נקמת הסונים: בדלנים מקומיים מטילים טרור באיראן

גם בעיצומן של חגיגות ראש השנה הפרסי, נאלצת איראן להתמודד עם טרור וחטיפות חיילים בידי ארגונים סונים-לאומניים מחבל בלוצ'יסטאן.

ארגון ג'יהאד סוני שדוגל בעצמאות חבל בלוצ'יסטאן הוציא להורג חייל איראני בעיצומן של חגיגות ראש השנה הפרסי • ארבעה חיילים נוספים עדיין בשבי, והרוחות סוערות: קמפיין ענק, חוצה מגזרים ועדות, הושק באיראן על-ידי אזרחים, הקוראים לשלטונות לפעול למען שחרור החטופים הנותרים • לטהראן מספר אפשרויות פעולה, אך לכל אחת מהן חסרונות שמונעים את השגת התוצאה הרצויה

תמונה שהופצה על ידי "צבא הצדק" ובה נראים חמשת החיילים החטופים
תמונה שהופצה על ידי "צבא הצדק" ובה נראים חמשת החיילים החטופים

אבל לאומי כבד ירד על איראן: ביום א' ה-23 במרץ, בעיצומן של חגיגות הנורוז – היום הראשון בלוח השנה הפרסי המסורתי – הנערכות בימים אלה במדינה, נטל ארגון ג'יהאד בלוצ'י בשם "גַ'יְש אל-עדל" (צבא הצדק) אחריות על הוצאתו להורג בתלייה של חייל איראני. החייל נחטף בידי פעילי הארגון יחד עם עוד ארבעה חיילים אחרים בפברואר האחרון.

בהודעה, שפורסמה בעמוד הפייסבוק של "צבא הצדק", בחשבון הטוויטר וכן בבלוג הרשמי שלו, נכתב כי הארגון הוציא להורג את החייל סמל ג'משיד דנאיאפר "לבקשת הסונים המדוכאים והאימהות [הסוניות] האבלות" ובתגובה למות אח של פעיל "צבא הצדק" בבית הכלא באיראן ב-20 בפברואר השנה. עוד נכתב כי גופת החייל תועבר לידי איראן רק בתמורה לגופותיהם של חמישים "שאהידים" של "תנועת החירות" (קרי, "צבא הצדק").

תעמולה שעולה בדם

בלוצ'יסטאן. קרדיט: Aayan1 CC-BY-SA-3.0

ארגון "צבא הצדק" הינו ארגון שפועל בחבל סיסתן-בלוצ'יסטן מאז חודש אפריל, 2012. חבל ארץ זה נמצא מבחינה גיאוגרפית במשולש הגבולות שבין אפגניסטאן, פקיסטאן ואיראן, והוא מאוכלס בבני המיעוט הבלוצ'י, המפוזרים בשטחי שלוש המדינות. מאז שהחל לפעול, הארגון אחראי לשורה של התקפות על כוחות משמרות המהפכה וצבא איראן המשרתים בחבל ארץ זה.

המיעוט הלאומי הבלוצ'י שחי בחבל סיסתאן-בלוצ'יסטן שואף לקבל אוטונומיה, הן מהמשטר האיראני והן מהמשטר הפקיסטאני. בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה של ארגוני טרור סונים שפועלים באזור בלוצ'יסטאן וכן לעלייה במספר ההתקפות על כוחות הצבא האיראנים מצד אותם הארגונים, שמקווים כי דרך המאבק האלים הם יצליחו לקבל תהודה עולמית ובכך יקדמו את מטרתם.

חטיפות, בין היתר, הם אחד הכלים המוכרים (ויש שיגידו המועילים) של טרוריסטים לצורך קידום והשגת מטרות פוליטיות. הוצאה להורג של חטופים בעידן הווירטואלי הוא כלי תעמולתי רב עוצמה, שנעשה בו שימוש רב בעיקר מאז הפלישה האמריקנית לעיראק, אך גם לפני כן. איראן התמודדה בעבר עם חטיפות מסוג זה מצדה ארגון "גֻ'נדאללה" (צבא האל), שגם מנהיגו בלוצ'י. הסוגיה הבלוצ'ית, כך נראה, אינה פוסקת מלהטריד את משטר האייתוללות בטהראן.

