המאבק לשוויון זכויות וחובות של העדה הנוצרית בישראל עולה שלב וכך גם ההסתה והאלימות כלפיהם.
במאבק נגד שילוב הנוצרים הישראליים בצה"ל כל האמצעים כשרים: השמצות, הסתה ואיומים הם מנת-חלקם היומיומית של חלוצי העדה הנוצרית המשרתים בצה"ל • למרבה הכעס, מתברר כי פעולות שכאלו מתקיימות גם במסגרת מערכת החינוך הישראלית, תחת אפם של ראשי המשרד • למרות ההתעלמות הגורפת מצד שר החינוך והשר לביטחון-פנים, מנהיגי 'פורום גיוס העדה הנוצרית' בישראל נחושים להמשיך
שבועות קשים עוברים על הנוצרים באזורנו. בעזה הושחתה כנסייה, בסוריה מקיימים הנוצרים מלחמת הישרדות מול אלקאעידה בגיבוי נוצרים דוברי ערבית מאירופה, הכנסייה הקופטית במצרים נמצאת בשפל היסטורי, ובסדרת מתקפות אכזריות של אסלאמיסטים בניגריה נהרגו מעל 200 איש (ביניהם תלמידי בתי-ספר שנרצחו בשנתם).
דווקא במדינת היהודים, חווה העדה הנוצרית ניצנים ראשונים של רנסנס, במסגרתו הם מרחיבים את התגייסותם לצה"ל ולשירות הלאומי, ונאבקים למען ייצוג ממשלתי הולם ולמען שיוויון זכויות. מן הקולות הבודדים פורצי הדרך בעדה הנוצרית, בראשות המנהיג הרוחני של פורום גיוס העדה הנוצרית (ICRF) האב גבריאל נדאף, קמה לנגד עינינו תנועה משמעותית שלא ניתן להתעלם מבשורתה.
שאדי ח'לול, קצין צנחנים במילואים ודובר פורום הגיוס הנוצרי, מספר לאתר 'מידה' על ההתפכחות התרבותית שעוברים הנוצרים בישראל:
בעבר הנוצרים האמינו שמה שיקדם את הדו-קיום והחיים המשותפים עם האסלאם יהיה להזדהות כערבים. אבל השתקת הזהות הנוצרית ושמירתה רק לדיוני הכנסייה הפנימיים לא סייעו לנוצרים בסוריה, עיראק, איראן, לבנון ויו"ש.
גם אע'אביוס אבו-סעדי הארכימנדיט (כהן הדת) הקתולי של חיפה, שלא ידוע כתומך בגיוס לצה"ל, סבור כי לנוכח כישלונם של המשטרים המוסלמים באזור להגן על המיעוט הנוצרי שבקרבם, על העדה לשנות את יחסה לישראל, וכך אף הסביר למאמיניו בטור שפירסם באתר הנוצרי "כלאם אלאול" (המילה הראשונה).
הערבים הישראלים מתנגדים
במאבקם לשוויון זכויות, מגלים הנוצרים הישראלים כי האויב במקרה זה איננו ה"ממסד". להיפך: בני העדה הנוצרית זוכים לגיבוי מלא של חברי ממשלה ושל ראש הממשלה נתניהו. מי אם כן נלחם נגד השתלבותם בחברה הישראלית? דווקא בני מיעוטים, פעילי המפלגות הקומוניסטיות הערביות, וחברי הכנסת הערבים, המנהלים מלחמת חורמה נגד גיוס נוצרים, תוך ליבוי האלימות וההסתה כלפי בני העדה.
אחד ממנהיגי ההסתה נגד פורום הגיוס הוא יו"ר מועצת העדה היוונית אורתודוקסית, עזמי חכים, יריב פוליטי רב-שנים של האב נדאף. חכים נתמך על-ידי ח"כ מחמד ברכה והוא חבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית. טענותיו של חכים מסתכמות בסיסמאות הקבועות כי "צה"ל הוא צבא הכיבוש וההרג", וכי "הנוצרים הפלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק הם חלק בלתי-נפרד מהעם הפלסטיני".
