השקרים שמספרים לנו על המשבר של 2008

כולם מאשימים את הקפיטליזם והשוק החופשי במשבר הכלכלי של שנת 2008, אבל האמת בעצם הפוכה לחלוטין.

כולם מאשימים את הקפיטליזם והשוק החופשי במשבר הכלכלי של שנת 2008, אבל האמת בעצם הפוכה לחלוטין • מי שנושא באחריות הם בנקי המשכנתאות הממשלתיים, הבנק המרכזי האמריקני ומדיניות החילוץ של הממשל הפדרלי – גורמים לא קפיטליסטים בעליל • בינתיים, השמאל ממשיך לתקוף את הקפיטליזם, והמשבר הבא בדרך

800px-NewHouseNoGarden_Pic2_GhostEstate_Bridgetown_CoWexford_Apr2012
לא כל כך נעים לראות בועה מפוצצת. צילום: Terence wiki CC 1.0

המשבר הפיננסי של 2008 הפך לניצחון תעמולתי דרמטי של השמאל הכלכלי. הבועה שהתפוצצה היא תוצאה מובהקת של היעדר קפיטליזם, אך הדיעה הרווחת היא שהמשבר דווקא מוכיח את כישלון הקפיטליזם. חוסר ההבנה הזה באשר לגורמים למיתון הגדול, מבטיח שהמשבר הבא יהיה גרוע הרבה יותר.

הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל-ריזרב, הוא שחקן מרכזי במחזה הזה. הטענה הנפוצה היא שהפד לא רק שאיננו אשם במשבר אלא שאנחנו צריכים להיות אסירי תודה לו ולבנקים מרכזיים אחרים, שהצילו אותנו ממשהו גרוע יותר. האמת הפוכה. הפד הוא האשם העיקרי במשבר הפיננסי והוא גם זה שמבשל לנו את הקריסה הבאה.

בעקבות התפוצצות בועת הנאסד"ק בשנת 2000, הפד החליט לאושש את הכלכלה ולהוריד את הריבית לרמות שנחשבו אז לנמוכות בצורה קיצונית. כתוצאה מההזרמה הזו של כסף זול, נוצרה לבסוף בועת נדל"ן גדולה.

מיליוני אמריקאים, שלא הייתה להם הכנסה שמאפשרת לקיחת משכנתאות וקניית בתים, נכנסו לשוק הנדל"ן בזכות הריבית הנמוכה, המלאכותית, והחלו לנפח את מחירי הדיור. העלייה במחירי הדיור שפכה עוד שמן על מדורת המשכנתאות וחוסר חלילה.

נגיד הבנק, אלן גרינספן, כנראה הבין לאיזה צרה הוא הכניס את הכלכלה והוא החל להעלות את הריבית בשנת 2004. אבל מרוב פחד לנפץ את בועת הנדל"ן שהוא עצמו יצר, גרינספן העלה את הריבית לאט מדי ולא הצליח למנוע את האסון.

ובנקודה זו יש להבהיר – מוזר ככל שזה נשמע, בנק מרכזי אינו מוסד קפיטליסטי. קפיטליזם משמעו שוק חופשי שבו המחירים נקבעים ע"י כוחות היצע וביקוש. בשוק כזה, גם הריבית תיקבע בשוק החופשי ע"י מציאת איזון דינמי בין הרצון להשקיע לבין הרצון לחסוך. כולנו הורגלנו לחשוב שבנק מרכזי הוא חלק בלתי נפרד מהמשק הלאומי, אבל יש לזכור שהפד כלל לא היה קיים עד לשנת 1913. הדבר לא הפריע לארה"ב להציג צמיחה מפוארת בתקופה שבין מלחמת האזרחים עד ל-1913.

הפד כאמור יצר את הבסיס למשבר אבל הממשל האמריקאי והקונגרס הפכו אותו לתפלצת שכולנו מכירים. הקונגרס, דרך חקיקה ורגולציה, עודד בעלות על בתים, מתוך ניסיון לממש את חזונו של הנשיא בוש להגדיל את הבעלות על בתים בחברה האמריקאית (Ownership Society). בין היתר, בנקים שלא הסכימו לממן משכנתאות למיעוטים הואשמו בגזענות. התוצאה הייתה שבנקים פחדו לסרב ונתנו משכנתאות לאנשים שלא הייתה להם הכנסה או עבודה שיכולה לתמוך במימון החוב.

