לאזורי רישום למספרה לא הייתם מסכימים

מה היו אזרחי פקידוניה-עילית אומרים על מצב החינוך בארץ? ומה היה אומר הרמב"ם?  הרב חיים נבון תמה על אזרחי ישראל שוויתרו בלי מאבק על חינוך ילדיהם

האם אדם שמוכרח לבלות רק בבית הקפה שהגדירה לו המדינה הוא אדם חופשי? ומה עם אדם שאיננו יכול לשלוח את ילדיו לבית הספר המועדף עליו, ולחנך אותם כראות עיניו? הרב חיים נבון שוחח עם תושבי פקידוניה עילית, וגם עם הרמב"ם וחכמי ישראל, וחזר מודאג מאוד

תנו להורים לבחור, הפריטו את החינוך; ראש הממשלה ושר החינוך מגדלים לנו את הילדים. צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

דמיינו לכם מדינה, נקרא לה פקידוניה-עילית, שבה אזרח אינו יכול לבחור בנק כרצונו. כל אזרח מקבל בתחילת השנה הודעה, באיזה סניף בנק מתנהל חשבונו. פקידי הרשות המקומית קובעים קריטריונים – שקופים או לא, הגיוניים או לא – המשייכים כל אדם לסניף בנק באזור הרישום שלו. לפעמים מציעים לו לבחור בין שני סניפים, ומשתדלים להתחשב בהעדפתו, ולפעמים לא. יותר מזה: אם פקיד בנק מתעמר באזרח, הוא הולך למנהל הסניף, וזה מושך בכתפיו: מה אני יכול לעשות; יש לו קביעות, אני לא יכול לפטר אותו.

כשתושבי פקידוניה-עילית מתמרמרים ביגונם, נחמה אחת יש להם: בישראל המצב יותר גרוע. אצלנו, כך הם אומרים איש לרעהו, מדובר בסך הכול בבנק. אצל הישראלים מדובר בעניין הרבה יותר חשוב: במערכת החינוך. הישראלים, כך לוחשים אזרחי פקידוניה זה לזה בזמן שהם ממתינים בתור לפקידה העצבנית, הישראלים לא יכולים לבחור אפילו בית ספר לילדיהם. לעתים מפליגים אזרחי פקידוניה-עילית בדמיונם, ומתארים את ההתקוממויות העממיות שוודאי מתחוללות בישראל הרחוקה, סביב המדיניות החינוכית הבלתי-אפשרית והמקוממת הזו.

מוזר, אבל אזרחי ישראל לא מתקוממים

למה באמת אנחנו מסכימים לוותר על בחירתנו החופשית בחינוך ילדינו? לא היינו מסכימים לוותר על הזכות הבסיסית הזו בשום תחום אחר. אנחנו מתעקשים לבחור בעצמנו את הבנק שלנו, את הסוּפּר שבו נקנה, ואת הטלפון שבו נפטפט. אם הממשלה הייתה מנסה להכתיב לנו באיזו מספרה נסתפר, היינו עולים לירושלים עם קילשונים. למה אנחנו נותנים להם לבחור עבורנו בית ספר יסודי לילדינו, ומפקידים את הדבר החשוב מכל בידי פקידי הממשלה?

לחז"ל הייתה עמדה מורכבת בתחום המדיניות הכלכלית. בתחומים מסוימים – נדמה לי שהם המשמעותיים יותר – נטו חכמינו לתפישת השוק החופשי, ובתחומים אחרים – פחות. בין היתר, חז"ל הטילו מגבלות שונות על פתיחת בית עסק חדש מול בית עסק זהה ותיק. לא תמיד מותר לפתוח בית מרקחת מול בית מרקחת קיים. אך חכמינו קבעו שהמגבלות הללו אינן מתייחסות לתחום החינוך: "מלמד תינוקות [= ילדים] שבא חברו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו, כדי שיבואו תינוקות אחרים לו או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה – אינו יכול למחות בידו" (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ב', ז). מותר לפתוח בית ספר חדש ליד בית ספר ותיק יותר. חכמינו הזכירו בהקשר זה את הפתגם: "קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבא בתרא כב ע"א).

