הבכיינים: בוגרי מדעי הרוח מתקשים למצוא עבודה

בעוד שסטודנטים למדעי הרוח מתקשים למצוא עבודה, בוגרי בתי-הספר להנדסה זוכים לקריירה עם שכר גבוה. במקום להאשים את המדינה, הגיע הזמן לקחת אחריות.

למרות שמדובר במקצועות לא מכניסים במיוחד, צעירי ישראל עדיין גודשים בהמוניהם את הפקולטות למדעי הרוח והחברה • התופעה הופכת מוזרה עוד יותר, כאשר הנתונים מצביעים על שכר התחלתי דו-ספרתי (באלפים) במקצועות ההנדסה והתוכנה • במקום לקחת אחריות ולהאשים את עצמם, החיצים מופנים אל המדינה (כתב: רותם סלע)

מאשימים את המדינה במקום לקחת אחריות על עצמם; סטודנטים. צילום אילוסטרציה: פלאש 90

תחת הכותרת "בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום" התפרסמה ב'כלכליסט' כתבת מגזין בכיינית וויראלית להפליא (311 לייקים בתוך כמה שעות) בנושא הדור האבוד – אותם בני 20-40 המתקשים למצוא את עצמם בשוק העבודה. הפיתרון המובלע בכתבה הוא יציאה לרחובות והפגנה עד בוא הג'וב המיוחל. אלא שהפיתרון האמיתי טמון בהתנהלות אחרת לגמרי: להפסיק לחלום ולבכות, ולהתחיל ללמוד ולעבוד לפי מה שהשוק צריך.

אולי כדאי להתחיל בסוף. בסופה של הכתבה מרואיין סוציולוג מאוניברסיטת ליברפול בשם פרופסור קן רוברטס, שמציין כי למרות המצב המייאש "בקצה המנהרה האפלה יש אור":

הוא מאמין שהצעירים של היום הם חיל החלוץ של רעידת אדמה תרבותית ופוליטית. "כעת גורלם מובטח על-ידי תהליכים מאקרו־כלכליים ופוליטיים ששינו את נסיבות חייהם, ובגללם בלתי אפשרי שהם יגיעו להישגים תעסוקתיים ולרמת חיים דומה לשל הוריהם. מספיק שחלקם מפגינים, מוחים, פולשים או נמנעים מהצבעה כביטוי לזעם ומרמור. הם הופכים את הפוליטיקה הלא־מעודכנת לשבירה, מועדת להחלפה. היה לכך תקדים בשנות השישים. יצירתו של דור הפוסט־בומרס החדש נמצאת כעת בתהליך דומה".

פה קבור הכלב. המסקנה הסופית של הכתבת קרן צוריאל-הררי מתכתבת עם האינסטינקט הבסיסי של הבלתי-מסתדרים, לפיו לנוכח מציאות חייהם המעצבנת יש למרוד, לבעוט, לצעוק ולמחות מכיוון שבסופו של דבר זו לא הבעיה שלהם. זו הבעיה שלה, של המדינה. זו בדיוק הסיבה שמצבם של הבלתי-מסתדרים כה גרוע: חוסר-מוכנות לקחת אחריות. אנשים הסבורים שהארכיטקטים והקבלנים של חייהם הם חברי-הכנסת עמיר פרץ, סתיו שפיר וכרמל שאמה (או מתכנן מרכזי רחום אחר) ימשיכו להתנער מסיכון, מכורח או ממאמץ, ולחכות בסבלנות במהלך שישים השנים הבאות לבואם של עובדי הקבלן של חברה-קדישא.

הדור המשכיל והמיותר ביותר

הסיפור האמתי מתחיל באקדמיזציה מיותרת. בשלושת העשורים האחרונים זינקה כמות הסטודנטים בישראל ב-325%. פרופסור לואי שובל, אחד מארבעת הסוציולוגים שהתראיינו לכתבה, טוען בצדק כי רבים מהתארים הללו, בישראל ובעולם, הם חסרי-ערך. בקצת פחות צדק הוא מציין כי הבעיה היא אינפלציה ב-"אוניברסיטאות זולות" שמספקות תארים ברמה נמוכה. למעשה הבעיה איננה שצעירים לומדים במוסדות שאין בהם צורך, אלא שהם מתמחים במקצועות שאין בהם צורך. סיבותיהם איתם, והאשמה היא כולה שלהם.

ארבעה צעירים בגילאים 27, 30, 30, 35, מרואיינים בקופסאות טקסט הפזורות לאורך הכתבה. המכנים המשותפים לארבעתם: רווקים ובוגרים של מקצועות במדעי הרוח והחברה. בוגר לימודי יחסים בינלאומיים וקופירייטינג, בעלת תואר שני בספרות אנגלית החולמת לחזור ולהיות עורכת בהוצאת ספרים, אחת המחזיקה תואר שני בתקשורת פוליטית שמחלטרת בתקשורת, ורביעית עם MBA. דור שלם של בוגרי מדעי הרוח והחברה לא מצליח למצוא עבודה, כיוון שהוא לא מצליח לייצר ערך מוסף חברתי. הוא לא תורם כי איש אינו רוצה לקרוא, לראות או לשמוע אותו.

פוחדים לטבוע במספרים ובעבודה קשה; סטודנים. צילום: יהודית גרעין-כל

"אל תלמדו משפטים – תפסיקו את השטות הזאת … התעשייה זועקת. ההייטק זועק"

שר הכלכלה נפתלי בנט, בעצמו בוגר משפטים, לא מבין מדוע הצעירים של היום לא מפנימים את הברור מאליו והולכים ללמוד מקצועות מכניסים יותר. אחרי הכל בהנדסת תוכנה, חשמל או מכונות, השכר ההתחלתי עומד בדרך כלל על סכום דו-ספרתי באלפים, יש אופק והעתיד הכלכלי נוח, שלא כמו לבני-הדור המתראיינים לכתבה. טבלאות השכר של אתר Alljobs מעניקות כמעט לכל מקצועות החומרה, התוכנה והאינטרנט שכר בסיס דו-ספרתי באלפים. בתחום הנדסת הבניין חסרים על-פי גורמי המקצוע כאלפיים עובדים, וזאת למרות ששכר הרצפה שלהם הוא השכר הממוצע במשק.

מסתבר שהצעירים הישראלים שלא גומרים את החודש עושים זאת למרות מצב המשק ולא בגללו. הם לא מצליחים לסיים את החודש כי הם בוחרים להישאר עניים, בוחרים להתקדם בעיניים פקוחות במקצועות שאין להם ביקוש.

