בן דרור ימיני: מינוי מזוז וברון יומיים לפני הפסיקה היה מכוון

העיתונאי והסופר בן דרור ימיני בשיחה עם 'מידה': ביטול חוק זה נשק היום הדין, אפילו אהרון ברק אמר זאת. פה עושים זאת כלאחר יד.

העיתוי מכוון; בן דרור ימיני. צילום מסך

"עצוב. עצוב לי מאוד היום", אמר הבוקר ל'מידה' העתונאי בן דרור ימיני, מחבר הספר 'תעשיית השקרים' ומוותיקי הלוחמים באקטיביזם השיפוטי בישראל. "ניל הנדל נותן את הנימוקים. הרי הוא אומר, מה אתם רוצים? הרי אין פה פגיעה בחוקתיות. נכון, יש פגיעה (במסתננים כפרטים) אבל זו פגיעה מידתית שקיימת בכל מדינה".

אז בן דרור ימיני נאלץ פתאום להילחם בשתי חזיתות, כמו כל מי שרוצה לשמור בישראל על הדמוקרטיה ועל ריבונות העם והכנסת. "ביטול חוק זה נשק יום הדין", הוא אומר. "אפילו אהרון ברק השתמש בביטוי הזה. ופה עושים את זה כי מתחשק. כלאחר יד. הדבר המדאיג הוא שממש ערב פרסום הפסיקה נבחרו עוד שני שופטים אולטרה-אקטיביסטים. אני יודע ממקורות אמינים, שאישור מני מזוז וענת ברון נעשה בכוונה במועד שנעשה. אישרו את המינוי יומיים לפני פרסום פסיקת בג"ץ כי היה חשש שאחרי פרסום הפסיקה אולי זה לא יעבור. אולי הימין בכל זאת היה מתקומם. ככה, האישור חתום".

"הם פוליטיקאים. שיהיה ברור. והגדול מכולם היה ברק. את כולם הוא סובב על האצבע הקטנה שלו. לגופה של הפסיקה יש להם בעיה. אתה לא יכול לטעון שחוק הוא בלתי סביר אם שלושה שופטים קבעו שהוא סביר. אם שלושה שופטים קבעו שהוא סביר, מן הסתם החוק נמצא בתחום הסבירות. הוא סביר. עובדה. שלושה שופטים נכבדים חשבו ככה, וסבירות לא נקבעת בהחלטת רוב".

בן דרור מקצין את הדברים, עבור מי שעוד לא תפס לאלו תהומות הובילו שופטי בג"ץ את החלטתם: "ברגע ששני שופטים במשפט רצח אומרים על נאשם ברצח שהוא לא רצח, אז גם אם שלושה או יותר אמרו שרצח, נשאר ספק סביר. ואז לא סביר להרשיע אדם בפשע כל כך חמור".

קיצור תולדות הגירוש, 1992

מזה כ-15 שנה שאני עוקב באופן אישי עוקב אחרי האקטיביזם השיפוטי בישראל. נדמה לי שהפעם הראשונה שהציבור הישראלי עמד על קצות האצבעות בציפייה דרוכה לראות מה אומרים סולטני הכס בירושלים, הייתה בסוף 1992 בגירוש 415 בכירי החמאס. היו לא מעט החלטות קודמות לאורך שנות המדינה שבהן בית המשפט העליון אמר את דברו בניגוד לראש הממשלה או הממשלה. אבל היו אלו דיונים ראויים, והפסיקות קידמו את מרחב החירות במדינת ישראל. למשל, בג"ץ "קול העם", בראשית שנות ה-50. הפסיקה הידועה של השופט שמעון אגרנט, שעיגנה בהלכה משפטית את חופש העתונות בישראל, אחרי שבן גוריון סגר את עתון המפלגה הקומוניסטית.

