ לצורך העיניין) אין סיכוי שיהיה מקום בעולם אם איכות חיים גרועה יותר מאפריקה וחסר עתיד ותקוה לשינוי כמו אפריקה. זה נשמע גשעני בגלל צבע עורם אבל זה פשוט פרקטי. אפשר להביא זרים מהפיליפינים, הודו, סין תיאלנד וכדו' בחוזה זמני שלאחר 5 שנים הם יחזרו או מרצונם או שלא לארץ מולדתם. האפריקאים יעדיפו לשבת בכלא ולא לחזור לאפריקה. יש בעיה גם שאם תופץ השמועה שנתנו תושבות קבע לאפריקאים, נוצף בגלי הגירה של מליונים (לא אני לא מגזים) יש גם פן תרבותי, אין מה לעשות אבל האפריקאים יוצאי דופן גם בתרבות שלהם וביכולת שלהם להסתגל לחיים במדינה מערבית. הסטטיסטיקה של נתוני הפשיעה שלהם מטעה מכיוון שכרגע רוב הפשיעה שלהם מכוונת פנימה כלפי מהגרים אחרים ולכן אין הרבה תלונות במשטרה – אבל בעתיד אם התגברות האומץ זה יפשוט פנימה.

  6. ההגיון הקפיטליסטי הוא: מי שמסתנן באופן לא חוקי, ונותנים לו פרס – עבודה, יביא לביקוש אדיר להסתננות לארץ

  7. חסרה לי הפנייה לגבי הנתונים על הפשיעה,
    מכיוון שכלי תקשורת נוטים לפרסם נתונים סותרים על בסיס דעתם.

    ככל הידוע לי משטרת ישראל איננה מפרסמת במקום הניתן לבדיקה
    את נתוני הפשיעה בצורת פילוח המניחה את הדעת
    .על מנת לאפיין את הפשיעה בערים עם ריכוז מהגרי עבודה גבוה

    אשמח להפנייה מתקנת.

  8. כשגרתי שם אפילו השוטרים שאלו אותי מה אני עושה שם. הפשיעה שם מאוד גבוה וחמורה מי שרוצה לטמון את ראשו בחול שיבושם לו, אבל שלא יטיף מוסר לאנשים שמפחדים לצאת מהבית אחרי שמונה בערב. וזאת ידידי עובדה! לא סתם כל היהודים ברחו משם