הנכבה היהודית: 79 שנה לאירועי הפרהוד בעיראק

בעיצומו של חג השבועות תש"א פרצו המוני מוסלמים חמושים מהמסגדים ופשטו על שכונות היהודים. מאתיים הרוגים, מאות פצועים ואלפי בתי עסק הרוסים: זהו סיפורו המצמרר של הפרהוד בעיראק

קבר אחים של קורבנות הפרהוד בעיראק. סריקה מתוך הספר 'עיראק', הוצאת משרד החינוך ומכון בן-צבי

במישור מוריק ופורה, משתי גדותיו של נהר חידקל הנזכר בספר בראשית כאחד מנהרות גן-עדן, קמה בשלהי המאה השמינית העיר בגדד שמשמעות שמה "מתת האלוהים". עיר הענק, הצטיינה באדריכלות מפוארת, והיוותה מקור השראה לשפע של יצירות אמנות. בני הקהילה היהודית העתיקה בבגדד התבלטו מתמיד בחריצות, בכישרון, בנאמנות ובשכנות טובה.

כל אלה לא מנעו את התפרצות הפרהוד, גל האכזריות שבו נבללו לאומנות עיראקית, נאציזם גרמני, אנטישמיות מוסלמית וחדלון בריטי.

המונח "פרהוד" הוא למעשה צירוף של שתי מילים בשפה הכורדית העתיקה שמשמעותן פחד (פיר) מפני אלימות כלפי חסרי ישע (הוד). כך כונו אירועי הדמים, האלימות, הביזה, האונס והרצח שחוללו ערביי בגדד בשכניהם היהודים בחג השבועות תש"א (2-1 ביוני 1941).

סהר לכוד בצלב

במהלך מלחמת העולם הראשונה קרסה האימפריה העות'מאנית. המעצמות המנצחות שרטטו מחדש את הגבולות המדיניים של מרחב הסהר הפורה. בתום מסכת נפתלת בה נטלו חלק פוליטיקאים וגנרלים, מרגלים והרפתקנים שורטטו גבולות מדיניים שביתרו את המרחב. פייסל, בנו של שריף מכה חוסיין בן עלי, סייע רבות למאמץ המלחמתי של בריטניה וראה עצמו ראוי לשמש כמלך סוריה הגדולה. בראשית שנת 1919 נפגש פייסל בעקבה עם המנהיג הציוני חיים וייצמן והשנים ניסחו מתווה שיאפשר את קיום הבית הלאומי של היהודים עם חזון סוריה הגדולה.

שעת החסד התבררה כרגע קל וחמקמק. ההבטחות הופרו. המנדט על סוריה הוענק לצרפתים שגירשו את פייסל. הבריטים העניקו לשליט המודח, כמעין פיצוי, את כס המלכות במדינה החדשה, עיראק. לעבדאללה, אחיו של פייסל, נמסר עבר הירדן שנקרע מן התחום שהובטח לבית הלאומי היהודי.

פייסל, שקיבל לידיו ארץ רבת פלגים אתניים ודתיים, קבע הפרדה בין הדת למדינה על-פי הכלל "הדת לאלוהים והמולדת לכל". ברוח עקרון זה השתלבו יהודי בגדד בכל מערכות החיים במדינה. הם מילאו תפקידי מפתח בחיי הכלכלה והתרבות תוך שמירה על חיי קהילה תוססים.

פיתה עיראקית

בסתיו 1933 יצא המלך פייסל לסיור באירופה ובמהלכו לקה בלבו, ומת. על כס המלכות עלה בנו יחידו גאזי, שהיה קטין.

בשנים הבאות התחוללו, שזורים ולפותים זה בזה, שני תהליכים שבישרו על הפורענות הקרובה לבוא. בלב אירופה הפכו הנאצים לשליטי גרמניה, ובארץ ישראל התלקחו אירועי הדמים עליהם ניצח המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, בן בריתם של הנאצים. העם העיראקי לא נותר אדיש לשטף הלאומני. מורים, אנשי רוח ועיתונאים הצביעו על הציונים והיהודים כבוגדים וכאויבי האסלאם והאנושות גם יחד. רוב תלמידי התיכון בעיראק התארגנו בארגון הנוער ְהקדם-צבאי אֶל–פִתֻּוָּה, שהיה מקבילה אסלאמית קיצונית של ההיטלר-יונגד. ומשלחת מטעם אל פתווה אף השתתפה בוועידה הנאצית בברלין.

סערות אלה השתלבו בזעזועים כלכליים וחברתיים עזים שפקדו באותה עת את עיראק. תוך זמן קצר התחוללו במדינה חמש הפיכות צבאיות. בשנת 1939 מת גאזי בתאונה. היו שהביעו ספק באקראיותה. במקומו התמנה חונכו עבד אל-אִילָאהּ שנחשב בעיני העם כמלך בחסות בריטניה השנואה.