חקיקה שכזו והתערבות בוטה של הממשלה בשוק המשכנתאות הם אינם מאפיינים קפיטליסטיים. שוק המשכנתאות לא היה שוק חופשי, אפילו לא קרוב.

גם הסוכנויות לסחר במשכנתאות פרדי מאק ופאני מאי תרמו לניפוח הבועה. מוסדות אלה קנו משכנתאות מבנקים מסחריים וכך סיפקו מימון נדיב להמשך החגיגה. ומאחר שכולם ידעו שהממשל הפדרלי יחלץ את פרדי ופאני במקרה אסון, המימון שלהם נחשב לבטוח, מגובה ע"י משלם המיסים האמריקאי.

700px-Fannie_Mae_Headquarters
שחקן סמי-ממשלתי חסר אחריות. מטה פאני-מיי בוושינגטון CC SA 0.3

גרוטסקה של הקפיטליזם

בסופו של דבר, כשמחירי הנדל"ן החלו לרדת והמשבר הכה בכל כוחו, ארה"ב חילצה כצפוי את פרדי ואת פאני וכמובן גם את הבנקים הגדולים של וולסטריט שהיו מקורבים לממשל. דוגמא קלאסית להוןשלטון במימדי ענק, לא לקפיטליזם.

לבסוף, אלה שתולים את האשם בקפיטליזם אוהבים להזכיר את הדהרגולציה שעבר המגזר הפיננסי האמריקאי כגורם למשבר. יש בהאשמה זו גרעין של אמת, אך זהו גרעין קטן שמוקף בענן של חוסר הבנה. הפוליטיקאים באמת נתנו לבנקים יד חופשית, אך באותו זמן ברור היה לכולם שבמקרה של משבר, הפוליטיקאים יחלצו את הבנקים תוך שימוש בכספי משלם המיסים החף מפשע. התוצאה הייתה גרוטסקה של רעיון השוק החופשי, שבה חוסר אחריות קיצוני מצד הבנקים היא תוצאה בלתי נמנעת.

לפי המודל הקפיטליסטי הקלאסי הבנקים משוחררים מפיקוח אך כל השחקנים בשוק יודעים שלעולם לא יהיה חילוץ על-ידי הממשלה. כשאלה כללי המשחק, בנקים ייאלצו לנהוג בשמרנות ובזהירות, אחרת לא יהיו להם לקוחות. המודל האמריקאי בתקופת המשבר וכיום רחוק מהמודל הזה והוא בוודאי איננו מודל קפיטליסטי.

בכל אופן, השמאל הכלכלי הצליח לתלות את האשם בקפיטליזם, וכך הסתיר את הסיבות האמיתיות למשבר. וכך, שש שנים עברו וכל הגורמים שהביאו למשבר הזה עדיין איתנו, וביתר שאת. הפד ממשיך לנפח בועות נכסים באמצעות מדיניות מוניטארית מרחיבה חסרת תקדים, כולם יודעים בוודאות שממשלת ארה"ב לא תיתן לאף בנק גדול ליפול, והמעורבות הממשלתית בשוק המשכנתאות גדולה מאי פעם. והקפיטליזם? נעדר יותר מאי פעם.

מכאן שהמשבר הבא כבר בדרך. אך הפעם זה יהיה משבר שיגמד את מה שאירע בשנת 2008. רמות החוב גבוהות הרבה יותר, הריבית עומדת על אפס כבר שש שנים רצופות, והכלכלה נמצאת בחוסר שיווי משקל חריף. השאלה היא האם בעקבות המשבר הבא עלינו לרעה, יצליחו פעם נוספת להאשים באסון את הקפיטליזם, נער המלקות הנצחי שבכלל לא היה בחדר.

הכותב הוא אנליסט באקסלנסנשואה ברוקראז'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 תגובות למאמר

  1. תמונה מאד מאד חלקית ומטעה.
    מה שניפח את הבועה היה אג"ח מגובה משכנתאות וביטוח על האג"ח הזה שבנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות רכשו בלי הכרה כי לא היה פיקוח וכי הם הרוויחו הרבה כסף על עמלות ולא טרחו לבדוק בכלל כמה זבל יש במה שהם קונים.
    זה אפשר לבנקים מסחריים לתת הלוואות לכל אחד ולהעביר את הסיכון הלאה, זה בדיוק קפיטליזם לא מפוקח שבו כל אחד סוחר במה שהוא רוצה ובלי שמירה על המשקיע הקטן.
    ממליץ בחום לקרוא את הספר
    the big shortנקרא בעברית מכונת הכסף, של מייקל אדאמס
    שמספר על משקיעים שהמרו נגד הבועה, מתאר את כל החגיגה בגוף ראשון מעדויות וראיונות.

