אני עני גנרי בבלוג של שמאלנים

הדבר הכי מעניין בפוסט הזה היא הפתיחה מעוררת הסקרנות. משהו על דברים קטנים שאני לא יכול להשיג, יעורר אמפתיה ורצון לקרוא את ההמשך, למרות שזה פיקטיבי לחלוטין.

הדבר שהכי מעניין בפוסט הזה היא הפתיחה מעוררת הסקרנות. סיפור על דברים קטנים של יום יום שאני כבר לא יכול להשיג יעורר אמפתיה ורצון לקרוא את ההמשך, למרות שברור כבר מההתחלה שזה פיקטיבי לחלוטין.

ובכלל, אני יכול להיות אני או אתה ומחר זה יכול להיות מישהו אחר קרוב אליך. כי כדאי שתדע כבר מעכשיו, אני גנרי לחלוטין: אין לי זהות עדתית, או השתייכות מקצועית. אפילו אזור גיאורגפי או נטיות פוליטיות אין לי. כי המצוקה שלי היא של כולנו, והעובדה שאני כותב עליה בבלוג של שמאלנים קיצוניים, לא אומרת שיש כאן משהו פוליטי.

.
מה זה אומר עלינו כחברה? עני גנרי. פלאש90

ועכשיו, נגיע לעיקר: מה שקרה לי, שיכול לקרות גם לך ולכולנו, ומה זה אומר עלינו כחברה. כי למרות שזה דברים שבסך הכל קורים לאנשים כי אלה החיים, אני משום מה חושב שזה צריך לעניין את כולם ולכן אני מספר את זה עם המון רגש. ועם תיאורים גרפיים חוצבי לבבות. זה יכול להיות סיפור על פיצה ועשרים אגורות ואולי על כרטיס לקולנוע וחצי שקל. אבל העיקר שזה יהיה משהו מקומי וקטן, כי רק ככה זה יעורר הזדהות. אחרי הכל, העובדה שקיבלתי החלטות שגויות במשך כל החיים שלי, לא באמת חשובה. העיקר מה זה אומר עלינו כחברה וזה יכול לקרות גם לכולנו. וישראל 2014.

ואתה כל כך מושפל. כי עבודות זמניות ועובדי קבלן ואיך להסתכל בעיניים ומה אומרים החברים. ופנייה לסנטימנט המצ'ואוסטי על כך שגבר, כבוד ולא נשברים.

והילדים – הו הילדים. אפילו להמציא סיפורים עליהם גורם לי להרגיש גוש בגרון. והמחנק, הזה, זה שמתגנב מהבטן, ועולה למעלה. קשה מנשוא. ודימוי עצמי וכל מה שנסדק, ואתה מזדהה כי זה כתוב בגוף שני, ואתה על סף בכי. כי זה כל כך אתה, כי זה כל כך גנרי.

ואתה שואל את עצמך מתי זה ישתנה ומה יקרה ואיך זה שרמיזה למדיניות של הממשלה בלי להגיד את זה במפורש. כי ישראל 2014, ושכר מינימום ובעלי ההון, וכללי המשחק ולא גילו לי.

הייאוש הוא עמוק, מוגזם וגרוטסקי. אבל ייאוש אצל שמאלנים מוכר.

ואז אתה נהיה ויראלי, כי שמאלנים מתים על אנשים מופשטים עם בעיות מרגשות ומומצאות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. נכון! רק שמאלנים הם כל כך טיפשים. הימנים מצדם לא נופלים במלכודות ויראליות אלא יושבים והוגים בכתבי ז'בוטינסקי ומתפלפלים עד שעת קריאת שמע של שחרית.

    1. המלכודת היא הרגשנות והחיבור לאדם היחיד המוחלש והמקורבן.
      שמאלנים מתמוגגים מהחרא הזה. על ימנים הצואה המהבילה הזו לא משפיעה.

    1. אז זהו שהם לא. לא אם הם מקשיבים לשמאל.
      אם יש לך אמפטיה, עשה מעשה. תרום צדקה. השקע מזמנך בגמילות חסדים. פעל!
      אבל זה בדיוק ההפך ממה שהשמאלנים הגנרים אומרים. הם רוצים שהממשלה "תיקח אחריות". שהיא תעשה, תטפל, תמסד, תממן ותיתן קצבאות. ואם מישהו אחר מטפל בעניים, הוא למעשה תורם לפשע גדול – בריחה של הממשלה מ"האחריות" שלה.

