חזק במרכז אך מושמץ בציבור, דני דנון הוא האיום המרכזי על שלמות הליכוד. לצד התומכים מתרבה גם הביקורת. פרופיל של פוליטיקאי נמרץ, יש שיאמרו מדי.
"דני דנון – דובר בולט של יהודים ונוצרים שמרנים – הוא כוח עולה של זן חדש של פוליטיקאים ישראלים בעלי השקפת עולם לאומית. לא בכדי ציין הלוס אנג'לס טיימס כי 'דנון אומר את מה שביבי חושב'".
הציטוט הנ"ל אינו לקוח מעלון שחילקו פעיליו של דני דנון בעוד אסיפה מיוזעת של מרכז הליכוד, אלא מאתר חנות הספרים הגדולה בארה"ב, 'בארנס אנד נובלס', שמציעה למכירה את ספרו של דני דנון – 'Israel: The Will To Prevail' (בתרגום חופשי: ישראל – הרצון לנצח). הספר של דנון, המציע בין היתר פתרון לסוגיה הפלסטינית ברוח טרום עידן אוסלו (עזה למצרים, סיפוח יו"ש ואוטונומיה פלסטינית עם זיקה לירדן), יצא אמנם לאור כבר לפני יותר משנתיים, אך סביר להניח כי מרביתכם, עד קריאת שורות אלו, לא ידעו כי יו"ר מרכז הליכוד חוטא גם בכתיבה פוליטית, ועוד באנגלית.
דנון (43), בוגר תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פלורידה ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, מודע לעובדה כי במקום ארומה בינלאומית, דבקה בו תדמית ציבורית של עסקן פוליטי, העוסק יומם וליל במירור חייו של ראש הממשלה. "אני מודע לתדמית הבעייתית שיש לי, ואני מעוניין לתקן אותה", אומר דנון בשיחה כנה עם 'מידה'. "גם לבגין קראו מוקיון כשלא הצליחו להתמודד איתו אידיאולוגית. לבני יכולה להמשיך עם ה'דנוניזם' שלה, אבל אני מוכן להתמודד עם כל אחד ברמה האקדמית והאינטלקטואלית".
דנון עולה
יחסיו של דנון עם ראש הממשלה נתניהו החלו ברגל שמאל כבר מהצעד הראשון שלו בפוליטיקה. דנון, שכשל פעמיים ברציפות להתברג לרשימת הליכוד לכנסת ("זה היה המחיר ששילמתי על ההתנגדות להתנתקות", הוא טוען), התמודד בפריימריס 2007 לראשות הליכוד מול נתניהו ופייגלין תחת הסלוגן "דני דנון מימינך, ביבי". הניסיון לאתגר את נתניהו מימין לא צלח, ודנון סיים במקום האחרון עם 3.5 אחוזי תמיכה בלבד מהקולות. לצד ההפסד הצפוי, 2007 הביאה עימה גם בשורות טובות לדנון, שנבחר ליו"ר הליכוד העולמי לאחר שגבר על מועמדו של נתניהו לתפקיד, יובל שטייניץ. שנה מאוחר יותר, שוב גבר דנון על מועמד של נתניהו – הפעם הקורבן היה כדורסלן העבר טל ברודי, בו תמך יו"ר הליכוד כנציג הרשימה במישור החוף.