באותה שנה הגיע לבגדד חאג' אמין אל-חוסייני שהוביל במשנה מרץ מסע הסתה כנגד היהודים. המופתי זכה לרוח גבית רבת עוצמה מפְרנץ גְּרוֹבָה, הציר הגרמני בבגדד שהשמיע תעמולה נאצית בתחנות השידור בערבית של גרמניה ועיראק. בעיקר הצטיין בחריפותו יוּנִיס בַּחְרִי שבלשון חדה ורהוטה שפך אש וגופרית על היהודים, ברוח התעמולה הנאצית והאנטי -יונית. ספרו של היטלר 'מיין קאמפף' הופץ ברבבות עותקים וחולק לכל דורש. הידיעות שהגיעו מחזיתות הלחימה בישרו על השתלטותה הקרובה של גרמניה הנאצית על העולם כולו.

ביום 1 באפריל 1941 גברה התסיסה. עַבְד אל-אילאה נמלט. את השלטון תפסו הנאצים בראשות רשיד עלי אל-כּילָאני וארבעת קציניו: פַהְמִי סעיד, צלאח א-דין אל-צבַּאג', כאמל שביב ומחמוד סלמן. עיראק הצטרפה באופן רשמי לציר הרשע שנמתח בין ברלין וטוקיו.

ממשלת בריטניה שראתה בעיראק יעד אסטרטגי וכלכלי ראשון במעלה החליטה למקד כוחות בחזית העיראקית ולמגר את המרד. ביום שישי ה-18 באפריל הפגיזה משחתת בריטית את ריכוזי הצבא העיראקי בעיר בצרה. הכוחות הבריטיים נעו צפונה לכיוון בגדד. כילאני ברח לפרס עם חברי ממשלתו ועם המופתי שמצא משם את דרכו לברלין. ב-17 במאי 1941 יצאה לעיראק בשירות הצבא הבריטי חוליה של מפקדי אצ"ל למשימות מודיעין. הם התכוונו להקים בעיראק תאים מחתרתיים של אצ"ל. ביום 20 במאי נהרג במבואות פלוג'ה מפקד האצ"ל דוד רזיאל.

ב-1 ביוני 1941, ערב שבועות, כבשו האנגלים את רוב שטחי עיראק. על ערי המדינה הוטל עוצר. בהתאם להחלטה אסטרטגית חנו כוחות הצבא הבריטי בשערי בגדד ונמנעו מכניסה יבשתית לעיר. הם עמדו בהימנעותם זו גם כשהגיעו ידיעות בזמן אמת על טבח המתחולל בעיר המופקרת.

Berlin, Besuch Amin el Husseini
נאציזם ערבי-פלסטיני. המופתי חאג' אמין אל-חוסייני עם מתנדבים מוסלמים לצבא הנאצי

להט החרב המתהפכת

עם בריחת אל-כילאני תפס את השלטון בבגדד יוניס אל-סְַבְעָאוִי, מנהיג הארגונים האנטישמיים "כתָאִב אל שבאב" ו"כוחות אל-סבעאן הלאמיים". הוא זימן אליו את הרב הראשי ששון כדורי והורה לו לבקש מן היהודים להסתגר בבתיהם בשני ימי החג. הרב פרסם את ההנחיה, אך יהודים רבים העדיפו לקיים את המנהג העתיק ועלו בבגדי חג לאתרים מקודשים בבגדד ובסביבותיה. באותן שעות ביטל ארשד אל-עומרי, ראש עיריית בגדד, את מצב החירום והעוצר, ובכך נתן את האות.

המוני המוסלמים פרצו מן המסגדים וגדשו את הרחובות כשבידיהם אלות, סכינים ונשק חם. הם פרצו לבתי היהודים וחנויותיהם שסומנו מבעוד יום על-ידי אנשי צבא ומשטרה. במקומות המקודשים הותקפו ונרצחו יהודים שעלו להתפלל. במהלך ההשתוללות הפרועה נאנסו נשים, רוצצו ראשי תינוקות, נכרתו איברים, נוקרו עיניים, נבזזו בתים וחנויות. המלומד העיראקי המוסלמי עדנאן נור א-דין תיאר את שהתרחש לנגד עיניו:

המוסלמים יצאו לתקוף את בתי היהודים ואת בתי המסחר שלהם, פותחים וגונבים ממה שיש ומשמידים והורסים את מה שלא יכלו ליטול עמם. מבקעים כרסי הנשים ההרות, הורגים ילדים ושוחטים גברים ואחרי כן פונים לגניבת רהיטי הבית ותכולתו או אל בית המסחר לשדוֹד את הסחורות. השכן המוסלמי התנפל על שכנו היהודי שחי עמו מאז הילדות בשלום ובידידות כדי לאנוס את בנותיו ונשותיו ולהוציא מידיהן התכשיטים מכסף ומזהב, תוך אנוסן באכזריות והרג כל מי שבבית במלא האכזריות… כך שכונות בגדד, אל-אעצ'מיה ובתי היהודים היו עדים לטרגדיות שהאנשים סִפְרו עליהם בהנאה מוזרה. (תרגם מערבית: עזרא מורד)

הבריטים, שחנו סמוך למתרחש, לא נקפו אצבע. היו שטענו שהעדיפו לתעל את פריקת הזעם שהצטבר כלפיהם, לכיוון היהודים. על-פי ההערכות נרצחו כמאתיים איש, שנטמנו בקבר אחים. מאות נפצעו וכאלף חנויות ובתים נשדדו. הנזק לרכוש נאמד במיליוני דינרים. לאחר שדעכה האש נכנסו הבריטים אל שדה הקטל ומצאו את הקהילה החרבה. וכך כתב המשורר עזרא מורד בפואמה שחיבר בעקבות הפרהוד:

"הַכּוּ! הַכּוּ בַּ"יְהוּד"! הַכּוּ לְלֹא הֶרֶף!
בָּאוּ יְמֵי פַרְהוּד הֶפְקֵר שֹׁד וָהֶרֶג!"
יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה אוֹי לָהּ לַבּוּשָׁה
גּוֹיִים כִּבּוּ נֵרָהּ וּמַחֲצוּ רֹאשָׁהּ
יֶלֶד קַט נֶאֱנַח בִּקְרִיאַָה נוֹאֶשֶׁת
"הַצִּילוּ!" חִישׁ הָשְׁלַךְ כְּמוֹ חֵץ מִקֶּשֶׁת
כִּתּוֹת כִּתּוֹת יַחְדָיו עַל בְּנֵי עַמֵּנוּ
אָנְסוּ הָרְגוּ גַּם טַף שָׁפְכוּ אֶת דַּמֵנוּ סוֹף סוֹף לַמַּהֲפַָּךְ יוֹרֵשׁ עֶצֶר בָֹּעִיר
דַּמֵּנוּ רַק נִשְׁפָּךְ זָעַק מִכָּל קִיר
הַמֵּתִים קֻבְּרוּ אֱלֶי קֶבֶר אָחִים
וְהַזַּעַם נִנְצַר בִּלְבָבוֹת בּוֹכִים

יְחֶזְקֵאל אָז נִבָּא חֲיִי בְּדַָמַיִךְ
כִּי שׁוֹאַת אֵירוֹפָּה לֹא פָּסְחָה עָלַיִךְ!
אַךְ בַּלְבָבוֹת מֵאָז אֵש עַזָּה יוֹקֶדֶת
אָכֵן מַשְּׁהוּ זָז עָרַג לַמּוֹלֶדֶת.

במלאת שבעים שנה לפרהוד פרסם החוקר צבי גבאי מאמר בנושא בעיתון 'הארץ' ובו הגדיר את הפרהוד בשם הערבי "נַכְּבָּה".

601px-BritsLookingOnBaghdad1941
עומדים מנגד. חיילים בריטים משקיפים על בגדד

בין ליל הבדולח לנכבה

למרות עוצמתם, לא נטמעו אירועי הפרהוד בתודעה הישראלית וממילא נפקד מקומם בהסברה הישראלית. עולי עיראק הרבו לעסוק בנושא בספרות, בשירה ובמחקר, אך הדיון נותר בגבולות השיח הפנים עדתי.

עובדה זו מהווה כשל תודעתי בכל מובן. השיח הישראלי מרבה לעסוק, ובצדק, בשואת יהודי אירופה על כל המשמעויות הנובעות ממנה אך נמנע מלדון בשואה שפקדה את יהודי ארצות ערב ובכלל זה בעניינים החומריים הקשורים למתן פיצוי על הנפש, הסבל והרכוש העצום.

השואה בארצות ערב איננו שונה משואת אירופה מבחינת עוצמת האזהרה הצפונה בה. היא עצומה ואכזרית לאין ערוך מן המחיר שנאלצו ערביי ארץ ישראל לשלם על תוקפנותם במלחמות שבהן כשלו.

מכל הסיבות שבעולם מחויבת מדינת ישראל להעמיק את תודעת השואה הערבית, להבהיר את היסודות המתקיימים במשטמה למפעל הציוני, ולאזן ולו במעט את שטף ההסתה העכור המתחולל כלפיה בהשראת יורשי הפורעים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

50 תגובות למאמר

  1. כל כתבה שלכם מעולה. היו מקרים מזעזעים גם בתימן- גלות מועז. בכלל, משרד החינוך לא מספר על תימנים ועיראקים שעלו לארץ ישראל ב1880 וכדומה. בכל אופן, יישר כח!

    1. יוסי ביילין ביטל ועדה במשרד החוץ שתיעדה את הרכוש היהודי שנגזל במדינות ערב.
      וזאת בכדי "לא להפריע לתהליך השלום" כלשונו… הוא יותר גרוע מהצוררים הערבים.

  2. כפי שכבר סיפרתי בהזדמנויות שונות אימי שהיתה בזמן המאורעות בת שנה, נפצעה קשה. כל חייה נשאה צלקת ענקית על ראשה. כשנשר שיערה עקב טיפולים במחלת הסרטן, יכולנו להתרשם מגודל הצלקת, מגודל המכה. אין ספק שחטפה מהלומה רצינית, אבל קרה לה נס והיא נותרה בחיים. כשאני קוראת על הפרעות שעשו כנגד היהודים בבגדד, אני חשה אותם על בשרי ורואה את אימי לנגד עיני ומבינה את גודל הזוועה.כשאני חושבת מה עבר על סבתי שראשה הקטן של התינוקת שלה, אמא שלי, מתנפץ לנגד עיניה, אני מזדעזעת.

