עסקי הטרור והגז של קטאר

היא מתמרנת בין ארצות-הברית לרוסיה ומפלרטטת עם איראן: כך הפכה קטאר לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הבינלאומית.

היא מתמרנת בין ארצות-הברית לרוסיה ומפלרטטת עם איראן • עתודות הגז של קטאר הפכו אותה לשחקן משמעותי בזירה הבינלאומית ואת אזרחיה לטייקונים • אך לא הכל ורוד: מהפיכת פצלי השמן באמריקה הכניסה את הקטארים ללחץ, כך גם הירידה הדרסטית במחירי הנפט • עתה הם מתחילים לחשוש גם מהגולם של דאע"ש, שביצירתו היה להם חלק לא מבוטל

אמיר קטאר תמים אל-ת'אני (במרכז). צילום: banoootah_qtr CC BY 2.0
אמיר קטאר תמים אל-ת'אני (במרכז). צילום: banoootah_qtr CC BY 2.0

העיר ראס לפאן השוכנת בחופה הצפון-מזרחי של קטאר בהחלט יכולה להיקרא עיר ללא הפסקה. אך בניגוד לתל אביב או פריז לא תפגשו בה בליינים. במקום מסעדות ומוזיאונים יש כאן בתי זיקוק ונמל, הקמפוס הגדול ביותר בעולם לייצור ולייצוא גז נוזלי. הודות למקום הזה, בו מיוצר מדי שנה יותר גז ממה שצורכת קנדה כולה, בבתים בטוקיו ובואנוס איירס יש חשמל והסקה.

אבל גם אם תרצו לבלות ולהתענג על נופי המפרץ הפרסי, יהיו קשיים בהתרשמות. הכניסה למי שאינו עובד באתר מוגבלת ואם כבר השגתם אישור לבקר יחול איסור מוחלט לצלם פרט מקומי כלשהו.

ראס לפאן הפכה את אזרחי קטאר לעשירים ביותר בעולם עם הכנסה ממוצעת לנפש העולה על 100,000 דולר. כשהעולם נכנס למיתון עמוק בשנת 2008 התמ"ג של קטאר צמח ב-17%. שנה לאחר מכן ראש ממשלתה, חאמד בן ג'אסם, כבר הרהר בקול על סדר עולמי חדש בו "המערב לא יהיה שחקן יחיד".

וקטאר בהחלט הפכה לשחקן משמעותי בפוליטיקה העולמית. תזכורת מאלפת לכך קיבלנו לאחרונה, כשטורקיה הצמאה לאנרגיה התלבטה קשות אם לרכוש גז מלוויתן הישראלי בעידן שלאחר 'צוק איתן', החליטה קטאר לספק לידידתה הטובה 1.2 מיליארד מ"ק גז ממאגריה. המתנה הוענקה, כך דווח, כאות תודה על הסכמתה של אנקרה לקלוט את מנהיגי 'האחים המוסלמים' שיגורשו מקטאר.

מעמדה המכובד של קטאר מסייע לה גם להשתלט על נכסים כלכליים במערב. בשנת 2009 התחילו להגיע משלוחים ראשונים מראס לפאן למסוף הגיזוז בחבל וויילס, שנבנה על-ידי קטאר עצמה. כעבור שנתיים בריטניה הפכה כבר להיות תלויה אנרגטית בגז הקטארי. בתקופה הזאת ולאחריה, קרן ההשקעות הקטארית גם רכשה נכסים אסטרטגיים בלונדון ואף הפכה למשקיע דומיננטי בשוק הנדל"ן המקומי.

את עמדת ההשפעה שלה קטאר רוצה לשמר בכל מחיר ולכן ראס לפאן סגורה למבקרים. מפחדים כאן ממתחרים.

צפוף בצנרת

והתחרות אכן קשה. אמנם קטאר שולטת ללא עוררין בשוק הגז המונזל אך ברשימת כלל ייצרני הגז בעולם רוסיה, איראן וארה"ב מקדימות אותה.

