יהודה גליק סומן מראש

ההסתה נגד יהודים הלכה והתעצמה עד שהובילה למעשה הנבלה: יהודה גליק, פעיל למען זכויות הפולחן היהודי בהר הבית, נורה הלילה מטווח אפס • להסתה הפלסטינית החריפה והיומיומית מצטרפת אחריות של גורמים ישראליים, שתרמו לסימון מטרות ממגזרים פוליטיים מסוימים • מדאיגה עוד יותר העובדה שזו לא עוד התפרצות ספורדית, אלא פעולה של מקצוען בעיתוי מחושב

את הדברים הבאים אני כותב מתוך סערת רגשות. יהודה גליק נורה בכניסה למרכז מורשת בגין לאחר ערב שעסק בהר הבית. בתקשורת קראו לו "פעיל ימין", אבל כל מי ששמע אי פעם את השם הזה יודע שהפעילות של גליק התמקדה סביב נושא אחד ויחיד: הר הבית. אם לא נחצו כבר כל הקווים האדומים שאמורה להגדיר מדינה ריבונית, עתה בא מעשה התועבה הזה ומנפץ את תקרת הזכוכית. אדם לבוש שחורים ירד מאופנוע, כאחרון הרוצחים השכירים, וירה בגליק מטווח אפס. פשעו של גליק: התמדה בעלייה להר הבית, וחתירה להביא יותר יהודים לעלות למקום הקדוש ביותר עבור דתם. חופש הפולחן, קוראים לזה. על כך כינה אותו היום אורי משגב מ'הארץ': אחד מ"מבחר ממטורללי הימין המתנחלי". ואני מאוד מתאפק לא להכניס פה רפרנס לרצח רבין.

למרות ש"הרקע לירי עדיין לא ברור" וזהותם של היורים עוד לא ברורה, ארשה לעצמי להסתכן ולהצביע על החשודים המידיים. כי עבור מי שעוקב אחרי מאבקו של גליק, הקלישאה "הכתובת הייתה על הקיר" היא אנדרסטייטמנט. מזה שנים שגליק מככב בתמונות ברשתות החברתיות בערבית, בפורומים פלסטיניים ובאתרים של חמאס, כשעיגול אדום מקיף את ראשו. האיש שרוצה לכבוש את אל-אקצא ואויב המוסלמים באשר הם. ג'ינג'י עם כיפה שרוצה להתפלל.

ההסלמה הרדיקלית מאיומים ליריות, גם היא אינה מפתיעה. בטח לא כשיש לך גיבוי מלא מלמעלה: "אני קורא לבנינו להגן על מסגד אל-אקצא ולמנוע בכל דרך כניסת מתנחלים למתחם הקדוש", אמר הפרטנר אבו מאזן רק לפני עשרה ימים, בכנס של הפת"ח. "אין להם זכות להיכנס לשם ולטמא את המקום… ירושלים הייתה ותישאר בירתה הנצחית של מדינת פלסטין, היא היהלום שבכתר ובלעדיה אין מדינה פלסטינית". יש לומר כי אבו מאזן לא מרבה להתבטא בצורה כזו, אך דווקא בשל כל האשמה רובצת על ראשו עתה יותר מתמיד. המסית מס' 1 התיר את הרסן וקבלני הביצוע יצאו לדרך.

הדברים הללו צריכים לעורר כל ישראלי באשר הוא, להבין כי הר הבית אינו עניין של כמה מ"מטורללי הימין המתנחלי" בבית תפילה. לא סתם כיפת הסלע מככבת על סמלי הפת"ח וארגוני הטרור הפלסטינים מזה עשרות בשנים. מדובר במוקד מאבק לאומי.

כשאין ריבון

יחד עם זאת, האינתיפאדה הזוחלת בירושלים, שהתפוצצה לנו בפנים רק לאחרונה, לא נדלקה בגלל פעילות סביב ההר. והאמת? זה בכלל לא משנה מדוע. מה שמשנה הוא שלמרות התגבור והמאמצים האחרונים של משטרת ישראל וממשלתה, עד כה ניכרת אוזלת היד בפיתרון הבעיה.

העובדה היא שיהודים מפחדים להסתובב בחלקים שלמים מבירתה הרשמית של מדינת ישראל. וכשלא מכבים את האש כשהיא קטנה, היא רק הולכת ומתעצמת. הפלסטינים רואים שהאלימות משתלמת. באותה עת, במקום להפגין חוש צדק ומוסר ולעמוד לצד בת בריתו המסורתית, ממהר הבוס בבית הלבן ומבהיר לעולם כי שבע דירות בשנקנו כחוק במזרח העיר מסוכנות יותר מרודן סורי שטובח מאות אלפים. שוטרים ישראלים לא נכנסים כבר מזמן לשכונות במזרח העיר, ועתה עוד ועוד ישראלים מדברים על מסירת מזרח ירושלים לרשות הפלסטינית. מה נאמר אנו, אם חברי כנסת בישראל הולכים לשכונת סילוואן כדי לעודד ערבים שרוצחים את שכניהם, רק בגלל שאלו העזו למכור דירה ליהודי?

ההסתה הלכה והחריפה והרשויות החרישו. האירוע היום הוכיח פעם נוספת שהגיע הזמן להפסיק להתנשא על הפלסטינים ולומר להם מה הם חושבים. צריך פשוט להקשיב להם. וכשמקשיבים היטב שומעים את השנאה והאלימות. אני שמעתי אותה במו אוזני, כשעליתי להר. זו שנאה היולית וטהורה, ממומנת היטב על-ידי חמאס והחבר'ה של ראאד סלאח בתנועה האסלאמית. אותה תנועה שכולם נהנים לדבר על הוצאתה מחוץ לחוק, אך ככל שנוקף הזמן הדיבורים נותרים באוויר והפעילות נמשכת במלוא הכוח.

ראש הממשלה הודיע כי יש "לעשות הכל" כדי למצוא את היורה ולהביאו לדין. אך שוב, כרגיל, זו לא הנקודה: מה שיש לעשות הכל עבורו, הוא השבת הריבונות, הביטחון והשקט בעיר הבירה שלנו. כל השאר כבר יקרה מעצמו.