בוגרי הסוציולוגיה, הספרות, הפילוסופיה והתקשורת הפוליטית לא אשמים. ברוב המוחלט של המקרים הם הלכו לאוניברסיטה כיוון שנאמר להם שזו הדרך להתקדם בחיים, ובמקום לבחור במסלול הקשה, ולטבוע במתמטיקה וסטטיסטיקה, הם העדיפו להריץ שלוש שנים ברפרוף על הגיגים וסיכומי שיעורים. כדי להתחיל ולדאוג לעתיד שלהם הם צריכים להפסיק לחשוב על מהפכה אדומה, להתעורר למציאות ולערוך הסבה מקצועית לתחום מכניס ונצרך יותר. הם אולי לא יוכלו להביא את עצמם לידי ביטוי אישי יוצא דופן בתור הנדסאי בניין, אבל מצד שני, הם ילמדו לעמוד על הרגליים שלהם לבד. וזה לא מעט; זו התחלה הכרחית לחיים בוגרים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

59 תגובות למאמר

  1. מאמר מופרך למדי. אוקי, אז עם מדעי הרוח והחברה יש לכם בעיה. ומה עם מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה? בוגרים לתואר ראשון מארבעת המקצועות האלה מתקשים על פי רוב למצוא עבודה. אמנם אלה מהם שימשיכו לתארים מתקדמים יוכלו למצוא עבודה במחקר בחברה מסחרית ולהתפרנס מצויין, אך ללא זה האפשרויות שעומדות בפניהן מצומצמות ביותר. האם זה אומר שכמו שאתם מציעים לבוגרי מדעי הרוח והחברה, כולנו צריכים לעזוב כל מקצוע אחר ולעבור להנדסה? אולי זה החלום הרטוב עבור מי שהמוסר שלו הוא הקצאה על פי ערך התפוקה השולית, אך מי שרוצה ציביליזציה מעט יותר מפותחת זה די סיוט. וזאת דרישה הגיונית לחלוטין לדרוש מהממשלה להביא לגיוון בשוק העבודה.

    אגב, יש מחסור במהנדסי בניין כי ספציפית התנאים של המקצוע הזה גרועים למדי. הם דורשים עבודה ישירה מול קבלנים מאפיונרים ושהייה בתנאים קשים בשטח. לכל מקצועות ההנדסה האחרים אין מחסור, יש עודף, ולכן תנאי הקבלה אליהם הם הגבוהים ביותר (תנאי הקבלה נקבעים על פי רמת הביקוש, לא על פי רמת הקושי של המקצוע).

    1. אתה דווקא מצדיק את הכתבה. מי שלומד מקצוע בגללל עניין, ובלי להתחשב במציאות שאחרי הלימודים, שלא יבוא בטענות.
      צורך? בוודאי שיש צורך. עובדה: יש כאלו שמוצאים עבודה ביחב"ל, בכלכלה, משפטים, גיאוגרפיה, אומנות ועוד. המקצועות מעניינים וחשובים, לעניות דעתי, אבל הלומדים לא יכולים לבטוא בטענות למדינה שתעסיק אותם.

    2. טעות.
      בוגרי מתמטיקה ופיזיקה נקלטים בתעשייה בתור אנשי תוכנה.
      אני אישית מראיין ושוכר אותם, והם טובים כמו בוגרי הנדסת תוכנה.

      לעומת זאת תחשוב מה קורה אם בא מרואיין ואומר: "הגיוני לחלוטין לדרוש מהממשלה להביא לגיוון בשוק העבודה", מה בדיוק הוא יתרום לצוות? זירגוגי שכל? ברור שלא אשכור אותו.

    3. להגיד שיש מהנדסים בכל תחום מלבד מהנדסי בניין, זו שטות של חוסר הבנה. יש כיום מחסור במהנדסים בכמעט כל התחומים, למשל חשמל, מים, הנדסה אזרחית, כימיה, פלסטיק ועוד עשרות תחומים. אפילו בחומרה אין מספיק מהנדסים. אולי רק בתוכנה יש לא מעט מהנדסים אבל גם לא מספיק.

    4. גם אם לימודי מדעים "טהורים" כגון מתמטיקה/פיסיקה/כימיה מחייבים תואר שני בשביל למצוא עבודה, במה מצבם של סטודנטים אלה גרוע מזה של סטודנטים לרפואה או ארכיטקטורה שמגיעים לעבודה בשכר טוב רק לאחר 6-7 שנים ויותר? הממשלה לא יכולה (ולא צריכה) להכריח את השוק להוריד את הדרישות שלו.

    5. ה"אגב" שלך הוא טעות ,
      בתור סטודנט להנדסת בניין, אני יכול לספר לך, שיש כחוסר של 2000 מהנדסים כל שנה בתחום הזה, כיוון שהרבה מאוד מהנדסי בניין הגיעו מרוסיה בשנות ה90, רובם יוצא לפנסיה בשנים האחרונות וישנן רק 3 -4 פקולטות אז החוסר הזה יהיה קיים לשנים הקרובות לא בגלל "מאפיונרים, כאלו או אחרים.
      יש תנאים, והמשכורות עולות…
      וסתם, שתדע, תנאי הקבלה לפקולטה הם בין הגבוהים בטכניון ובב"ש.

    6. עמית היקר אתה וחבריך , אני משער שאתה סטונדט למדעי החברה\רוח אולי לומד כלכלה עם עוד משהו ?.
      בואו נציין עובדות אמיתיות:
      רישא , למדינה יש אינטרס שאנשים ירכשו ידע מדעי , אפילו יש מדד השכלה מדעית בקרב מדינות הOCED.ואפילו שאין ביקוש אמיתי לביולוגיה וכימיה , זה יכול להשתנות בעתיד , בעזרת הבאת חברות העוסקות בתחום לישראל , מיזמים ישראלים , או אפילו שיהיה בארץ מחקרים גדולים בתחום.ידע מדעי זה יתרון עצום , בניגוד לפרזיטים מהפקולטות הלא יצריניות שעליהן אתה מגן בחירוף נפש.
      לגבי המתמטיקה ופיזיקה , זה קשקוש מוחלט , כמו שרשמו לך בתגובות שלפניי.
      ברור לכולנו שצריך אנשים שיילמדו מדעי הרוח , אולם הם מודעים למצב השוק , ומודעים שיש סיכון להכנסה נמוכה בתחום לכן הם לא צריכים להתבכיין.

  2. נכון ולא נכון. אומנם מי שבוחר ללמוד מדעי הרוח (כמוני למשל) אל לו לבוא בטענות למדינה על שאינו מצליח למצוא פרנסה בתחום אותו למד (יש מערכון נפלא ומצחיק עד דמעות על עניין זה בדיוק בתכנית "הישראלים") אבל כל זה לא אומר שאין צורך במדעי הרוח. יתירה מכך, חלק מאותם אלה הבוחרים ללמוד לימודיים שאינם "הנדסיים" עושים זאת לא בגלל עצלנות אלא פשוט מכיוון שזיהו שאינם טובים בתחומים אלה. מי שרוצה ללמוד מדעי החברה שילמד. לימודים מאוד מעניינים. לפחות מה שאני למדתי. ואחר- כך, שיהיה לו בהצלחה

    1. יש צורך בכל המקצועות, השאלה היא רק כמה בוגרים של כל מקצוע צריך. במדעי הרוח יש מידי שנה סדר גודל של בין פי עשר לפי עשרים בוגרים לעומת הצורך של תושבי האזור. להסיק מזה שלא צריך את מדעי הרוח תהיה טעות, להסיק מזה שעדיף לא ללמוד את זה בתור מקצוע אלא בתור תחביב, מהצד, במקביל לפיתוח קריירה בתחום אחר, תהיה מסקנה נכונה יותר לטעמי.