    1. חבל שהגזענות נגעה גם בנושא כל כך עצוב, כולנו יהודים והייתה שואה מצד העולם הערבי כלפי יהודים וגם מהצד הארופאי היתה שואה כלפי היהודים, מה זה משנה איך מי כמה למה איך, מסקנה אין לנו ארץ אחרת ליהודי מקומו במדינה משלו שתמיד יש לאן לחזור כי טצוב להבין שיהודי היהו בסיכון בכל העולם, הלוואי ונתבדה.

  3. אף פעם לא מאוחר ללמוד את תולדות עמנו… גם ללא הצורך ב"איזון"

  4. הפוגרומים ורצח עדות ישראל המזרח – נאלם מדברי ימינו, מספרי הלימוד, מהשיח הציבורי ומהתיחסות לאומית ראויה. לא מאוחר. יש לצרף גם את רצח העם שבוצע ביהודי משהד באירן על רקע דת. יש להטעים את המרת הדת הכפויה שיהודי אירן ובדגש על יהודי משהד שנתקלה בהתנגדות עזה גם לאור פוגרומים, שוד, אונס וביזה ביהודים.
    ולא נשכח את המקור של הטלאי הצהוב הידוע לשמצה : הטלאי הומצא לראשונה באירן. והוא שימש נגד יהודי אירן. יהודי אירן חוייבו לענוד את הטלאי כסימן מבליט ליהודם. היהודים נחשבו לטמאים שאסורים במגע ו/או להשות בקרבתם. יהודי שעבר ברחוב בשכונה מוסלמית, כולם התגייסו לטהר את הרחוב שניטמא בשל מעבר היהודי. כולם התגייסו ושטפו במים רבים את המקום בו עבר היהודי, כדי להסיר את הטומאה.
    חובתנו להרים את דגל הפוגרומים ביהודי המזרח!

  5. אכן מעט מדי נלמד על קהילת עיראק המפוארת והסיבות לעלית יהודי עיראק לארץ

  6. שמי מירב אביב ואני מורה לתיאטרון וכן שחקנית ובמאית.שנים שאני מעלה הצגות וחוקרת את נושא שואת יהודי ארופה. השנה החלטתי (לבקשתו של אבי שעלה לארץ מעירק) לחקור את תקופת הפרהוד ולכתוב הצגה בנושא.אשמח מאד לשמוע עדיות לקרוא מאמרים ומחקרים.במידה ומשהו יכול לסייע לי באיסוף החומר והפרטים אודה לו מאד

    1. תפני למי שאוסף תיאורי מה קרה לצורך מתן קצבה 3600 לשנה לניצולי הפרהוד. נדרשנו לתאר מה עבר עלינו ( אמי ואחיה).
      יש להם הרבה סיפורי חיים בשבילך

    2. יש ספר בשם ישיבות בגדד שנערך על ידי משה שבת יש שם הרבה חומר על הנושא,

  7. כותר תחת הכותרת "אלף לילה ויום" יצא זה עתה לאור בהוצאת צבעונים. הספר מגולל את סיפורה של משפחה יהודית המתגוררת בבגדד, החל בערב חג השבועות בראשון ביוני 1941 ועד לעלייתה ארצה בשנת 1950. בתוך כך מגולל המחבר את סיפורו של יום הפרהוד, כאשר בהיותו בן 5 שנים בלבד, היה עד לשחיטת יהודים לנגד עיניו ובתוך כך את סיפורה של יהדות בגדד. המחבר, אדי מור, הינו הילד השישי של משפחה מרובת ילדים (10 במספר).

  8. ולא רק בעיראק. בכל ארצות ערב יש סיפורים כאלה ואחרים על מה שעשו ליהודים. לא במקרה הגיעו לישראל בשנים האלה 600,000 יהודי ארצות ערב. אף אחד באו"ם לא התייחס לפליטים היהודים מארצות ערב. אף מדינה לא פיצתה אותם. יש לנו חשבון ארוך מאוד עם הערבים והם נמצאים בחוב עצום. אנחנו לא חייבים לפלשתינים כלום. פשוט כלום. הם צריכים ללכת לגור במדינה ערבית מוסלמית. אי אפשר לחיות ביחד על מדינה אחת יהודים ומוסלמים. זה מתכון למלחמות אינסופיות.

  9. אינתיפאדת הסכינים מחלחלת לתוך הציבור הערבי בישראל.

    במאי לפני שנתיים, נרצחה באכזריות בעשרות דקירות סכין, שלי דדון, נערה יהודיה בת 20, על ידי נהג מונית, ערבי ישראלי, בשם חוסיין ח'ליפה, מאיעבלין. המשטרה, בהודעה לקונית, שפורסמה מיד לאחר הרצח, מסרה כי מניעי הרצח לא ברורים.
    במשך חדשים ארוכים התייסרה משפחת הנרצחת במאבק מתיש כנגד הרשויות בתביעתה כי יוכר מניע לאומני ביסוד הרצח. רק כעבור חדשיים, ובעקבות התייחסות שונה של השב"כ לעניין, שינתה המשטרה את דעתה, הודיעה כי הרצח בוצע ממניעים לאומניים.

