אל תקנו רק כחול-לבן

אומרים לכם שרכישה 'כחול לבן' טובה לכלכלה ומסייעת למשק? הנתונים מוכיחים ההפך.

אומרים לכם שרכישה 'כחול-לבן' טובה לכלכלה ומסייעת למשק? זו תאוריה חביבה, אבל הנתונים מוכיחים בדיוק את ההפך: ככל שאנחנו מייבאים יותר, אנחנו גם מייצרים יותר ומספקים עוד ועוד מקומות עבודה למשק • הייבוא הזול מוריד את יוקר המחיה, ופתיחת מפעלי הייצוא מגדילים את הצמיחה • וריקי מחדרה? מסתבר שהיא מוצאת בקלות עבודה חדשה

נפתלי בנט וקמפיין כחול לבן
קמפיין נגד הייצוא. השר בנט עם חבר מזיק. צילום: פלאש90

בתקופה האחרונה הציבור בישראל נחשף לקמפיין "לקנות רק כחול-לבן". השיקולים בבסיס קמפיין זה הם כלכליים: ההנחה העומדת בבסיסו היא שצריכה מקומית מיטיבה עם הכלכלה ויוצרת מקומות עבודה נוספים, בעוד שיבוא מוצרים מחו"ל מזיק לכלכלה המקומית וגורע מקומות עבודה. היבוא נתפס כרע, ואילו היצוא הפך לקודש הקודשים של הכלכלה ולכן יש לעשות כל שניתן על מנת לעודדו.

טיעונים משכנעים לא?

העניין הוא שמי שיתבונן בגרף המתאר את הקשר בין היבוא והיצוא בישראל לאורך השנים יגלה למרבה ההפתעה ששיעוריהם כמעט זהים לחלוטין, במילים אחרות: קיים יחס ישיר בין היבוא ליצוא, וככל שיש יותר מן האחד יש יותר מן השני:

סחר החוץ של ישראל
על פי נתוני הלמ"ס, במיליוני שקלים

כפי שמסביר פרופ' עומר מואב, תופעה זו מתרחשת בשל מנגנון החליפין של השקל מול הדולר, ולאינטרסטים השונים של היבואן והיצואן במערכת זו. כידוע, היצואן מעדיף מצב בו הדולר חזק והשקל חלש, כך שהכנסותיו בדולרים גבוהות יותר מהוצאותיו שבשקלים, דבר המגדיל כמובן את הרווחים.

וכיצד יעלה שער הדולר? כאשר תושבי ישראל מחליפים את השקלים שבידם לדולרים, הם מגבירים את הביקוש לדולר וממילא מעלים את מחירו. ומי מחליף שקלים לדולרים? מי שרוכש מוצרים בחו"ל: היבואן.

כך יוצא שככל שהיבואנים מייבאים יותר, שער הדולר עולה, ואיתו עולה גם כדאיות הייצוא. היצואנים נהנים מהגדלת הייבוא, וכפי שמורים הנתונים, כך גם קורה בפועל: כל גידול בייבוא מביא עימו גידול בייצוא, ולהיפך.

ומה לגבי האבטלה?

פתיחת המשק ליבוא נרחב אכן עלולה להביא לפשיטת רגל של חברות מקומיות ולפיטורי עובדים. כפי שאכן קרה בענף הטקסטיל הישראלי, שכמעט נכחד לחלוטין בשל הגברת הייבוא ממדינות המזרח.

אך יש לזכור שכלכלה היא לא משחק סכום אפס. ומכיוון שגידול בייבוא מגביר את הייצוא, על כל מפעל שנסגר, ייפתחו מפעלים אחרים המכוונים לייצוא. תעשיות מסורתיות המייצרות לשוק המקומי יפנו את המקום לתעשיות מתקדמות יותר המייצרות לשוק העולמי.

מחקרים שנערכו בנושא, הוכיחו טענה זו והראו כי סך התעסוקה הכולל לא נפגם בעת שפותחים משקים ליבוא. את העסקים שנסגרו, החליפו עסקים חדשים שנפתחו, ובסך הכל, שיעור התעסוקה נותר כשהיה.

ומכיוון שהגברת הייבוא משמעותה הורדת מחירים, והגברת הייצוא שבעקבותיה משמעותה צמיחה כלכלית, הרי שבחשבון הכולל מצבה של האוכלוסייה משתפר פלאים.

