מכירת תנובה לידיים סיניות עוררה פאניקה בשמאל. אך הדאגות מיותרות: אף אחד לא יטיס את הפרות והרפתות לסין, והשוק אולי אף ייפתח סופסוף לתחרות.
לפני ימים אחדים התבשרנו על מכירת 'תנובה' לענקית המזון הסינית 'ברייט פוד' • למרות שמדובר בעוד עסקה טריוויאלית, טולטלו אתרי החדשות בסערה רבתי, וחברי הכנסת משמאל הזדעקו כנגד המכירה; החל בטענות אודות הניצול הצפוי של העובדים הישראלים וכלה בחששות ביטחוניים מהעסקה • אז אפשר להירגע: הפרות לא הולכות לשום מקום, הרפתות יישארו על אדמותיהן, והסינים ייהנו מהידע הישראלי שהצטבר בתנובה ושווה את המיליארדים שנמסרו עבורו
תגובות מוזרות למדי עוררה מכירה של מחלבה ישראלית לחברה זרה (על-ידי חברה זרה אחרת). 'תנובה' נמכרה ל'ברייט פוד' על-ידי 'אייפאקס' הבריטית, ואירוע שבימים כתיקונם היה נדחק עמוק לאמצע דפיו המשמימים של המוסף הכלכלי עורר התנגדות עזה והגיע לראש החדשות. אך הזעם והמהומה התקשורתית לא נבעו מנימוקים ביטחוניים המזהירים מפני מכירת פרות-אסטרטגיות לידיה של ממשלת סין (למרות שגם נימוקים כאלה היו), או מחשש שייערך מבצע הטסה צהוב של כלל הרפתות על יושביהן, אשר ישאיר את תושבי ישראל ללא עטינים לחלב. לא ולא. החשש נבע ממקום אידאולוגי עמוק, כזה שזר, בייחוד אם הוא בא ממדינה בעל מסורת ליברלית, לא יבין.
לדברי שלי יחימוביץ', לא מדובר בהשקעה אלא ב"שאיבה, יניקה, ניצול והשתלטות", שכן "שום מדינה נורמלית אינה מפקירה את ביטחון המזון שלה ואת כל משק החלב שלה". ח"כ ברוורמן, חבר מפלגתה, הצהיר גם הוא כי הוא אמנם בעד השקעות זרות, אלא שהוא גם בעד "שליטה ישראלית על החברות". בעלות זרה, כך הסביר, "כמעט ולא תעסוק בסוגיות כגון זכויות עובדים, חשיבות הייצור המקומי, ביטחון המדינה, ציונות וכדומה".
ומדוע עוד חשובה דווקא בעלות ישראלית על פרות הבשן? בגלל תאוות השליטה והריכוזיות של נבחרינו. באתרה פרסה יחימוביץ' את תזת "אבדן השליטה" שהובילה לדבריה לעליית המחירים: "הם התייקרו בגלל שניהול החברה עבר מהמקום האחראי והלאומי, בו יש ועדת מחירים שיושבת ומחליטה… להחלטות קצה שכל המטרה שלהן היא מקסום רווחים". גם ברוורמן החרה החזיק אחריה וביכה את "איבוד השליטה על התעשייה והייצור המקומי".
חוסר ההבנה של יתרונות המסחר החופשי קיים במידה כזו או אחרת בעולם. אך אם אמריקני או אירופאי יתקוממו כנגד רכישה ישראלית של חברות זרות בנימוק שהישראלים מעוניינים רק במיקסום רווחים (מה רע בזה, ואיזה תאגיד עלי-אדמות אינו מעוניין בכך?), כפי שטענו יחימוביץ' וברוורמן, הוא כנראה ייחשב לקומוניסט שהגיח מהמאה הקודמת, או גרוע מזה, לאנטישמי.
