חבל שבניון לא שר על מתנחלים

אפשר להבין למה מזדעקים השמאלנים לנוכח שירו החדש של בניון. אחרי הכל לרמוז שכל הערבים רוצחים רק בגלל ששלשה מהם עשו זאת רק בשבועיים האחרונים, ועוד כמה עשרות נתפסו בשעת ניסיון זה בוטה מאוד. הרי יש עשרות מיליוני ערבים בעולם. ובישראל "אחמד אוהב ישראל" יש לפחות מיליון וחצי. אז להכליל ככה? זה ממש לא מדעי מצידו.

מילא, היה אומר משהו כזה על מתנחלים. אפילו שמהם יצאו מפגעים בודדים בלבד, בגלל שיש פחות מתנחלים מערבים, הסטטיסטיקה יותר נכונה. וכשזה מדעי, זה בסדר להסית.

הרי רק בגלל המדע יזהר אשדות חיבר את הפואמה "עניין של הרגל", בה דובר על חיילי צה"ל שהורגים ערבים חפים מפשע כדבר של מה בכך. אין כאן בעיה של הכללה או הסתה חלילה, זה בסך הכל חיילים יהודים. לא לוחמי חופש או משהו.
מסיבות דומות גם אלונה קמחי, זוגתו של אשדות – שחיברה, אגב, את המילים ל"עניין של הרגל" – רצתה לראות את טוביה טננבאום קבור בחולות של ראשון. שובבה קטנה.

אבל עזבו, אשדות כבר ספג ביקורת חמורה בעניין, ובכל אופן הוא לא ידוע כגדול אנשי הרוח של האומה. אם היה חתן פרס ישראל כמו הפסל יגאל תומרקין היה יודע להגיד ש"אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר'" (עיתון תל-אביב, פברואר 2004). או אם היה אדם מכובד כמו זוכה פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים הטרי, יצחק לאור, היה מסוגל לנסח ליריקה בועטת כמו זו: "אנחנו כיפות סרוגות… חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל.. ואת חג חירותנו, יום חג המצות הזה, בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים, נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלסטיניים". ('המנון לגוש').

שלא לדבר על כמעט חתן פרס נובל לספרות עמוס עוז, שידע לדלות ממעמקי ההומניזם האוניברסלי את האמת הטהורה הבאה: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" . (עמוס עוז, בשם החיים והשלום', ידיעות אחרונות, 8.6.89).

גם הומור היה יכול לעבוד, כמו שהופיע במדור הסאטירה של מעריב: "שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד" (מעריב, 13 יולי 2001).

אבל בניון לא כתב על מתנחלים, אז צריך להכפיש אותו בפריים-טיים למשך שבוע.

מדעי ההסתה

נניח רגע לזמרים, הללו אינם אנשי מדע מדוייק, וממילא הכללותיהם לוקות במשגים. אם בניון היה משתמש במתודה מבוססת יותר, הוא היה יודע כמו פרופ' ג'אד נאמן ש"מה שאנחנו צריכים כאן, זו מלחמה בין המתנחלים לשמאלנים". ג'אד כמובן נאמן למסורת המדעית, שהחלה אצל אבי אסכולת הדה הומניזציה פרופ' ישיעהו לייבוביץ', שטבע את האקסיומה הידועה "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם…" (הארץ, 27.9.85). ותלמידו הנאמן, שהביא את הז'אנר לשיאים חדשים, פרופ' זאב שטרנהל שהסביר כי "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (זאב שטרנהל, (דבר, 5.4.88).

אבל בניון לא כתב על מתנחלים, אז נגיש נגדו תלונה על הסתה.

האמת היא שלבניון היו עוד הרבה אפשרויות, אם הוא רק היה בוחר במתנחלים כמושא לפרוזה משתפכת. הוא היה יכול כמו יצחק רבין עליו השלום, להסביר כי "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית" ('פנקס שירות', עמ' 550). לטעון כי "ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי כנסת וקציני צה"ל" (בנימין בן-אליעזר, 'דבר', 1.6.89), או להבהיר כי "… צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי-כדי-לפגוע" (ח"כ אבשלום וילן בראיון ל'הארץ').

הוא גם יכול היה להלחין את ציטטה הבאה, אפילו שהיא ישנה: "מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצדו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג… אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם…" (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93).

או לשיר בהרמוניה את הפזמון: "…יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" (ידיעות אחרונות, 12.8.99).

אבל בניון לא הסית נגד מתנחלים, אז נשיא המדינה צריך להחרים את ההופעות שלו.

האמת, חבל שהוא לא כתב על מתנחלים. אפשר רק לדמיין את קול הבריטון הנוגה שלו מזמזם את המילים הבאות:

"אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו כדור אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק"רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות".
(סרן ד.ר מ"פ בגולני, אתר 'הפנקס הפתוח')