אבל ב-92', ממשלת רבין, שהיו חברים בה גם שולמית אלוני ויוסי שריד, החליטה שבטחון המדינה מול מתקפת הטרור של סוף שנות ה-80 וראשית ה-90, מחייב נקיטת צעד דרמטי של גירוש מנהיגי חמאס. הוגשה עתירה נגד הגירוש, ואז לראשונה הוצב אוהל מחאה, בהנהגתו של אורי אבנרי, שבו השמאל התייצב לטובת חמאס. בסופו של דבר הגירוש יצא אל הפועל, כאשר נשיא בית המשפט העליון היה עדיין מאיר שמגר, שהיה בעל תודעה בטחונית עמוקה. אחרי הכל, הוא כיהן בעברו כפצ"ר תחת רבין הרמטכ"ל.

אלא שהמהומה התקשורתית והמשפטית שהתחוללה בגלל העתירה הפכה את הכל לעסק מסורבל וכל העולם התעורר לקול תופי הטם-טם של השמאל הישראלי. בסופו של דבר הנשיא ביל קלינטון שזה עתה הושבע (זה היה בתחילת 93' כבר) התנגח בראש הממשלה רבין, ורבין נאלץ להתפשר על גירוש מותנה לשנה. כעבור שנה, אחרי חתימת הסכם אוסלו, נאלצה הממשלה להחזיר את כל פעילי חמאס כמנצחים לערי יהודה ולעזה. הפאשלה הנוראית קידמה ללא ספק את הוויתור הנפשי של רבין, שהיה מוכן אחריה לחתום על הסכם אוסלו. היא תרמה כמובן להתפוצצות הטרור בשנות ה-90.

התעלם מכך שפסיקה דומה מתקיימת במדינות דמוקרטיות רבות. שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. צילום: פלאש90
התעלם מכך שפסיקה דומה מתקיימת במדינות דמוקרטיות רבות. שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. צילום: פלאש90

שאלתי את בן דרור ימיני, משפטן בהשכלתו, אם הפסיקה נגד חוק המסתננים היא שיא חדש של בית המשפט העליון. "יש כל פעם שיאים חדשים", הוא אומר. "גם סיפור חוק האזרחות היה שיא. הנשיאה בייניש רצתה שביטול החוק יתקבל ברוב אבל כזה שלא יכלול את אילה פרוקצ'יה. רוב בלי פרוקצ'יה. תזכור שמיד אחרי פרישתה, ההופעה הראשונה של פרוקצ'יה היתה בכנס של עדאללה. פסק הדין שלה היה כל כך פוסט-ציוני. בייניש מלכתחילה צפתה את זה ולא רצתה אותה בהרכב. בגלל פוליטיקות קטנות התרגיל של בייניש נכשל וניל הנדל נכנס להרכב, ואחר כך בניגוד לרצונה פרוקצ'יה מסיבה כלשהי היתה הבאה בתור ונכנסה גם היא להרכב אוטומטית. לכן כשהתקבלה הפסיקה, היא לא פורסמה. ולבג"ץ לא היו הסברים מדוע היא לא פורסמה".

תעודת הביטוח של נתניהו

האם הפסיקה האחרונה היא בעצם ניצחון פירוס שלאחריו יבוא השינוי הגדול? או בקיצור: האם הכנסת תשתולל עכשיו? "הכנסת לא תשתולל", יכול בן דרור להרגיע את השופטת מרים נאור, שתיכנס בתחילת השנה לנעליו של הנשיא גרוניס. גרוניס השאיר לה מתחת לכיסא פצצת זמן מתקתקת. פסיקתו למעשה שומטת את הקרקע מבחינה מוסרית מתחת להחלטה שהיא עומדת בראשה, למרות שעוזי פוגלמן הוא זה שניסחה.

"הם, שופטי העליון, יותר מדי חזקים. אתה תראה את ישראל היום, דן מרגלית, אפילו את נתניהו. הם יתנו גיבוי להחלטת בג"ץ, אפילו בחצי פה. בגדול, אין לשופטים מה לחשוש, יהיה להם גיבוי. הם כל כך אחוזים במנגנוני הכוח". בן דרור מוכן גם להאשים את ראש הממשלה נתניהו, כי הגיבוי שהוא צפוי לתת להחלטת בג"ץ "זו תעודת הביטוח שלו מפני כתבי אישום. יעשו לו כמו שעשו לחיים רמון, ברגע שירים את האף. האחיזה שלהם במנגנוני הכוח כל כך גדולה, הם מרגישים על הסוס. ועכשיו – נבחרו עוד שני שופטים אקטיביסטים מובהקים. מני מזוז, שגילה הבנה לסרבנות. לא חלילה לסרבנים מהימין".