גם חברת טבע רוכשת חברות בחו"ל
מי שלא חי במערה חשוכה בשני העשורים האחרונים, יכול היה לחזות במו עיניו במהפכה התעשייתית הסינית. סין, מדינה נחשלת שלא יכלה לספק את צרכיה המינימליים של תושביה, הפכה להיות ספקית המוצרים הראשית של כל העולם המערבי. התל"ג הסיני והתפוקה התעשייתית צמחו בקצב ממוצע של כ-10% בשנה בין השנים 2010-1990, הייצוא גדל מכ-13 מיליארד דולר למעל 200 מיליארד דולר, ושיעור העוני ירד מ-63% בשנות ה-80 ל-10% בלבד ב-2004. השגשוג הכלכלי לפי הערכות הוציא כ-500 מיליון איש מעוני.
על רקע זה, לא קשה לנחש מדוע הסינים מעוניינים בעסקת תנובה. המזומנים החדשים בקופותיהם תרים אחר עסקאות רווחיות בכל רחבי העולם. אוכלוסייתה הגדלה עוברת מצריכת פחמימות לחלבונים, והיא מחפשת חברות בעלות ידע וניסיון כדי לשדרג את יכולותיה היצרניות (מנהיג סין הכריז פעם שהוא שואף לספק כוס חלב לכל ילד סיני). ממש כשם שחברות ישראליות דוגמת 'טבע' עוסקות ברכישת חברות תרופות מקומיות ברחבי העולם, גם חברות סיניות מעוניינות בשותפים חדשים ועתירי ידע דוגמת 'תנובה', ולאו דווקא ביכולת לצפות מרחוק על עדרי הבקר שרועים ברמת הגולן. מדוע זה מזיק? איפה הסכנה הגדולה?
כפי שהכלכלן דוד ריקרדו הראה, מסחר בינלאומי פתוח משפר את מצבם של הצדדים, הודות להתמקדות ביתרון היחסי שכל צד מבצע. כאשר כל מדינה מתרכזת בתחומים שבהם היא עדיפה ובעלת יתרון מובהק, היא משפרת בכך את התפוקה שלה במונחים כספיים (בדיוק כמו שבעלי הכישרון המתמטי יעסקו במחשבים או בטכנולוגיה, ובעלי כשרון המסחר בעסקים). חלוקת העבודה הגלובלית מאפשרת לכל שחקן ליהנות מיתרונות הצד השני בעזרת המסחר, ולספק לו את שלו.
אך שפת התחרות היא סינית עבור ראשי משק החלב הישראל. שם, עדיין מנהלים את העסק במבנים סינדיקטיים שנלקחו מעולם המושגים של המאה ה-19. "מועצות הייצור" (מועצת הדבש, החלב, הירקות, שמן הזית ועוד) בחסות המדינה קובעות למי מותר לייצר, כמה, ובאיזה מחיר למכור. השליטה הממשלתית, שמלווה בסובסידיות כבדות, טבועה עמוק בגנים של קרטל הרפתות התנובתי, והחקלאים יונקים את התלות בממשלה עם חלב אימם.
קץ השליטה הממשלתית?
מכירת תנובה איננה מהווה אפוא שום סכנה למשק הישראלי; הפרות והרפתות לא יברחו לשום מקום, הביקוש הישראלי לחלב יישאר כפי שהוא ותמיד יהיה מי שימלא אותו, וייתכן שהמהלך יצמיח גם טוב בלתי צפוי: מעברו של הכמעט-מונופול לידיים סיניות, עשוי לדרבן את הממשלה להרפות אחיזתה משוק החלב, ולשחרר אותו לתחרות. אולי עוד נראה רפתות ומשקים פרטיים שצומחים בהיעדר רגולציה ממשלתית מחמירה.
השליטה הממשלתית במשק היא דבר שעדיף להיגמל ממנו מוקדם ככל האפשר, ובוודאי שאין לבכות את לכתו כאילו היה חלב שנשפך. כאשר האחיזה בענף היא ממשלתית, הציבור תמיד ישלם את המחיר. הרווחים יגיעו למוטבים, לבעלי הזיכיונות ול"ציונים הטובים" שהמפלגה השלטת חפצה ביקרם. ואילו חוסר היעילות, הסיכונים והאיכות הגרועה יפלו לעומת זאת על כתפי הציבור הבלתי מקושר. מיליארד סינים כבר הבינו זאת, מפלגת העבודה עדיין לא.