ברוח הבולשביזם האידיאולוגי, פועל חכים באמצעות הסתה ישירה כנגד האב נדאף. בעמוד הפייסבוק שלו הוא אף הצהיר, ברוח קומוניסטית אותנטית, כי "סופו של האב נדאף במזבלת ההיסטוריה, איפה שכל הזבל נמצא". בראיון לערוץ הראשון טען חכים כי "בגלל שאני יו"ר הוועד המנהל, רק לי יש את הזכות לדבר בשם העדה הנוצרית בנצרת ונצרת-עלית".
הטענות הללו משעשעות את שאדי ח'לול: "ידוע שקומוניסט לא יכול להיות נוצרי, אין דבר כזה נוצרים קומוניסטים, הרי לקומוניסטים אין דת", הוא אומר. "אנחנו הקול הנוצרי האמיתי, ורק מאז שהתחלנו להשמיע את קולנו החלו פתאום פעילים פאן-ערביים וקומוניסטים להזדהות כנוצרים. לפני כן הם מעולם לא הזדהו כך; הם עושים זאת אך ורק כדי לטרפד את מהלכינו".
אלימות והסתה נגד העדה הנוצרית
ההסתה של חכים וחבריו גוררת אלימות קשה שמתחוללת יום-יום כנגד פורום הגיוס. תנועת "אם תרצו", המלווה את פורום הגיוס מהחודש השני להקמתו, פרסמה מסמך המתעד רבים ממקרי האלימות וההסתה כלפי בני העדה, ודרשה להגביר האכיפה המשטרתית נגד ההסתה.
בין דברי ההסתה ניתן למנות שיר הסתה כלפי האב נדאף בו שרים לו: "סופך הוא המוות", וכתבה באתר "בכרה" (מחר) בו פנה כאיד עטיה לתושבי עפיה: "אנחנו סומכים על הצעירים שלנו בלנקות את הלכלוך הזה מרחובות יפיע ובכלל". לעתים מדובר בניסיונות השתקה ואיומים המגיעים מהעולם התחתון. כך, לאחר שאחד מכמרי נצרת, אמדראוס עלמיה, נפגש עם מנכ"ל מנהל השירות הלאומי-אזרחי, נוקבו צמיגי רכבו והונח סמרטוט עם כתמי דם על חלון ביתו.
המסר של המסיתים ברור: מבחינתם זה יגמר ברצח.
ומה מתחולל בחסות משרד החינוך?
אחת השערוריות הגדולות שנקשרות בפרשת הנוצרים המתגייסים היא מדיניות משרד החינוך. את רוב האלימות סופגים צעירי העדה בתוככי מוסדות החינוך. למשל, למחרת כנס גיוס שהתרחש בנצרת-עלית, מספר מורים בבתי-הספר בנצרת ערכו דיון עם התלמידים תחת הכותרת "מדוע אסון להתגייס לצה"ל". התלמידים המזוהים עם הגיוס, עמדו במרכז הדיון והיו חשופים להשפלות ולהקנטות.
יש המפנים את האצבע המאשימה לשר החינוך פירון. עמית ברק, פעיל חברתי המתנדב בפורום הגיוס, מספר ל'מידה' כי ההסתה כנגד הנוצרים המתגייסים ממשיכה להתקיים במערכות החינוך. "משרד החינוך נמנע מלטפל בבעיה", אומר ברק בצער. "מאז ששר החינוך פירון נכנס לתפקידו פנינו אליו פעמים רבות, אך הוא לא השיב לאף פנייה". לדברי ברק, גם יו"ר ועדת החינוך עמרם מצנע לא פועל למיגור התופעה, על-אף שנפגש עם נציגי הפורום.
ח"כ יריב לוין, יו"ר הקואליציה שיזם את התיקון לחוק לשוויון הזדמנויות, בו נקבע כי הנוצרים בוועדת התעסוקה והרווחה לא יהיו מיוצגים על-ידי הנציג הערבי, הצהיר בשיחה עם 'מידה' כי "מדינת ישראל צריכה להבטיח שבמערכת החינוך יהיה עידוד לגיוס בצה"ל ולא תתאפשר שום תעמולה נגד הגיוס". כמו כן סבור לוין כי המדינה "צריכה לדאוג לביטחונם של המתגייסים, על-מנת שיוכלו להיכנס לעריהם ולכפריהם בראש מורם כשהם לבושים במדי צה"ל".