  3. תמיד אני קורא את המאמרים של 'מידה' בעניין רב ובהסכמה אבל הפעם מדובר בקישקוש בלאבוש.
    אני יכול להסכים שמחאות ומהפכות הן לא הדרך וכל ה-SHIT הזה על ח"כים שהם לא המשרתים שלנו. אבל פאק… "במקום לבחור במסלול הקשה, ולטבוע במתמטיקה וסטטיסטיקה, הם העדיפו להריץ שלוש שנים ברפרוף על הגיגים וסיכומי שיעורים"…
    באמת נראה לך שכל המדינה טובה עם מספרים ומשוואות?
    אתה באמת רוצה מדינה שבה כולם מתעסקים עם סטטיסטיקה ומשוואות כל היום ואין להם מושג על החיים? איזה מין דבר זה?
    גם אנשים שהלכו ללמוד הנדסה נושרים ולא מחזיקים מעמד. אתה יודע מה? אני קפיטליסט וימני לא פחות ממך. אבל חטפתי עכשיו את העצבים. אני הלכתי ללמוד תקשורת כי כל חיי חלמתי על פרסומות טלוויזיה שאני אעשה והן יהיו מצחיקות וטובות פי אלף מהקיימות חלמתי לעשות קמפיינים פוליטיים מצליחים ולביים תשדירים למפלגות. ביום שבו סיימתי את הפסיכומטרי הודיתי לאל על שנגמרו המשוואות עם המספרים מחיי. אי אפשר להגיד לחצי מדינה שהגיע הזמן לפתור תרגילים!!!

    1. לא הבנתי עם מה לא הסכמת. הלכת ללמוד תקשורת. במידה שלא היית מוצא עבודה בתחום על מי האחריות היתה מוטלת – עליך או על המדינה? אם אתה חושב שהאחריות מוטלת עליך אתה מסכים עם הכותב. כל הטענה היתה שאי אפשר ללכת ללמוד מקצוע שאין לו ביקוש ולאחר מכן להאשים מישהו אחר ולהיות מנותק משוק העבודה והצרכים שלו.

  4. דווקא בתור סטודנט להנדסה אזרחית הכתבה הזאת מאוד לא מאוזנת בעיניי. לא מצויין פה שום יתרון של עולם הרוח לתרבות וחיים ציבוריים עשירים; לא כתוב פה איזו מכסה של אנשי רוח המדינה הזאת צריכה. והיא צריכה כי שקיעה בעולם חומרי תביא לשקיעה תרבותית וחברתית, או פשוט לירידה מהארץ עם הקושי הראשון (ולוח המודעות של הפקולטה מוצף בבקשות לעבודה בחו"ל). בכתבה כזאת הייתי מצפה גם לקול הנגדי, ולו בשביל ההוגנות והמידתיות של כתבה באתר הזה, אם לא בשביל עולם הרוח של ישראל.

  5. נכון מאוד, כי איפה נטען שהאקדמיה- מטרתה לדאוג לפרנסתו העתידית של הלומד בה ועל המדינה להיות אחראית שהדבר אכן יקרה? עד ראשית המהפכה התעשייתית בכלל לא היה קיים המושג של אקדמיה "המוציאה לשוק העבודה מומחים בעלי מקצועות נדרשים". משרות חולקו לפי ייחוס ונפוטיזם טהור ובני עשירים הלכו ללמוד רק כי ההשכלה נחשבה להבדל בינם לבין ההמון הנבער. מטרת האקדמיה- להיות מרכז לשימור ידע והעברתו.
    וכי מה המדינה יכולה לעשות עבור אותו בוגר תואר בספרות אנגלית מובטל? תתן לו טור קבוע בעיתון הממשלתי- פראבדה?

    ומה בעצם ההבדל בין האברך הדורש שהמדינה תלמד את לימודי תורתו לבין הסטודנט החילוני והנאור שדורש שהמדינה תממן את גחמותיו ותאפשר לו למהמשיך לגור בתל-אביב בנוחות ולפזר רוחות לכל עבר?

  6. ומה עם אנשים שלומדים מדעי הרוח כי פשוט אין להם סיכוי לעבור בחינה אחת בהנדסת מכונות? לא כולם בנויים למקצועות האלו לא, לא מתעצלים, אלא פשוט לא בנויים

    1. אם אתה לא מסוגל ללמוד, אתה לא חייב ללמוד.אבל זה מגוחך לבחור במקצוע שמכניס משכורת מינימום ואלו לא נתונים סודיים שאי אפשר לראות תוך גיגול של 5 דקות לפני שהתחלת ללמוד….
      ואז לטעון שהמדינה אשמה.

      אם אתה לא מסוגל לעשות תואר ראשון, אל תעשה תואר ראשון. תהיה ספר, גנן, קוסמטיקאית, מסג'יסט, מוכר, פקיד, עובד זבל (דווקא חלקם מקבלים משכורת הרבה יותר גבוהה ממינימום).
      יש מלא מקצועות שלא דורשים תואר ראשון והמשכורת בהם גבוהה ממינימום.
      בכל אופן המדינה לא אמורה להמציא משרות שאין צורך בהם רק כי אנשים הלכו ללמוד ללא מחשבות על העתיד שלהם.

  7. למדתי מדעי ההתנהגות ולמדתי הנדסת מערכות מידע – שניהם באותה אוניברסיטה. מדעי ההתנהגות היה תואר מפרך יותר ומאתגר יותר. נכון שפרנסה נורמלית אני מקבל מההנדסה אבל מדעי ההתנהגות העשיר אותי יותר כאדם. שכל אחד יעשה את החשבון שלו מה יותר חשוב לו. אני מודה שבחרתי בהי טק לא כי רציתי אלא כי זו דרך טובה יותר לפרנס משפחה.

  8. נכון שלא צריך להתבכיין, אבל לדעתי ההצגה של מדעי הרוח והחברה כמנוגדות, כביכול, ל"מדעי החומר" היא מוטעית. דווקא בחברה טכנולוגית מתקדמת ודמוקרטית שבה לאזרח הפשוט יש הרבה יותר אחראיות על קבלת החלטות גורליות, יש צורך בציבור עם השכלה כללית רחבה, יכולת חשיבה מורכבת וביקורתית, והבנה של נושאים רבים. יש יתרון גדול לכך שאנשים במקצועות ההוראה, למשל, יהיו בעלי תארים אקדמיים, ואפילו אם התארים הללו לא קשורים ישירות לחומר הנלמד. חברה של סימפלטונס או קומבינטורים שמחפשים לעשות רק כסף, לא תגיע להישגים גדולים גם בתחומי ההנדסה.

    מעבר כך, יש גם את הצד של היוקרה הלאומית וההשפעה תרבותית בזירה הבינלאומית. לא במקרה, המחקר המתקדם ביותר במדעי הרוח והחברה, מתבצע במדינות המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית וכלכלית. קיצוץ תקציבי רחב בתחומים הללו יפגע יפגע בסופו של דבר במעמד ובתדמית של ישראל.