שחררו את ההורים מלפיתת המדינה; פירון וסלומיאנסקי. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90

אצל חז"ל, בתחום החינוך מתקיימת התחרות החופשית המוקצנת ביותר. האינטרס העליון הוא חינוך מעולה, וזה חשוב יותר מאשר הביטחון התעסוקתי של המורים. אצלנו, המצב הפוך: בהייטק יש תחרות חופשית קיצונית, ובתחום החינוך – כמעט אפס. אין כמעט תחרות בין בתי ספר, שהרי ההורים משועבדים אליהם בעל כרחם. אין תחרות בין מורים, שהרי מורה גרוע אי אפשר (כמעט) לפטר, ומורה מעולה אי אפשר (כמעט) לתגמל.

בלי שני הצעדים הפשוטים הבאים אינני רואה סיכוי רב להרים את מערכת החינוך הישראלית מהקרשים: חופש להורים בבחירת בית ספר לילדם, וחופש למנהלים בניהול הצוות החינוכי שלהם. אין ספק ששני הצעדים הללו יעוררו בעיות: בעיות קלות בתחום החינוכי, ובעיות קשות בתחום הפוליטי. אבל אלו וגם אלו ניתנות לפתרון, אם נרצה מספיק. תושבי פקידוניה עילית לא מבינים איך אנחנו שותקים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. 1. ש"ט המדינה מרושתת בפקידים בולשביקים כמו ברשת קורי עכביש.

    Esty Magnus

    חנן, הימין אינו יכול למשול במדינה ומעולם גם לא יכל, גם לא יום אחר המהפך. גם לא בגין.

    לפוליטיקאים משהמאל יש קשרים בכל העולם, כולל בבית הלבן, ולכן ממשלת צללים שמאלנית
    מלווה את ממשלות הימין מיום שקמו.

    הם לא משרתים את ישראל אלא את השמאל הגלובלי. התקשורת כולה שמאל והאקדמיה כולה שמאל.

    העניין פה מכור וגמור, אלא אם יוחלפו כל האזרחים העומדים בנקודות מפתח.
    האפלה כל כך גדולה שם למטה והשחיתות כל כך מסועפת, שלצערי יכול להיות שכבר לא ניתן לעשות זאת.

    כשההיסטוריונים בעתיד יידרשו לשאלה איך נפלה המעצמה הצבאית החזקה במזרח התיכון, קרוב לודאי שהם יתחילו משני שמות מפתח: שמעון פרס ואהרון ברק.

    http://www.global-report.com/hanan/a343879-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA#1192

  2. חנן הצחקת אותי – חצי מאנשי הימין הם אנשי שמאל כלכלי שחושבים כמוהם ומתנהגים כמוהם. אין להם מושג קלוש בליברליות אותה מזמן הם המירו בלאומיות וכל היתר מיותר.

    אז נניח שהיה כחלון אחד שעודד תחרות, כל היתר מפרקים אותה (חוק הסופרים, רגולציית שוק ההון, ועדת טירקל ועוד שטויות שעולות לכולנו הון).

  3. בהמשך למה שכתבת לגבי שני הצעדים שיש לעשות : איילו בעיות ייוצרו בתחום החינוכי ? את הבעיות בתחום הפוליטי הבנתי

  4. יש לזה הסבר מאוד פשוט, מלבד הרצון הקמאי לשלטון מרכזי חזק שזורם בעורקיהם של רבים.
    כמעט כולם במדינה הזו רוצים לחנך את הילדים של השכן. ואיך אפשר לחנך את הילדים של השכן, אם לא קובעים לו היכן ומה ילמדו הילדים של השכונה כולם?

  5. יישר כח. דברים חשובים. אעיר רק שהתורה היא בעד תחרות גם בבתי מרקחת. המגבלות בחו"מ סימן קנו, אינן על תחרות אאל במקרה שאחד פטור ממס והשני חייב.

  6. מדוייק, חינני, והסיפור על פקידוניה מוצלח וממחיש היטב את הטיעון.
    הבעיה היחידה היא הבמה – באתר הזה, אתה משכנע את המשוכנעים ביתרונות הבחירה החופשית.
    את המאמר הזה אתה צריך לשלוח לגוב החתולים של ה"ארץ" או YNET.