בפברואר 2009 ניצח הליכוד בראשות נתניהו בבחירות הכלליות, ודנון הפך לראשונה לחבר כנסת. כעבור ארבע שנים הדהים דנון את הביצה הפוליטית כשזינק למקום החמישי ברשימת הליכוד, והתשיעי ברשימה המשותפת עם ישראל ביתנו. דנון ציפה כי ההצלחה בפריימריס תיתרגם לתפקיד שר, אך לנתניהו היו תכניות אחרות, ודנון מונה לסגן שר הביטחון של בוגי יעלון, שסיים בפריימריס שני מקומות מתחת לדנון. "נתניהו אמר שהוא רוצה לקדם צעירים, אבל בפועל זה לא באמת קרה", אומר דנון, שמלבד יעלון, חזה גם בשני ח"כים פחות אהודים ממנו בליכוד – שטייניץ (סיים במקום 15) ולימור לבנת (17) – זוכים לתואר "שר" לצד שמם. "דנון מעולם לא היסס להיכנס לעימותים עם נתניהו והוא מוכן לשלם מחיר על דעותיו", טוען אריק זיו, עורך האתר 'ליכודניק' ומומחה למתרחש במסדרונות מפלגת השלטון. אלי חזן, שותפו של זיו לעריכת 'ליכודניק', מגדיר עצמו אמנם כ"איש של נתניהו", אך לא חוסך גם הוא מחמאות מהח"כ הנמרץ. "דנון הוא אחד הפוליטיקאים המוכשרים כיום בסביבה", אומר חזן. "הוא פשוט מבין טוב מאחרים את המערכת הפוליטית".
מה זה אומר "מבין את המערכת הפוליטית"?
"ב-2007, לאחר שנכשל פעמיים רצופות בפריימריס, הוא אמר לי בכנות שהליכודניק הממוצע לא מכיר אותו מספיק. בינתיים, בזמן שבכירי הליכוד התנתקו מהשטח, הוא הפך להיות איש של אנשים, וממש לא רק של המתנחלים. פעילים בשטח אומרים לי שמילה שלו זו מילה, לטוב ולרע. יש להם עם מי לעבוד. שאף אחד לא ישלה עצמו, אם לא היתה מסה קריטית של אנשים בליכוד שאוהבים אותו, הוא לא היה נבחר למקום החמישי בפריימריס (בעקבות פרישתו של גדעון סער התקדם דנון למקום הרביעי, ג"צ)".
דנון, המתגורר בשרון במושב משמרת עם אשתו טלי ושלושת ילדיהם, יודע לא רק להתחבב על הבריות אלא גם להקיף עצמו בכוורת של אנשים הנאמנים לו ולדרכו האידיאולוגית: יעקב חגואל, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית, ששימש כמנכ"ל בית"ר העולמית בזמן שדנון שימש כיו"ר התנועה; יוסי דגן, סגן ראש המועצה האזורית שומרון; והעוזרת של דנון בשנים האחרונות יפעת עובדיה לוסקי. חזן מציין כי "אני אמנם לא אבחר בדנון ולא מסכים עם התנהלותו כלפי נתניהו, אבל הוא קיבל החלטה מושכלת מבחינתו ללכת ראש בראש עם רה"מ כדי למצב עצמו כאידיאולוג של הליכוד".
תחילת דרכו של דנון בממשלת נתניהו השלישית (מרץ 2013) לא היתה מבטיחה במיוחד. השר הממונה על דנון, בוגי יעלון, לא ממש התלהב מהסגן החדש שלו, ובחר להתעלם מקיומו באופן מופגן. "לא היתה שם אהבה גדולה", מודה דנון, "אבל היחסים בהחלט היו קורקטים". מקורב ליעלון עימו שוחחנו ייעץ לשר הביטחון להעניק לדנון סמכויות שימלאו את ידיו בעבודה, שכן דנון הוא לא מסוג הפוליטיקאים שיישבו בחיבוק ידיים. "זה לא ציפי חוטובלי", מסביר אותו גורם. "דנון יחפש איך למלא את החלל". שר הביטחון לא שעה לעצה, וחודש בלבד לאחר כינון ממשלת נתניהו הנוכחית, שעט דנון עם נהגו הצמוד לאילת, בשטחה נפלו באותו בוקר שתי רקטות גראד. הנסיעה הארוכה אפשרה לדנון להתראיין לכלי התקשורת השונים, ולדרוש לא רק ביטחון עבור אילת, אלא גם למנוע את ביטול הפטור ממע"מ לעיר הדרומית, כפי שתכנן באותה תקופה משרד האוצר. יעלון וצוות משרדו, שהיו בעיצומם של מגעים מאחורי הקלעים עם יאיר לפיד ואנשי ציוותו לקראת גיבוש תקציב 2013, התפוצצו מזעם על דנון שגרם למשרד הביטחון להיראות כמי שמנסה לנגח את משרד האוצר. דנון, מצידו, טען בזמנו כי הודר מהדיונים ולכן לא היה מודע לפוליטיקה העדינה בין שני המשרדים.