  9. אני מסכים עם הכתוב שצעירים צריכים לכוון את עצמם ללימודי מקצוע במקום ללמוד מדעי הדשא ואז לבוא בטענות.

    עם זאת יש בעיה משמעותית שהכתבה המדוברת בכלכליסט לא התייחסה אליה:

    גם בעלי מקצועות מבוקשים מתקשים להרוויח משכורת מספקת. אני לא מדבר על מהנדסי טכנולוגיה – הרי לא כולם יכולים להיות כאלה, למעשה, רובנו לא נצליח במקצועות האלה.

    אני מדבר על הנדסאים ובעלי מקצועות תעשייתיים.

    מה שקרה בארץ זה שנוצר מצב של שחיקה מתמדת בפריון התעשייתי – פריון העבודה אצלנו *מפגר* באופן משמעותי אחרי פריון העבודה במדינות מפותחות אחרות, ולכן מי שאינו נמצא בחלק העליון של המקצועות המבוקשים או התקמבן באיזו עבודה המוגנת באמצעות וועדים מונופוליסטיים וכוחניים מוצא את עצמו חיי בצמצום.

    וזו הבעיה האמיתית ועל זה צריך לדבר. לא על מדעי הדשא.

  10. אני למדתי סיעוד לפני עשר שנים, כדי שיהיה לי תמיד עבודה, ואכן היה לי עבודה אבל שנאתי כל יום ואת החיים.

  11. הכותב היה מוותר בשמחה על אנשים כדוגמת ש"י עגנון ואחרים. ולא, אי אפשר לדעת מראש מי יהיה ש"י עגנון או א.ב. יהושוע ומי במקרה הטוב יכתוב רשימת קניות למכולת או שירים של אתניקס. אם אין מספיק תלמידים אין פקולטה ,אין פקולטה אין תרבות. לעניות דעתי, המדינה (כן כן, המדינה) צריכה לממן את המקצועות הפחות מבוקשים (אך עדיין חשובים, דוגמאות למכביר: ארכיאולוגיה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, מדעי המדינה, מקצועות מדעיים תאורטיים), כי מה לעשות שלא כל אחד שלומד את תורת המשחקים יעבוד הזה אבל אחד בכ"ז הביא פרס נובל. אם מוכנים לממן אברכים אז גם תרבות לא תזיק, אפילו תועיל. הורים משכילים זה אף פעם לא דבר רע, כי חינוך מתחיל מהבית.

    1. לא ידעתי שעגנון למד יחסים בינ"ל…

      עגנון החל לפרסם סיפורים עוד בנעוריו, ועם הזמן סיפוריו זכו להצלחה . צ'כוב למד רפואה בכלל, ופירסם סיפורים כדי לממן את לימודיו "המעשיים" שהיו אמורים להעניק לו בטחון כלכלי כרופא.
      קפקא היה פקיד ביטוח, בשביל הפרנסה. לכתוב כמו קפקא אי אפשר ללמוד בשום פקולטה וכו' וכו'.

      אלו סופרים גדולים יצאו מהפקולטות למדעי הרוח? גם העגנון הבא לא ייצא מהאוניברסיטה. אם בשבילו את רוצה להחזיק את הפקולטות למדעי הרוח, אז כבר באמת עדיף שתסגרי את כולן.

    2. ובאיזו אוניבסיטה בדיוק למד ש.י. עגנון ?
      ? אתה חושב שבלי אקדמיה אנשים לא יכתבו שירה
      שבלי לימודי תקשורת לא יפיקו תוכניות טלויזיה ?
      תרבות לא נוצרת באקדמיה, רוב הפרופסורים מעולם לא הוציאו ספר שעניין מישהו

    3. אתה כנראה תתפלא לגלות אבל רוב הסופרים המוצלחים לא למדו תואר ראשון במדעי הדשא.
      אזימוב וקלארק – שני המובילים במדע הבדיוני (שהמציאו את הז'אנר) היו מדענים.
      כמו שאמרו כאן – צ'כוב, קפקה התעסקו במשהו אחר לגמרי
      טולסטוי למד עריכת דין

      את האמת אני מתקשה בכלל למצוא סופרים ידועים שסיימו תואר ראשון בספרות או משהו דומה.

  12. מאמר מטריד מאד שדוחק את מקצועות מדעי הרוח והחברה לצד!
    יש לי לומר על כך שני דברים:
    א. בעלי לומד הנדסת תוכנה. לקראת סיום תואר ונכון שהמשכורות בתחום גבוהות יותר, אבל קשה מאד להיכנס לתחום ללא ניסיון. רבים מחבריו שלמדו את התחום וסיימו בהצטיינות גם לאחר שנה לא מצאו עבודה בתחום. מסתבר שיש עדיפות לאלו שרכשו ניסיון במקום ללמוד את התחום ושפיתחו תוכנה בעברם מבלי ללמוד.
    ב. בתור מורה, אני רואה את לימודי מדעי הרוח והחברה כלימודים חשובים מאד! ללא אנשי רוח וחברה בחברה שלנו המצב של המדינה רק יחמיר. נהפוך למדינה קפיטליסטית ללא מחשבה על הפרט בה ועל מיצוי היכולות של הפרט. ואם כבר אני מדברת על מורים שהם אנשי רוח וחברה מובהקים, אני מודאגת מאד שמורים הפכו להיות בייביסיטר במקום מנהיגים שיעצבו את ילדינו. המשכורות הנמוכות של המורים שמים דגש על חוסר ההערכה של אזרחים כלפי המורים במדינה שלנו ועל חוסר הבנת המקצוע. המדינה צריכה להתחיל ולחשוב לאיזה כיוון היא לוקחת את הדורות הבאים שלה- קפיטליסטי או ערכי. או שילוב ואיזון בין השניים…
    זה מתחיל במשכורות שניתנות למקצועות בתחומים השונים, ממשיך ביוקר המחיה, במקום של החינוך וכו׳

    1. לא יכולתי לתאר זאת טוב יותר. מסכימה עם מורן.
      מאחלת לך ולבעלך המון הצלחה בקבלת עתיד ורוד יותר 🙂

    2. כתבת "במקום מנהיגים שיעצבו את ילדינו" בררר.. ההורים אמורים לעצב את תפיסת העולם של ילדיהם לא מורים. מורים פשוט יותר יעילים בהעברת ידע בגלל יתרון לגודל והתמקצעות, ערכים זה דבר שצריך להגיע מהבית. לא ממערכת הינוך הממשלתית.

    3. אני ידאג למיצוי שלי, תעשי טובה ואל תכניסי לי את המדינה למיטה.

  13. האדם שכתב את הכתבה הזאת הוא אדם אטום!
    בגלל אנשים כמו כותב המאמר אפילו חינוך הילדים הדרדר. מקצועות שבעבר היו כלולים בסל החינוך כמו מחול, מוסיקה וכו׳ היום כבר לא כלולים אלא רק מקצועות ריאליים כמו עברית וחשבון. זאת ראיה צרה מאד שלא מתאימה לכל אדם. העובדה היא שללא עולם תרבותי עשיר קשה מאד לפתח יצירתיות שחשובה אף היא במקצועות ההנדסה והפיתוח.

