ישראל היום, מחר אתה

מה גורם לנבחרי ציבור ימניים להוביל חוק שהיא גם נגד החירות, גם נגד הדמוקרטיה וגם פוגע במחנה הימין?

פעם חלמה על עיתונות אחרת. שקד. צילום: פלאש90

"בנושא הזה אין ראיונות" – זו התשובה בה נתקל כל מי שמבקש לראיין בימים אלה את אחד מחברי הכנסת מהימין, התומכים בחוק "ישראל היום". ככל שחופרים יותר לעומק, מתברר שהנושא הזה מביך אותם. ובצדק. שהרי איזה טיעון מכובד יכול להעלות מנהיג ציבור ימני כתמיכה בחוק שפוגע בראש ובראשונה בימין?

העידן בו לקבוצת 'ידיעות אחרונות' היה מונופול מוחלט בתקשורת הישראלית הוא לא היסטוריה רחוקה כל-כך. למעשה עד שנת 2010, כאשר 'ישראל היום' החל לזנב באחוזי התפוצה שלו, 'ידיעות אחרונות' אף הוכר על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כמונופול באופן רשמי. העובדה שכיום בשוק התקשורת מככב שחקן ימני חזק כלל אינה מובנת מאליה. למרות שהוא רחוק מלהיות מושלם, 'ישראל היום' הצליח לשבור את ההגמוניה ולהפוך את שוק התקשורת הישראלי לתחרותי ומגוון באמת.

את ח"כ איילת שקד לא צריך ללמד את כל זה. היא בקיאה בחומר היטב: "אני מייצגת מיליוני ישראלים שחשים מזה שנות דור שקולם לא נשמע, שאותם לא סופרים. זהו הציבור השקוף" אמרה שקד אך לפני שנתיים, בנאום קבלת 'פרס ביקורת התקשורת' בו היא תקפה את העיתונות הישראלית בה "אין פסיפס… כל האבנים צבועות באותו צבע".

מילא הח"כים של השמאל, אותם אפשר להבין. הרי לדידם, כל האמצעים כשרים במאבק נגד "הגל הפאשיסטי העכור". ואם ניסיון לתקוף את העיתון דרך בדיקה רשמית של מבקר המדינה "לא צלח" (המבקר אמר שהכל בסדר), כדבריה של שרת המשפטים (!) ציפי לבני, אין שום בעיה לפנות לאפיקים אחרים.

אבל מה נאמר על שקד? על נפתלי בנט? האם חברי הכנסת הימנים מתגעגעים לימים בהם נחום ברנע ואמנון אברמוביץ' המליכו מלכים? בהם למתנחלים תמיד היה זנב, וכל אינפוף מתחסד של אבו מאזן הכתיב כותרות לשבוע?

שאלות כל-כך קשות, ותשובות – אין. אך כש"אין ראיונות", אין מנוס אלא להסתפק בשיחות שלא לייחוס. גורמים המעורים בפרשה ומכירים את הנפשת הפועלות מקרוב יכולים אולי לספק הסברים. אתם יודעים, עיתונות קוראים לזה.

וכשמשוחחים עם מי שמוכן לדבר, מתבררת תמונה עגומה למדי. "אין מה להגיד. הם כבולים בידיו של נוני מוזס" אומר גורם שאתו שוחחנו. לדבריו, זו המחיר אותו הם משלמים תמורת סיקור אוהד ותמיכה תקשורתית שהם קיבלו בשנתיים האחרונות מקבוצת 'ידיעות אחרונות'.

בשיחות שהיו לאותו גורם עם שקד, התברר כי היא בכלל לא הייתה רצינית. כל הכוונה הייתה "לעשות קצת שרירים לנתניהו" ולהראות לו שלמרות שהוא ראש הממשלה, גם השותפים הזוטרים בקואליציה יודעים לעשות קצת רעש. למעשה, שקד כל-כך לא רצינית עד שהיא מתכננת בכלל להיעדר מהמליאה בזמן ההצבעה.