יעלון למד את הלקח והעניק לדנון מספר סמכויות (שילוב נוצרים בצבא, סיוע לחיילי מילואים, האגף החברתי-בטחוני), אך הסגן לא נח. הוא הצהיר כי הממשלה מתנגדת לרעיון שתי המדינות (בעקבות הדברים המציאה ציפי לבני את המונח המלגלג 'דנוניזם'); נבחר ליו"ר מרכז הליכוד ומיד ניסה לגרוע סמכויות מידיו של נתניהו במוסדות המפלגה (בתגובה טען רה"מ כי "אני עסוק עם חמינאי ולא צריך עוד חזית"); ולאחר שישראל קיבלה את הצעת הפסקת האש המצרית בתום השבוע הראשון של צוק איתן, טען סגן שר הביטחון כי "נתניהו אחראי לכישלון המבצע, שמנוהל כאילו עומדת בראשות הממשלה זהבה גלאון".
יותר הופעות בתקשורת מבנט ונתניהו ביחד
הדברים האחרונים היוו את הקש ששבר את גב הגמל עבור נתניהו, שעוד באותו יום פיטר את דנון. "התבטאויותיו של סגן שר הביטחון משמשות את החמאס בזמן לחימה ככלי ניגוח נגד ישראל", כתב רה"מ במכתב הפיטורים. החמאס לא נותר אדיש לאירוע ודובריו הצהירו כי עזיבתו של דנון את משרד הביטחון מהווה "ניצחון" של ארגון הטרור. "זו היתה טעות מצד דנון", טוען פעיל הליכוד הותיק משה איפרגן, "בליכוד לא אוהבים שתוקפים את המנהיג, בייחוד בזמן מלחמה". מנגד, טוען אלי חזן כי לדנון "לא היה מה להפסיד", וכי מדובר בהחלטה מושכלת ומחושבת מצידו.
דנון עצמו דוחה בתוקף את ההאשמות של נתניהו כי העניק רוח גבית לחמאס: "הוכחתי שאני נאמן לאמת שלי", הוא טוען. "הצפתי את איום המנהרות ב-15 ביולי, זמן שהקבינט התעלם ממנו ורצה לסיים את המבצע. צריך להגיד תודה לחמאס שסירב להפסקת האש, והביא על עצמו את המבצע הקרקעי. אחרת ראש השנה האחרון היה יכול להיראות אחרת לגמרי".
יש לא מעט אנשים שטוענים כי ידעת מראש שתפקיד סגן שר ביטחון הוא חסר שיניים וכי חיפשת סיבה שראש הממשלה יפטר אותך במטרה לגרוף הון פוליטי.
"ממש לא. אם לא היו מתרחשים כלל מהלכים מדיניים, לא היתה סיבה שאעזוב ולנתניהו לא היתה סיבה לפטר אותי. עשיתי המון דברים חשובים במשרד הביטחון, אבל עמידה על עקרונות חשובה מהכל".
ומהם אותם עקרונות?
"הימנעות מכל הסדר מדיני על בסיס רעיון שתי המדינות. לפני פסח, למשל, הודעתי לרה"מ שאם הוא משחרר את אסירי הפעימה הרביעית לא אשאר בממשלה, ואפילו הדרכתי את אנשיי במשרד שאחרי החג נעזוב (בסופו של דבר השחרור נדחה כצעד מחאה נגד הפנייה של אבו מאזן למוסדות בינלאומיים, ג"צ)".