  14. הכותב מדבר שטויות.מי שהולך ללמוד מדעי הרוח והחברה לא יכול להתמודד עם לימודי הנדסה כי המוח שלו אומני ולא ריאלי.
    כתב טיפש.

    1. האמת מי שטיפש זה מי שאומר שיש דבר כזה מוח אומני או ריאלי.
      תקרא את המחקרים (שכתבו אלה שלמדו מדעי הדשא) ותראה שבמחקרים המודרניים אומרים שאין דבר כזה.

      מה שמעניין זה שרוב האנשים המפורסמים (ויש רשימה ארוכה ומרשימה) שילבו הנדסה ואמנות.

  15. כל המגיבים שמתעצבנים על הכותב – אף אחד מכם לא התייחס לנושא הכתבה.
    הכותב לא טוען שהמקצועות ההומניים אינם חשובים, קשים ומעניינים.
    הוא טוען, שמי שרוצה ללמוד מקצועות כאלה, צריך לקחת בחשבון שהדרישה בשוק העבודה היא למקצועות אחרים שהוא בחר לא ללמוד, ולכן הוא לא יכול לבוא למדינה בטענות.
    מה המדינה קשורה לזה?

    1. קראת את הכתבה? הוא כן טוען שהמקצועים ההומניים אינם חשובים, קשים ומעניינים. ראה איך הוא מגדיר אותם: "להריץ שלוש שנים ברפרוף על הגיגים וסיכומי שיעורים". הוא לא יכל להיות יותר ברור בנושא.

      ואגב, לא נראה לי שמישהו בא בטענות למדינה על הנושא הזה. אנשים כן מדברים על העניין, ומנסים אולי להביא לשינוי תודעתי וחברתי, אבל לא נראה לי שנתקלתי בתלונה למדינה. הטענה הזו היא לא יותר מ"איש קש" שאתה והכותב מציבים כי קל לחבוט בו.

  16. מדוע בכלל צריך צעיר ישראלי לשאוף לתואר אקדמי, שאינו נותן לו כמעט כלום

  17. אני בטוח שכל מי שפנה ללימודים הומאניים לקח בחשבון שמדובר במקצוע פחות מכניס, ועדיין העדיף ללכת אחרי נטיית לבו. ואי אפשר לבוא בטענות כלפי האנשים האלה, שהתברכו בכשרונות רבים ומגוונים אך הנדסת תוכנה ומחשבים אינם חלק מהם.
    מה לעשות שלא כולם יכולים לשבת ולשנן נוסחאות כל היום? יש אנשים שטובים יותר בלחשוב לעומק, לקרוא, לכתוב, להבין. יש אנשים שטובים עם מילים ולא עם מספרים. יש מי שמעדיפים לעבוד עם אנשים ולא עם מחשבים.
    האנושות בנויה מטיפוסים שונים עם כישורים שונים, אז לבוא ולהגיד לכולם תעזבו הכל ולכו לשנן נוסחאות בסטטיסטיקה?? זה מה שאנחנו רוצים פה באמת? דור של רובוטים?

  18. אני לא אתייחס לטענה העיקרית של המאמר (כי אין לי כוח), אבל אני חייב להתייחס להגדרה של לימודי מדעי הרוח כ"להריץ שלוש שנים ברפרוף על הגיגים וסיכומי שיעורים". אני לא יודע אם הכותב עשה אי פעם תואר במדעי הרוח (ואם כן – באיזה מהם), אבל זה לא נראה ככה. אני למדתי גם מדעי הטבע וגם מדעי הרוח, ובשניהם השלמתי תואר ראשון (בהצטיינות, אגב, בשניהם). כעת אני בתואר השני בתחום לימודיי ממדעי הטבע. ואני אומר לך בכנות, את מה שלא רבים יגלו לך (אבל סביר להניח שרוב מי שמנוסה בשני התחומים יסכים איתי, לפחות בלב לבו): הלימודים במדעי הרוח (ספציפית, פילוסופיה אצלי. לא יודע עד כמה זה נכון לגבי שאר מדעי הרוח) היו הרבה, הרבה, הרבה יותר קשים. בסדרי גודל יותר קשים. אין מה להשוות בכלל. מוזמן הכותב לעשות תואר ראשון בפילוסופיה ואחר כך לספר לי עד כמה זה קל. גם רגעים קשים ביותר של התואר שעשיתי במדעי הטבע, כמו קורסים מתקדמים בלינארית ואינפי וכל הכבדים האלה – לא משתווים למאמץ שנדרש בשביל לצלוח את התואר הראשון בפילוסופיה – במיוחד לקראת הסוף שלו.

  19. שתי נקודות לכותב המוזר של הכתבה העגומה הזו: ראשית, המסלול הקשה הוא בדיוק זה שבו לא משתכרים הרבה והתעסוקה אינה זמינה. אז לפחות תן כבוד למי שלומד לשאול ולא רק לענות. זה לא פחות אולי אפילו יותר חשוב. ודבר שני, כל האמפיריקה בכתבה הבזויה הזו שגויה. הרי אם היית לוקח מדד אחר לכדאיות – שאינו כסף – למשל תועלת חברתית – והרי היית מגלה שכל מקצועות ההנדסה למניהם, או מקצועות הטכניקה, מפיזיקה יישומית כלה בביולודיה וכימיה, הלא משרתים את הממשלה ואת הממסד התאגידי. הם לא מבינים מה הם עושים, אלא הם רק עושים. וזה טוב וחשוב. אך מי שחושב שחברה לא צריכה לחשוב – רק משלה את עצמו. מדינה שלא דואגת למחלקות ביקורתיות לא תעשה מדע טוב. לראיה מספר ההוגים היהודים בעלי השם העולמי לפני ואחרי הקמת המדינה. אחרי הקמתה כל מדעי הרוח והחברה, התחום בו הצטיינו יהודים כל הדורות, הפך ללא מועיל ולא תורם, אפילו מזיק ומסוכן. אז לא. מה שמסוכן זה דור שחושב רק על תפוקה ולא על אתיקה, וממשל שדוחף אותו רק לעשות ולא לחשוב. ככה לא בונים חומה, מדינה או אקדמיה. ככה בונים בתי ספר מקצועיים שהם בתכלס מכללות ולא מוסדות מחקר. מי שמאמין במחקר חייב לדבוק באמת, וכמובן שממשל ישראלי לא יכול להרשות זאת לעצמו. אז כמו כל ממשל המערב, הוא פונה נגד תחומי החברה והרוח. בעוד כמה דורות נגלה שמה שחשוב חברתית הוא לא המקצועות שהממשלה אומרת שחשוב לחקור, כמו תעשייה והנדסה, אלא בדיוק להחליט בעצמם מה לחקור ואיך. הכתבה הזו היא בושה למדינה, בגלל שהיא מעודדת את הגישה הרואה במדעי הביקורת כסרח עודף. בלי מי שמומחה לחשוב, לא על מה שבקשו ממנו אחרים, אלא לחשוב על החשיבה עצמה – המדינה הזו, כמו עכשיו, לא תגיע רחוק!