על-פי הערכות, אוסטרליה תקדים את קטאר בשנת 2018 גם בשוק הביתי שלה, כשהיקפי ייצור הגז המונזל בשטחה ישולשו ויגיעו לכ-85 מליון טון בשנה. אך האיום הגדול הנשקף מצד אוסטרליה הוא שליטתה ההולכת וגוברת בשוקי אסיה, הזירה הביתית של קטאר. כבר היום היקף רכישות הגז על-ידי יפן מתחלק באופן שווה בין קטאר ואוסטרליה. אוסטרליה עשויה אף להגדיל את יתרונה בשוק היפני וזאת בשל עלויות התובלה הנמוכות הנובעות מקרבתן הגיאוגרפית היחסית. עלותו הגבוהה של כוח העבודה באוסטרליה וחוזקו של הדולר שלה מאזנים בינתיים את התמונה. גם תאגידי גז אמריקניים מתחרים חזק בקטאר. לאחרונה הם חתמו על כ-40 חוזים עם ייבואנים בהודו, בקוריאה ויפן. הייבואנים באסיה בהחלט מחזירים אהבה בדמות השקעות במפעלי הגז המונזל באוסטרליה ובצפון אמריקה.

ההשקעות האסיאתיות מופנות גם לטובת יכולתיה החדשות של ארצות-הברית בתחום האנרגיה: באמריקה מפיקים גז מפצלי שמן, מהפכה שכבר גרמה לאבדן השוק האמריקני מבחינת הקטארים. המהפיכה הזאת תשנה בעתיד את כללי המשחק בכלל התעשייה, כפי שהודה לאחרונה מוחמד חוסיין עדלי העומד בראש ה-GECF, פורום ייצואניות הגז, שמטהו נמצא בקטאר.סימנים ראשונים לשינוי כללי המשחק בשוק הגז ניתן לקלוט כבר עתה. באיחוד האמירויות מדברים בגלוי על ייבוא גז אמריקני זול המופק מפצלי שמן כדי לעמוד בביקושי החשמל הגואים. תהיה זאת עוד מכה לקטאר המספקת את רוב הגז המיובא לאמירויות.

וגם אנחנו על המפה: חברת החשמל הירדנית הנמנית עם לקוחותיה של קטאר חתמה לאחרונה על הסכם עם השותפות במאגר לווייתן לרכישת גז, במחיר הנמוך ב-50% מהמחיר הקטארי.

בקרוב במצרים: ספינת תובלה של גז נוזלי תוצרת קטאר. צילום: Wmeinhart
יותר גז ממה שצורכת קנדה כולה; ספינת תובלה של גז נוזלי תוצרת קטאר. צילום: Wmeinhart

השבר הסורי

קטאר בחרה בטכנולוגיית ההנזלה היקרה כי אין לה דרך אחרת להוביל גז ממאגריה אל מחוץ לגבולותיה הקרובים. את הבעיה הזאת ניסו הקטארים, על-פי פרסומים במערב ובמפרץ הפרסי, לפתור בשנת 2009, אז הציעו לסוריה לבנות צינור גז שעובר דרכה ומגיע עד לטורקיה ואירופה. הנשיא אסד, נטען בחלק מהדיווחים, סירב כשהשיקול המרכזי היה שמירה על האינטרסים של בעל בריתו ולדימיר פוטין. לרוסיה יש אינטרסים מכריעים בנושא אספקת גז לאירופה.

לדעת נאפיז אחמד, אנליסט בכיר לענייני ביטחון מלונדון, זאת הייתה הסיבה העיקרית לכך שעם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה קטאר פעלה ככל יכולתה לסייע להפלת בשאר אסד. פוטין, לעומת זאת, עמד לאורך כל הדרך כחומה בצורה לצידו של אסד, שכן מימוש חלומותיה של קטאר איים לחסל את עסקי 'גזפרום' באירופה בשל עלותו הנמוכה של הגז המופק בממלכה.

אולם לדעת אלי אבידר, ששימש כנציג ישראל בקטאר בשנים 2001-1999, משהו אחר עומד בדרכה של קטאר לאירופה. "על-פי הידוע לי", אומר אבידר בשיחה עם 'מידה', "החוסמים את המהלך הם הסעודים ולא הסורים. כדי להניח את הצינור קטאר זקוקה להסכמתה של סעודיה המקיפה אותה מכל כיוון, אך השכנה הגדולה והיריבה אינה מעוניינת בכך".