הימין האבוד

כך או כך, העובדה שמוזס וקבוצת 'ידיעות אחרונות' עומדת מאחורי החוק כבר מזמן אינה סוד. עד כדי כך, שלגורמים מטעמם אין בעיה להודות כי מוזס ואנשיו מימנו חוות דעת משפטית התומכת בחוק, שהוצגה אתמול בפני ועדת השרים לחקיקה.

כמה נמוך אפשר עוד לרדת? גם לחתום על חוק מטעם, גם לקדם אותו במסדרונות הכנסת ועוד בסוף "להעדר" מהמליאה תוך קיזוז מול ח"כ אחר?

שקד ובנט נישאו על גל של הבטחות לימין חדש ואפקטיבי. הם דיברו על מאבק בבג"ץ, השבת הריבונות לפריפריה, מאבק במימון ממשלות זרות לארגוני שמאל ואפילו דיבורים על שוק חופשי וקפיטליזם ביצבצו מפעם לפעם. לרגע היה נדמה שעשוי להפציע בישראל ימין אמיתי, עקבי ובוטח. כמה מאכזב שכעבור כמעט מחצית מהקדנציה, ה"הישג" המשמעותי ביותר של החבורה הזו הוא חוק שנועד להשתיק כלי תקשורת, שנולד תוך כניעה ללחצים של בעלי הון שמאלנים תמורת אתנן תקשורתי אומלל וקידום אינטרסים אישיים.

איילת שקד חלמה פעם על תקשורת ציונית, שפויה, שלא "מראיינים בה את אויבינו בזמן שחיילינו נלחמים", ושאינה מהססת לכנות את חיילי צה"ל "כוחותינו". היום, היא ובנט רוצים להרוס את החלום הזה, בשביל חלום אחר, הקשור לכורסאות עור ומשרות ממלכתיות. היום זה "ישראל היום" ועקרונות חופש הביטוי. מחר זה יכול להיות גם אתה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

  1. השאלה היא, מה האלטרנטיבה?

    האם אנחנו בוחרים בבחירות הבאות שוב בליכוד ובנתניהו ?
    אולי במשה פייגלין ?

    הרי אין מפלגה שאין בה בעיות,שחיתות או בעייה אחרת.

    במי אנחנו כעם אשר רוצה מדינה יהודית-ציונית אשר תומכת בדמוקרטיה (עם גבולות, כי גם דמוקרטיבה ללא גבולות אינה חופש.)
    ?

    אולי יום אחד תקום פה מפלגה ימנית אשר תתמוך בדברים אלו וגם תפעל אליהם.
    אולי כבר קמה כזאת, אבל אין לה מימון ?
    לצערנו להקים מפלגה וזה עוד לפני שהולכים לרדיו וטלויזיה לנסות לפרסם אותה – עולה המון המון כסף.

    אז כמו שנאמר בביטוי המאוד עתיק –
    "The devil you know".

    1. לגיא, אם הכוונה שלך היא לכך שעל מנת שהבית היהודי תעלה ותצליח היא צריכה כסף ופרסום אותם היא תשיג בזכות חנפנות לגורמים כאלה ואחרים (ידיעות, ערוץ 2) אז לדעתי אתה עושה עוול לימין כולו בכך שאתה משאיר אותו לעד כתנועה משנית וחשודה כלפי שלטון השמאל האינסופי וללא העוררין.
      התגובה שלך לטעמי גם לא נכונה, מכיוון שלבית היהודי עדיין יש את התמיכה האלקטורית והכספית הגבוהה מתנועת הציונות הדתית וגם ככה חלק גדול ממצביעיה החדשים הם צעירים שנחשפו אליה דרך תנועות הפייסבוק ולא מהפירורים שנתנו לבנט ולשקד בידיעות.