המשנה המדינית של דנון, כפי שמובאת בספרו, מציעה פתרון ברוח תנועת בית"ר, בראשה עמד טרם כניסתו לפוליטיקה – אוטונומיה לפלסטינים בעזה עם מעורבות מצרית, סיפוח רוב שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל וניהול עצמי של "הגושים הפלסטינים", כדברי דנון, עם זיקה לירדן.
זה נשמע לך כמו פתרון ריאלי?
"כן, עובדה שלאחרונה נשיא מצרים הציע להוסיף לעזה חלק מסיני. אם הם מדברים על זה, גם אנחנו יכולים".
הפתרון של דנון לסכסוך כבודו במקומו מונח, אך בינתיים מאמציו העיקריים ממוקדים במאבק חזיתי כנגד מהלכיו המדיניים של ראש הממשלה. ביוני 2013, לאחר שהצהיר דנון כי ממשלת נתניהו מתנגדת לפתרון שתי המדינות, פנה אובמה בטענות לנתניהו כי סגן שר הביטחון שלו מתבטא בניגוד לנאום בר אילן שנשא רה"מ ב-2009. "מה אעשה?", השיב רה"מ לנשיא ארה"ב, "אני לא יכול לסתום לחברי המפלגה שלי את הפה". "אנשים זלזלו בתואר סגן שר ביטחון", מסביר חזן, "אך בעולם יש לו משמעות. יוצא לי לעיתים לתדרך נציגי שגרירויות ממדינות שונות, ואתה רואה איזו חשיבות הם מעניקים להצהרות של דנון, אפילו עכשיו, אחרי שפוטר. הם לא מתעסקים בפוליטיקות הקטנות שהובילו אותו לתפקיד".
ההצהרות של דנון עוררו עניין בינלאומי גם במהלך מבצע צוק איתן. "אחרי שנתניהו פיטר אותי היה לי הרבה זמן להסביר אותו", אומר דנון בהומור.
התראיינת לכלי תקשורת רבים בעולם, אבל בתודעה דווקא זוכרים לך נאומים מתלהמים במרכז הליכוד. בנט לא רחוק מדעותיך, אבל הוא התקבע כמי שהתרוצץ מאולפן לאולפן.
"זמן המסך שלי בתקשורת העולמית היה גדול יותר מזה של בנט ונתניהו ביחד, וזה כמובן הגיוני כי אני כבר לא הייתי בעל תפקיד. הבעיה שלא יחצ"נתי מספיק את ההופעות האלו בתקשורת הזרה. אני באמת צריך לעבוד על זה".
גורם בולט שכבר מכיר היטב את משנתו של דנון הוא האגף השמרני במפלגה הרפובליקנית של ארה"ב, עימו רקם סגן שר הביטחון לשעבר קשרים ענפים במיוחד. ב-2011, למשל, הופיע דנון שכם אל שכם עם מיט רומני במהלך מסיבת עיתונאים של המועמד דאז לנשיאות ארה"ב. בתחילת החודש האחרון ערך דנון סיור בגוש עציון למושל ארקנסו לשעבר, מייק האקבי, מי שמקווה להיות המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב בבחירות 2016. ביום ראשון הקרוב יקיים האקבי, המגיש כיום תכנית יומית בפוקס ניוז בה הוא תוקף בחריפות את מדיניות אובמה, עצרת תמיכה גדולה בוושינגטון למען ישראל.
על סף מפץ פוליטי?