    1. רוצה להוסיף על מה שכתבתי – לגבי העובדה שהחילוץ הוא התערבות מיותרת, אני מסכים, הידיעה של וול סטריט שלא יתנו להם ליפול היא אחד הגורמים המשמעותיים לחגיגה.

  2. לא היה פיקוח? ראשית, פרדי ופני שהם (מבין במוסדות הפיננסיים) האשמים העיקריים היו במעין בעלות פדרלית ומנוהלים ע"י פוליטיקאים ומקורביהם ותחת רגולציה של להקות של פקידים וביורוקרטים. יותר פיקוח מזה אין. שנית, כיום כשהם בבעלות אמיתית של הממשלה, חוסר האחריות שלהם רק גדל ואיתו נתח השוק שלהם בשוק המשכנתאות

    יש רק שתי דרכים באמת לפקח על בנקים מסחריים – או להגביל אותם בצורה קיצונית מאוד, או לעבור למודל קפיטליסטי – של אפס פיקוח ואפס חילוץ. הדרך האמצעית כפי שהייתה נהוגה בארה"ב עד המשבר ואפילו ביתר שאת היום, היא הכי גרועה

    לגבי פרדי ופני, הדרך הכי טובה לפקח עליהם היא לסגור אותם. שוק חופשי לא צריך את דחיפת האף הממשלתית הזו

    1. גלעד, אני די מסכים לגבי פאני ופרדי, שהם התערבות לא רצויה. כתבתי קודם שאני נגד חילוץ, אבל מכאן ועד להפוך אותם לגורמים העיקריים למשבר המרחק גדול. עד היום הבנקים לא פרסמו כמה CDS ו- MBS
      הם קנו בעצמם וכמה הם הפסידו מזה, יש מוצרים שלמים שברוקרים המציאו, בהם גם האג"ח מגובה המשכנתאות, רק כדי שיהיה להם איך להגדיל נפח של מסחר ולהרוויח עוד עמלות, מוצרים ופעילות שגררו את השוק למערבולת של המשבר.
      אי אפשר מצד אחד לרצות התערבות של המדינה בנושאים כמו ביטחון, שמירה עח סדר ציבורי ועוד ולבטל לחלוטין פיקוח והסדרה כלכליים. יש כשלי שוק שיווצרו תמיד והפיקוח מפחית את ההשפעה שלהם .

  3. כל מילה בסלע.
    מי שרוצה קצת להעמיק מוזמן לקרוא את הספר:
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Housing_Boom_and_Bust
    הספר אמנם מסתמך יותר מדי על ציטוטים מהעיתונות ופחות מדי על נתונים כלכליים, כמו שהיה מצופה מכלכלן בכיר, אך בכל זאת שופך אור על אשמת המדינה במשבר.

  4. פרדי ופני הם לא האשמים העיקריים, הפד הוא האשם העיקרי. אבל פרדי ופני עזרו מאוד מאוד להפוך את הסיפור הזה לכזה אסון.

    לגבי הניגוד בין הביטחון והסדר הציבורי לעומת בנקים…זה לא אותו הדבר. הרי ביטחון הוא שירות ציבורי. ממתי פיקוח זה שירות ציבורי? מישהו מפקח על תעשיית החולצות? השעונים? זו המצאה של המדינה שנועדה לתת לפוליטיקאים וחבריהם עוד סמכויות. השוק החופשי (זה שכבר לא קיים) מייתר את הצורך בפיקוח.

  5. האשמה העיקרית היא הקפיטליזם הקיצוני האמריקאי, שבהורדת המיסים הקיצונית על ההון גרם להיווצרות בעלי הון כבדים מדי, הם בתורם השתלטו על פוליטיקאים והיטו את הכללים לטובתם.

    קפיטליזם חייב לבוא עם מיסים משמעותיים על ההון ומיסים מינימליים על עבודה, בדרך זו יישמר איזון חברתי שיימנע מהפכות אלימות.
    שיש החוזים אותן בארה"ב במשבר הבא..