  2. בקיצור אשמתם שימותו! (ברור שאם אני עשיר עבדתי קשה מהיום שנולדתי, אני ישר והכי חשוב אלוהים אוהב אותי) נ.ב. השני שלך כנראה אמור להיות עני

    1. הנה הכשל הלוגי שלך: אנחנו לא חיים בעולם קר שבו יש גורם על כל-יכול שרק באפשרותו לטפל בך, ואם הוא לא עושה כך, דינך מוות.
      יש עוד גורמים עם יכולת השפעה מלבד הממשלה. אחד מהם הוא אתה עצמך. בכמעט בכל המקרים, אתה יכול לעזור לעצמך. גורמים נוספים הם "בני אדם אחרים". הם יכולים לעזור לך מרצונם החופשי.

  3. אין ספק מר ביגמן, הקנאה שלך ירוקה מתמיד. כי מידה זה 'אתר' והמקום זה 'בלוג'. קשה לראות שאחרים זוכים לפרסום שאתה מת לקבל, נכון?

  4. יכול להיות שאתה פטור מהחרדה שמשהו כזה יקרה לך. אשריך. כמעט כל האנשים סביבי חשופים לה. ולא – הם לא קיבלו טפשים שימושיים שקיבלו "החלטות שגויות בחיים" (אלא אם כן הוחלט בהנהלה הבכירה של החיים שכל מי שבחר לא לחתום קבע או לא לעבוד בתעשיה האווירית בהכרח נחשב כמי שקיבל החלטה שגויה בחיים).
    כמעט כל האנשים סביבי למדו. רבים למדו מקצועות מבוקשים או מוערכים. רבים הצטיינו במקצועות שבחרו לעצמם והגיעו להישגים יפים. אבל – והנה מגיע "אבל" גדול – אם אין לך רשת ביטחון מהבית (ולרבים אין, ובזה אפילו אתה, על לבך הקר, לא תוכל להאשים אותם) – כל תפנית שלילית בחיים (גירושים, מחלה, עסק שנסגר, האטה, החלטה עסקית אומללה) יכולה לזרוק אותך למצבו של הכותב. אני מכיר לפחות אדם אחד שנמצא כרגע בנסיבות אישדיות כמעט זהות לכותב. האמת היא שגם סגנון הכתיבה שלו מזכיר את סגנונו של הכותב. לעולם לא אשאל אותו אם הוא אכן הוא.
    למה אנשים מגיעים למצב כזה, אתה שואל? (אתה לא שואל. אתה בעיקר עונה. אז אני שואל בשבילך). כי יוקר המחיה בארץ מטורף. כי הביזה שנערכת כאן בשנים האחרונות בחסות החוק ורגולציה רופסת שרק מחכה לעבור לצד השני ולהנות מהפירות היא לא עניין של שמאל או ימין. היא פוגעת בכולם במידה זהה. כי גדל כאן דור שלם שמשועבד עד מעל הצוואר לתשלומי משכנתא בלתי סבירים, או משלם שכר דירה אסטרונומי (את הנתונים אני בטוח שתוכל למצוא לבד). כי במדינה שבה השכר החציוני הוא כ-6,500 שקלים בחודש, כלומר כשחצי מהאזרחים מרוויחים פחות מהסכום הזה, סיפור "אני עני" הוא אכן סיפור גנרי.
    אתה לעומת זאת – מיוחד במינך. וטוב שכך

    1. אני הכי אוהב מגיבים גנריים שחושבים שהבעיה בארץ נובעת מ"רגולציה רופסת", ואז טוענים שזה לא עניין של ימין ושמאל

  5. לעומת הצד שמרים ידים מהניסיון שלו לייצר – ושלא מצליח.
    יש צד נוסף של חבריו של עקיבא, שאצלם יש את המשפט הידוע, המדינה שלחה אותי. אזי אין בעיית מגורים תמיד יש קראון, באיזה מקום בארץ ישראל השלמה – התנחלות – שאנחנו יודעים שהאדמה של ערבים אבל זה הקטע, כך שלא צריך להרים ידים, אפשר לבוא לקבל קראוון, ב"ה גם נמצא להם עבודה, כרכז ישוב.
    זו העשייה האמיתית, עשיית הגזל, השונה מהרמת הידים, או העוני, ממי שמסרב לגזול, ולחשוב שהמדינה נתנה שלה, ביקשה רצתה, ובעצם העדפתי לעצום עיניים.