      אבל הבעיה הגדולה ביותר של תמיכת בנט ושקד בחוק זה, הינה שעד שיש ניצחון אחד לימין בכלי התקשורת, עד שהימין מבסס את כוחו ואת אמון הציבור בו ומשתלט גם על שיח הדעות שהיה שמור וסגור שנים לאנשי תקשורת משמאל בלבד, מגיע דווקא הזרם החדש והרענן של הימין החדש והפופלארי ובשל טיעון של "בוא נראה לביבי מה זה" ובגלל כמה פירורים מהתקשורת האדומה יהרוס את מפעל חייו של הימין לשינוי השיח התקשורתי ובעתיד יביע את דעותיו רק ע"פ גחמותיהם של אנשי התקשורת מהשמאל שספק אם יתייחסו אליו אחרי שהחוק יעבור

    2. לג'ספר,

      האמת שזו בכלל אינה כוונתי.
      לבית היהודי לא חסר כסף לפרסום תודות להון העצמי שיש לבנט מהיותו איש הייטק מוצלח.

      אני מסכים שהתקשורת אדומה ומאוד שמאלנית, ואף ממשיכה ונהיית יותר קיצונית ככל שהזמן עובר.
      אני לא חושב שהימין צריך לכרוע ברך אל מול התקשורת כלל וכלל.

      נכון שמפלגת הבית היהודי מקבלת הרבה אלקטורים מצעירים – וטוב שכך.
      גם אני הצבעתי לבית היהודי.

      מה שאני התכוונתי אליו זה שחבל שהבית היהודי היה בעד החוק כנגד עיתון ישראל היום , ועם זאת אני שואל, מה אנחנו כציבור אלו ששמים את חלק מהמפלגות האלו בשלטון יכולים לעשות?

      האם לא נצביע למפלגה כזו או אחרת על דברים כאלו ?
      האם יש לנו אפשרות אחרת ?

      באן הכנסתי את הטיעון שמפלגה חדשה צריכה כסף על בשביל קמפיין בחירות וגם על מנת להירשם כמפלגה.

      במדינה מתוקנת ונאורה (שאולי יום אחד נגיע לזה)
      התקשורת לא צריכה להיות לא ימין ובטח לא שמאל.
      תקשורת צריכה להיות אובייקטיבית.
      למרות שלדעתי האישית, מעט לאומיות בתוך התקשורת לטובת הארץ עצמה זה דבר מצויין.
      שלא לדבר על תקשורת לטובת הצבא.
      אני עוד מחכה ליום שבו נראה בתקשורת
      "כוחותינו"
      ולא "צבא ההגנה לישראל"
      כאילו מדובר על צבא של ארץ אחרת.. פשוט בושה.

      אגב אל אלי –
      אני לא חושב שיש מפלגה שאין בה שחיתות.
      הכל שאלה של במי פוגעת השחיתות הזאת.
      אם מדובר על אינטרסים פולטיים בתוך המפלגה עצמה וזה לא פוגע בעם ובאנשים ששמו את האנשים הללו בשלטון, זה אישית פחות מפריע לי.
      אבל כן, אין ספק שחבל.

  2. אבל לכל הפחות שהמפלגה לא תפגע בציבור שלה
    בגלל אינטרסיים אישיים של חברי הכנסת מטעמה- זו שחיתות לשמה ובכיה לדורות.

  3. זה באמת מצב הזוי.
    אחד החוקים הכי מטורפים שחוקקו כאן, ויש פה המון חוקים מוזרים ומוגזמים, ומי שחתומה עליו זו אילת שקד.
    תגידי אילת זה מה שאת רוצה שיזכרו ממך?
    סותמת פיות?
    ואסלית של נוני?

  4. ומה גורם לנבחרי ציבור ימניים לשחרר ב 12.2013 מחבלים עם דם על הידיים ללא תמורה סתם ככה אף אחד לא הבין מה קרה כאן ?
    ?
    מדוע מדינה שלמה צורכת חלב ?

  5. יש לכם את זה ביותר אינטרסנטי? במקום לשבח את העשייה הנמרצת והארוכה של בנט ושקד, אתם כותבים שטויות כמו "ההישג המרכזי שלהם הוא קידום חוק ישראל היום"? הם לא התנגדו לשחרורי מחבלים? הם לא מנעו את הפעימה הרביעית? הם לא הובילו את המאבק במנהרות החדירה של חמאס והתעקשו על השמדתן? הם לא קידמו ברמה שלא הייתה איי פעם יחסים עם גופי היי טק בחו"ל ועם מדינות כמו הודו, סין, יפן ואחרות? לזכור לשקד (זה אפילו לא בנט) את זה שהיא הסכימה להכלל בניסוח הצעת חוק שאתם לא מסכימים איתה, לעומת כל כך הרבה דברים אחרים טובים שהיא עשתה, זה עיתונאות שמתאימה ל"הארץ" ולא למידה.