אני אמביוולנטי ואין לי שום דעה לכאן או לכאן אבל ישנם 2 טיעונים בקרב המתנגדים שהייתי שמח אם מישהו יתייחס אליהם:
א. בעוד שכיום שולטים בתנובה "ציונים טובים", עדיין מדובר בציונים שהם בעלי הון, ישויות חזקות ומקושרות אך מוגבלות לכללי משחק כלשהם, אפילו אם זו קרן בריטית. כשחברה סינית שולטת במשהו זה כבר סיפור אחר, כי חברה סינית היא לא באמת יישות עצמאית, זו שלוחה של הממשלה הסינית והיא מקבלת ממנה גם גב. להיכנס איתם לעסקים זה כמו למכור שותפות בעסק לטוני סופרנו- נכון, כשהכל טוב אין שום בעיות, אבל אם תרצה לשנות משהו, נניח לחוקק חוקים שיפגעו במונופול של תנובה, תצטרך להתמודד לא עם בעל הון יחיד.
עולה לי לראש הדוגמא של מלחמות האופיום בסין.
ב. ומה יקרה אם המגמה נמשכת? כבר יש להם מספר עסקים מרכזיים כאן (נדמה לי שהם רכשו איזו חברת ביטוח), נניח והם ירכשו 30% מהמשק בישראל, אנא זיכרו כי קניה 'סינית' אינה קניה ע"י סינים כי אם ע"י הממשלה שלהם, כל הכלכלנים מתייחסים לפן הכלכלי של העיסקה כאילו זו המטרה היחידה של הבעלים החדשים- לגרוף כסף ע"י העסק (מצב שככל הנראה היה נכון לו היה מדובר באנשי עסקים בודדים) ושוכחים שיש מטרות נוספות בחיים כגון צבירת כוח גיאו פוליטי- זה אומר שיש להם נשק/נקודת לחץ נוספת כנגד ישראל. תנובה לבדה היא גורם גדול אבל לו הם בעליהם של 30% משאר העסקים אז השבתה/הריסה/השפעה שלהם יכולים להביא לבעיות די נרחבות בטווח הקצר, גם אם בטווח הארוך הכל יתאזן בתזמון נכון נזק קצר טווח יכול להפוך לתמידי (בייחוד בנושאים קריטיים כמו מזון), כמובן שגרימת הנזק עצמו היא מיותרת מה שחשוב כאן הוא האיום והלחץ על השלטון הישראלי. כאילו שאנחנו לא מתכופפים מספיק בפני אמריקה.
בנוסף, גם מבחינת חליבת הצרכנים, אם אתה באמת שולט בחלקים נרחבים במשק הרבה יותר קל להתאגד למונופול. גם היום יש קרטלים ועדיין מדובר בפרגמנטציה מסויימת, בכל זאת יש גורמים שונים ומנוגדים שקשורים גם להתארגנות הקרטל. יש יותר אפשרות להוכיח את מה שקורה ולפעול נגד, כמו הקרטל של המאפיות שהתגלה לפני מספר שנים (נדמה לי באמעות אחד מהמשתתפים).
כשיש לך 1000 פנים ואנשים שהם לכאורה שונים אך באמת שלוחות של אותה החברה… הרבה יותר קשה להתנגד.
באופן כללי ישראל היא כלכלה מזערית עבור הסינים רק לשם השוואה אוכלוסיית ישראל כולה קטנה מזו של העיר שנייאנג (העיר ה-11 בגודלה בסין) כך שהמשק המקומי לא ממש מעניין את הסינים.
שנית, אין צורך לחוקק חוקים אלא פשוט לבטל את חוקי הקרטל שחונקים את משק החלב. פתיחת השוק לא נעשתה מקום המדינה, כך שלומר שהסינים הם הבעיה בהקשר הזה זה דמגוגיה.