    1. כן נכון. אדמה של ערבים. בגלל שהייתה ביהודה ושומרון מדינה פלסטינית היסטורית מהמאה ה70 לפני הספירה, שהתפרסה על כל ס"מ חשוף, עד שבאו היאהודים והחריבו את רבי הקומות, הפארקים, ואזורי התעשייה שהפלסטינים הקימו בעשר אצבעותיהם.

    1. לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל יש דבר כזה שנקרא שמאל כלכלי. שבמקרה או שלא במקרה, אחראי למרבית הפגיעה בתוצר והירידה ברמת החיים. אף אחד לא מתעלם ממצוקות, אבל הפוסט במקום הכי לח בגהינום זו דמגוגיה שנועדה לקדם סדר יום פוליטי סוציאליסטי. אז חלאס עם ההתייפייפות

  6. מר עני גנרי אכן קיבל החלטות גרועות בחיים, או לחילופין היה טיפש מדי מכדי ללמוד מקצוע נחוץ.
    אז עכשיו מבחינה מוסרית אני מניח שמגיע לו לסבול?

    המוכשרים למעלה העלובים למטה?

    אין לי מושג לאיזה פריט ויראלי הפוסט שלך מרמז אבל אני בטוח שגם שם לא טוענים לשוויון קומוניסטי.
    יש איזור ביניים בין המודל הסוציאליסטי שהחזיק את המושכות על חוטמם של היזמים המוכשרים ובין מודל שבו הבעלי היכולת (בד"כ מדובר בכ מהאוכלוסיה20% ) חיים בעולם מקביל לפחות מוצלחים.

    1. מבחינה מוסרית אכן מגיע לו לסבול. אם הוא לא יסבול, הוא ואחרים יחזרו על אותה טעות.
      אין תיקון בעולם ללא תשלום על טעויות. אם טעויות הן בחינם, הן יחזרו לעד.
      בעולם מתוקן, העלובים לא נותרים עלובים, כי הם לומדים מהטעויות שלהם. והמוכשרים אינם אדישים לסבלם, כי הם לא חושבים שהאחריות לטפל בעלובים היא "של הממשלה", אלא שלהם.

    1. אנה: פני לשכל, לניסיון ולידע המצטבר בכלכלה.

  7. ליבי ליבי לשמאל.
    הם כל כך צודקים ובכל זאת העניים הגנריים שהם מתיימרים לדבר בשמם ממשיכים להצביע לימין. זה כנראה בגלל שהשמאל מורכב בעיקר מעשירים ופלצנים ומנותקים גנריים.
    אז למה העניים ממשיכים להצביע לימין? כנראה שהם לא תינוקות טיפשים חסרי אחריות כמו שהם נראים לשמאל המשתומם. העניים רואים כי בענייני ביטחון השמאל טעה בענק ובמקום חומוס בדמשק הם קיבלו אוטובוסים מתפוצצים ורקטות מעזה. ואז הם משליכים ומבינים שאם הם יפקירו גם את הכלכלה בידי השמאל, גם המעט שיש להם ייעלם.
    ולכן אין לשמאל עניים בקלפיות והם נאלצים להסתפק בעניים גנריים בבלוגים שלהם.

  8. עקיבא,די,די.
    די כבר לראות כל דבר במשקפיים של שמאל – ימין.
    אולי תקשיב לבן אדם,לסבל ולמצוקה שהוא מעלה.
    אולי אפשר קצת אנושיות

    1. הקשבתי לסבל וליבי נסדק
      אבל אז הקשבתי גם לשכל הישר, והבנתי שעושים עלינו מניפולציה.
      אז את הטענות בענייני אנושיות תשמור לתועמלנים של השמאל הכלכלי החברתי הכי הצודק והכי סבבה שבעולם

  9. עדי מגבעת זאב (או שלהגיד שאני גר בהתנחלות זה הכי טריק של שמאלנים בעולם הציני להחריד של עקיבא?) הגיב:

    עקיבא אתה מעורר רחמים.

    ומשעמם (נתקלתי בפוסט הזה בטעות, וכנראה שזו תהיה הפגישה האחרונה שלנו).