  20. מאמר פשוט לא נכון. שכר זה לא חזות הכל. סך הכל מדובר כאן כל כוחות השוק וכל אחד בוחר ללמוד מה שהוא רוצה תוך שקלוך גם היבט השכר. כל האופציות מונחות על השולחן. לאנשים יש עוד רצונות חוץ משכר גבוה. למשל דברים שבהם הם מתעניינים. ומי שזועק כלפי המדינה (לא ראיתי שמישהו בכלל זעק למדינה בקשר לענין הזה אבל מילא) אלו אוצם אנשים שכנראה הלכו ללמוד משהו שהם אוהבים משהו שהם טובים בו אבל לא מוצאים עבודה ולא מגשימים את עצמם.
    אתה לא יכול להפוך את כל למהנדסים. זה לא נכון למקצוע. לאנשים ולמדינה.
    בקיצור אין במאמר שום טיעון מוצלח

  21. מצד אחד אני מסכים עם הכותב- אין מה להתלונן למדינה על כך שלא מצאת עבודה בתחום שלך. המדינה היא לא מעסיק והשוק הוא (עדיין) שוק חופשי. אבל האם הפתרון הוא שכל אחד צריך לדחוף את עצמו ללמוד מקצועות הנדסיים במקום מדעי הרוח? ממש לא.
    יתפלא לגלות הכותב, אבל לא כולם מסוגלים ללמוד הנדסה כזו או אחרת, מתמטיקה, פיזיקה וכו'. כך גם תנאי הקבלה למקצועות האלו עדיין גבוהים ותתפלא לגלות שלהרבה אנשים קשה להתקבל אליהם (לעומת תנאי סף מאוד נמוכים במרבית מדעי הרוח).
    כך גם, לשמחתנו, התפיסה הרווחת מאז שעזבנו את אמא רוסיה, היא שלא כולם הולכים ללמוד משהו "כי צריך", אלא הרבה גם הולכים ללמוד "כי רוצים". הבעיה היא לא במה לומדים ולא בכך ש"אנשים לא פונים ללמוד מקצועות הנדסה", אלא שאנשים הולכים ללמוד מקצוע שאין לו כלל ביקוש בשוק וחושבים שהם גם יעבדו בו בשכר של חמש ספרות. למדת? מצוין, עכשיו לך תמצא עבודה עם או בלי קשר למה שלמדת, לפי מה שמוצע לך. רוצה להרוויח חמש ספרות? מצוין, לך תמצא עבודה שמשלמת כך ואל תצפה שבעבודה אחרת פתאום יתחילו לשלם יותר.
    הבעיה היא לא מה אנשים לומדים, אלא רמת הציפיות שלהם שהם יקבלו עבודה מתוך ישיבה על התחת וצעקות כנגד הממשלה. אדריכלי ההתנהגות הזו הם בדיוק הגורמים שציינת, הסיבה לכך היא באמת חוסר האחריות האישית, אבל הפתרון לך לא ממש יבוא מכך שאנשים שלא מתאימים לכך ילכו ללמוד מקצועות שהם לא יהיו טובים בהם או יסבלו בהם בכל יום. דרך אגב, חוסר אחריות אישית היא גם אחת הסיבות שאותם אנשים לא מוצאים עבודה- אני לא עוזר ולא דוחף לעבודות שונות וגם בעתיד לא אעסיק אנשים שכל המעוף שלהם הוא לצעוק מה אחרים חייבים להם.
    (המגיב דווקא מתאים בקלות למקצועות ההנדסה, אבל בכל זאת למען בריאותו הנפשית פנה ללמוד מדעי הרוח. בהתאם והפוך ממרבית חבריו הוא נוטה לעבוד בשכר נמוך מהממוצע במשק אבל שבהחלט נראה לו מספיק ומאמין ומוכיח שממש לא חסרה עבודה למי שבאמת רוצה לעבוד. כך גם המגיב נוטה להיות מאוד שמח בחלקו ונמנע מלחשוב שמישהו אחר חייב לו משהו).

  22. כל כך מסכים איתך .

    יש כמה מקצועות שהם לא הנדסים וטכנים שהם הכרחים
    כמו :
    רופאים,פסיכולוגים,פסיכיאטרים,מרצים וכו

    אבל שאר המקצועות שאינם ריאלים הם ממש ממש מיותרים .
    ומי שהולך ללמוד להיות עובד סוציאלי הוא דפוק .

    זה כמו להתמחות בלמכור קרח באנטרטיקה .

  23. וואי, וואי, איזה זלזול.
    הנקודה שלך, ש"תלמדו הנדסה ותהיה לכם עבודה" לא יכולה להיות נכונה לגבי מי שלא הצליח 3 יח"ל מתמטיקה, ועכשיו יילך למכללה, ויסיים את התואר שלו ב-6 שנים.
    זאת גם מסקנה לא הכרחית, כי אם נלמד מקצועות "מדעיים" – השוק יכול להגיע לעודף באותו מקצוע עוד 3 שנים.

  24. מהנדסים חושבים שהם היחידים שמייצרים משהו לחברה, כי זה המוצרים היחידים שהם מסוגלים לראות.

    זו בדיוק הדעיכה השיטתית של עם ישראל, שהוא הלך והפך לריאלי בלבד. הכל זה מתמטיקה, פיסיקה ומחשבים.
    ככה החינוך פה הלך וקרס.
    ככה הספרות והרוח הלכו וקרסו.
    ככה התרבות הלכה וקרסה.
    ככה האמנויות הלכו וקרסו.
    תראו לאן הולכים כל התקציבים והסבסודים. סליחה – תראו לאן הם כבר לא הולכים. "עם הספר" עאלק..

    פילוסופיה צריכה להישאר באקדמיה, איפה שהיא הייתה כבר מאות ואלפי שנות היסטוריה. אתה לא סוחר בזה. כל התלות הזו ביתרון תחרותי מובהק שמחפשים פתאום בכל שטות, זה פשוט תולדה של שטיפת המוח הקפיטליסטית השיטתית שהופגזנו בה במחצית השנייה של המאה העשרים, ולרגליה חונכנו לחשוב.

    אני בטוח שאף אחד בהיסטוריה לא שילם להוגה הדעות השכונתי שלו כמו על עגבניות בשוק. גם ברנסנס, גם ביוון העתיקה. והדעיכה שקרתה לנו נבנתה בדיוק במחצית השנייה הזו של המאה העשרים.
    אז מה בכל זאת קרה אם זה לא תלוי ב'תנאי שוק'? כן, גם המדינה אשמה. צריך להגיד את זה. זה כמו שאם הפיסיקה התיאורטית תדעך זה יהיה אסון. עם זה קל לכם יותר להזדהות? כי מדע זה חשוב?