לוין סיפר כי פנה פעמים רבות בעניין ההסתה לשר החינוך פירון ולשר לביטחון פנים, אך למרות שלדבריו "היה שיפור מסוים", הוא מוסיף כי "זה עדיין לא מספיק ויש עוד מה לעשות".
מאבק ההישרדות של ה'זועביז'
גם מהיכל הכנסת לא נעלמת ההסתה. כאשר הגיע הנושא לכנסת, נשאה ח"כ חנין זועבי נאום תקיף בו השוותה את החוק של לוין לקולוניאליזם וטענה כי מטרתו לדכא את הזהות הפלסטינית. עוד הוסיפה חברת-הכנסת כי "חלק ממטרת הפרוייקט הציוני הוא לפצל את הזהות שלנו". זועבי גם תקפה באופן אישי את שאדי ח'לול, ואיימה עליו שלא יוכל להביע את דעותיו ברחובות כפרים ערביים. במהלך הדיון פנה ח"כ ג'מאל זחאלקה לח'לול ואמר: "מי אתה בכלל שתדבר בשם הנוצרים? אתה אויב!"
ח"כ באסל ע'טאס, המוביל לצד זועבי את ההסתה בכנסת נגד העדה הנוצרית, אף פנה לאפיפיור בבקשה שיסייע במניעת גיוס נוצרים לצה"ל, והבטיח כי ירדוף את האב נדאף וידאג לפשוט מעליו את בגדי הכהונה. במקרה או שלא, ימים ספורים לאחר הצהרה זו הותקף בנו של האב נדאף ונפצע קל.
"חברי הכנסת מהסיעות הערביות פשוט נמצאים בהיסטריה מהמהלכים האלה, מפני שהם מקעקעים את המצג השקרי שכל המיעוטים מלוכדים בשנאתם לישראל – דבר שהוא לגמרי לא נכון", מסביר חבר-הכנסת לוין. "הדבר חושף את ערוותם של הח"כים מהמפלגות הערביות, הנוהגים בתוך הקהילה שלהם בצורה ביריונית ולא דמוקרטית ואינם מייצגים חלקים נרחבים גם מהעדה הנוצרית ואפילו מהציבור המוסלמי", הוא אומר.
גם ארגוני "זכויות האדם" שותקים
שתיקתם הרועמת של ארגוני זכויות האדם בנושא מטרידה את חברי פורום הגיוס, שהופקרו לבדם במאבקם האמיץ. ח'לול מספר כי למרות שפנו לכל הגופים מכל הקשת הפוליטית, ארגוני זכויות האדם זנחו אותם ולא נתנו להם כל מענה. "דווקא אלה המתעסקים בזכויות אדם מעבירים מסר שזכויות אדם חשובים רק לגבי ערבים, ואין זכויות אדם כשמדובר בציונים שלא מזדהים כערבים", הוא מספר באכזבה.
לצד כל זאת, מצליח שאדי ח'לול לשמור על אופטימיות ומביע תקווה לעתיד טוב יותר:
אנחנו אמנם אוכלוסייה חלשה ללא נציגי ציבור, אך אנו מבטאים את רחשי הלב של העדה הנוצרית: אף נוצרי עם ראש על הכתפיים לא יסרב לשוויון זכויות, לשילוב בחברה ולהזדמנות לעתיד טוב יותר. כיום רוב הנוצרים שותקים ומחכים לראות לאיזה כיוון הדברים ילכו. אם ננצח רוב הציבור הנוצרי יתגייס בשמחה.
ח'לול מאמין כי התגובה הנכונה להסתה, לצד מיגורה בחוק, היא קידום אינטנסיבי של שילוב הנוצרים. "המדינה חייבת לפעול גם במעשים ולפתוח דלתות לנוצרים הרוצים להשתלב בה". לסיום, הוא מבקש:
תעשה טובה, אל תכתוב "נוצרים ערבים". כתוב פשוט נוצרים או נוצרים ארמים, לכל היותר נוצרים דוברי ערבית. הלאומיות הארמית שלנו לא ניתנת להכחשה, מדובר בעובדה היסטורית. הכיבוש הערבי כפה עלינו את השפה הערבית, ממש כפי שהוא עשה ליהודי המזרח.
