בכיר בקהיליית המודיעין: מכתב הסרבנים גרם לנזק כבד בעולם

תת-אלוף במיל' אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר, מוותיקי חטיבת האיסוף ויחידה 8200, קובע כי אין במכתב כוונה תמימה: "נעשה שימוש פסול בשם היחידה והחותמים יתנו על כך את הדין" • מרבית החותמים אנשי מנהלה שאין להם חלק בעשייה מודיעינית • התובנות המקצועיות של החתומים על המכתב שוות כקליפת השום ואולם הנזק שגרמו בפרסום הדברים בעולם כבד מנשוא

יחידה 8200 היא מהיחידות החיוניות ביותר לביטחון המדינה. היא עושה באמצעות אלפי חייליה עבודה מודיעינית מהטובות בעולם.לאלפי חיילי היחידה בסדיר ובמילואים יש דעות פוליטיות שונות. איש לא שואל אותם על דעותיהם ואין לדעותיהם משקל יותר מאשר לדעתו הפוליטית של כל אזרח בישראל.

קבוצת אנשי המילואים של 8200 שכתבה את מכתב הסרבנות השתמשה באופן פסול בשמה המפואר של היחידה. חלקם הגדול אנשי מנהלה שאין להם חלק בעשייה המודיעינית שהם מפרטים לגביה, רובם לא עשו מילואים בשנים האחרונות. אם היתה כוונתם כה תמימה יכלו בקלות להביא דברם למפקדיהם במודיעין – עד ראש אמ״ן.

העובדה ששרתו בעבר ב-8200 נתנה בידי גורמי תקשורת בארץ ובעולם הילה למכתב חסר חשיבות. אם היה תוכן פוליטי כזה חתום בידי חיילי מילואים אלמונים אחרים איש לא היה מפרסם.

במכתב מוצגות פעולות מודיעיניות הנעשות על ידי שירותי מודיעין בעולם במסגרת דרכים להשגת מידע. לאיש מכותבי המכתב אין ידע מקצועי ובוודאי לא סמכות לפסול פעולות מודיעיניות להשגת מידע. התובנות המקצועיות של החתומים על המכתב שוות כקליפת השום ואולם הנזק שגרמו בפרסום הדברים בעולם כבד מנשוא.

על העבירות שעשו כאנשי מילואים יתנו האנשים את הדין כפי שצה״ל יפעל, ועל המעשה המחליא שעשו בהבאשת שמו של צה״ל והמודיעין הם ראויים להוקעה ציבורית מקיר-אל-קיר.

המתנתי בתגובתי במחשבה כי כל התייחסות מעצימה את המהומה המיותרת, אך נוכחתי כי חשוב לשים קץ לאירוע בהבאת דברים מוסמכים מיודע דבר.

"והעם רואים את הקולות". תולדות החבצלת

הבנה ראויה של הפיגוע הפוליטי שיצא מבין כותלי יחידה 8200 מצריכה תיאור היסטורי של תפקידי היחידה וכיצד התפתחה. היא ארוגה בשורשי החבצלת, כפי שנאמר. דהיינו, תולדות המודיעין הישראלי. בראשיתו היה המודיעין מחובר קודם כל למודיעין האנושי. הרבה לפני קום המדינה. קשרי הסוכנים מקורם ביחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים, ובהיכרות בין מתיישבים יהודים וערביי הסביבה; כשהפכו גלי הטרור למכשול אסטרטגי בפני הישוב, החלה עבודה עם ערבים ששיתפו פעולה עם הציונות או עם ידידיהם היהודים.

בתקופת המנדט היתה גם התחלה של מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים שונות ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות החלה התמודדות מסוג חדש: צבאות ערב שפלשו לארץ הפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות. אז הוקמה היכולת הממוסדת של המודיעין הישראלי – "שפן". שירות פענוח נסתרות. זו היתה תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) שמוכרת היום כ-8200. במקומות שונים בארץ נפרסו יוצאי ה״גדעונים״, אנשי הקשר החשאי, אחרים בעלי רקע טכני, ערביסטים תושבי הארץ ועולים חדשים מארצות ערב, אשר האזינו למידע טקטי ברשתות הקשר הערביות.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת התבססה יחידת ההאזנה, שנקראה ש.מ-2 ואחר כך 515, על חיילים בשרות חובה וקבע יודעי ערבית ובעלי רקע טכני. תקלה מבצעית בדצמבר 1954, עת נתפסו חמישה חיילי גולני וצנחנים במשימת התחברות לקווי טלפון בגולן  הסורי, חשפה אז גם את המימד של האזנה לקווים בנוסף להאזנה לרשתות אלחוטיות. (בין השבויים הישראלים היה גם אורי אילן מגן שמואל).