"ואילו הסיבה לעויינות לסוריה", גורס אבידר, "נעוצה בתמיכת המודיעין הסורי בניסיון הפיכה כושל בשנת 2006 שביצע דודו מדרגה שנייה של האמיר הנוכחי. האמיר הקודם של קטאר הכריז על חנינה לקרוב משפחתו ואף הזמינו לשוב הביתה אך עם הגעתו עצר אותו והוא נמק בכלא. בהמשך שופרו היחסים עם בשאר אסאד אך בעולם הערבי לא שוכחים דבר!".

אך בדרכה של קטאר בסוריה עומדת איראן, שלה יש שאיפות משלה. שליטיה רוצים להפוך אותה ממדינה שכמעט אינה מייצאת גז, למעט אספקה מוגבלת לטורקיה וארמניה, לשחקן משמעותי בשווקים. לשם כך תיכננה איראן לקדם הקמת צינור משלה שיעבור משטחה דרך עיראק לסוריה ומשם דרך הים התיכון לאירופה. המלחמה בסוריה כמובן מפריעה לצדדים להגשים את חלומותיהם. בינתיים מציעה איראן עסקאות לעומאן ולאיחוד האמירויות, לקוחותיה הוותיקות של קטאר.

אלא שקטאר התחילה לקלוט שהדחת אסד אינה משימה קלה. תובנה נוספת שחלחלה לדוחא ולבירות נוספות במפרץ היא, שהגולם בדמות דאע"ש שהן טיפחו עלול לקום על יוצרם. גם דיבורים על הפשרת מיזמי אנרגיה באיראן בעקבות הקלות על הסנקציות גרמו לקטארים לחפש נתיבי הידברות עם מנהיגיה כשברקע, יש סבורים, מרחף רצונם להצטרף לצנרת שהאיראנים רוצים לפרוס בסוריה. טטיאנה מיטרובה, מראשי המכון לחקר האנרגיה במוסקבה, סבורה שהסיבה שונה: התכניות להניח צנרת בסוריה כלל לא רווחיות. "צינור מסוריה לאירופה", מסבירה מיטרובה בשיחה עם 'מידה', "חייב להעביר לפחות 30 מיליארד מ"ק גז כדי להחזיר את ההשקעה הנדרשת בו. אם נוסיף לכך את חוסר היציבות לאורך התוואי המתוכנן, הרי שמדובר בתכנית דמיונית".

אז מה מניע את הקטארים? אלי אבידר תיאר בספרו "התהום" את שיחתו עם בכיר קטארי שהתלונן אז באוזניו: "אינני מרוצה… מהדרך שבה מתנהל הממשל שלנו. פעם אנו לצד איראן ולמחרת אנו בצד אמריקני. פעם אנו מכריזים על פרויקט לאומי כזה ולמחרת – על פרויקט אחר". יש גם סברה שההתעניינות המשותפת של קטאר ואיראן בשווקים באירופה גורמת להתקרבות של ממש ביניהן. ולראיה, לפני כשנה הציעה קטאר לאיראנים סיוע בפיתוח חלקם בשדה הגז המשותף. חלק זה המכונה 'דרום פארס' מתחבר לשדה בשם 'נורת' פילד' ממנו מופק רוב הגז הקטארי ומשם משונע למתקן ברס לאפן לצורך הנזלתו והובלתו לשווקים.

אך לדעת כמאל אל-חראמי, אנליסט אנרגיה מכווית, המהלך הקטארי לא היה יותר מאשר תרגיל ביחסי ציבור. תעשיית הגז בקטאר מבוססת על ידע ומומחים מארה"ב. שיתוף ידע זה עם איראן פירושו פגיעה במשטר הסנקציות ואיש הרי לא משלה את עצמו שנציגים אמריקניים יעברו על חוקי מדינתם.

גז לחוד וטרור לחוד

"זהות אינטרסים עם האמריקנים"; אלי אבידר. צילום: Shellyduek דרך ויקיפדיה
"זהות אינטרסים עם האמריקנים"; אלי אבידר. צילום: Shellyduek דרך ויקיפדיה