דנון, כמובן, אינו פעיל רק מעבר לים. חמש מאות אנשי ליכוד הדרימו לפני כשבועיים לאשקלון לכנס מרכז התנועה, שהיווה למעשה הפגנת כוח של דנון, אל מול כנס מקביל שערך אותה שעה נתניהו. "רה"מ נאבק בי, אבל בסופו של דבר הגיעו לכנס יותר אנשים משהגיעו לכנסים בהם נתניהו השתתף", אומר דנון, שלמרות שביעות הרצון, לא חזה בח"כים מהליכוד מנשנשים בורקסים בכנס שארגן. "לא הרמתי טלפונים ולא ניסיתי לשכנע אנשים להגיע לכנס כי הבנתי שהם תחת לחץ". אחד השרים שלא הופיע לכנס של דנון, ושיחסיו עם רה"מ השתפרו פלאים מאז נבחר דנון ליו"ר המרכז הוא ישראל כץ. שר התחבורה כץ משמש גם כיו"ר מזכירות הליכוד, תפקיד המאפשר לו לדכא את פרץ היצירתיות של דנון בכל הנוגע להעלאת הצעות לסדר שיפגעו בנתניהו.
פעילותו הנמרצת של דנון בכנסים מיוזעים באשקלון, כמו גם בקוקטיילים מעונבים בחגורת התנ"ך של דרום ארה"ב, זוכה אמנם להערכה רבה, אך ישנה גם הסכמה רחבה כי דנון מצוי בין הפטיש לסדן. "אני מכנה זאת 'הדיסוננס הדנוני'", תובע חזן מושג חדש בפוליטיקה הישראלית. "ככל שהוא מצליח יותר בטווח הקצר, כך הוא עלול לקרב את סופו הפוליטי בטווח הרחוק". משה איפרגן, פעיל פוליטי ותיק בליכוד, מחדד: "דנון אולי יכול לגרום לנתניהו לעזוב את הליכוד", טוען איפרגן, "אבל אז נתניהו ייקח איתו את כל השרים, כמו ששרון עשה בזמנו עם קדימה, וישאיר את דנון להנהיג ליכוד של 10 מנדטים ומטה". מנגד אריק זיו חושב כי נתניהו לא מתקרב לכוח הפוליטי שהיה לשרון, לפני התמוטטותו. "קדימה בראשות שרון האמירה בסקרים ל-50 מנדטים", מזכיר זיו, "נתניהו אפילו לא מתקרב לזה". זיו גם לא חושב שדנון מהווה איום כלשהו על נתניהו. "המרכז לא באמת נגד נתניהו", הוא טוען. "יש 3,700 פעילי מרכז וגם אם 500 מהם הגיעו לכנס של דנון זה לא אומר כלום. חוץ מזה, אם מרכז הליכוד בראשות דנון יחליט לכבוש את דמשק, תהיה לזה השפעה כלשהי? אין לזה שום משמעות".
אינדיקציה נוספת לשליטה של נתניהו בליכוד ניתנה עם פרישתו (הזמנית) של מספר 1 בליכוד אחרי נתניהו, גדעון סער, מהחיים הפוליטיים. "הפרישה קידמה את דנון עוד שלב בסולם, לא יותר מזה", טוען משה איפרגן. "אם סער, שלכנס הפרישה שלו הגיעו יותר אנשים מהכנסים של דנון ונתניהו ביחד, הבין שכל עוד נתניהו במשחק עדיף לו לחכות בחוץ, אז דנון הוא בכלל לא פונקציה. הזאב אולי יכול לאיים על האריה, החתול לא. דנון חזק מנגנונית, אבל לא ציבורית. בבחירות הקרובות תהיה תחרות קשה בימין, והליכוד יצטרך להתמודד מול ליברמן, בנט וכחלון, שאולי פתאום יפתיע וישתף פעולה עם סער לקראת הבחירות. עם כל הכבוד, נתניהו לא יכול ללכת למלחמה כזו עם דמויות כמו דנון ורגב. הוא יצטרך להביא אנשים בעלי שם".
המטרה: ראשות ממשלה
ההשוואה לרגב לא ממש מוצאת חן בעיני דנון. "אם הייתי כמו חברת כנסת שרוצה להתמנות לשר, ולכן דואגת לדבר בשבחו של רה"מ, גם אותי לא היו תוקפים אישית", עוקץ דנון את יו"ר ועדת הפנים.