ההוצאה להורג: "פגיעה בעצבים הרגישים"

ארגון "צבא הצדק" הציב אולטימטום לשלטונות האיראניים, והודיע כי במידה ולא יענו בקשותיו לשחרר את האסירים הסונים הכלואים באיראן במהלך עשרת הימים הבאים, שבוי נוסף יוצא להורג בתלייה. ההודעה נחתמת בפנייה והמלצה לעם האיראני, שיצא להפגנות וצעדות לפני הפרלמנט האיראני ומשרד הנשיא במטרה להביא לשחרור האסירים, מה שיבטיח את שלומם של החיילים הנתונים בשבי הארגון.

ואכן, הודעה זו לא נפלה על אוזניים ערלות: בימים אלה, אלפי גולשים איראנים ברשתות החברתיות מנהלים קמפיין אדיר, החוצה מגזרים ומתעלה על סכסוכים פנימיים, במטרה להביא לשחרור החיילים החטופים. למרות שטוויטר חסום באיראן, ברשת זו הושק קמפיין למען שחרור החטופים תחת ה"האשטג"  FreeIranianSoldiers#. קבוצות לזכרו של החייל דנאיאפר נפתחו גם בפייסבוק וברשתות אחרות. גולשים איראנים מפיצים תמונות והודעות תמיכה בשלל שפות. בין היתר, הגולשים מתבקשים גם לחתום על עצומה המופצת שקוראת לשחרר את החטופים.

בשיחה עם 'מידה', הסביר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן וחוקר של רשתות חברתיות מאוניברסיטת תל-אביב, כי אירוע זה עורר התגייסות ציבורית חסרת תקדים. "המערכה הציבורית לטובת שחרור החטופים", אמר צימט, "והדאגה הלאומית לשלומם מאד מרשימה. זו התגייסות ללא השקפות פוליטיות". נראה כי האירוע "פגע בעצבים הרגישים" של איראן.

התגובות מצד הגולשים האיראנים דומות מאד לתגובות אצלנו בישראל לאחר פיגוע חטיפה: חלק קוראים לפעול צבאית; חלק קוראים לפתוח במשא ומתן עם החוטפים; וחלק קורא לממשל לבחון רפורמות ביחס לגבי המיעוט הבלוצ'י. צימט הוסיף כי ההתגייסות הציבורית של אזרחי איראן בתגובה לחטיפת החיילים הוצאתו להורג של דנאיאפר מצביעה על כך שהאיראנים מתייחסים להוצאה להורג, שהתרחשה בעיצומו של חג הנורוז , כאל אירוע בסדר גודל לאומי, ויש לה השפעה פסיכולוגית גדולה, בדומה לפיגועים שהתרחשו בישראל במהלך חג.

"צבא הצדק" לא לבד

ארגון צבא הצדק אינו הארגון הבלוצ'י היחיד עמו מתמודדת איראן בשנים האחרונות; ארגונים מרכזיים ובולטים נוספים הם "אנצאר אל-פרקאן" (תומכי הקוראן), "ספאת א-סחאבה – איראן" (צבא בני הלוויה באיראן) שמציקים ללא הרף לכוחות המשטר. לטענת ד"ר צימט, הסבירות הגבוהה ביותר היא שהארגונים הללו תוקפים את איראן מתוך שטח פקיסטאן, דבר המקשה על הצבא האיראני להתמודד עמם.

ואכן, במאמר שפורסם באתר "החדשות" הפקיסטאני, הודיעה ממשלת פקיסטאן לפני כחודש כי בשטח המדינה פועלים 60 ארגוני טרור (סונים ושיעים), כאשר רבים מהם פועלים בחבל בלוצ'יסטאן ופעיליהם מגיעים מקרב האוכלוסייה הבלוצ'ית. הודעות שפורסמו במהלך השנתיים האחרונות המצביעות על כך שהארגונים הבלוצ'ים משתפים פעולה (דוגמאות כאן וכאן) נגד המשטר האיראני, אותו הם רואים כמשטר שיעי (רואפצ') כופר.

כרוז הקורא לשחרר את החטופים ולמצות את הדין עם החוטפים. צילומסך
כרוז הקורא לשחרר את החטופים ולמצות את הדין עם החוטפים. צילומסך

נקמה איראנית בדרך?

הקמפיין האדיר שמתנהל משפיע בוודאות על הממשלה, שכבר הקימה ועדה מיוחדת לטיפול בנושא. אולם נראה כי ידיה של זו כבולות, כיוון שהסבירות הגבוהה שהחטופים הועברו לשטח פקיסטאן. אם עד עכשיו המשטר האיראני ניהל מגעים מול הפקיסטאנים בנוגע לארגוני הטרור הסוניים שמוצאים מקלט בפקיסטן גם ללא הלחץ הציבורי,  הרי שעתה לא נותרה לו ברירה, במיוחד מכיוון שלאיראן אין קשר ישיר עם "צבא הצדק".