ובינתיים קטאר מגיעה לשווקים באירופה גם ללא צינור סורי. כרבע מהגז המונזל המסופק ליבשת מקורו בקטאר. משק האנרגיה בבריטניה כאמור תלוי באספקה הזאת. בין הלקוחות הנוספים נמנות בלגיה, ספרד, איטליה וצרפת. גם מדינות במזרח אירופה ניהלו לאחרונה מגעים לרכישת הגז הקטארי שחלקם הבשילו לכדי חתימת חוזים ואף להקמת מתקני קליטה וזיקוק של גז נוזלי באחדות מהן. מדינות אלה תשמחנה מאוד להיפטר מתלותן ברוסיה. מדינות אירופה חתומות עם 'גזפרום' הרוסי על עסקאות ארוכות טווח שמחיריהן צמודים למחירי הנפט בשווקים. אך היום משחקים ביבשת גם שחקנים קטנים יותר שמוכרים כאן ועכשיו ובמחירים גמישים. קטאר פעילה באירופה בעיקר בשוק הזה. השוק החדש אולי לא מהווה איום אסטרטגי על רוסיה שכן גם ללקוחותיה יש אינטרס בביטחון אנרגטי ארוך טווח, אך הוא מכרסם בה בשל השפעתו על מחירי הגז.

לדעת אלדר קסייב, אנליסט השקעות במזרח התיכון היושב במוסקבה ששירת בעבר בנציגות הרוסית בדוחא, התחרות בין שתי מעצמות הגז אכן אינה מאיימת על מדינתו. על-פי דו"ח של הבנק המרכזי של קטאר, חוזים ארוכי טווח שחתמה הממלכה עם מדינות באסיה ובדרום אמריקה, יגרמו לירידה משמעותית באספקה לאירופה. דינמיקה זאת, סבור קסייב, אמורה להטיב עם רוסיה מכיוון שההתקפלות הקטארית מהאיזור תגרור עליה בביקושים שם ש'גזפרום' תשמח למלא. ההערכות הללו מתכתבות עם הכרזתו של שר האנרגיה הקטארי מוחמד אל-סאדה לאחרונה, כי על-אף המתח ששורר באירופה סביב המלחמה באוקראינה, מדינתו אינה מתכוונת לדחוק את רגלי רוסיה מהיבשת ואף הוסיף שכל השחקנים בשוק משלימים זה את זה.

לאחרונה היה נדמה שדווקא רוסיה עלולה לפגוע בשליטתה של קטאר בשוקי אסיה כשחתמה על עסקה לאספקת גז לסין. אלא שסין כל כך גדולה ואספקת גז לאזור אחד לא מהווה תחרות לאספקת גז לאזור אחר. כך שלדעת מומחים לא מדובר באיום אמיתי.

בשורה התחתונה נוצר מצב שרוסיה וקטאר מחלקות שווקים ומשתפות פעולה דה-פקטו. הצורך בשיתוף פעולה כזה מתחדד לנוכח מהפכת פצלי השמן בארה"ב המהווה כאמור אתגר משותף למעצמות הגז הותיקות. צעדי אירופה, במיוחד אלה של גרמניה, להקטנת צריכת גז והחלפתו בשימוש מוגבר בפחם ובניית תחנות כוח גרעיניות, מסבים לשתיהן כאב ראש נוסף. הנפילות במחירים בשוקי הנפט לאחרונה מציבות גם הן את שתי המדינות בחזית אחת שהרי חוזים ארוכי הטווח של קטאר באסיה ושל רוסיה באירופה צמודים למחירי הזהב השחור. אך לדברי אנליסטים, שוקי הגז מגיביים לרוב באיחור של מחצית השנה לשינוים במחירים הללו ועד אז אללהו אכבר.

כך או כך, אלדר קסייב חושב ששתי המדינות בהחלט יכולות לשתף פעולה אך מונה מכשולים רבים העומדים בפני ההתקרבות האפשרית. ראשית, ישנו מתח מדיני רב סביב סוגיות המפתח במזרח-התיכון, במיוחד בנוגע למתרחש בסוריה. ברוסיה גם כועסים מאוד על הסיוע הקטארי לטרוריסטים בצ'צ'ניה. אלא שבמוסקבה וגם בדוחא התגבשה עם השנים ההבנה שבניגוד לסוגיות טרור וביטחון, ענייני גז זה עסק כלכלי ויש לנתקו ממלחמות הטרור והפוליטיקה.

