נשף מסכות עקוב מדם

התקיפות של קואליציית אובמה בסוריה ובעיראק חשפו ביתר שאת את פניו הצבועות של המזרח-התיכון • הפרט המעיד על הכלל הוא אמיר קטאר, המעודד טרור ואסלאם עם סכין משוננת מחד, ועוטה מסכה פרו-מערבית מאידך • כך הוא נהנה מהגנה אמריקנית על שטחו ועל בארות הגז שמממנות את אל-ג'זירה, כמו גם את ארגוני הטרור הסונים, אלה ששוחטים את קרבנותיהם – גם אם הם אמריקנים • אל קטאר מצטרפות גם סעודיה הוואהבית ותורכיה של ארדואן, ומעל כולם מנצחת ארה"ב

נשף מסכות הוא אירוע חברתי שבו המשתתפים עוטים על פניהם מסכות, ואלו מאפשרות לכל אחד לומר ולהתנהג באופן שללא מסכה הוא היה מתבייש או פוחד. המזרח-התיכון הוא נשף מסכות אחד גדול, וכל שחקניו עוטים על פניהם צבעי הסוואה, שנועדו להציג כלפי חוץ תמונה כוזבת. כל אחד מהמשתתפים מחליף את המסכה על-פי המסכות של המשתתפים האחרים, והוא אומר ופועל על-פי מה שהאחרים אומרים ועושים, גם אם אתמול אמר ועשה דברים הפוכים. רק אחרי נפילת כמה שכבות של מסכות, מתגלה מדי פעם פרצופו האמיתי של השחקן.

בתקופה האחרונה, על רקע כניסתה של 'המדינה האיסלאמית' (דאע"ש) לנשף המרקיזים מקיזי הדם, הופיעו בנשף כמה מסכות חדשות על פרצופים ישנים. ראש המסתווים הוא אמיר קטאר, שייח' תמים בן חמד בן חליפה אל-ת'אני.

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד

הקטארים הם התומכים העיקריים מזה שנים רבות של ארגון 'האחים המוסלמים' ושל ארגונים שיצאו מתוכו, גם ארגוני טרור דוגמת אל-קאעידה ובנותיה. התמיכה הקטארית באחים ובארגונים מיליטנטיים אסלאמיים נובעת מאמונה שלמה שהם מייצגים את האסלאם הנכון, ושהמטרה הסופית שלהם – להשליט את האסלאם על כל העולם – היא מטרה נכונה וראויה, שחשוב לתמוך בה. כך הפכה קטאר לתומכת העיקרית של ארגוני ג'יהאד רבים הפועלים בסוריה, בעיראק, בלוב וברשות הפלסטינית.

הדבר לא הפריע לקטארים ללבוש מסכה פרו-מערבית, והם מארחים על אדמתם את הבסיס האווירי העיקרי של ארצות הברית במפרץ, בסיס עידיד. כך הם נהנים מהגנה אמריקנית על שטחם ועל בארות הגז שמהן הם מממנים את ערוץ הג'יהאד התקשורתי, אל-ג'זירה, כמו גם את ארגוני הטרור הסונים, אלה ששוחטים את קרבנותיהם, גם אם הם אמריקנים.

כפי שנחשף אך לאחרונה, קטאר גם מממנת מוסדות מחקר אמריקנים כמו "ברוקינגס". אלה מקנים לנסיכות הג'יהאד מסכה אקדמית אובייקטיבית – ראה המקרה המוזר של מרטין אינדיק. מזה שנים מארגנת קטאר כינוסים מדעיים שנתיים בבירתה, דוחא, כדי לבסס מראית עין של מודרניות, מתינות, מסיכה ליברלית על אמת פונדמנטליסטית-טרוריסטית-ווהאבית. באמצעות הכסף הקטארי רוקדים האורחים מהמערב עם מסיכות של חיוכי ליל קיץ, לפי הכללים הקטאריים.

אלא שבשבועות האחרונים החלה המתקפה האמריקנית נגד דאע"ש, וקטאר חייבת לחבוש מסיכה של מדינה המשתתפת במלחמה נגד הארגון הטרוריסטי שהיא מממנת. אפילו האמריקנים הכריזו שקטאר משתתפת במלחמה, אבל גם זו מסכה, כי לא ידוע מה בדיוק עשתה קטאר במסגרת "הקואליציה" האמריקנית-ערבית. אגב, מה בדיוק עשו מדינות ערביות אחרות – סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין וירדן –שפורסם שהן בקואליציה? האם תפקידן גדול יותר מאשר לבישת מסיכה שנועדה לסתום את פיהן ולמנוע מהן למתוח ביקורת על המערב הנוצרי, הכופר?

וכיצד בדיוק נוסדה הממלכה הסעודית?

מסכה אחרת מוצגת על הפרצוף הסעודי. מייסד הממלכה של ערב הסעודית, עבד אל-עזיז אבן סעוד– שעל שמו היא נקראת – השתמש בדיוק באותם אמצעים שבהם משתמש כיום הח'ליף במינוי עצמי, אבו בכר אל-בגדאדי, ראש המדינה האסלאמית. לפני 82 שנים יסד איבן סעוד את ממלכתו, וצבאו נקרא אז "אל-איח'ואן" ("האחים"), שהיו רוכבי גמלים אכזרים. הם התנפלו על כל שבט שלא הסכים להצטרף לקואליציה של אבן סעוד ועשו לבניו ולבנותיו דברים דומים לאלה שהיום רואים בסוריה ובעיראק. האם שמענו מישהו בסעודיה מגנה את אבן סעוד, את המיליציה שלו או את שיטותיה? היום הסעודים חובשים מסיכה של גינוי נגד "מדינת האסלאם".