ושלישית, אפילו אם קיימת האפשרות הבלתי סבירה שסין הענקית אכן עוסקת בקונפירציה מתוחכמת לפגוע במשק הישראלי הזעיר, תמיד אפשר להלאים חזרה, אבל זה סביר כמו שיתגלה דרקון סיני בפתח תקוה.
אה…רגע,
השוק הישראלי של תנובה אכן קטן ביחס לשוק הסיני אם כי לא מזערי (תנובה מחזור מכירות בישראל 1.4 מליארד דולר, ברייט פוד מחזור מכירות עולמי 7 מליארד), אבל שאני שאני אבין, אתה טוען שאנשי העסקים שקנו את תנובה לא מעוניינים במיקסום הרווח שלהם וחליבת הצרכן הישראלי?
או שאתה מבלבל בין השליטה של ממשלת סין לבין השליטה של אנשי העסקים? (והרי זו כל הפואנטה שהאחד משפיע על השני. ביום פקודה העסק נשמע לממשלה והכסף כבר לא חשוב, אבל עד אז הממשלה נותנת גב ותומכת באינטרסים של העסק).
לגבי החוקים, עקרונית נראה לי שאתה צודק אבל ישנם הרבה חוקים בישראל שמשפיעים על תנובה כיום ואולי נצטרך כאלו שישפיעו בעתיד. אתה רוצה לנעול את האפשרות הזו מראש ע"י כוח חיצוני? אגב, הגם שהסינים לחלוטין לא קשורים לבעיית הקרטל,ברגע שהם רוכשים את תנובה הם לפתע הופכים לבעלי אינטרס עתידי (בסדר, גם לי זה נראה מופרך שהם יתערבו בדיון הספציפי הזה אבל אני צופה אל העתיד אל נושאי סחר אחרים ויודע שיש unknows שהם unknowns).
שלישית, קונספירציה מתוחכמת? מה?
אף אחד מהמתנגדים מעולם לא טען שממשלת סין רוצה לפגוע בישראל, המקסימום שטוענים זה בדבר מהלך שתפקידו לבסס השפעה באיזור.
אם לא הסברתי את עצמי טוב אני מתנצל.
לא קונספירציה אלא מהלך עסקי בסיסי ביותר שבוצע ע"י כל חברת אחזקות, vertical integration, רק שבניגוד לחברת אחזקות יש גם מימד גיאו פוליטי ולא רק כלכלי.
משום מה החלוקה לפסקאות נעלמה…
מה, ריבונו של עולם, הממשלה הסינית רוצה לעשות בכך שחברה סינית רוכשת את תנובה?
מה כבר יקרה?
המפעלים והרפתות נשארים כאן. זה לא מוסיף כוח לסינים אלא הפוך. זה אנחנו שיכולים פשוט להחרים את הכל. ואם הסינים פשוט יסגרו את תנובה ויעבירו הכל למקומות אחרים? אז מה? יקום מישהו שיתחיל להיענות לביקושים של השוק המקומי, רק הפעם בשוק תחרותי יותר, לטובת הצרכן.
בקיצור, להירגע!!!
אחרי שהציבור לא שם לב למכירת סטרט-אפים לגורמים זרים בסיטונות (מה שיכול אולי לגרום נזק אמיתי לכלכלה הישראלית) ואחרי הנבירה וההתערבות הבלתי נסבלים של האמריקקים כאן, זה מה שמפריע? מכירת תנובה לסינים???
הבעיה האמיתית היא לא מכירת תנובה אלא זה שאייפקס עשתה אחלה סיבוב על תנובה ובמכירה לא משלמת אגורה אחת מס למדינה. אולי כי נבחרינו נרדמו בשמירה ולא תיקנו תקנות ולא חוקקו חוקים כך שעל רווחים המבוססים על עסק החי ופועל בישראל משלמים מס למדינת ישראל.
אז אולי זו הסיבה של פרץ הלאומיות והציונות. שאנחנו לא נשים לב למחדלים שלהם.