    בספטמבר 2014, נרצח נתנאל עראמי, בעל חברה לביצוע עבודות סנפלינג ע"י חיתוך כבלי הפיגום שעליו עבד. שוב, במשך חדשים ארוכים טענה המשטרה שלא מדובר ברצח ממניעים לאומניים. כעבור זמן שונתה הגירסה. עמותת חוננו פנתה לבית המשפט בבקשה להסיר צו חסיון מהתהליך המשפטי ואז נאלצה המשטרה להודות כי אכן חל שינוי בעמדתה ובעמדת השב"כ. הגורמים העוסקים בחקירה אישרו כי מניעים לאומניים היו ביסוד המעשה הנפשע.

    לפני מספר ימים רעשה/געשה הארץ בעקבות ידיעה כי 3 ערבים, שניים מהם ישראליים, ביצעו ביפו, מעשה אונס בנערה יהודיה נכה בת 20. מעשה האונס לווה בביטויים גסים של השפלה ושל שנאת יהודים (האנסים הטילו על הנערה את מימיהם וגם טרחו "להודיע" לה כי מעשה ההתעללות נעשה בה בשל היותה יהודיה). בפרשה זו הגיע גמגום המשטרה לשיא. תחילה נמסרה הודעה כי המעשה נעשה ממניעים לאומניים, אח"כ הוכחשה ידיעה זו. אולם משהחלה השופטת לקרוא את כתב האישום עלה ממנו כי הסעיף האמור קיים גם קיים… במעמד זה, נתבקשה השופטת למחוק הסעיף שבמחלוקת המשונה, מכתב האישום… הסאגה המוזרה, המעידה על הבלבול, נמשכה משנקרא השוטר – נציג התביעה, לשיחה טלפונית מחוץ לאולם ביהמ"ש. מששב לאולם, ביקש להחזיר אותו סעיף לכתב האישום…
    לא הייתי נזקק לשלושת האירועים האמורים, ויש עוד רבים מספור, אלא לצורך ההמחשה של הנפש החצויה של גורמי הממשל השונים. גורמים אלה, הממונים על המשטרה והשב"כ וגם אחרים, מבקשים לטמון את ראשיהם בחול, מעשה בת יענה, לא לראות את המציאות כהווייתה ואף להכחישה ככל האפשר.
    אציין עוד כי קיימים אירועים רבים המעידים על הלך רוחו של לפחות חלק מערביי ישראל. אלה מופיעים בשטח, חדשות לבקרים. הם מעידים על גחלת השנאה הלוחשת במסתרים. מצויים אזורים וישובים ערביים, שרגל יהודי לא תפקוד אותם בימים אלה. בוודאי כאשר המבקר – לבדו. ישראלים – יהודים מדווחים על אווירה עוינת במיוחד באזורים שלא במרכז, שלא בערים ערביות בהן אוכלוסיה גדולה, אלא דווקא בפריפריה הערבית, זו שבה ישובים ערביים קטנים. באזורים נרחבים בארץ נתקלים יהודים באווירה עויינת ואף באלימות. במספר יישובים בגליל נאלצו התושבים היהודים, להקים ארגוני שמירה לסייע ולגרש, אם יש צורך, פולשים לשטחים חקלאיים, לעיתים לבתי תושבים בשעות הלילה. ארגונים אלה צמצמו מאד גניבות בהיקף נרחב של ציוד חקלאי, רכבים ממשקי הבית, צאן ופרות לרוב.

    לא על כל הקטטות, החרפות והגידופים, שיהודים חווים, מדווחים אמצעי התקשורת. יש אף טענות קשות שקיים סינון עמוק של מידע מעין זה, טיוח נרחב, במדיה האלקטרונית ובפרינט.
    בכל הפרשה העגומה הזו, המבשרת יותר מכל על התדרדרות איטית אך מתמדת, ביחסים שבין האוכלוסיה היהודית לבין המיעוט הערבי בישראל. רובה של האוכלוסיה הערבית איננו אוהד, לשון המעטה, את האפשרות שהסכסוך בינינו לבין הפלשתינים יגלוש לתוך ישראל ולתוך היישובים הערביים שבה. אולם התהליך קיים ועל הממשלה להכיר בו ולפעול לריסונו.
    בערב יום השואה והגבורה אמר ראש הממשלה כי "לשואה קדמה ההשמצה, ההסתה הזו מקורה בעולם המוסלמי". אמר. אמירה זו חלפה לה מבלי לעורר תגובה באמצעי התקשורת, משל הייתה אדווה קלה על פני ביצת המציאות הישראלית הכלואה בהכחשה עמוקה. בנפרד מניתוח פשר ה"אי תגובה", התקשורתית לדברים חשובים אלה, של רה"מ (דבריו לא הובאו כלל לידיעת הציבור). ברור כי ישראל לא תוכל להמשיך ולהתחמק לאורך זמן מהשפעתה של ההסתה ברשות הפלשתינית, ומהשפעתו של הסגנון התוקפני והאלים של חברי הכנסת הערבים. סגנון המוצא מקום נרחב במדיה הציבורית והחברתית הערבית בישראל. ביטויו המעשי של סגנון זה מצוי באקטואליה הניבטת לעינינו דבר יום ביומו.