הסעודים מפיצים בכל רחבי העולם מזה עשרות שנים את הגירסה הווהאבית, הסלפית הפונדמנטליסטית, של האסלאם הסוני, באמצעות כספי הנפט המגיעים אליהם מהמערב. באמצעות כספי המערב מופצת אידיאולוגיה הרואה במערב כופר, חומרני ומתירני, שסופו לקרוס ולהתמוטט. תחת מסיכת ה"חסד", הם מממנים מסגדים, בתי ספר ומוסדות צדקה אסלאמיים ברחבי העולם המערבי, כדי לעודד הגירה מוסלמית למערב וכך להשתלט עליו, בדיוק כפי שעשה מוחמד מייסד האסלאם בעיר מדינה, שאליה נמלט בשנת 622 מעיר מולדתו, מכה.

יוזמת השלום הסעודית משנת 2002 שאומצה על ידי הליגה הערבית היא מסיכה נוספת שהסעודים ניסו להסתיר בה את פניהם אחרי שהתברר ש-15 מתוך 19 מחבלי ה-11 בספטמבר 2001 הם סעודים.

"הפלסטינים" הם עוד מסכה לאומית שהמציאו כמה שבטים ערביים החיים ממערב לירדן, אחרי שישראל שחררה אותם מהכיבוש הירדני ירדן ביהודה ושומרון, ומצרים בעזה. ה"עם הפלסטיני" הוא מסיכה לא פחות מחוררת ומפוררת מ"העם הסורי", "העם העיראקי", "העם הסודאני", או "העם הלובי". הדם השבטי העדתי ניגר מתחת לכיסוי הלאומי המלאכותי.

גם המערב משחק את המשחק

תורכיה של ארדוע'אן לובשת מסכה של חברה מכובדת בנאט"ו אבל משתתפת רק באופן עקיף במבצעי הארגון במדינות ערביות ומוסלמיות. ארדוע'אן האסלאמיסט לבש בעבר מסיכה של החבר הטוב ביותר של אסד, העלווי הכופר, אבל מיום שזה החל לרצוח מוסלמים סונים לעין כול, חשף ארדוע'אן את פניו כשונא ואויב הדיקטטור הסורי, ומסייע להעברת ג'יהאדיסטים שוחטי אמריקנים מכל רחבי העולם לתוך סוריה ועיראק. המסכה הדמוקרטית מאפשרת לו להתקבל בכל רחבי העולם, חוץ מבמצרים, ששם הנשיא א-סיסי רואה מבעד למסיכה.

גם ישראל, לצערה, נאלצת להשתתף בנשף המסכות: אחרי נאום קהיר של הנשיא אובמה ביוני 2009, נאלץ בנימין נתניהו ללבוש את מסיכת התומך בהקמת "מדינה פלסטינית מפורזת" (נאום בר-אילן). הוא מדבר עם אבו מאזן כשפני שניהם עוטי מסיכות. כך נהג גם אתמול בתיאטרון הטלוויזיוני שנערך בבית הלבן כשהנשיא אובמה וראש הממשלה מסתתרים תחת מסיכות קפואות: אבו מאזן רוצה להקים מדינה פלסטינית מהים עד הירדן על חורבות מדינת ישראל היהודית, ונתניהו יודע את מה שכולם יודעים – שמדינה פלסטינית ביהודה ושומרון תהפוך למדינת חמאס נוספת, סוף-סיפור.

ארה"ב יצרה לעצמה את המסיכה של מנהיגת הקואליציה נגד דאע"ש, לאחר מופע השחיטה של שני אמריקנים ובריטי אחד. אלפי סורים ועיראקים שנערפו בסכיני "מדינת האסלאם" לא גרמו לאמריקנים לפתוח במלחמה נגד מדינת טרור זו. אם כי ההלם הראשוני היה כתוצאה מהבליצקריג האסלאמיסטי שבו נפלה העיר מוסול והכורדים קרסו. המוני קורבנות הנשק הכימי בסוריה לא גרמו לשיגור אפילו של טיל אזהרה אחד נגד בשאר אסד, למרות האזהרות וההתראות, כי פוטין סיפק לארה"ב את המסכה של "ויתור סורי על נשק כימי".

פנים עייפות

אבל המסיכה הדוחה ביותר היא זו המאפשרת להסוות את מדיניות הפייסנות הנרפית והבלתי-מוסרית של עייפי הנפש במערב. אלה חוזרים על המנטרה: "ישראל היא מקור כל צרות המזרח התיכון, ואם רק תוותר ישראל על השטחים, יישבו כל שבטי הג'אהילייה העקובה מדם באזור, מסביב למדורה, וישירו בצוותא קומבאייה בקצב האקורדיון אם לא 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'".

נשף המסכות המזרח-תיכוני מסתחרר, ויש ישראלים שחושבים שניתן לבנות את עתידה של מדינת ישראל על בסיס הסצינה הנוכחית בהצגה של סעודיה, ירדן, האמירויות ומצרים. ישראל חייבת להתייחס לאמת שבבסיס המציאות המזרח תיכונית: שלום ניתן באזור הזה לא למי שרוצה שלום, מבקש שלום ורודף שלום, אלא רק, אך ורק, למי שאיננו מנוצח, זה שבפנים גלויים, בלי שום מסיכה, מצליח לשכנע את כל המשתתפים – גם אלו העוטים מסיכה מחייכת – שלטובתם כדאי להם להניח אותו לנפשו.