    1. מסכים שהמשפט על "ההישג המרכזי" אינו נכון ומיותר. אבל בוא נתייחס לנושא המרכזי – האם יש לך טיעון אחד טוב בעד החוק הזוועתי שהבית היהודי קידם?

  6. הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע"ד – 2014 גובשה בין היתר מן הסיבה הבאה: "היעדר תחרות הוגנת על בסיס יתרונות יחסיים של מצוינות, נובע מהעובדה שחלק מהעיתונים מחולקים היום בחינם. בכך הם מונעים תחרות גם על המחיר, המהווה מרכיב חשוב ביכולתו של עיתון לשרוד כלכלית, מרסקים את התחרות ואינם מאפשרים לענף העיתונות להתאושש." (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק)

    כלומר, כל מי שנותן מוצר בחינם – פוגע בזה שמוכר את אותו מוצר בכסף מלא. העיתונות הכתובה מציעה לקוראיה נייר ותוכן כתוב. זהו מוצר כמו כל מוצר… כמו רסק עגבניות. גם ברסק העגבניות יש הבדלים של מרכיבי הרסק בין החברות המייצרות אותו. עיתון שמסתפק בהכנסה ממודעות ופוטר את הקוראים מתשלום, פוגע בעיתון שרוצה הכנסות גם ממודעות וגם מן הקוראים. הראשון הוא "ישראל היום" והשני הוא "ידיעות אחרונות. זה כל הסיפור במילים פשוטות.

    אני חושב שצריך להחיל את אותו ההיגיון גם על אירגון "יד שרה". אירגון זה מחלק חינם אין כסף כיסאות גלגלים לנכים, הליכונים, קביים, מקלות הליכה, מיטות חולים ושאר עזרים רפואיים לכל הנזקקים. בכך פוגע האירגון הזה במפעלים שלמים של יצרנים, בחברות שיווק והובלות ובאלפי עובדים שאינם יכולים להתחרות ב"יד שרה" המעבירה את העזרים האלה מחולה לחולה מבלי לשלם תמלוגים ליצרנים. זהו עוול משווע הזועק חמס!

    ומה על בתי התמחוי ואירגונים כמו "פיתחון לב"? המשתוללים באין מפריע נגד המסעדות, המזנונים ומוכרי השווארמה והסביח', ומחלקים אוכל לנזקקים בלי לקחת מהם אגורה שחוקה אחת? ומה על כל מיני אירגוני צדקה שמחלקים תלושי מזון לאנשים שיכולים להסתפק בלחם צר ומים לחץ? אני יודע שתבוא טענה שזה לא דומה… שעיתון אינו מצרך לנזקקים וזה בפירוש לא נכון – הנזקקים ללחם ראויים גם לפרח וגם לעיתון כמו גם לספר טוב.

    ומה על אירגון קטן בן ארבעה חברים עבריינים שיוצאים פעם בשבוע לעיירה שדרות ומציעים לתושבים, חינם אין כסף, לתקן ברז דולף וכסא רעוע וסורג שהחליד ואריח שנשבר וגג דולף וסדק בקיר ושמשה שבורה ודלת תקועה ומנעול שננעל???… והם מתקנים ומסיידים וצובעים ומנקים בכלים משלהם ובאלפי מסמרים וברגים ואומים ודסקיות וסרטי בידוד ואפילו חלפים למיניהם על חשבונם הפרטי… כל זאת רק בשביל למרק את מצפונם, מבלי לתת דעתם על כך שהם פוגעים פגיעה אנושה בעשרות בעלי מקצוע המשוועים לפרנסה?