    1. "רובה של האוכלוסיה הערבית איננו אוהד, לשון המעטה, את האפשרות שהסכסוך בינינו לבין הפלשתינים יגלוש לתוך ישראל ולתוך היישובים הערביים שבה." – אז מי בדיוק בוחר בטיבי, זועבי, זחאלקה ושאר מרעין בישין? האם אנשים ירוקים מהמאדים נחתו ערב הבחירות באדמת ארצנו, הצטיידו חיש מהר בתעודות זהות כחולות, והצביעו בהמוניהם בקלפיות בישובים בערביים?

  10. המאמר קלע בול, והקיף את הנושא כולו, על ממשלת ישראל להגביר את הסברתה בעניין זה לא רק למען אלה שחוו את הפהוד אלא לעמוד מול המבקשים את רעתה .

  11. סבתא שלי סיפרה לי על הפרהוד. היא עלתה לארץ במבצע 'עזרא ונחמיה'

  12. אמא שלי היתה ילדה קטנה שהתחבאה בארונות עם משפחתה בתקופת הפרהוד, כשרק אביה יושב בחדר ומתפלל לנס, והפחד ליווה אותה כל חייה. היא סיפרה על בת דודה שהצליחה לברוח ע"י קפיצות מגג לגג בשכונה שבה גרו, כשתינוקה בן השנה בידיה; ובאחת הקפיצות האלה התינוק נשמט מידיה, נפל ומת. עוד אישה צעירה שחיה אחת מהטרגדיות של הפרהוד, בנוסף לנרצחים ולפצועים.

  13. אחלה כתבה,אימי עלתה מבגדד,וסיפרה לי על המאורעות ,כל הכבוד לכם שהתייחסתם לזה.
    בכלל הכתבות שלכם מעולות,אני מתעדכן כל הזמן,לא צורך דברים אחרים למעט "מקור ראשון".

    1. בספרה המחקרי של ג'והן פיטרס "מאז ומקדם" היא מתארת בפירוט רדיפות יהודים בכל גלויות ערב. מעליית מוחמד ועד להקמת המדינה. החוקרת הלא יהודיה – הציונית, חיפשה חומר על הנכבה והפליטים הערבים וגילתה את ההי]פך: יהודי ארצות ערב סבלו מרדיפות, השפלות ופוגרומים – מאז ימי מוחמד. וכשהוקמה מדינת ישראל ברחו ארצה והשאירו שם רכוש אדיר. ממשלות ישראל לדורותיהן לא פירסמו זאת ולא תבעו השבת רכוש ופיצויים – לא ממצרים ולא מארצות צפון אפריקה. הערבים מסוריה ועירק מקבלים כעת מה שמגיע להם: דם ואש ותימרות עשן.

  14. נכדים ונינים של הפורעים משלמים את מלאו המחיר על האכזריות של האביתיהם.
    לא מרגיש שום חמלה או כאב למראה האסון הכבד שפקד את עירק בעשור האחרון.
    עת לזרוע ועת לקצור!!!!

  15. כל הכבוד על הכתבה המעניינת על על הפרהוד. בהרצאה שנשאתי באוניבריטה העברית, ב-24 באפריל השנה- יום השואה והגבורה- הרחבתי את הדיבור על הרקע להבשלת הפרהוד. זאת בעקבות פרסום ספרי: ״אלף לילה ויום״ המגולל את אירועי הפרהוד בערב חג השבועות של 1941. זוועות שחוו יהודי בגדד תוך סיפור החוויה האישית שעברנו משפחתי ואני בימים הנוראים ההם.

    1. עלק שואה! פתאום יוצאי עירק נהיו לנו "ניצולי שואה". כך גם הגדירו תחילה את הזבל האנושי ששרף את האחות בקופ"ח בחולון.
      התחילו עם זה הטריפוליטאים שזייפו בהמוניהם את גיליהם כדי שייחשבו לניצולי שואה, על שום מחנה ריכוז קטנטן שפעל בלוב, ומתו בו ממחלות כמה עשרות יהודים.
      יהודי עירק, אירן או לוב – אל תקנאו בניצולי שואה אמיתיים. אל תקנאו בבודדים ששרדו מקהילות של אלפים ועשרות אלפים במדינות אירופה. גם ספרדים היו בהם. אבל, באירופה.
      מאות יהודים מתים בלוב, ומספרים דומים בעירק, זה לא "שואה". הישוב היהודי בארץ איבד הרבה יותר קורבנות בשנות המלחמה. הפצצות של חיל האויר האיטלקי על תל אביב, הטבעת האנייה "ארינפורה" ובה מאות חיילי בריגדה ישראלים (139 מהם ניספו בטביעת האוניה). מאות חיילי בריגדה נוספים שנהרגו במהלך המלחמה. הם לא היו "נספי שואה" וגם לא המתים מפוגרום חג השבועות בבגדד. תפסיקו להמציא לעצמכם היסטוריה חדשה.

    2. נסים… מי יותר גרוע אתה או הפורעים הערבים?

      הפרהוד ופרעות ביהודים אכן היו. אם רומל היה מנצח בקרב אל עלמיין, לפני שהצבא הנאצי היה מגיע לעירק לא היה נשאר יהודי אחד.