  6. הבעיה בהנחה שלך שאם בנק יהיה פרוע לא יהיו לו לקוחות שאתה יוצא מנקודת הנחה שללקוח הממוצע יש הבנה פיננסית ועוד הנחה שללקוח הממוצע ללקוח יש ידע איפה משקיע הבנק את כספו. מכיון שכולנו יודעים ששתי ההנחות האלו הן שגויות מהיסוד מה שאתה מציע שבמקרה שהבנק פשט את הרגל שכל לקוחות יאבדו את כל חסכונותיהם (כי המדינה לא תעשה דבר לפי הצעתך) רק בגלל שהן לא התעסקו כל הזמן בלדעת מהן פעולותיו של הבנק בתחום כל כך מורכב כמו התחום הפיננסי. כל אחד עם קצת היגיון מבין למה זו הצעה לא ישימה וחסרת אחריות. אין לצפות מהלקוח הממוצע לעקוב כל יום אחרי כל פעולות הבנק ואדם ממוצע לא יכול להבין את הדברים האלו ובדיוק בשביל זה נועד הפיקוח לאנשים שזה תחום עיסוקם והם כן מבינים.

  7. אתה משליך מהמבנה של השוק היום לאיך שייראה שוק חופשי, אבל הרי כל התעשייה הזו ללא פיקוח וללא חילוץ לא תהיה אפילו דומה למה שיש היום. בנקים יתחרו בכמה הם שמרניים כדי למשוך מפקידים שחרדים לכספם. ומאחר שרוב האנשים לא יודעים להעריך כמה בנק הוא באמת בטוח, יקומו סוכנויות (פרטיות לטובת הלקוח! לא רמאויות ממשלתיות כמו מודיס) שידרגו על פי מידת הביטחון. יהיו חברות ביטוח שיבטחו אותך נגד קטסטרופות (וככל שהבנק שאתה בוחר יהיה יותר בטוח, ככה הפרמיה של הביטוח תהיה יותר נמוכה) ויהיו מן הסתם עוד מאפיינים שאני לא מצליח לדמיין עכשיו. למשל יהיו בנקים של פיקדון ללא הלוואות (100% יחס רזרבה). מה שבטוח זה שמשלם המסים החף מפשע לא יידרש לשלם על חטאי הבנקאים ומה שעוד בטוח, זה שיהיה טוב יותר

    1. ".מה זה "יהיה יותר טוב ללקוח
      כלומר לשיטתך אם היום הלקוח צריך לשלם עמלות\דמי ניהול רק לבנק אז לפי מה שאתה מציע הוא ימשיך לשלם את זה לבנק אבל בנוסף יצטרך לשלם לסוכנויות המדרגות, חברות הביטוח שיבטחו אותו ומה בסוף ישאר לו מהרוח מהחסכונותיו? במיוחד בזמנים כמו היום שאין כמעט ריבית? כלום עם שום. לפי השיטה שלך כבר עדיף לשים את הכסף מתחת לבלטות. הלקוח הפשוט יצטרך לשלם הרבה הרבה יותר מחסכונותיו ממה שהוא משלם היום ולעת זקנה ישאר לו הרבה פחות ממה שיש לו היום. אם זה מה שיש לשוק הפרטי שלך להציע אני אומר לא, תודה. ולזה אתה קורא יותר טוב? הצחקת אותי

    2. מניח שבעולם כזה גם המיסים נמוכים יותר, וכנראה גם יוקר המחייה. נשמע שזה מתאזן לטובה

  8. נכון ביותר.
    חשוב לציין שבארה"ב יש חוק שמתיר ללוקחי המשכנתאות להחזיר את מפתחות הבית לבנק במקום המשכנתא, מה שגרם בתחילת המשבר לנפילה חופשית במחירי הנדל"ן – עוד התערבות בוטה של הממשל

  9. מה שאתה שוכח שבסופו של דבר מדובר באנשים שם למטה שאיבדו את הבתים שלהם ונזרקו לרחוב, מישהו היה צריך לטפל בזה. לשיטתך לאנשים האלה אין מקום והם הקורבן האולטימטיבי של הקפיטליזם הטהור. אני חושב שבאיזשהו מקום שכחת שהכלכלה באה לשרת את האדם ולא להפך.