"בפני איראן עומדות כרגע שתי אפשרויות לפתרון המשביר", הסביר צימט. האחת: להמשיך במגעים מול הפקיסטאנים, בתקווה שאלו יתווכו מול החוטפים. אולם פתרון זה בעייתי, כיוון ששליטתה של פקיסטאן בחבל הארץ הבלוצ'י חלשה מאד. אולם עבור טהראן, אין זה משנה –  מוחמד צאלח ע'וקר, חבר הוועדה לביטחון לאומי ויחסי חוץ של הפרלמנט האיראני, אמר כי איראן מטילה את האחריות על אסלאמבאד וכי אם אין ביכולתה של פקיסטאן להבטיח את שלומם של החטופים, איראן תעשה זאת.

האופציה של פעולה איראנית עצמאית אינה רלוונטית, מכיוון שהיכולת המבצעית של איראן לפעול בתוך פקיסטאן מוגבלת, ומותנית במודיעין. עובדה זו מובילה אותנו לאפשרות השנייה שעומדת בפני איראן, והיא האפשרות שנבחרת בדרך כלל באירועים מסוג זה: לנקום בבלוצ'ים. כך למשל, באוקטובר, 2013 נתלו שישה עשר אסירים בלוצ'ים ביום אחד, יממה לאחר התקפת טרור בבלוצ'יסטאן. אסירים נוספים כלואים בידי המשטר, במידה ויחליט לנקום בצורה זו.

פעולה שנויה במחלוקת

ברם, גם אפשרות זו מוגבלת מכיוון שרוב האוכלוסייה הבלוצ'ית היא איראנית, והמשטר אינו מעוניין לקומם אותה עליו ולעודד את תמיכתה בארגוני הג'יהאד הבדלניים. כרגע המצב הוא שהקבוצות הטרור אינן זוכות לתמיכה רחבה בקרב הבלוצ'ים עצמם. כך למשל, לפי אחת ההודעות שפורסמה על ידי "אנצאר אל-פרקאן" באוגוסט, 2013, הקבוצה לא זוכה לתמיכה מהבלוצ'ים באיראן, לא בקרב ההמונים ולא בקרב חכמי הדת. במקרה דנן, המחלוקת חריפה עוד יותר: בשיחה עם רשת "אל-ערביה", הוקיע הדובר של "צבא הצדק", עבד אל-ראוף אל-ריע'י, את ההוצאה להורג של דנאיאפר ואמר כי המעשה התרחש ללא ידיעתו או הסכמתו וכי מעשים שכאלו אינם תורמים למאבק הבלוצ'ים לעצמאות.

___________

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה ללימודי המזרח-התיכון, אוניברסיטת בר אילן, חוקר תעמולה ג'האדיסטית במרחב הוירטואלי ומנהל הבלוג onlinejihadexposed.com

הכותב מודה לד"ר רז צימט על העזרה בהכנת המאמר ובתרגום ההודעה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. מעניין מה אפשר ללמוד מהקו שגורס כי לאיראנים אין אינטרס לנקום בבלוצ'ים לגבי אזורינו. מתוך הכתבה: "רוב האוכלוסייה הבלוצ'ית היא איראנית, והמשטר אינו מעוניין לקומם אותה עליו ולעודד את תמיכתה בארגוני הג'יהאד הבדלניים. כרגע המצב הוא שהקבוצות הטרור אינן זוכות לתמיכה רחבה בקרב הבלוצ'ים עצמם"

    1. אתה צודק. אז בא נלמד גם מזה שהאיראנים בחיים לא יתנו סנטימטר אדמה לבלוצ'ים – שיביאו איזה קושאן שהם רוצים – ואת זה שהם מחזיקים בשלושה איים של איחוד האמירויות כבר מעל ארבעים שנה. חוץ מזה תמיד אפשר גם להתחיל לתלות אנשים ברחובות ולצנזר NGO's. מה אתה אומר? מה עוד אפשר ללמוד לגבי אזורנו?

    2. אפשר ללמוד מהם גם את הדברים האיומים והטפשיים שהם עושים, ואפשר ללמוד את הדברים החכמים שהם עושים בלתי ברירה [חשש מהתגברות הטרור]. ממשטר נפשע כמו זה של איראן לא הייתי לומד על ענייני מוסר, אולי רק על עינייני טקטיקה שהוכחו כחכמים