מתחזק הקונצנזוס נגד נסיגה לקווי 67' ונגד חלוקת ירושלים

סקר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור חושף קונצנזוס של 74 אחוזים נגד נסיגה לקווי 67'. עליית דאע"ש מחזקת את החשש מנסיגה מהבקעה גם בשמאל

סקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה חושף קונצנזוס ציבורי חזק של 74 אחוזים נגד נסיגה לקווי 67' ונגד נסיגה מהבקעה • 76 אחוזים מהציבור מתנגדים לחלוקת ירושלים  עליית המדינה האסלמית מחזקת את החשש מנסיגה מהבקעה גם בקרב אנשי שמאל

הצליחו לשכנע אפילו אנשי שמאל שנסיגה מהבקעה היא לא רעיון מבריק. אנשי דאע"ש. צילום מסך
הצליחו לשכנע אפילו אנשי שמאל שנסיגה מהבקעה היא לא רעיון מבריק. אנשי דאע"ש. צילום מסך

לאורך השנים האחרונות מלמדים הסקרים כי רוב גדול בציבור מתנגד למדינה פלסטינית אם פירוש הדבר נסיגה מבקעת הירדן, נסיגה לקווי 67' וחלוקת ירושלים. "ארגונים אזרחיים" כאלו ואחרים משמאל מנסים לשווק מניפולציות סטטיסטיות שמסתירות את המגמות הללו ומנסות למכור את התזה שהציבור הישראלי מסכים להקמת מדינה פלסטינית. הקונסנזוס שמציג הסקר החדש של 'המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה' וחברת 'שווקים פנורמה' מזכיר את הקונסנזוס שתמך ברמת הגולן והתנגד בעקביות לנסיגות מהרמה. הנתון החשוב: 75 אחוז מהציבור (מדגם מייצג של 505 משתתפים בסקר) מתנגד למדינה פלסטינית בפרמטרים של נסיגה מהבקעה, קווי 67' וחלוקת ירושלים.

הנסיון מלמד, ששום ממשלה לא הצליחה לקדם הסדר מדיני ששם קץ לסכסוך כלשהו כאשר הקונסנזוס הוא נגד. בסקר שהציג השמאל לא מזמן הוסווה נתון של כ-70 אחוז התנגדות. זה לא רחוק מהנתון הנוכחי. לגבי השאלה, האם התפשטות המדינה האסלאמית בסוריה ועיראק השפיעה על עמדותיך בקשר לוויתורים טריטוריאליים בגדה המערבית, הנתונים המעניינים הם: בקרב יוצאי חבר העמים של רוסיה לשעבר כ-30 אחוז (29.8) אומרים שההתרחשויות של דאע"ש גרמו להם להיות פחות מוכנים לוויתורים. בקרב בוחרי המרכז קרוב ל-10 אחוז התחזקו בחוסר נכונותם לוויתורים. כך גם בקרב ישראלים ותיקים – 14.3 אחוזים. לעומת זה בשמאל רוב גדול לא שינה את דעתו בנושא ו-17.6 אחוז אומרים שתופעת דאע"ש חיזקה אצלם את הנכונות לוויתורים.

נתון מאוד מעניין מצביע על התנגדות לא מבוטלת גם בקרב השמאל להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67', התנגדות בשיעור העומד על 19 אחוזים. נתון נוסף מצביע על התנגדות עזה בקרב המגדירים עצמם "מרכז" – 63.2 אחוז. ההתנגדות במרכז ובשמאל אף עולה כאשר האופציה המוצגת היא להקים מדינה פלסטינית שהתנאי שלה הוא נסיגה מבקעת הירדן: 67 אחוזים מבוחרי המרכז מתנגדים ולא פחות מ-42.6 מהשמאל מתנגדים. נתונים דומים עולים לגבי המרכז בסוגיית פינוי כוחות צה"ל מהבקעה לטובת כוח בינלאומי. ומפתיע מאוד: 51.5 אחוז מהשמאל מתנגדים. הפרשנות האפשרית היא, שלמרות שמהשמאל מדווחים בסקר על אפס השפעה של תופעת דאע"ש בנוגע לוויתורים, נראה שיש לכך בכל זאת השפעות חזקות שמוצאות את ביטוין בשאלת הבקעה ונסיגה לקווי 67'. העובדה שיוצאי רוסיה הושפעו בצורה החריפה ביותר נגד ויתורים בגלל מלחמות דאע"ש, היא כנראה תוצאה של היותם פחות חשופים לשטיפת המוח של תקשורת הזרם המרכזי ובייחוד חכמי 'הארץ'.