    אבל החשוב מכל לא נכלל בהצעת החוק הזו – מה עם האינטרנט החינמי שמגיע לכל מאן דבעי ומייתר את כל העיתונות הכתובה? בהצעת החוק כתוב: "הניסיון להציג את הפגיעה בעיתונות הכתובה ובכלל זה את פיטורי העובדים כתוצאה הבלעדית של התחזקות המדיה הדיגיטאלית אינה נכונה עובדתית." – סתמו ולא פירשו. מדוע "אינה נכונה עובדתית"? מיליוני קוראים, הרבה יותר מקוראי כל העיתונים יחדיו, שואבים מידע מכל הסוגים מתוך אתרי המירשתת החומסת את עמלם של כל המולי"ם, העורכים, הכותבים ופועלי הדפוס. זו הפקרות וחוצפה! כבר לא מדפיסים מילון ולא אנציקלופדיה ולא לקסיקון… די! צריך לחייב את "פייסבוק" ואת "וויקיפדיה" ואת כל האתרים והבלוגים לגבות תשלום מן הקוראים, וָלא, אחת תהא דינם, ככתוב בהצעת החוק.

    1. צודק במאה אחוז
      אם כך צריך לבטל את הסיוע הבטחוני האמריקאי שפוגע בתעשייה שלמה

    2. ומה עם שירות לאומי? סייעת בגן ילדים אוטיסטים מטעם השירות הלאומי מקבלת מהמדינה גרושים לחודש. היא גוזלת פרנסה מסייעת שהייתה יכולה לקבל לפחות שכר מינימום.

  7. צריך להזכיר לאילת שקד ולבנט שהבחירות הבאות יהיו בעוד כשנתיים ואלפי הקוראים של ישראל היום לא ישכחו להם את הפגיעה בעיתון המהווה לאלפי אנשים עיתון היחיד שהם קוראים במיוחד לפנסיונרים שאין באפשרותם להוציא מידי יום 5 ₪ עבור עיתון אחר ו15 ₪ בערב שבת וחג במצטבר בחודש זה סכום ניכר

  8. צריך לזכור גם שישראל היום אינו רק עיתון ימני אלא עיתון עם אג'נדה פרסונלית ששיתף פעולה עם מסע התעמולה המכוער של ביבי והליכוד נגד הבית היהודי בבחירות האחרונות, מסע שהביא לפגיעה משמעותית במחנה הלאומי-ימני ולעליית כוחו של השמאל המחופש למפלגת מרכז חברתית ואותה תפיסת עולם פרסונלית היא שהביאה את ביבי לעיוורון המטורף בהרכבת הממשלה כשהחרים את שותפיו הטבעיים ביותר- הבית היהודי, מחמת שנאתו לבנט, ומילכד את עצמו בברית המוזרה הזאת של בנט-לפיד מה שהביא להרכבת ממשלת המוטציה הזו. וכמובן שחלמאות זו זוכה לתמיכה ועידוד בישראל היום. לכן נראה לי שהמניע המרכזי של אנשי הבית היהודי בתמיכת החוק הוא הרצון לנקום (לא לגיטימי) או לחנך (לגיטימי אך מסוכן)את מערכת העיתון והעומד (הפוליטי) שבראשו. אני בכל אופן מתנגד לחוק

  9. מערכת העיתון והעומד (הפוליטי) שבראשו.THE
    MONEY FOR THIS NEWS PAPER IS MOP(MAFIA) MONEY
    AND THAT IS DANGER!!

  10. זו לא הפעם הראשונה שהבית היהודי מאכזב מרות את אלו שהאמינו שהמפד"ל הסקטוריאלית עלתה על דרך חדשה. הם מכרו את הרבנות הראשית לחרדים, שמו גלגלים בחוק השיוויון בנטל כך שחרדים לא יאלצו לשרת בצה"ל, התנגדו לחוק המקל בטיפה על המבקשים להתגייר ועוד ועוד
    אז מה הפלא שעכשיו הם מבקשים לשמח את נוני מוזס גם במחיר פגיעה בעקרונות הציונות הדתית / ימנית / לאומית