מני מזוז הוא הדוגמה כיצד מערכת המשפט נתנה את הדבק המלכד והתוקף החוקי לאכיפה אנטי-דמוקרטית בימים שלפני ביצוע ההתנתקות. אין זה אומר שאינו ראוי לכס המשפט בבית המשפט העליון. אבל צריך לזכור שהוא זה שהנחה את המשטרה לעצור אוטובוסים של הסעות לכפר מימון, שם נערכה כזכור ההפגנה הגדולה הטרגית של מתנגדי הנסיגה מגוש קטיף. פרופ' בועז סנג'רו כתב על ההפרות הבלתי-חוקתיות של הזכויות היסודיות ביותר של אזרחים בישראל בהקשר של ההתנתקות. שלא לדבר על החלטת בג"ץ שנתנה חותמת כשרות להתנתקות. לאחר ההתנתקות, גם לפניה, נראו המחזות קורעי הלב של חשודים המחכים לתורם באולם בית המשפט. אלו היו חשודים קטנים, שפאותיהם כמעט הגיעו לריצפה. ככה זה כשאתה בן שמונה. כל זה קרה כשמני מזוז היה היועץ המשפטי לממשלה וציפי ליבני שרת המשפטים.

מינוי מתוזמן. מני מזוז. צילום: פלאש90
מינוי מתוזמן. מני מזוז. צילום: פלאש90

המשך הפוליטיקה באמצעים משפטיים

את האידאולוגיה למחטף השלטוני הבוטה סיפק אז הפרופסור למשפטים קלוד קליין, שטען שבמצבים מסוימים יש לגיטימיות לדיקטטורה משפטית. פרופ' מני מאוטנר פירט את התפתחות העיוות האקטיביסטי במשפט הישראלי בספרו המונומנטלי 'משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21' (עם עובד, 2008). פרופ' מאוטנר היה מועמד לבית המשפט העליון בתמיכת שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן, וגם שימש כראש הפקולטה למשפטים באוני' תל-אביב. למעשה, הוא מסביר בספרו, בעקבות המהפך השלטוני של 1977 החלה תנועת העבודה ואחר כך השמאל להעתיק את מרכז הכובד של הפעילות הפוליטית-תרבותית-חברתית שלה למערכת המשפט. שם אין קלפיות.

בראיון שהעניק לפני כמה שנים לאורי פז מ'מקור ראשון' הוא טען, כי נוצר נוהג של עתירות מהשמאל לבג"ץ כהמשך לפעילות הפוליטית של העותרים. בייחוד התייחס אז לחברי כנסת מהשמאל שאינם מסתפקים בזירה הפוליטית. אבל הנוהג קיים בצורה מאוד אינטניסיבת בקרב כל התארגנות שמאל. "הדבר יצר זיהוי בין בית המשפט לבין קבוצה פוליטית מסוימת, ופגע מאוד במעמדו של בית המשפט העליון", אמר מאוטנר. "בית המשפט העליון צריך להיתפס כבית המשפט של העם כולו לרבות הציונות הדתית".

מאוטנר השליך את יהבו על הדתיים בכל הנוגע למערכת המשפט והחברה הישראלית, למרות היותו איש שמאל מובהק. אלא שהתנועות הדתיות הן חסם רציני להתקבלות חוקה בישראל, שהיה בה כדי לרסן את בג"ץ. מאוטנר הפך ליריבו האינטלקטואלי העיקרי של הנשיא בדימוס אהרן ברק, שגרס במפגיע כי מאז התקבלי ב-1992 שני חוקי היסוד – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק יש לישראל חוקה.