  16. עיזרו לנו להסיר את האבק מאחד הסיפורים המושתקים בהיקשר לפרהוד. מי שתרם רבות לביצוע פרעות ביהודים הוא המופתי חאג', אמין אל חוסייני. ספר חדש עם פרטים שטרם נחשפו אודותיו יצא לאור רק אם יהיו בו מספיק תומכים. https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=23022

  17. יש צורך דחוף ואמיתי לשנות את הטרמינולוגיה של המארטיריות היהודית:
    אלו שמתו אך ורק על היותם בני העם/דת היהודי לא מתו במקרה או בארעי כבתאונות דרכים או עבודה. הם הומתו בכוונה תחילה ובכוונת מכוון. בלשון המשפט הם נרצחו!

    ולכן, הסיכום "מאות נהרגו" הוא שקרי. הם נ ר צ ח ו.

    גם בתפילות ה"יזכור" השונות, יש להחליף את הנוסח "…שנהרגו על קידוש השם…" בנוסח "…שנרצחו..".

    הערות אלה אינן "נודניקיות": רק שינוי זה יחדיר אצל השומעים/קוראים, שלא היו אלה מיתות אקראיות אלא רציחות בכוונה תחילה ושיש להעמיד את שפשעו לדין, וכך לזכור את הקרבנות שנרצחו בידי מאמיני 2 "דתות האהבה" הנאלחות.

  18. הערבים מספרים שהיהודים תמיד חיו בשלום ושלווה תחת שלטון הערבים. זהו שקר שזועק לשמיים. צריך לרכז את כל הארועים הללו וללמדם כדי שכל העם ידע את האמת. מנסים להחלישנו בסיפורי בדים אבל האמת שונה ויהודים סבלו תחת שלטון הערבים סבל רב.

  19. בכלל, ההסברה הישראלית נמנעת, משום מה, לספר לעולם על חלקו של "אבי אומת הפלסטינים" – וממנו לקחו את ההשראה והשאיפה להקים מדינה ערבית בארץ ישראל תוך השמדת היהודים – בשני ארועים שיש ביניהם קשר האחד, השתתפותו הפעילה מאוד של אמין אל חוסייני כקצין בצבא העותומני בהשמדת העם הארמני ב- 1915 והשני, היות אל חוסייני אורח מכובד ונכבד בברלין הנאצית ושל היטלר (שאמין אל חוסייני העריץ אותו כמעט בדרגה אלוהית) ושיחד עם "מר" אדולף היטלר ו"מר" היינריך הימלר תיכנן להקים בארץ ישראל מחנה כדוגמת טרבלינקה (במיוחד כדוגמת טרבלינקה) כ"שירות לטובת הישוב היהודי" בארץ ישראל. אגב, אם יש משהו שהפלסטינים לא סולחים לאמין אל חוסייני זו העובדה שהוא לא הצליח להשמיד את הישות היהודית בארץ ישראל ב- 1948 כפי שהבטיח.

    1. אם הכותרת היא 77 שנים לפרהוד שזה 2018 אז למה יש תגובות מ 2014 ?

  20. יש להעלות לארץ מליוני יהודים וליישבם בנגב בגליל בגולן יוש הערבה צפון ים המלח הבקעה ובכל הפריפריה.ולהקים ישובים חדשים בכל הפריפריה.

  21. אנחנו רואים שאלה שפגעו ביהודים ידם על התחתונה.גרמניה סובלת מאיסלם המשתלט עליה.מזרח אירופה סובלת מדמוגרפיה שלילית.רוסיה בדמוגרפיה נסוגה.אוקראינה במלחמת פנים.צרפת מתאסלמת.כל אירופה תיפול בידי האיסלם.גם ספרד בבעיה ופורטוגל.בבריטניה המצב גם גרוע.במזרח התיכון מדינות כתימן.איראן.מצרים.סוריה.לבנון.כולם בברוך גדול.סעודיה מופצצת מתימן יום יום.לבסוף כל מי שפגע ביהודים עונשו יגיע.לקינוח עזה הסובלת עקב פשעיה הרבים.אז ככה שהכל נעשה בידי שמים.כי אנחנו לא יכולים לנקום את דם מליוני היהודים.

  22. כתבה מעניינת וחשובה. עזרא מורד מדהים בתיאוריו והמחשת הפרעות.

  23. עולי עיראק הרבו לעסוק בנושא בספרות, בשירה ובמחקר, אך הדיון נותר בגבולות השיח הפנים עדתי. הסיבה לך היא
    יהדות אשכנז השתדלו בכל כוחם למדר כל זכר או מאורע של יהדות המזרח , לכן יהדות עיראק פנו לכל מקצוע שהאשכנזים לא יכלו למדר אותם. כל ההיסטוריה של העם היהודי נסוב רק על יהדות אשכנז ואפילו הם משתדלים למחוק את המאורעות של גרושי ספרד. בקיצור וגם היום הגזענות ממשיכה כמו מי התהום כי היצר הטבעי שלהם גובר על החינוך של שנות העשרים

  24. שלטונות מפא"י הפושעת בראשה הדיקטטור דוד בן גוריון במיה וגניבת הדעת, עשו שרכושםשל עולי בבל הנאמד במיליארדים…. יאזן את תביעות הערבים שגורשו מארץ ישראל… היום נעתרה המדינה לנקות מזער מכאב מצפונה ומחלק דמי ביאושים של כארבעת אלפים שקל לשנה לזקני העדה… מעליב ומקומם, כול פניה להטבה נתקלה בלאו מוחלט לדאבוני, כך שהשלטונות בישראל להערכתי עשו יד אחת עם האויב האסלאמי המסן.