בגרף הבא ניתן להבחין במגמה מעניינת באשר ליחס ההפוך בין יבוא לאבטלה. עלייה ביבוא מתאפיינת בירידה באבטלה ואילו ירידה בהיקף היבוא מתאפיינת בסביבת אבטלה עולה. אמנם לא ניתן להוכיח קשר סיבתי ישיר אך רוח הדברים ברורה – הטענה כי היבוא פוגם בכלכלה לא מתיישבת עם הנתונים.

הקשר בין יבוא לאבטלה
על פי נתוני הלמ"ס

המתנגדים לייבוא אפוא, סובלים מראייה מצומצמת וחד מימדית: הם מתבוננים ורק על ההשפעה הישירה השלילית בדמות סגירת המפעלים, ומתעלמים לחלוטין מההשפעה החיובית שיוצרת פתיחה של עסקים חדשים.

הדבר דומה לקבוצת אוהדים שמאחר שקבוצתם הפסידה באחד המשחקים הראשונים של הליגה, הם כבר הכריזו על העונה כאבודה, ועל הקבוצה ככשלון, בעוד שבסיום העונה הקבוצה לוקחת את האליפות.

ומה לגבי ריקי מחדרה?

האם אותה עובדת ספציפית שאיבדה את מקום עבודתה במפעל הטקסטיל, תהנה מכך שבמקום המפעל שלה נפתח מרכז הייטק? הרי אין לה את ההכשרה הדרושה לעבודה בהייטק.

סביר להניח שכן. בחברות ההייטק משרה אחת יוצרת באופן אוטומטי מעטפת של משרות נלוות. החל מאנשי מערכות מידע, דרך אנשי פיתוח וייצור וכלה בעובדי תחזוקה, ניקיון והובלה.
רבות ממשרות אלו לא דורשות הכשרה להייטק, והשכר בהן צפוי להיות גבוה יותר בחברות ההייטק מאשר בחברות אחרות. בהנחה, כמובן, שהמחוקק וההסתדרות לא מתערבים בשוק העבודה ומעוותים אותו.

אם נסתכל לאחור ונתבונן בתהליך שעבר המשק הישראלי לאורך השנים האחרונות נבחין כי לא מעט מפעלים מתעשיות מסורתיות נסגרים (הקו האדום בגרף התחתון. ניתן להבחין בירידה מאז שנת 2005), בזמן שההייטק הישראלי הולך ומתעצם (הקו הכחול בגרף התחתון). הנהנה המרכזי מהתהליך הוא שיעור האבטלה שבמקביל להתבססות התהליכים הללו הלך וירד, ונמצא כיום בשפל של כל הזמנים (הגרף העליון).

יבואיצוא ואבטלה
.על פי נתוני הלמ"ס. הייצוא במיליארדי שקלים

אם כן, בפעם הבאה שתצפו בכתבת טלוויזיה סוחטת דמעות אודות מפעל שנסגר ועובדים ש"נזרקים" לרחוב, זיכרו: זוהי רק חצי מהתמונה. בכתבה שלא מראים לכם, נפתחים מפעלים חדשים ועובדים רבים אחרים נכנסים למעגל העבודה.

והכי חשוב: בפעם הבאה שאתם רוכשים מוצר באתרים דוגמת "אמזון" או "איביי" אל תרגישו שאתם בוגדים במולדת. להיפך, אתם עוזרים לה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

31 תגובות למאמר

    1. גם אני,
      יכול להיות שיש פה בעיית השמטת פרטים?
      משהו פשוט לא נשמע הגיוני, ואיך זה בהכרח קשור לנתונים המוצגים.

  1. מדהים מאמר שפותח כיווני חשיבה ייחודיים ביחס לדעות הרווחות ללא ביסוסים רלבנטיים כפי שהציג הכותב המלומד

  2. לגבי היבוא-ייצוא,
    לא ברור לי במה זה שונה מכך שככל שאני צורך יותר ויותר תרופות כך אני נעשה יותר ויותר חולה?…

    בנוסף ממה בדיוק מורכב גרף היבוא? האם מדובר ביבוא לצריכה או אולי מדובר במפעל שרוכש מכונות מגרמניה לשם התגדלת התפוקה ואז באמת ישנו קשר ברור.

    תודה.

  3. לא מבין בכלכלה אבל
    רוב התעשיה מבוססת על יבוא גלם
    להבדיל מיבוא מוצרי צריחה

    הצג גרפים רלוונטים

  4. שטחי לחלוטין. אלו דברים של עומר מואב שהוא "פרופסור" לכלכלה ודבריו נכונים בתאוריה ולא במציאות.