מייצג את עצמו, וגם זה בקושי. יריב אופנהיימר. צילום: אלדד שיטרית
מייצג את עצמו, וגם זה בקושי. יריב אופנהיימר. צילום: אלדד שיטרית

העובדה שישראלים ותיקים גם הם פחות מושפעים ובעיקר מחזיקים בדעותיהם הקודמות, גם אחרי התפשטות דאע"ש, קשורה כנראה לפסיכולוגיה. הישראלים "הוותיקים", דור שני או שלישי ויותר, כבר ראו הרבה דברים במזרח התיכון ועל גבולות ישראל, ותופעת דאע"ש מצטרפת לנסיון העבר.

נתון נוסף שמעורר מחשבה: כ-40 אחוז מהשמאל מתנגדים (מתנגדים!) להקמת מדינה פלסטינית, אם פירושה חלוקת ירושלים. רק מעט יותר ממחצית אנשי השמאל תומכים בחלוקת ירושלים – 51.5 אחוז.

קודם כל זה מראה שמצביעי השמאל נמצאים הרבה יותר "ימינה " מהפוליטיקאים שמייצגים אותם, בוודאי שהם הרבה יותר לאומיים מאותם אנשי שמאל שמכתיבים את השיח בתוך השמאל עצמו וגם את השיח ברמה הלאומית. הימין לא צריך לצפות ליותר מאשר יישור קו מצד מנהיג השמאל עם בוחריהם.

שאלה אחרת היא, מדוע אותם שמאלנים שמחזיקים בעמדות שנמצאות ימינה מאוד מהשמאל הרשמי אינם מצביעים לליכוד, למשל? דומה שהתשובה ברורה. יאיר לפיד כנראה מודע לנתונים האלה ועמדותיו בהחלט מיישרות קו איתם: בעד מדינה פלסטינית, נגד חלוקת ירושלים וכך הלאה.

מנהיגי הפלסטינים מבינים נכון, שאין להם סיכוי לפעול למימוש מטרותיהם באמצעות משא ומתן עם ישראל. הם מציבים תביעות שלכאורה נראות "מתונות", אך גם תביעות אלה לא עונות על ציפיות המרכז וחלקים מרשימים מהשמאל. נשאר להם לפעול במסגרת של מאבק בינלאומי בגופים כמו האו"ם, האיחוד האירופי וכו'. גם משם לא ישיגו תמיכה עם תוצאות ממשיות. זאת, במידה שהם באמת רוצים להקים מדינה. נראה שהם פועלים בנתיב האין-ברירה, שהוא גם הנתיב המועדף עליהם: מלחמה מדינית-אידיאולוגית נגד ישראל, כאשר במקביל קיימים ארגוני הטרור שממשיכים בלוחמה חמה שהופכת כל כמה שנים לסיבוב מלחמתי גדול, דוגמת 'צוק איתן'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. במשך שנים הימין סיפר לנו שפני הישראלים לשלום ואילו הפלסטינים הם אלה שמערימים בעיות. והנה בא הסקר שמוכיח שהקונצנזוס הישראלי הוא נגד ויתורים ונגד הקמת מדינה פלסטינית. מעניין אם מישהו ״במידה״ יזכור את זה בפעם הבאה שהם ידונו בשאלה מי אחראי לכישלון המשא ומתן.

    1. עודד, אתה מתייחס לסקר שנעשה ב2014, גש נא למכון הסקרים הישראלי ובדוק שנים קודמות, בעיקר 93,4

      והשמאל הישראלי אחראי לכשלון המתן ומתן מכיוון ומלכתחילה התוכנית שלכם משוגעת לחלוטין ומתעלמת מהמציאות, לפני 20 שנה ולפני האינטרנט אנשים עוד אכלו את הלוקשים שלכם, היום כבר אי אפשר להסתיר את הכשלונות הרבים ואת תעוות הדם המוסלמית, אז עכשיו אתה מופתע שאנשים החכימו? למה היה את מידה ב93 נגיש לכולם?

    2. איזה עיוות נוראי פשט בשמאל.

      התנגודת לוויתורים אינה התנגדות לשלום. אם הפלסטינים יניחו את נשקם, יהיה שלום. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה ישראל.