    המדינה אשמה שלאוניברסיטאות אין כסף וסוגרים פקולטות.
    המדינה אשמה שהרפואה הציבורית קורסת. אנחנו הולכים לקבל מתחת לאף את מערכת הבריאות של ארה"ב, הפרטית, שרק העשירים יכולים לממן לעצמם. מאסותא תיפתח הרעה.
    המדינה אשמה שהספורט האולימפי בישראל קורס. מישהו רוצה לצרוך את אלכס אברבוך? הוא אמור לחיות על אגרת הטלוויזיה שלך, או לעשות מופעי קרקס? מישהו כאן צריך הסבר למה בכלל חשוב לטפח ספורטאי אתלטיקה? איך זה תורם לחברה הישראלית? איך זה תורם "לכלכלה"? לחזור לדוגמא של פיסיקאי תיאורטי? זה יעזור?

    מאכילים אותנו שככה העולם עובד. ש"כי אין מספיק תחרותיות". בולשיט, העולם עבד והתקדם בתחומים כאלה ואחרים עוד לפני שהמציאו את התואר בכלכלה.

    תצאו מהפינה המתנצלת הזו שאנחנו לא לוקחים מספיק אחריות אישית. להפך, זה כל מה שאנחנו עושים. איכות החיים שלנו מתדרדרת באופן קולקטיבי ואין שום מקריות פרטית בזה. זו שיטה, היא נמשכת על חשבוננו, והיא עובדת מצוין.

  25. הכתבה הזאת מטרידה בגלל שהנימה שלה צורמת מאוד. היא מציגה כל תואר שאינו רווחי כחסר ערך, ועל פניו זה נראה מאוד שרירותי.
    זאת אחת הבעיות בכתבה אבל לא העיקרית. הבעיה העיקרית היא שהיא
    מתמקדת בשכר ההתחלתי ובשנים הראשונות לאחר סיום התואר, אבל מתעלמת לחלוטין מהמשך הקריירה של אותם סטודנטים.
    נכון, ניתן לסיים תואר בהנדסה בממוצע סביר ולהתחיל לעבוד בשכר 5 ספרות, אבל במבט של 10 שנים קדימה כלל לא ברור אם המצב הזה ימשך.
    הכתבה מסתכמת בכך שאותו בחור בינוני שתכנן ללמוד מדעי הרוח צריך לשנות את החלטתו וללמוד לתואר "רווחי" יותר שמתאים למקצועות ההנדסה וההיטק, למרות שאין לו ראש ריאלי במיוחד, והוא לא חזק בסטטיסטיקה ומתמטיקה. וזאת בדיוק הבעיה. הרי אותו בחור יסיים את התואר מקרה הטוב בממוצע בין בינוני לסביר, ואחר כך יתחיל לעבוד בהייטק. אז נכון הוא ירוויח טוב בשנה שנתיים הראשונות, עד כאן הכל טוב ויפה. אבל אם הוא לא יבקיע את דרכו ויתבלט במהלך העבודה – הוא גם לא יתקדם. מה שמגדיל משמעותית את הסיכוי לכך שבגיל 40 ימצא את עצמו בלי עבודה בכלל. כי מה לעשות – שוק ההייטק הוא כמו אוקיינוס שאותו רק הטובים צולחים וכל השאר – טובעים.
    זאת בניגוד למקצועות מדעי הרוח שאולי תואר ראשון לא מספיק בהם, אבל יש בהם יש אופק מחקרי. כך שאולי לאותו בחור בינוני במתמטיקה אולי דווקא כן כדאי ללכת ללמוד מה שמעניין אותו, ולעבוד בתור התחלה בעבודה סטדודנטיאלית, שאולי לא מכניסה הכי הרבה, ובמקביל להמשיך לתארים מתקדמים עד שיגיע להישג משמעותי שיעניק לו ביטחון תעסוקתי בגילאי 40 פלוס, במקום להסתכן בחוסר ביטחון תעסוקתי מוחלט בגילאים דומים.

  26. כמה כשלים במקום אחד, זה לא יאומן.

    קודם כל, לא כולם יכולים ללמוד הנדסה ותכנות – מעבר לזה שלא כולם טובים בזה, גם יש מקום מוגבל בפקולטות לסטודנטים; בגלל זה יש תהליך קבלה, בגלל זה צריך ציון מינימלי בפסיכומטרי וכו'.

    שנית כל, השוק דווקא כן צריך עובדים בכל מיני תחומים – כותבים תוכן, מזכירות, מנהלים ברמות שונות; כולים צריכים תואר במשהו, לא בהכרח בתחום העבודה שלהם – התואר מראה שהם אנשים רציניים, זה משהו שאפשר לשים בקורות החיים ושמקפיץ לך את המשכורת, וארגון רוצה אנשים שיש להם תואר.

    שלישית, והכי חשוב, הדרישה היא לא לעבודה בתנאי גוגל אלא לעבודה בתנאים סבירים – המשכורות היום נמוכות בהרבה ביחס ליוקר המחיה ממה שהן היו לפני עשרים ושלושים שנה, וזה בגלל שהאנשים שבראש המערכת מוצצים את דמה בלי למצמץ לשניה. אפשר להרוויח יותר, היום, בכל רמת עבודה ואפשר שכולנו נחיה יותר טוב, אם המערכת תפסיק לתגמל אנשים שמנצלים אותה לרעה ומחריבים לכולנו את החיים.

  27. לא משנה מה למדת באוניברסיטה אתה צריך להתפרנס בכבוד. סטודנט
    שלומד משכיל ויש לו ראש
    ללמוד כל עבודה טובה וראויה לאחר תואר.
    המדינה צריכה לדאוג שיהיו בכלל מקומות עבודה, אנשים רבים לומדים ויוצאים לחיפוש עבודה ומספר אנשים המובטלים גדל.
    הכתבה בטלויזה הראתה איך אדם שלא למד בכלל אפילו לא סיים בגרות מצליח ואדם שלומד לא מצליח למצוא עבודה ועובד בעבודה שלא דורשת תואר כמו עבודה במאפייה. זה טוב ויפה שהם הצליחו אך כל רוח הכתבה עודדה לא ללימודים והראתה שמי שלומד והשקיעה שנים מחיו לא מצליח והרי מי שלמד יצליח בסופו של דבר אם לא בארץ שמעודדת את הלמידה וההשכלה- שהרי אין בה מקומות עבודה במקום אחר. בהצלחה!!!ק

  28. א.
    האנושות נמצאת בטרה אינקוגניטה מבחינה כלכלית. הטכנולוגיה, עודף כושר הייצור, גדול בהרבה, מכושר ההעסקה. למפעלים מסויימים (לא בארץ) מספיק תפוקה לענות על ההיצע הגלובלי. הם יכולים לספק לבדם את כל צרכי האנושות במגהצים, טוסטרים ומזגנים, למשל.

    ב.
    לסטודנטים בוגרי מדעי הרוח, אין הכישורים האינטלקטואלים שהאוניברסיטה התיימרה לספק.