"לא שמעתי על חג לאומי בישראל הנקרא 'יום החוקה', לא שמעתי שתכנית הלימודים בבתי הספר כוללת פרק על החוקה. ולא שמעתי על עיר שיש בה רחוב שנקרא 'רחוב החוקה'. כמה רחוק אפשר ללכת בניסיון להגדיר את המציאות באמצעות מלים?".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. הדוגמה שהוא מביא, הגירוש, היא כזו שבג"ץ לא שינה את החלטת הממשלה. בג"ץ פוסק לטובת המדינה ב-99% מהעתירות אבל את זה אף אחד לא מפרסם.
    הממשלה העלתה את המסתננים על אוטובוסים לדרום תל אביב.
    הממשלה מסרבת לבחון (או מטפלת באיטיות מחרידה) את הזכויות של המסתננים, מה שאולי יחייב להכיר בחלקם כפליטים אבל יאפשר גם לגרש או לעצור את האחרים..
    הממשלה לא מפעילה את המשטרה כדי לדאוג לביטחון של תושבי דרום תל אביב.
    הממשלה דואגת שהם לא יוכלו לעבוד ויצטרכו להסתובב חסרי מעש וללא הכנסה (ובשביל מי?בשביל פועלים לפשתינאים או פועלים סינים ונפאלים שחברות עושות עליהם כסף?)
    ככה זה בישראל, הממשלה גוררת רגלים, בסוף מגיעים לבג"ץ ואז יש את מי להאשים.
    מה כבר בג"ץ קבע? שאסור להכניס לכלא מסתננים בלתי חוקיים?לא, רק שלא נכון לכלוא אנשים ללא בירור.

    1. לא הבנת כלום מהכתבה? הפניות לבג"ץ נהיו הדרך של השמאל בדרך להכתיב מדיניות בישראל מבלי שיהיו מחוייבים למצביעים הישראלים. מן הסתם לא מרשים למסתננים לעבוד כי לא רוצים שיגיעו עוד מליון הנה מהסיבה הפשוטה שיש פה עבודה. חוץ מזה שבג"ץ פסק פעמים רבות נגד האינטרס של מדינת ישראל והפסיקה המקוממת הזו היא אחת מיני רבות.

  2. לפי "פוסלים חוקים כלאחר יד" בואו נראה מה באמת פסלו פה :

    הוראה בסעיף 48 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות שקבעה שמי שעסק בניהול השקעות פחות מ-7 שנים נדרש לעבור מבחן כדי להמשיך בכך‏‏‏[10];
    הוראה בסעיף 237א לחוק השיפוט הצבאי שקבעה שניתן לעצור חיילים ל-96 שעות בלי לראות שופט‏‏‏[11];
    סעיף 3(7) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שנתן רישיון לערוץ 7 לשדר שידורי רדיו ללא מכרז שוויוני (פגיעה בתחרות החופשית כחלק מחופש העיסוק)‏‏‏[12];
    הוראות בסעיפים 134, 135, 37, 46, 1 בתוספת השנייה, ו-52 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות שהגבילו את זכות המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון לפיצוי‏[13];
    סעיף 5ג לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) שמנע מפלסטינים לתבוע את המדינה אם נפגעו על ידי כוחות הביטחון, גם במהלך פעולה שאינה מלחמתית‏‏‏[14];
    תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר‏‏ שאיפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי במתכונת ניסיונית‏[15];
    סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) שאיפשר לדון בהארכת מעצר של עצור החשוד בעבירת ביטחון שלא בנוכחותו‏[16];
    חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם שהתיר את דחיית גיוסם של בני הישיבות‏[17];
    סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה ששלל זכאות לגמלת הבטחת הכנסה ממי שבבעלותו או בשימושו רכב‏[18];
    הוראות בסעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה שהעניקו הטבות מס ליישובים על ידי ציונם בגוף החוק וללא קריטריונים שיוויוניים‏[19];
    סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) שאיפשר להחזיק במשמורת במשך שלוש שנים מסתנן חסר מעמד בישראל‏[20].

    1. דבר ראשון תפרסם תאריכים. אפשר לראות שזה גדל בקצב מעריכי.
      דבר שני כל מה שכתבת פרט לראשון הינן עתירות שמאל.
      וזה רק פסילת החוקים ( אני לא אטרח לבדוק אם זה באמת הכל). יש עוד מאות פסיקות כנגד המדינה.