    דבר ראשון צריך לבדוק בגרפים של כל מדינות העולם – האם באמת יש מתאם בין ייצוא לייבוא.

    עומר מואב מביא בהרצאתו את מי שנוח לו – הוא מביא את סין שגם הגרפים שלה דומים, אבל יש עוד 190 מדינות שצריך לבדוק.

    בישראל יש מתאם ברור – בזמני מלחמה הכל פוחת – גם השוק המקומי, גם הייצוא וגם הייבוא, ואחרי המלחמה הכל עולה.

    מבחינת שער הדולר – הרי יש פה התערבות מלאכותית של בנק ישראל שדואג לשער הדולר וזורק כסף לפח כדי לקנות רזרבות מט"ח, אבל זה לא אומר שהמעגל הזה כלכלי.

    אם בנק ישראל לא ישמור על שער הדולר – שוק הייצוא יפסיד ולא יהיה בכוחו של הייבוא להביא לרווחיות בייצוא.

    וכל זה עוד לפני דיון על הצורך בשימור ידע, ככל שמייבאים יותר – יוצרים תלות בידע של אחרים (הידע לייצר טקסטיל הולך להיעלם). ככל שיוצרים תלות – האחרים יכולים להשפיע עליך/להחרים אותך ועוד.

    1. תגובתך במקום! הכתבה אולי נכונה כאן ועכשיו, אבל היא לא בוחנת שיקולים מדיניים לטווח ארוך.

      בנוסף, צריך גם לזכור שהתלות בעולם שמתגברת, יוצרת תלויות מדדים עם העולם, וכך משבר מקומי בארה"ב ב-2008 מעלה את האבטלה בישראל.

      אף אחד לא מבטיח שהעולם ימשיך לצמוח לעד (אני מאמין שלא), כל עוד הכל חיובי, כולם נהנים מהשפע (כל מי שמחובר), בעת משברים, הנזק עלול להיות הרסני.

    2. על דרך ארץ וצניעות לא שמעת? מה זה פרופסור במרכאות? ומהיכן הביטחון בהבנתך הכלכלית? אתה בכלל מבין מה זו תיאוריה ומה זה מחקר בכלכלה? אתה יודע שמחקר בתבסס על נתונים

    3. מתי,
      את הנושא של השפעת היבוא על האבטלה בדקו ובודקים ברוב העולם, הרי אנחנו לא היחידים שמתעניינים בזה, התוצאות היו אכן זהות. התוצאה היא הגיונית, גם בלי להתעמק במקרו כלכלה ובשערי מט"ח, קשה לדמים מצב שבו מדינה מייבאת בלי לייצא בתמורה, זה כמו שבעל חנות מכולת ירשום לך בהקפה בלי שתחזיר לו אף פעם – בעולם המציאות זה לא אפשרי…

      נ.ב.
      לפני שאתה מזלזל בהשכלה של אנשים, רצוי שתבדוק את פרסומיהם ואת פרסומם בעולם הרחב (Google scholar הוא מקום טוב להתחיל)

  5. הכותב צריך לרענן את זכרונו לגבי ההבדל בין סיבתיות לצירוף מקרים. העובדה שא' קורה במקביל לב' לא אומר שב' גרם ל-א'.
    דן אריאלי הוא מקום טוב להתחיל…

  6. אני לא תומך בפרקטציוניזם, ולא אוהב את כל הפטרלניזם לקנות תוצרת הארץ, אבל לבוא ולומר במסרים לא לקנות תוצרים "כחול לבן" יוצרת גישה אחת "אנטי פטריוטית", והשניה פוגעת בקו השמרני שתעשיות רבות שמעסיקות עובדים רבים מגיל 40 ועד 60 ומעלה שעברו שנים של טלטלות מתקופת הצנע בשנותה50, חינוך סקלטיבי למצייטנים דרך השיכונים של של הדיור הציבורי עד שנות והמועצות האוזריות בשנות ה60, מעבר לקפטילזם מהסוג שמהדינה התגאתה שהפכה 100 אנשים למילונרים, עד הדרך הליברלצזיה לשרת את האזרח בשנות ה80.
    עורכי מידה , מאמר שכזה באתר שמתיימר להחיל קו שמרני לא צריך לפרסם באתר.

  7. כפי שנאמר – הכתב מבלבל בין "קורלציה" (כשיש ירידה בתיירות יש הרבה פעמים גם מלחמה באותו זמן). לבין "קוזליות" (ירידה בתיירות גורמת הרבה פעמים למלחמות).