גם הבדלי עומק במנטליות העסקית מקשים, לדעת קסייב, על התקרבות בין רוסיה לקטאר. עד כמה קשים יכולים להיות הפערים יעידו המגעים שהתנהלו מאז שנת 2001 בין המדינות סביב תכנית להקמת ה-GECF, פורום ייצואניות הגז, והסתיימו רק כעבור 7 שנים. מגעים אלו כללו גם צלע חיונית שלישית, איראן. הפורום מאחד היום 11 יצרניות הגז הגדולות בעולם, ובראשן שלוש המייסדות התופסות עמדות מפתח בארגון: המטה נמצא בדוחא, היו"ר הוא מחמד חוסיין עדלי האירני והמזכ"לות נמצאת בידי לאוניד בוכאנובסקי הרוסי.

הקמת הארגון לוותה בחששות רבים במערב שבזמנו ביטאה היטב קונדוליסה רייס באומרה שהגוף החדש עלול להפוך ל"יישות גלובלית של סחטנות". אמנם הפורום טרם הפך לאופ"ק של עסקי הגז, כפי שנוהגים לפעמים לכנותו, ובאופן רשמי לפחות אינו עוסק במכסות ובמחירים. עד כה מייסדיו לא הצליחו אפילו ליישם צעדים שאליהם התחייבו עם הקמת הפורום: פגישות התייעצות רבעוניות והקמת מועצת מומחים עליונה.

הפורום, קובעת בנחרצות מיטרובה, לא משפיע על דבר ותפקידו העיקרי הוא איום הצהרתי על המערב. פעילותו, היא מוסיפה, מסתכמת בהחלפת דעות וגיבוש הבנות שקטות בין יצרניות הגז. על-פי פרסומים בשנת 2011, הבנות כאלה הושגו ובהן הוסכם על חלוקה השוררת בפועל כיום: קטאר שולטת בשוקי אסיה, רוסיה – באירופה. ובשנה שעברה כבר דווח על הסכמה בין שלוש מייסדות הפורום על ייצוב המחירים.

תחרות קשה; ג'ון קרי ושר החוץ הקטארי ח'ליד בן מחמד אלעטיה. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
תחרות קשה; ג'ון קרי ושר החוץ הקטארי ח'ליד בן מחמד אלעטיה. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

אמריקה מאחוריהם

אולם קטאר לא מסתפקת בהבנות עם רוסיה. לאחרונה השקיעה דוחא 2 מיליארד דולר בקרן ההשקעות של רוסיה, גוף ממשלתי החולש על מיזמי תשתיות רבים במדינה. בעקבות העסקה צורף ראש רשות ההשקעות הקטארית אחמד אל-סייד למועצה המייעצת בקרן הרוסית.

ובעוד שברוסיה קטאר פועלת בזהירות מסויימת, אצל מתחרות אחרות היא שולחת את זרועותיה ישירות אל גרעיני שליטה. בשנים האחרונות רכשה קטאר מניות בשדות גז בברזיל, קנדה וקונגו. היא מחזיקה גם ב-70% מהשליטה בחברת 'גולדן פאס' ביוסטון שבבעלותה נמצא מסוף ההנזלה בטקסס.

מאידך, מספר אלי אבידר, "הפעילות העסקית של קטאר בתחום הגז הטבעי מבוצעת על-ידי חברות אמריקניות והן אלה שמנהלות את ייצוא הגז לכל העולם". "יש כאן זהות אינטרסים", מדגיש אבידר. התאגידים הללו, הוא מסביר, חברים במועצת העסקים ארה"ב-קטאר המשמשת כשדולה של דוחא בוושינגטון.

כדאי לשים לב לאישיותו המעניינת של פטריק ת'רוס העומד בראש המועצה. "ת'רוס שימש כשגריר בקטאר בשנת 1995", מזכיר אבידר, "כשאביו של השליט הנוכחי ביצע הפיכה. הוא דאג שארה"ב תתמוך בחילופי השלטון והיתה לכך משמעות ביחס לההתנהלות הסעודים שחשש מפלישתם קינן בליבו של האמיר החדש. והנה הפלא ופלא – השגריר סיים את תפקידו והתמנה לראש המועצה". ואולי בכוחו של הסיפור הישן הזה להאיר באור חדש את דברי אובמה שהוא סומך על קטאר וש"ישראל לא במצב לבחור מתווכים".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. תודה.
    תמיד טוב לקרוא על מה שקורה בעולם מנקודות מבט אחרות, שאינן כ"כ מפורסמות.