מסתבר שמאבקם הצודק של העדה הנוצרית הוא לא רק על שוויון זכויות אלא גם על צדק היסטורי.
___________
המאמר זמין גם בגרסא אנגלית.
מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו ל’מידה’ בפייסבוק ובטוויטר.
העדה הנוצרית בארץ, ובכל המזרח התיכון, היא משלל לאומים וקבוצות אתניות.
המארונים, חלקם הגדול, שיושב בעיקר בלבנון, מגדיר עצמו כצאצא הפיניקים הקדומים, הכנענים, והם צאצאיהם של הפיניקים ע"פ מחקרים גנטיים. חלק אחר, שמרוכז בעיקר בארץ, מגדיר עצמו כחלק מהאומה הארמית הכוללת.
ישנם אשורים (וכאלדיים) שהם צאצאיהם הישירים של אנשי ארם נהריים – הבבלים, האשורים והאכדים. השפה הניאו-ארמית המזרחית, שבה דוברים האשורים, בעלת מילים שאולות רבות מאכדית.
יש גם ארמים כלליים – אנשים שמבחינה אתנית הם צאצאי האומה הארמית העתיקה, שישבה במערב סוריה של היום.
בעיקר בארץ יש גם נוצרים דוברי ערבית שהם צאצאי עברים (או יהודים) שיכולים להיות מתוארכים לתחילת הנצרות. אותם אנשים הם פשוט חלק מאיתנו, מהאומה העברית.
נצא לרגע מהקוסמוס השמי ונפנה למצרים – שם יושבים הקופטים. הקופטים הם צאצאיהם הישירים של המצרים הקדומים ויש בהם עדיין מיעוט שדובר את השפה הקופטית – שפה שהתפתחה מהמצרית העתיקה.
בארץ קיימים גם צאצאי רומאים ויוונים בין אם מהשליטה הרומית, השליטה הביזנטית או מהשליטה הצלבנית בארץ.
לסיכום, שני דברים:
1. הרוב המוחץ של הנוצרים דוברי הערבית במזרח התיכון הם *אינם* ערבים כלל וכלל, אלא אנשים מרקעים אתניים ולאומיים שונים.
2. העברים, מחוץ לתנ"ך ולפי עדויות ארכיאולוגיות, שפתיות, תרבותיות והיסטוריות – הם חלק מהאומה הכנענית הגדולה. השפה העברית היא שפה כנענית.
רוב רובה של האומה היהודית היא עברית-כנענית, בעיקר בגלל שיעור ההתבוללות הנמוך בקרב היהודים בגולה. אך יש גם מתגיירים – הם יהודים, אך אינם עברים-כנענים מבחינה אתנית, ומבחינה אתנית אינם שייכים לאומה העברית.
מאמר מצוין. מזמן לא הצלחתי לקרוא מאמר עד הסוף…מכיוון שיש לי קשר יומיומי עם ערבים אוהבי ישראל מוסלמים ונוצרים וגם שיחות מעמיקות וכנות בזכות הקשר שנוצר לאורך זמן, אני יודעת שמה שכתוב כאן גם נכון. לדוגמה ערביי ישראל מתחלקים לאוהבי ישראל ולשונאי ישראל ויש ביניהם איבה לפחות כמו איבת שונאי ישראל ליהודים. החכים הערביים לא מייצגים את רוב ערביי ישראל, שחלקם מצביעים בכלל למפלגות יהודיות, דוקא מתוך תעוב לערכים שלהם והבנה שהם לא עושים למענם דבר! כשאני אומרת להם תגדלו תשמיעו את קולכם, תהיו חלק מהמדינה בכל המובנים! הם ממש מתרגשים ומתלהבים מהרעיון! לדבריהם החכים הערבים משחדים אנשים בכסף כדי שיצביעו בשבילם! אני מאמינה שתפקיד המדינה לקרב אותם ולתגמל אותם כמו גם לחזק אותם מנטלית. חבל שהתקשורת לא מעלה את נושא ערביי ישראל בצורה בהירה ואמיתית אלא משתמשת בהם כדי לנגח את הימין. ובכך מרחיקה את השלום מביתנו! תודה!
ובכלל אני לא מבינה איך מי שרואה בנו אויב יושב בכנסת שלנו?