    וידגים זאת הסיפור הבא:
    A : I used to not know the difference between causality and correlation. I took a course in statistics, and now I know.
    B : so the course helped?
    A : I am not sure…

  8. מהגרף "הקשר בין יבוא לאבטלה" אי אפשר להסיק דבר, שכן על פני חצי מהתקופה (עד 2005) הם עולים יחד, – היחס ישר, ובחצי השני היחס הפוך. לא הייתי נחפז למסקנות מגרף כזה.

    גם את הגרפים שמנתחים את הייצוא של תעשיות היי טק ותעשיות מסורתיות כנגד שיעור הבלתי מועסקים צריך לפרש בזהירות – הכותב לא מפרט מה משקל תעשיות היי טק בכוח העבודה בישראל, ולא מחלק את הגידול בתעסוקה (=קיטון בבלתי מועסקים) לפי מגזר ציבורי ועסקי. דומני שחלק ניכר מהירידה באבטלה בישראל בשנים האחרונות נובע מגידול של המגזר הציבורי, ולא מתעשיית ההיי טק (למשל).

    בקיצור, עדיף לבסס את המסקנות על ניתוח מפורט יותר.

  9. מעבר לבעיית הקורלציה והסיבתיות, משהו בנתונים נראה בעייתי.
    ברור כשיש ירידה באבטלה יש עליה ביבטא, כי ליותר אנשים יש כסף.
    מאיפה הרעיון שהעליה ביבוא מורידה את האבטלה…

    1. מהנתון האמפירי שמראה שכשהיבוא עולה גם היצוא עולה ולהפך.
      יותר יבוא = יותר יצוא = יותר מקומות עבודה = פחות אבטלה.

  10. כתבה מדויקת ומעניינת. לא מבין את התגובות פה, דבר ראשון לא נאמר להיות אנטי לתוצרת הארץ פשוט הכותב הציג והסביר שזה לא נזק כמו שמספרים. במקום מוצרים תוצרת הארץ מקבלים חברות הייטק ששם יש הרבה יותר עובדים מאשר מוכר בחנות למטענים לפלאפון, וגם ברגע שיודעים שהתחרות היא עולמית זה גורם לשאיפה ליזמות ולהצלחה הרבה יותר גדולה.

    1. תסלח לי מאוד, אבל התגובה שלך מאוד מעידה על שיטחיות ובלתי עמוק.

      אתה לא מתייחס לשיעור של של דור השני במעגל התעסוקה, שרובם שנולדו בין שנות ה50 ל70 שהיום עובדים בשביל לחסוך בשביל הפנסיה הממשלתית שמדינה חקקה באותם שונים. אף מפעל הייטק בישראל לא ירצה להעסיק אנשים בעל אופי מעל גיל 50 וגם בנוסף להיותם חוסר מקצועים בכל מה שקשור למהודרת הכשרות המקיצועיות והלימודיות שחלו בשנים האחרונות.

    2. בכל דבר יש אנשים שמרוויחים יותר ויש שפחות, שוב לא ראיתי מקום שהכותב כתב לא לקנות מהארץ, הוא רק הסביר שזה לא גורם רק לנזק כפי שמספרים לנו.
      וגם אין דבר כזה רק לקנות בחו״ל תמיד יהיו דברים שישתלם מבחינה כספית או זמנית לקנות בארץ.
      חוץ מזה שרוב החנויות עד לפני כמה שנים היו עושים מאות אחוזי רווח, ויכול להיות שההורים עושים פחות אבל הילדים יותר ככה שלדעתי זה עדיף.