בפברואר 1960 אירעה אחת ההפתעות האסטרטגיות החמורות בתולדות המדינה. כוחות גדולים של צבא מצרים נעו בריכוזים גדולים בסיני לעבר הנגב, וצה"ל לא ידע על כך דבר. לאחר ההפתעה הזאת המכונה ״רותם״ ניתנה עדיפות גבוהה למודיעין האלקטרוני במאמץ מרוכז למתן התרעה על כוונות האויב לתקיפת ישראל, בעיקר מהאיום העיקרי אז – מצרים. פותחו ונבנו מערכות מבצעיות ואחרות, אשר סיפקו מודיעין איכותי ממדרגה ראשונה. מודיעין זה נתן את ההתרעה על כניסת הכוחות המצרים לסיני במאי 1967, והיה בסיס מצוין למבצעי חיל האוויר במהלומת הפתיחה של מלחמת ששת הימים.

השיחה המפורסמת בין עבד א-נאצר, נשיא מצרים, וחוסיין מלך ירדן, ביום השני למלחמה, יורטה במקצועיות על-ידי אלחוטני 515 ופורסמה לעולם הגדול, בניגוד להמלצת ראש אמ״ן, האלוף אהרון יריב, אשר העדיף את מסתרי המודיעין. ואכן, בעקבות חשיפת היכולת הישראלית נסגרו אפשרויות האזנה רבות.

  הפריסה של צה״ל במרחבי סיני, הגולן והחרמון ויהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים פתחה אפשרויות חדשות ליכולות ההאזנה המודיעינית, המוכרת במונח הבינלאומי סיגינט ( Signal Intelligence ). בתקופה שבין 1967 ו-1973 נדרש המודיעין להתמודד עם אתגר מקצועי מסוג שרק מעצמות ומדינות גדולות במערב הכירו אז – נוכחות צבאית סובייטית במצרים ובסוריה. ביחידה הוקמה יכולת מוצלחת גם בשפה הרוסית. השיא של אתגר זה היה ביולי 1970 – מודיעין איכותי אפשר לחיל האוויר להפיל חמישה מטוסי מיג-21 מתקדמים בקרבות אויר עם טייסים רוסים במצרים. זה היה האקורד האחרון למלחמת ההתשה המדממת.

אוקטובר 1973 היה תקופה טראומטית למודיעין עקב הכשלון במתן התרעה למלחמת יום הכיפורים. ביחידת הסיגינט (שנקראה אז 848) נאסף מידע התרעתי משמעותי, אך גם הוא לא הצליח להכריע את ההערכה המודיעינית כי לא צפויה מלחמה. היחידה שינתה שוב את שמה לאחר המלחמה ומאז היא נקראת 8200. עד היום היא מנחילה לחיילים בסדיר ובמילואים את לקחי כשלון המודיעין ביום כיפור.

היחידה השתכללה מאוד במהלך השנים בצד התפתחות התקשורת והטכנולוגיה בעולם בכלל והאתגרים של המזרח התיכון בפרט. איומי הטרור הפלסטיני, חיזבאללה והגרעין האיראני הציבו רף גבוה מאוד ליכולות המודיעין בכלל והסיגינט בפרט. הלחימה בטרור חייבה שילוביות רבה עם שב״כ וכוחות צה״ל ביבשה, באוויר ובים. 8200 הינה כלי אופרטיבי וטקטי ללחימה במחבלים.

רבים מבוגרי היחידה השתלבו במשק בהבאת הניסיון הטכנולוגי והמקצועי לתועלת אזרחית חשובה. תעשיית ההייטק משופעת בהם.