  3. מכה מתחת לחגורה לשלטון החוק.
    מזוז היה אלוף הנפוטיזם בישראל, ובעת שכיהן כיועץ משפטי לממשלה, אשתו כיהנה כמשנה ליועץ המשפטי למשטרה, אחות אחת כיועצת משפטית למשרד האוצר ואחות שנייה כממונה על האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל.
    תאר לך שאתה נשפט ומסתבר לך שאשתו ושתי אחיותיו של השופט מייצגות בפניו בקביעות את אחד הצדדים. כך פועלת הגילדה של בני האור.
    אין זה הכל. זו שיטה ולהלן השגה עם מקרים נוספים שנשלחה לשרת המשפטים: בני האור לבסוף ניצחו. האספסוף הפסיד.

    http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=684

  4. א.ביקורת, גם להכניס אנשים ללא היתר וללא ביקורת שלא חושבים שהמדינה הזו שייכת לנו ליהודים – זה גם לא רעיוון מצויין.

    באמריקה אגב, יורים למוות במסתננים לא חוקים.
    באנגליה מגרשים אותם וכך גם בחלק ממדינות אירופה האחרות.
    אני אפילו לא אתאר כאן במילים מה שעושים להם ברוסיה.

    אף אחד לא רוצה מסתננים לא חוקיים.

    אנשים שרוצים להגר, או לחילופין מעוניינים בחלום הציוני – יכולים להתגייר ולהגיש בקשה לארץ ישראל.

    עד אז, שיישארו במדינה שלהם.

    לא צריך להיות חוזה כדי לראות מה קורה באירופה או בדרום תל אביב.

    שהאזרחים של המדינה שלנו, חיים בפחד עקב מסתננים לא חוקיים אשר אונסים, רוצחים ושודדים אותנו – משהו לא בסדר.

    זה ששמו אותם במתקן חולות ? שיגידו תודה.
    הם קיבלו אוכל,מים ומקום לישון
    אומרים שזה כלא ? אבל ששואלים אותם מה היה במקום שהם היו בו, אז הם אומרים ששם רצחו אותם.
    אז מה הם רוצים ? אוטמטית להגיע למצב שיש להם הכל??
    ואם הם בעצמם רוצחים ? נשחרר אותם לחושפי?

    באמת, קצת הגיון.

    1. גיא, אף אחד לא אומר שלא צריך לגרש מפה מסתננים בלתי חוקיים שלא מגיע להם מעמד פליט.אם הטענות של פוליטיקאים כאלו ואחרים שהרוב המכריע של המסתננים הם מהגרי עבודה נכונות, לא צריכה להיות בעיה, מבררים את הטענות, מגיעים למסקנה שלא מגיע מעמד ואז מגרשים או שופטים ומכניסים לכלא.
      שאלת למה יש פה עשרות אלפי עובדים זרים ברישיון בעבודות שלא דורשות הכשרה במקום שיפסיקו להביא לפה כאלו ויתנו אפשרות למי שכבר פה לעבוד? יש כל כך הרבה תלונות על מחסור בידיים עובדות לבניה, למה לא להעזר באנשים שכאן ורוצים לעבוד? זה בכלל לא מחייב שיתנו אזרחות, שיתנו מעמד זמני שמאפשר לעבוד עד שמבררים מעמד ואח"כ, כמו שכתבתי יש שלוש אפשרויות – לתת מעמד של פליט (גם זה לא אזרחות), לגרש, או להכניס לכלא.
      אבל ממשלת ישראל מעדיפה לגרור רגלים ולהשקיע מיליארדים בכלא במקום בבתי משפט מיוחדים שיקבעו מעמד.
      למה הממשלה שמה את הפליטים על אוטובוסים לדרום תל אביב?למה לא לסביון ולרמת אביב ?
      יש פה בעיה שאפשר לפתור הרבה לפני כליאה בלי משפט ובג"ץ, אבל הממשלה לא מזיזה את התחת ונוקטת באמצעים הרגילים – גרירת רגליים, ביצוע צעדים קיצוניים ברגע האחרון ואז בכי על בג"ץ ה"נורא".