  11. הרצון של הייבואנים לבין רצון הייצואנים הוא נגדי. היבואן רוצה ירידה של ערך הדולר והתחזקות השקל כדי להוזיל עלויות והמייצא רוצה עליה של הדולר והתחלשות השקל כדי להגדיל רווחים. אתה טוען לקורלציה בין השניים, דהינו שלאור המרה של שקלים בדולרים מצד הייבואנים כך הדולר מתחזק לאור הביקוש. זו שטות גמורה, אם תבחן את התנהלות בנק ישראל לאורך השנים האחרונות מתקפותו של סטנלי פישר ועד היום תראה שהוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ירידת ערכו של הדולר, מה שלא קרה כי הכלכלה האמריקאית פשוט לא מתפקדת וכן החובות העצומים שלה לא מאפשרים לדולר לעלות, רק לאחרונה באמת ניתן לראות עליה בערכו (שזה חשוד בפני עצמו, אולי מרוב כמות המזומנים שיש בשוק לאחר ההקלות הכמותיות שהם ביצעו חל שינוי שגם הוא סביר להניח שקרי אבל זה כבר סיפור אחר). כך שהטענה שלך לגבי השפעת הייבוא והיצוא על שער הדולר אינה נכונה. יתרה מכך, להשתמש בנתנוי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זו שערורריה בפני עצמה שכן זהו גוף שאופן חישוב הנתונים בו משתנה מחישוב לחישוב לפי רצונם של הפקידים כדי למנוע פאניקה בציבור, בטח שזה נוגע לאבטלה וליכולת האמיתית לחשב אותה. גם ההתייחסות שלך מאוד שטחית, כמה גרפים לא מציגים ומייצגים כלום, מילא הייתה מעמיק באופן חישוב הנתונים ויורד לעומקם של הדברים אולי זה היה עוזר בביסוס הטענה ומציג מציאות יותר אמינה וכמובן,להערכתי, אחרת ממה שהוצגה פה.יתרה מזו, אתה שוכח שאתה מדבר ומתייחס לתרבות שכל כולה שבויה בקונספציה של מותגים ומסופקני אם באמת אחוז הרכישה של מוצרים שמיוצרים פה אכן אחוז כזה גבוה של התל"ג שכן כמו שציינתי כולם רוכשים מותגים , בין לאומיים….
    בנוסף, חייב לציין שזו בושה שאתה מעודד פה חרם צרכנים ישראלי, קאניבליזם לשמו, לא מספיק לנו החרם העולמי תחת השם BDS
    שמתקיים, אתה גם רוצה למנוע מאיתנו לקנות מוצרים שמייוצרים פה?!?!? בקיצור כתבה שמאוד לא מתאימה לאתר……

    1. הגרף הזה לא מוכיח שום דבר אמפירית.

  12. על הנייר הכל נהדר, בפועל אדם בן 55 שעבד 30 שנה במפעל טקסטיל לא כ"כ מהר ימצא עבודה במשרות לווין של הייטק, ולו רק בשל העובדה המצערת שמפעל הטקסטיל היה בחצור הגלילית ואילו חברות ההיטק נמצאות בהרצליה פיתוח, ובינתיים הפערים בין פריפריה למרכז ובכלל מתעצמים. אז לכל מטבע יש שני צדדים. לפחות.

    1. לבעיות נקודתיות כאלו יש "לתפור" פתרונות נקודתיים. לדוגמא, פיצויי פיטורין מוגדלים + הסבה מקצועית ע"ח הממשלה למפוטרים מעל גיל 50.
      אבל הבעיות הנקודתיות הללו אינן משנות את התמונה הגדולה – את ההגבלות על הייבוא יש לבטל ולתת לשוק לעשות את שלו – אנחנו צריכים להתמקד ביצור וייצוא במה שיש לנו יתרון יחסי על האחרים, וייבוא במה שאחרים יודעים לעשות יותר זול מאתנו.

  13. שורה תחתונה לגבי המאמר לעורכי מידה:
    בפעם הבאה שמפרסמים מאמר שמדבר על תעשיות בישראל, יותר טוב שתכוונו לנושא העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים, ונושאים אחרים נגד השמאל הכלכלי שמדבר על הפטרלניזם בכל מה שקשור לקנות רק תוצרת הארץ.
    ולא לפרסם נייר עמדה שמעבירה מסרים של פרו פרקטציוניזם או אנטי פרקטציוניזם כמו המאמר שלא מתאים לקו החשיבה של האתר זה.

  14. הכתבה רק מוכיחה את הגדלת הפערים. בין הצעירים ההייטקיסטיח למבוגרים שעובדים שנים בחברות מקומיות. לא אומר שום וכלום. ואני כן בעד ״כחול-לבן״, לא יאחר היום שמדינות עוינות לישראל ינצלו כוחן ויחרימו אותנו. בעד למנוע תלות!

  15. מי זה קובי צוקר? למה הוא לקח שני מאמרים, אחד של אורי כץ ואחד של עומר גנדלר שאני זוכר בוודאות שקראתי בבלוגים שלהם. חיבר אותם יחד ומציג אותם כמאמר אחד שלו? לפחות שייתן להם קרדיט או קישור.

    1. המקור הוא פרופ' עומר מואב שחלק מהרצאתו צורף לכתבה.
      העובדה שהבלוגרים האחרים לא ציינו את המקור היא תימא אחרת