    למשל: דווקא יש ביקוש להיסטוריונים אמיתיים: החל ממחקרים מודיעיניים או שיווקיים, ספרנות ומיידענות, חינוך ועוד… אלא שרוב הסטודנטים היוצאים מהמחלקה להיסטוריה… לא באמת יודעים היסטוריה. בטח אין להם סבלנות או מוטיבציה להחזיק ספר היסטוריה אמיתי ביד. הם לא אינטלקטואלים אמיתיים!

    ג.
    יש נתק בין דרישות השוק לעבודת האוניברסיטה. הנתק הזה קיים בעיקר מפני שמבנה השוק השתנה הרבה יותר מאשר האוניברסיטה. האוניברסיטה מכינה סטודנטים לעולם שלא קיים יותר, כבר לפחות שלושים שנה.

    ד.
    גם אם האוניברסיטה מעוניינת בשינוי, השינוי עובר דרך מערכת אישורים של וועדות אקדמיות וממשלתיות. לא קל. ממשלה נמרצת אמורה לתקן את המצב. השוק הפרטי כבר יידע מה לעשות.

    תפקיד הממשלה, הוא לנסח חוקים תקנות ותקנים. הממשלה, יכולה להכיר בתעודות חצי-אקדמיות, חצי-תואר עבור הכשרה מקצועית, לפי דרישות השוק. לומדים שנה או שנתיים מקצוע נדרש במכללה.
    באותו האופן, כל נושא התיכונים המקצועיים הוזנח לחלוטין בישראל. צה"ל עושה כמיטב יכולתו להכשיר צעירים למקצועות שהתיכון המקצועי היה צריך לעשות.

    ה.
    המהפיכות של הגלובליזציה והאינטרנט רק מתחילים לצבור תנופה. זה אומר, שהשוק עדיין לא הגדיר את המקצועות החדשים הנחוצים להמשך התפתחותו. מי דימיין לפני עשר שנים, שיהיה צורך ב"עורך תוכן" לאתר אינטרנט? השיווק המודרני נהייה גלובלי יותר וממוקד יותר. פתאום, יש רק מוצרי נישה ושיווק לקהלים ממוקדים, מה שיידרוש מקצועות חדשים שעסוקים ביצירת תוכן או ניתוח התוכן, אפשרויות תקשורת חדשות מול לקוחות יוכלות ליצור מקצועות שיווק חדשים. זו רק ההתחלה… יש אינפלציה של מידע שדורשת טכניקות חדשות כדי להפוך אותו למידע שימושי ולהפיק תובנות לעתיד… גם כאן דרושים בעלי מקצוע, למקצועות שלא הוגדרו.

    ו.
    כאן הגראנד פינלה: יזמות. מקצועות חדשים לא נופלים מהשמיים. גם לא מהממשלה. הם נוצרים ע"י יזמים המוצאים איך לתרום לשוק את הידע הניסיון והזמן העומד לרשותם. לבוגרי האוניברסיטה המדוכאים, יש בעיה עם יזמות. הם עדיין חיים בעולם הישן של התאגידים ההיסתדרותיים הגדולים. פקידות ציבורית או תאגידית היא אחד ממקצועות העבר. הם צריכים לצעוד קדימה, לבד.

    1. התגובה הכי חכמה והכי מושכלת לכתבה זו. ישר כח!

  29. סביר להניח שרובם פשוט לא מספיק חכמים בשביל ללמוד את התחומים האלה מי שמספיק חכם לא יחשוב פעמיים ויילך למקצועות ההנדסה

  30. יש שני סוגים של אנשים שלומדים מדעי הרוח. סוג אחד – נדיר – באמת אוהב את התחום ויודע שקשה שם עם עבודה אבל זה חשוב. הוא לא מתלונן אח״כ על זה שאין עבודה. הוא הולך אח״כ ועובד במשהו אחר. זה גם כולל את רוב הפילוסופים הגדולים – אפלטון היה מתאבק מקצועי בצעירותו (בחיי), שפינוזה מלטש עדשות, פירס מודד, ויטגנשטיין מורה… ועוד ועוד. הם לא חשבו שהמדינה צריכה לפרנס אותם כי הם אנשי רוח.

    אבל הסוג השני… הם אילו שלומדים מסיבה אחת: רצון להרגיש עליונים על אחרים, להיות מוערכים כ״משכילים״ או ״אנשי רוח״ שלא כמו ה״ערסים הפרימיטיביים חסרי ההשכלה״. אז הם נורא נורא נעלבים שיצורים כאלה שאין להם אפילו תואר, חוצפה, מרוויחים יותר מהם – רק כי הם יודעים לעשות משהו שהשוק רוצה. מה זה פה, כל ערס נחות ללא תואר יכול להרוויח יותר ממי רק כי הוא עובד במוסך? ובכן, כן – ובצדק. למה אתה שואל?

  31. לרוב איני רושם תגובות בצורה כזאת אבל המאמר הזה היה מטריד במיוחד. ראשית כול, בתור בוגר מדעי הרוח איני מסכים עם הרעיון שהמדינה אחראית לייצר לי מקומות עבודה ומי שחושב שבעזרת תואר במדעי הרוח הוא הולך לעשות משכורת של איש הייטק יש לו בעיה הרבה יותר גדולה מאשר התואר שלו. בתור בוגר במדעי הרוח אולי אין לי הרבה יכולות אבל בטח יותר יכולות מאשר המאמר המטופש הזה מציג. הסטיגמה שרבים נהנים להדביק כאן למדעי הרוח יכול באותה מידה להידבק אליכם. אז לפי ששוללים את מדעי הרוח הייתי מציע במיוחד למי שכתב את המאמר להכין מעט רקע כי ברור שאין לך בכלל ומה שכתוב פה למעלה זו דעה שטחית אטומה ומטופשת שיצאה כנראה ברצף של תסכול. מדעי הרוח לא יכניסו לכם כסף ואולי לא יאפשרו לכם חיים נוחים ואם זה מה שאתם מחפשים אז כנראה שמדעי הרוח לא בשבילכם. בתור אחד שלמד מדעי הרוח הגעתי למסקנה הזו עוד לפני הלימודים, זה שאני אוהב או טוב בתחום כזה לא אומר שזו העבודה שלי ואם זה מספיק חשוב אני ימצא עבודה שקשורה לזה או יעסוק בזה בזמני החופשי. אני לא מצפה ולא ירצה עבודה מפוברקת על ידי המדינה ואין לי רצון להיות עלוקה שואבת כסף כמו חלק מאנשים עם המקצועות ה"מכניסים". מי שאוהב את זה וטוב בזה שילמד את זה אם הוא ימשיך לאהוב את זה הוא יסתדר גם עם להמשיך לעסוק בזה בזמנו הפנוי. כסף מזה? פה בארץ? כנראה שלא. אז לפני שמכלילים את כול מדעי הרוח ושוללים את כול התחום במיוחד כאשר כותבים מאמר. ממומלץ לחשוב שאולי אנחנו לא טיפשים כמו שאתה חושב ולא מפונקים כמו שאתה מצפה.

  32. אז מה אתה רוצים שאני אלמד משהו שאני לא טוב בו,
    כתבה מיותרת בדיוק כמו האתר הזה..