הצינון של דיסקין: פוליטיקה א-פוליטית

חוק הצינון שנועד למנוע מבכירי מערכת הביטחון להתמודד בבחירות, העניק מעמד של מומחים אובייקטיביים למבקרי נתניהו.

ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, הופיע ביום רביעי שעבר בכנס לציון עשור ליוזמת ז'נבה והציג עמדות מדיניות ברורות:

אני מאמין בכל מאודי כי תפיסת 'שתי מדינות לשני העמים' היא במהותנו, בזהותנו, בנפשנו, בביטחוננו ולא פחות חשוב מכך – בצלמנו המוסרי כחברה או כעם הבוחר לשלוט בעם אחר. אני כאן כי אני סבור בכל מאודי כי השלכותיו של הסכסוך הישראלי פלסטיני הבלתי פתור הינן קיומיות הרבה יותר מסוגיית הגרעין האיראני לעתידנו כעם וכמדינה.

דיסקין לא הסתפק בכך, ואף השיא מספר עצות פוליטיות לראש הממשלה: "חייבים להעביר מסר ברור שמנהיגינו אכן מתכוונים לשלום, על ידי שינוי דרמטי במפה הפוליטית הישראלית – שמשמעותו הקמת קואליציה חדשה שבה ישתתפו המפלגות התומכות בהסדר שלום".

זו לא הפעם הראשונה שדבריו של דיסקין עוררו תהודה תקשורתית רחבה. בשנתיים וחצי שחלפו מאז סיום תפקידו של דיסקין כראש השב"כ, נראה כי דיסקין עשה לעצמו מנהג להתבטא באופן חופשי ותוקפני נגד נתניהו וממשלתו מדי כמה חודשים.

דברים אלה סוקרו בהרחבה יתרה, בין השאר גם משום שהדברים נאמרו על ידי ראש שב"כ שאינו מזוהה פוליטית עם מפלגה כזו או אחרת. סביר להניח כי במקרה ודיסקין היה מתמודד בבחירות האחרונות לכנסת מטעם מפלגה כלשהי, או אפילו רק מביע תמיכה פומבית באחת מהן, דבריו היו מתקבלים בפרופורציה הראויה לעוד התבטאות של דמות פוליטית.

צינון פוליטי. דיסקין באתר 'יוזמת ז'נבה'. צילומסך

מצטנן לאור הזרקורים

אלא שבאופן אירוני למדי, ביקורתו הפוליטית של דיסקין מועצמת דווקא בשל חוסר יכולתו לקחת תפקיד פעיל במגרש הפוליטי הרשמי, בגין חוק הצינון הקובע כי על בכירי מערכת הביטחון מוטלת תקופת צינון. החוק, שהתקבל בשנת 2007 ואושר ברוב של 56 נגד חמישה חברי כנסת, האריך את משך תקופת הצינון מחצי שנה לא פחות משלוש שנים. מתוך כוונה להציב חומת הפרדה בין צה"ל והפוליטיקה וכן לבלום תהליכי פוליטיזציה בצה"ל.

מדוע שלוש שנים? לפי אחת הגרסאות, במקור התכוונו היוזמים להאריך את משך הצינון לשנה או שנה וחצי. אלא שבכנסת נמצאו חברים רבים אשר ששו עלי קרב, ובכדי למנוע סכנה למקום עבודתם בעתיד, החליטו לנהוג ברוחב לב ולקבוע תקופה בת שלוש שנים.

נדמה כי פרשת אשכנזי-הרפז הוכיחה כי למרות חוק הצינון, תהליכי הפוליטיזציה בצה"ל לא נבלמו, כך שלמעשה נותרנו עם חוק שלא משיג מטרתו, ואף יוצר אפקט נגד: בכירי מערכת הביטחון, עליהם נאסר להשתתף במשחק הפוליטי, מקבלים מעמד ציבורי של קדושים מעונים ומשמשים כלי ניגוח כמומחים א-פוליטיים.

לא היה צריך לחכות לדבריו של דיסקין, כדי להבין שתקופת צינון של שלוש שנים עבור בכירי מערכת הביטחון היא ארוכה באופן בלתי סביר. עם תחילת פעילותה של הכנסת הנוכחית, יזמו חברי הכנסת אלעזר שטרן, עמרם מצנע ושישה חברי-כנסת נוספים הצעת חוק אשר מבקשת להפחית את תקופת הצינון לשנה וחצי בלבד כולל חופשת השחרור של הקצין.

מעדיפים אותו בכנסת מאשר במהדורות החדשות. יוזמי החוק עם הרמטכ"ל בני גנץ. צילום: פלאש90

ביבי מפחד מדיסקין

בשיחה עם 'מידה', הסביר יוזם החוק, חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה), כי חוק הצינון הפך למעשה לחרב פיפיות נגד מי שרצו למנוע מאחרים להתמודד. עוד אמר שטרן כי המצב הנוכחי גוזר תקופת צינון ממוצעת של כמעט שש שנים על יוצאי מערכת הביטחון: עשרה חודשים של חופשת שחרור, שלוש שנים צינון, ועוד שנתיים (בממוצע) עד לקיום מערכת הבחירות הקרובה. לדבריו, מציאות זו מפלה אנשי צבא ביחס לעיתונאים (שהצעת חוק צינון עבורם נדחתה בכנסת הקודמת) ולמעשה פוגעת באיכות המועמדים ובמגוון העומד בפני ציבור הבוחרים. לפי שטרן, דברים אלה מקבלים משנה תוקף בישראל, בה הצבא תופס מקום מרכזי ומהווה עתודה מנהיגותית מגוונת ומרובת ניסיון.

חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי), גם היא מיוזמי החוק, סוברת כי יש ממש בהשערה לפיה דבריו של דיסקין עוררו הד מכיוון שחוק הצינון מונע ממנו הזדהות פוליטית. לדעתה, ראוי כי תקופת הצינון תקוצר למשך של שנה לכל היותר. בשיחה עם 'מידה' טענה שקד כי "המצב הנוכחי אינו הוגן ובא לידי ביטוי בהשוואה לבכירים יוצאי משרד האוצר, עליהם חלה תקופת צינון קצרה הרבה יותר, למרות שבמקרים רבים הם עושים דברים לא פחות משמעותיים".

אז מדוע הצעת החוק של שטרן וחבריו אינה מקודמת? יש הטוענים כי המצב הנוכחי נוח לראש הממשלה בנימין נתניהו, החושש ממועמדים חדשים. בבחירות הקודמות היו אלה גבי אשכנזי, מאיר דגן ויובל דיסקין שיכלו להוות אלטרנטיבה פוליטית, אך נאלצו להמתין מחוץ למרוץ עד לבחירות הבאות. במידה והצעת החוק תתקבל, גם הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, שבספטמבר האחרון כהונתו הוארכה בשנה נוספת (שבנו התפקד למפלגת העבודה), יוכל למצוא עצמו במערכת הפוליטית כבר ב-2016 וכמועמד לכנסת ה-20.

האם נכונה השמועה כי הצעת החוק תקועה בשל התנגדות במשרד ראש הממשלה? כששאלנו את שטרן, כל שהסכים לומר הוא "יכול להיות".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *