בכיוון הנכון: הממשלה פותחת את שוק המזון לתחרות

בשורה משמחת לצרכנים: ממשלת ישראל הכריזה על הפחתת מכסים ופתיחה מדודה של שוק החלב והבשר לתחרות מן החוץ.

האם ממשלת ישראל הבינה כיצד נלחמים ביוקר המחיה? לפי ההכרזה האחרונה אודות פתיחת שוק החלב והבשר לייבוא ולתחרות, ייתכן שהתשובה חיובית ● אמנם, שוק הבשר והחלב מרכיב רק 17% מסל המזון הממוצע, האם הממשלה תרחיב את המגמה גם אל 83 האחוזים הנותרים?

ירחיבו את המגמה? חברי הממשלה. צילום: עמית שבי, פלאש 90
ירחיבו את המגמה? חברי הממשלה. צילום: עמית שבי, פלאש 90

בימים האחרונים הכריזה הממשלה על אימוץ המלצות הוועדה לבחינת משק הבשר והחלב הישראלי, שעיקרן פתיחת השוק לתחרות. זוהי בשורה טובה במיוחד לצרכני ישראל, המצטרפת לחדשות הטובות שהחלו מגיעות מיישום הסכם שמיים פתוחים ופתיחת התחרות בתחום התעופה.

על מה מדובר? לפני מספר חודשים הוקם צוות נרחב, שנועד לגבש המלצות להורדת מחירי הבשר והחלב. הצוות כלל שורה של בכירים, ביניהם מנכ"ל משרד החקלאות, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"לית משרד האוצר, הממונה על התקציבים, והממונה על ההגבלים העסקיים. למרות גודלו של הצוות ורשימת האישים הנכבדים, הנושא – בסופו של דבר – הוא בסיסי למדי. תחרות.

כפי שכבר נכתב מספר פעמים בעבר ב'מידה', שוק המזון הישראלי סובל מפרוטקציוניזם, ממחסור חריף בתחרות וממחירים גבוהים במיוחד – שהראשונים לשלם עליהם מכיסם הם הצרכנים. הללו מתבטאים במכסים גבוהים, בחסמי ייבוא, במכסות שרירותיות וברגולציות שדוחקות את רגליהם של היצרנים הקטנים.

ההגנות שהשיגו לעצמם איגודי החקלאים, המחלבות הגדולות, הרפתות וכו' מפני תחרות – ובייחוד מכסי המגן – מונעות ייבוא מוצרי חלב ובשר זולים מחו"ל, וגורמות לעלייה ביוקר המחיה; החקלאים מוגנים מפני תחרות עם מחלבות אירופאיות, אך הצרכנים משלמים על כך ביוקר. לשם המחשה, דמיינו שיצרנית משחקי ילדים מקומית מצליחה להשיג חקיקה המטילה מכס של 300% על ייבוא משחקים תוצרת חוץ. לא קשה להבין לאן היה מדרדר שוק המשחקים הישראלי.

מסקנות הצוות אפוא, מבורכות אך לא מפתיעות: הוועדה המליצה לפתוח את השווקים הללו לתחרות, להסיר מכסים, ובין היתר להוריד את מכסי הייבוא על עגלים ל-0% בלבד. צעד משמעותי נוסף, הוא ההחלטה להגדיל את מכסת הבשר המיובא שתהיה פטורה ממכס ל-5,700 טונות.

אך כיוון שמדובר אחרי הכל בוועדה ממשלתית, יש גם חלק תמוה: החלטה להעניק 70 מיליון שקלים למגדלי הבקר כ"מענק הסתגלות", אשר נראה בבחינת "שוחד" שיקנה את הסכמתם למהלך.

יקרים ב-50% מהממוצע ב-OECD

בתחום החלב, העלה הצוות שמחיר מוצרי החלב שאינם בפיקוח גבוה בכ-50% מהממוצע של ה-OECD, ואילו המוצרים שנמצאים תחת פיקוח ממשלתי יקרים "רק" ב-20%. זה כמובן לא מפתיע: במציאות שבה יש מכסים גבוהים והגנות ממשלתיות על תוצרת מקומית, נדרשים עוד מעורבות ופיקוח ממשלתי כדי לאזן את המחירים. כפי שהכריע נכון הצוות, עדיף לא ליזום מעורבות במשק מלכתחילה, וממילא לא להזדקק בעקבותיה למדיניות של תוספת פיקוח, הבאה "טלאי על טלאי".

בעקבות הנתונים הללו, הוחלט על הרחבת מכסות הייבוא הפטורות ממכס למגוון מוצרים: גבינות קשות, חמאה, שמנת ויוגורט.

עוד הוחלט להשקיע 65 מיליון שקלים בעידוד מחלבות קטנות, על מנת למזער את חלקה של תנובה בשוק – אשר עומד כיום על 58% משוק מוצרי החלב. גם אם ניתן לחלוק על הצורך בהשקעת הכספים האקטיבית הזו, עדיין מדובר בשינוי מדיניות חשוב, שכן, כפי שפורסם פה בעבר, "מתווה לוקר" הקודם העדיף דווקא יצרני חלב גדולים על-פני הקטנים.

תנובה שולטת בשוק מוצרי החלב. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
תנובה שולטת בשוק מוצרי החלב. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לא נותר אלא לברך על הצעדים הללו, שצפויים להשפיע לטובה על יוקר המחיה בתחום המזון. ועדיין, חשוב לזכור שמוצרי הבשר והחלב מהווים בסך-הכל כ-17% בלבד מסל המזון המשפחתי הממוצע, כאשר יתר 83 האחוזים סובלים גם הם מחסמי תחרות שרירותיים.

לנו לא נותר אלא לקוות שהמגמה תתרחב גם אל יתר התחומים שנגועים ביוקר מחיה לא הכרחי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. רק שלא יווצר מצב שתנובה תחליט לפטר עובדים בעקבות פתיחת הענף לתחרות ואז ממשלה תחזור בא מהחלטות המבורכות.