    2. מתנצל על החפירה, תשובתי בקיצור לנושא אחריות בג"ץ – יש הרבה פתרונות, כל מה שבג"ץ קבע זה שסעיף שמאפשר לזרוק אדם לשנה לכלא ללא משפט הוא מוגזם.
      בג"ץ קבע את זה מול חוק כבוד האדם שהוא חוק של הכנסת, לא בהמצאה ממוחו הקודח, ומעבר לכך, אין מניעה שהכנסת בכלל תבטל את חוק כבוד האדם וחירותו.
      ביבי דופק את השכבות החלשות שנים, בכלכלה וגם בלזרוק על החלשים מסתננים.

  5. א. ב., ה"חפירה" שלך (כך אתה כינית אותה) היא חסרת כל בסיס.:

    א. לאף אחד מאלו המגיעים ארצה אין מעמד פליט, מכיוון שאין לארצם גבול משותף עם ישראל. אין באמת מקום לבירור כמו שאיננו מזמנים רופאים לבדוק שהם אינם חייזרים.

    ב. מכל מקום, ארגוני ה"זכויות" בעצמם אינם תומכים בבירור פרטני. דעתם היא שכל מי שהגיע מארץ שחוקקה חוץ נגד ביקור בישראל או נגד חזרה למולדת לאחר בריחה הוא פליט בהגדרה.

    ג. אין בעית הגירה עם העובדים הזרים, ואין סיבה שנעודד הגירה בלתי חוקית ע"י החלפתם במהגרי עבודה חסרי כישורים בעבודות שנבחרו. את שאלתך אפשר לנסח כ"למה אנחנו לא מפסידים מאות מליונים ע"י החלפת עובדים מיומנים ועידוד הגירת עבודה?"

    ד. הסיבה לנוכחות העובדים הזרים בדרום ת"א אינה מדיניות הממשלה הנוכחית אפילו שהיא לא הייתה אופטימלית. מדובר באוכלוסיה ענייה וברור שתופיע במקומות שבהם מחירי הדיור (והמחיה) זולים יחסית. באמת ציפית שישכרו וילה בסביון?

    ה. "כליאה ללא משפט" היא תיאור דמגוגי. האמת היא שהזכות להסתובב חופשי בארץ היא זכות רק לאלו שנכנסו באישור, אחרת מושגים כגון "ריבונות המדינה" או "גבולות" נהיים לחסרי שחר. מכיוון שיש כאלו שאיננו יכולים להוציא באורח הומני, אנו נאלצים להגביל אותם בדרכים אחרות.

    ו. לבסוף,יש איום נוסף. מתישהו ישראל תצטרך להסביר מדוע לכל "פליט" מותר להכנס ארצה, אבל לערבים השכנים אסור. כל משטר ערבי נפוץ יוכל להפעיל את "זכות השיבה" ע"י שיעשה את מה שכל רודנות ערבית עושה בכל מקרה, ואז לנו יהיה קשה מאוד להסביר מדוע אנו אוסרים רק על קבוצה אחת להכנס. כמובן, אפשר לאמץ מדיניות רציונלית ולהמנע מכל הנושא, אבל ראה בג"ץ.

    1. צודק
      אתה יכול להוסיף פליטים(אמיתיים) מסוריה בכמויות שיצטרפו גם הם לחגיגה

  6. למה לאסור אותם? פשוט לירות בכל מי שחוצה את הגבול שלא דרך המעברים הרשמיים.

  7. השיח על חוקה בישראל כל כך חזק שאפילו חברי כנסת קובעים שחוק כזה או אחר או מעשה כזה או אחר "אינו חוקתי".
    למשל חופש הביטוי, שאינו מופיע אפילו בחוקי המדינה, הפך לזכות חוקתית במדינה בה אין כלל חוקה.
    חוקי יסוד הם רחבים וכוללניים, כך גם חוקה. אחת מהסיבות (כפי שמפורט גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו) היא שהם אינם מבטלים חוקים קודמים ואינם משמשים אלא במקרה של הפרה בוטה. ימיני ניסח זאת היטב- מעל לכל ספק סביר, כמו במקרה רצח.
    חובת הממשלה והכנסת לעצור מיד את הפרץ הזה ששם אותנו, אזרחי המדינה, תחת שלטון משפטי במקום תחת שלטון נבחר. התיקון נדרש ומיד!