  25. מעניין להשוות את ארועי הפרהוד לפרשת כפר קאסם
    הפרהוד – מאות פורעים , אספסוף רצחו כמאתיים יהודים
    בפרשת כפר קאסם – צבא סדיר חיסל כחמישים פועלים שחזרו מהעבדה בשדות
    הפרהוד – כארבע מאות מהפורעים חוסלו על ידי כוחות הממשלה
    כפר קאסם – כל כוחותינו חזרו בשלום לבסיסם
    הפרהוד – כעשרה אזרחים וקציני משטרה הוצאו להורג במשפט
    כפר קאסם – האחראי הראשי קיבל עונש של עשר פרוטות

    1. אני לא מטפח ציפיות גדולות מדי שהתגובה הקודמת שלי תפורסם

    2. כפר קאסם היה טעות טרגית, שלא מתיישבת עם האופי היהודי באופן כללי.

      הפרהוד נובע מהמחשבה והתיאולוגיה המוסלמית. שרואה ביהודים כלום ושום דבר.

      אבל ברור, תשווה בין שניהם, למה לא.

  26. " עד עמוד התלייה " – ספרו החשוב של יהודה אטלס מספר במדוייק את המאורעות, ואת חיי היהודים בעיראק. משפט שנאמר ע"י סבא שלי ז"ל , רחמים סחייק, לשליחים שהגיעו מהארץ לעיראק לאחר הפרהוד לשם הקמת תנועת התנגדות יהודית, במטרה לעלות לארץ ישראל !!!

  27. קודם כל הכבוד שנותנים גם את הרקע של הצד המיזרחי.
    אני באופן אישי חייתי בחלום. חיינו תחת שילטון בריטי יהודים וערבים והודים וגדלתי ניפלא קסום ממש. הבית ענק איכלס גם יהודים בודדים. אישה ובעלה וילדיהם הקטנים שגרו איתנו קיבלו מחסה מדודי שחי איתנו ובתמורה עזרו במשק הבית. גם אישה בודדה שהיכניסו אותה לעזור לה וכשבאנו לארץ לקחנו אותה איתנו. בית ענק עם דוד והם ומשרתים ואנחנו. עם אוטו ונהג אישי .היינו סוחרים היה לנו חנות והורי היו נוסעים המון לעזור לתפעל את החנות לסגור עיסקאות חנות של דודי הקסום .היה מיכל טוב שפע בילתי נידלה מדהים ומקסים. של טוב חסד תמימות יושר ערבות ואמונה מעליזה מארץ הפלאות . ככה חיו הרבה סוחרים יהודים בעולם הערבי .גם פה היה מין פרהוד יש לי תמונה כניראה קשור ל48 . שהעלתה את חמת הערבים במקום והם פגעו בקבוצת יהודים. באנו בב65 או 66 ממש על הגבול כי ששת הימים גם גרמה בעיות. דודי שנישאר ובן דודי שחי איתו ניפגעו ירו עליהם והם ברחו השאירו את הבית ועלו אחרינו. אני נורא שמחה שאתם קיימים אני רוצה לישמוע גם את עצמי אני לאומית נורא ויש בכם מיזה וגם אתם לא מקפחים את ההיסטוריה והעולם המיזרחי.

  28. העיראקים חשבו, כמו כל כך הרבה עממים אחרים בהיסטוריה, שאם יהרגו ויגרשו את היהודים יהיה להם יותר טוב.

    והם אכן הרגו וגירשו אותם בהצטיינות יתרה.

    כעת, כמעט 80 שנה אחר כך, עיראק יותר ענייה, מפולגת, מסוכסכת והרוסה מאי פעם.

    זה מזכיר לי סיפור על אמריקאי שחלם לבנות מגדלי תקשורת בעיראק מלבנים, שזול לבנות בעיראק. בסוף כמה איסלאמים לקחו אותו וערפו את ראשו מול המצלמות. זה מה שקורה למי שרוצה לבנות את עיראק.
    וזה למה עיראק תמשיך להישאר מה שהיא עכשיו. חבורה של בורים ועמי הארצות.

  29. ולכן על המדינה להקים גדרות סביב כל המדינה
    להוציא את המסתננים והשבחים
    לבצר את הישובים
    ולהכות בכל אויביה בעוז לגבורה
    ולהעלות כמה שיותר יהודים
    וליישב את כל חלקי הארץ

  30. הגיע הזמן שילמדו על זה בבתי ספר, על היסטורית יהודים במדינות ערב ועל עיראק בעיקר.
    מולדתי איראן ואינני רואה במערך החינוך, חוץ מנושא שיבת ציון בתנך שמלנדים על כורש.|להפסיק את הד צדדיות וללמד על עברינו ככלל האומה בחוצות.