הדעות שלך לא רחוקות מאלו של זאב אלקין או יריב לוין, אך אותם לא מנסים להצמיד למירי רגב. אתה חושב שקל יותר לזלזל באנשים עם שם משפחה כמו דנון מאשר בלוין ואלקין?
"אני שומע דיבורים כאלו, אבל אני רוצה להאמין שזה לא נכון. אני חושב שהם פשוט לא יוצאים חוצץ נגד רה"מ כשהוא טועה".
סער היה יריב חזק ממך לנתניהו, ובכל זאת בחר לפרוש. אתה רואה בצעד שלו בריחה מהאלונקה?
"אני לא יכול לשפוט אותו או את כחלון. אני מבין אותם. זו מלחמות התשה. כל כינוס, כל דיון, זה מאבק. אבל אני מאמין שצריך להילחם מבפנים".
דנון, אם כן, לא הולך לשום מקום. המומחים הפוליטיים עימם שוחחנו חלוקים ביחס לשאלה האם דנון יזכה להתמנות לשר בממשלה הבאה של נתניהו (זיו חושב שכן, איפרגן לא וחזן נמנע), אך לדנון ברור כי הוא צריך לשבור את תקרת הזכוכית. "הייתי צריך להיות שר כבר בקדנציה הנוכחית", הוא מבהיר. "לא לחינם אני משלם מחיר משפחתי. יש לי מטרה להגיע לעמדות השפעה".
בינתיים אתה במקום הרביעי ברשימת הליכוד, אבל במקום לכהן כשר בכיר, אתה עסוק בעיקר בהתנצחויות קטנוניות מול נתניהו על תתי סעיפים בחוקת הליכוד. אתה רוצה את ביבי בחוץ?
"אני רוצה שראש הממשלה יישאר נאמן לליכוד ויחזור לביתו האידיאולוגי. אם לא, אפעל שלא נהיה קבלני ביצוע של ציפי לבני".
גם במחיר עזיבה של נתניהו את הליכוד?
"אם נתניהו יבחר ביישום המתווה האמריקני (שתי מדינות וחלוקת ירושלים), אעשה ככל יכולתי שהוא לא יעשה זאת דרך הליכוד".
בבחירות 2006, לאחר המפץ הגדול של שרון, הליכוד של נתניהו הידרדר לשפל של 12 מנדטים בלבד. במידה ותדחק את נתניהו החוצה, אתה לא מפחד להיות במצב דומה ולהישאר לבד עם ליכוד מרוסק?
"אני לא חושש מזה. הליכוד הוכיח איתנות, ובסופו של דבר קדימה היא זו שהתרסקה. אם הברירה היא בין להוריד את הראש ולאפשר הסדר או לגרום לפיצול בליכוד תוך עמידה על עקרונות המפלגה, אני מעדיף את האפשרות השנייה".
אתה מאמין שרוב חברי הליכוד מתנגדים להסדר מדיני?
"אני לא יכול לומר בוודאות, אבל מאמין שכן".
נפגעת כשהכתבים הצבאיים דיווחו בלגלוג כי "מערכת הביטחון לא תקרוס" בעקבות פיטוריך?
"אני עונה לכל אותם ציניקנים שגם נתניהו פוטר ב-1992 מתפקיד סגן שר החוץ (ע"י שר החוץ דאז דוד לוי, ג"צ), אבל במקום להידרדר לתהום הנשייה, הוא הפך שנה מאוחר יותר לראש הליכוד ובהמשך גם לראש ממשלה. הגלגל לא מפסיק להסתובב".
אז נתניהו הוא למעשה מודל לחיקוי עבורך, כזה שתתמודד מולו על ראשות התנועה אם הפריימריס יוקדמו?
"לא רק אני. אם רה"מ ימשיך במתווה לבני הוא לא יוכל, להערכתי, להישאר בליכוד".
ואז אתה רואה עצמך כמועמד הליכוד לראשות הממשלה?
"אין לי חשש לומר שזו המטרה".
