איך מחלקים את הכסף? מי קובע את המדיניות? מה הנהלים להפקת דו"חות ציבוריים? הכירו את אחד הגופים המסואבים במדינת ישראל.
לפני שבועות מספר נחשפו באתר 'מידה' ליקויים חמורים בדו"ח לשכת עורכי הדין על מתקני השהייה למסתננים בדרום הארץ. מלבד ההטייה הפוליטית הקשה לכאורה והכשלים העובדתיים שבדו"ח, עלה חשד חמור לניגוד עניינים, בפעולת המבקר עו"ד פלר מ'האגודה לזכויות האזרח', שבזמן הכנת הדו”ח ייצג את האגודה בבג”ץ נגד חוק המסתננים.
אך מעבר לכך, בתחקיר עלו גם מספר שאלות קשות, הנוגעות לדרכי ההתנהלות בלשכה ולצורת קבלת ההחלטות בגוף המשמש למעשה כרגולטור של מקצוע עריכת הדין בישראל. בבדיקה של המתרחש בלשכה, מתברר כי בכל הנוגע לניהול תקציב הלשכה, שעמד בשנת 2013 על כ-67.5 מיליון ש"ח, הלשכה, והעומד בראשה עו"ד דורון ברזילי פועלים באופן לא תקין, תוך עבירה לכאורה על החוק. לאור העובדה שמרבית תקציב הלשכה נובע מדמי החבר של עורכי הדין מכל הארץ, מדובר בממצא חמור ביותר.
אל תתן לחוק להפריע לך
בפברואר 2014 פרסמה הלשכה את דו"ח המסתננים הבעייתי של פלר, תוך שיו"ר הלשכה דורון ברזילי הצהיר כי "הביקורת שנעשתה במתקן סהרונים נוגעת בנושאים חשובים בצורה מקיפה ויסודית ואני סבור שיש ליתן הדעת לממצאיה ולמסקנותיה, למען שמירת החוק במדינת ישראל". דברים אלו הם אירוניים במיוחד לאור העובדה שרק חודש קודם לכך קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי ברזילי עצמו רמס לכאורה את החוק ואת ההגינות הבסיסית, כחלק ממאבק כוח דורסני בתוך לשכת עורכי הדין.
וזהו סיפור המעשה בתכלית הקיצור: בינואר 2013 נערכו בחירות לוועדת הכספים המרכזית של לשכת עורכי הדין. למרבה הצער, מועמדו של ברזילי, אדם בשם ד"ר ויינברג, לא קיבל את התפקיד. בתגובה יזם ברזילי את הקמתה של, מה שהוא כינה, "ועדת הכספים שלצד הוועד המרכזי", ומינה את ויינברג ליו"ר הוועדה החדשה. בכדי להשלים את המהפך, כתב ברזילי לוועדה המרכזית מכתב, והודיע לה כי מעתה היא כפופה לוועדת ויינברג שהוקמה זה עתה.
נראה כי הבחירות הדמוקרטיות בלשכה הפריעו לברזילי לשלוט בתקציב של קרוב ל-70 מיליון ש"ח, אז הוא פשוט התעלם מהעניין ויצר מעקף יצירתי. עבור ברזילי, "שלטון החוק" זו ססמא נחמדה כשצריך לשחרר הודעה לתקשורת המקדמת את האג'נדה הפוליטית הרצויה, אבל ה"חוק" והדמוקרטיה מעט פחות נחמדים כאשר הם מפריעים לשליטה על הלשכה.
השופט ורדי ביקר בחומרה את התנהלותו של ראש לשכת עורכי הדין, איש "שלטון החוק", הפועל לדבריו "בניגוד למצב הקיים, לנוהג הקיים ולדין". השופט סיכם את פסק דינו בתקווה שלשכת עורכי הדין תתעלה מעל האינטרסים הצרים של ראשיה, על-מנת לשמור על כספי ציבור עליהם היא אמונה, למרות שהוא חש כי זוהי "תקוות שווא". אמירה חריגה זו מהווה אות אזהרה על המנהל הקלוקל בתוככי הלשכה, אשר באופן אירוני אימצה לאחרונה את המילים "צדק, משפט ומישרים" (משלי א', ג') כחלק מהליך מיתוג חדש שמוביל… ניחשתם נכון: דורון ברזילי.
היסטוריה של אי-סדרים
ראוי לציין כי מציאות זאת אינה חדשה. בדו"ח משנת 2011 מזכיר מבקר המדינה דאז מיכה לינדרשטראוס, כי עוד בשנת 1999 התייחס מבקר המדינה הקודם לכך שיש להסדיר את הנושאים הכספיים השונים של הלשכה ולהגביר בה את השקיפות. מכיוון שמאז חלפו 12 שנים ודבר לא השתנה, קבע לינדרשטראוס כי יש בהתנהלות הלשכה היבטים בעייתיים המגיעים "עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".
תגובתו של ברזילי לביקורת זו הייתה יכולה להיות משעשעת, לולא היו הדברים כה רציניים:
אני רואה חשיבות עצומה בקיום מנהל תקין ואני פועל לבדיקה מעמיקה של הדו"ח הנוגע לתקופה הקודמת לכניסתי לתפקיד. הלשכה החלה ליישם את ההמלצות ובכוונתי למנות צוות אשר ימליץ על השינויים הנדרשים בחוק הלשכה ובכללם את הסדרת היחסים בין כל המוסדות השונים בה.
כפי שנוכחנו לדעת, לא רק שהמצב בלשכה לא השתפר, אלא אף הידרדר פלאים.
כדי להבין את המצב לאשורו פניתי למערך הדוברות של לשכת עורכי הדין ולברזילי כדי לברר מהם הצעדים בהם מתכוונת הלשכה לנקוט כדי לתקן את הפגמים השונים שהתגלו בה במשך למעלה מעשור. כדרכה בקודש החליטה הלשכה – ובכללה יושב הראש שלה – לשמור על זכות השתיקה. למי שתוהה, ללשכה ולברזילי לא שמורה הפריבילגיה הזאת: על-פי הנחיות מבקר המדינה ובהתאם לחוק חופש המידע הם מחויבים לענות לשאלות.
מי שמעוניין לדעת כיצד מנוהלים 70 מיליוני השקלים של הלשכה, מה הנהלים להנפקת דו"חות רשמיים עבור הכנסת ועוד שלל שאלות, התשובה היא פשוטה: יש בלשכה כמה אנשים שעושים מה שהם רוצים עם כספי ציבור, משתמשים בסמכות שנתנה להם הכנסת להנפיק דו"חות כדי לקדם אג'נדה רדיקלית ולא ממש חושבים שהם חייבים למישהו דין וחשבון.
מעצבן אתכם? שכרו עורך דין טוב שיכתוב ללשכה.
