משאירים כלכלה חרוכה

הממשלה כשלה בטיפול בכלכלה, ולא בגלל זמן הכהונה הקצר • הרגולציה מכבידה, המחירים עולים ושרינו? הם עסוקים בלהטוטי מע"מ אפס ושכר מינימום • שנתיים אחרי, דו"ח מצב

הבחירות הקודמות, של שנת 2013, יצאו לדרך לאחר החלטה של נתניהו ושאר שותפיו לקואליציה כי אין ביכולתם ללכת על תקציב בו יקצצו סכומים גדולים מדי ויטילו מיסים רבים מדי על הציבור, כך החלה מערכת בחירות שהתנהלה ברובה על נושאים כלכליים, מערכת הבחירות הראשונה לאחר המחאה החברתית של שנת 2011.

בחירות 2015 יסתיימו כאשר ימלאו שנתיים בדיוק לאותה ממשלה שאנו צופים בה קורסת לנגד עניינו. כל זאת כאשר שמי הביטחון מעל המדינה מתקדרים. מלחמות אגו בין פוליטיקאים נמשכות כרגיל. אך האג'נדה הכלכלית-חברתית עשויה לתפוס את הנפח העיקרי של הבחירות הללו, במיוחד לאחר שהממשלה ושר האוצר לא הצליחו לטפל ביוקר המחיה, לא הצליחו לעצור את הנסיקה במחירי הדיור, ולא הצליחו ליצור תחרות במשק. כרוניקה של הבטחות שווא וטעויות פטאליות הובילו את המשק הישראלי לעצירה ואת האזרח הישראלי למצוקה.

חנק ממשלתי על עולם העסקים

בחודש נובמבר פרסם משרד הכלכלה דו"ח בנושא "הסרת החסמים בתחום הייבוא". הדו"ח מפרט כיצד המדינה יצרה חסמים על חסמים, רגולאטורים על רגולאטורים, שמונעים כניסת שחקנים חדשים ומפקירים את הענף לחוסר תחרות, הדו"ח מפרט כיצד הרגולטורים קובעים יעדי סף ללא כל התחשבות בצרכי המשק וטובת הציבור, ובכך מפקירים את השוק.

חודשיים קודם לכן, בחודש ספטמבר השנה, פרסם משרד ראש הממשלה דו"ח בנושא הרגולטורים. הדו"ח מפרט את הדרכים להתמודד מול המספר העצום של הרגולטורים במשק, שמספרם המלא נחשף – 197 רגולטורים ממשלתיים. כך משרדי הממשלה מפקחים ומגבילים כמעט כל תחום במשק, כל זה תוך מסע ענק של בזבוז כספים וסירוס המגזר העסקי המניע את המשק. הדו"ח מפרט את ה"כפילויות הרגולטוריות" בין המשרדים ובתוך המשרדים, ובזבוז משאבי ציבור. הדו"ח של משרד ראש הממשלה מצטרף לדוחות בינלאומיים כמו הדו"ח של "הפורום הכלכלי הבינלאומי", שפורסם בחודש ספטמבר האחרון ובו נמצאת ישראל במקום ה-116 מתוך 144 במדד המדינות בעלת נטל ביורוקרטי. הדוח של ה"פורום הכלכלי" דווקא מטיב עם ישראל, בהשוואה לדו"ח של ה-OECD שפורסם בחודש פברואר האחרון. שם ישראל נמצאת שנייה רק לטורקיה בדירוג המדינות בהן הרגולציה מגבילה תחרות.

איך לדחוף את מחירי המזון מעלה

מחירי המזון בארץ המשיכו להאמיר, על חוק המזון ותחלואיו פורט כאן בעבר, וגם את ההבטחה הישנה של יאיר לפיד ש"בעוד שנה וחצי יהיה פה טוב יותר" כבר קברנו כאן ב'מידה'. אל חוסר היוזמה בתחום מתווספת מאז הקמת הממשלה עלייה של 1.1% במחירי המזון התעשייתי ועלייה של 5.1% במחירי התוצרת החקלאית. לפי דו"ח הלמ"ס רק בחודש האחרון עלו מוצרי המזון ב0.7%. אל הנתונים הלא מעודדים עבור הצרכן הממוצע נוסיף את הדו"ח של "מרכז המידע והמחקר של הכנסת", שקובע שפער המחירים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי גבוה ב-25%.

למצב העגום של מחירי המזון בארץ והעדר התחרות בין היבואנים לספקים ולרשתות השונות, אפשר גם להוסיף את עליית שכר המינימום שצפוי להוביל לעליית מחירים. לפי דוחות של חברת 'שופרסל', 70% מעובדיה משתכרים בשכר מינימום, עליית שכר המינימום תוביל להוצאה של כ-128 מיליון ₪ בשנה. רשת 'מגה' מעסיקה לפחות 3500 עובדים בשכר מינימום, מה שיוביל להוצאה של כ-40 מיליון ₪ בשנה. גם רשת שיווק המזון של רמי לוי תאלץ להוציא עוד כ-14 מיליון ₪ עקב העלאת שכר המינימום. לרשתות הגדולות אפשר להוסיף את רשת 'ויקטורי' שתוציא כ-6.5 מיליון ₪, ורשת "טיב טעם" שתוציא כ-7.6 מיליון ₪.

ההוצאות הכספיות הגדולות שהמדינה כופה על רשתות המזון מגבילות את יכולת התחרות הכלכלית של הרשתות ואת שאיפת הרווחיות שלהן, מה שיוביל באופן טבעי למצב שרשתות המזון יגלגלו את העלויות על הצרכנים; אלה שוב יאלצו לסבול את ה"חברתיות" של הממשלה דרך עליית מחירי המזון.

עסקים קטנים קורסים

"מפלגת יש עתיד עם העסקים הקטנים", התהדר מצע הבחירות הקודם של יאיר לפיד, אך בפועל משרד האוצר ממשיך להתעמר באותם עסקים, גם הנתונים היבשים מראים את אותה תוצאה עגומה: יותר עסקים נסגרים, פחות עסקים נפתחים, פחות מקומות עבודה נוצרים.

בשנת 2013 נסגרו 41 אלף בתי עסק בישראל, ובשנת 2012 על כל 10 עסקים שנפתחו 8 נסגרו, כך אמר נשיא 'לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל'; הוא הוסיף ש"נדרש טיפול ממשלתי ממוקד בקשיי הקיום של העסקים הקטנים – בין השאר על ידי הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה – אך הממשלה אינה פועלת בכיוון ובכך מטילה עננה שחורה על סיכויי ההישרדות של העסקים בטווח הארוך".

העסקים הקטנים שמייצרים 77% ממקומות העבודה החדשים במשק בשנת 2014 ויצרו 80 אלף מקומות עבודה, נמצאים במשבר, עליית המיסים, המע"מ ומס החברות הקשו עוד יותר על אותם עסקים. 63% מבעלי העסקים הזעירים חושב לסגור את עסק, כך עולה מדו"ח של "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" במשרד הכלכלה, 26% טענו שהבעיות הן עקב תחרות לא הוגנת, 13% השיבו כי עומס בירוקרטי ומיסוי גבוה גרמו להם לחשוב לסגור את העסק שלהם.

מה בקשר לצמצום המס על הדלק?

הבטחה נוספת של מפלגת 'יש עתיד' הייתה לצמצם את מספר השרים ולבטל את מוסד ה'שר בלי תיק' שאותו כינה לפיד "השחתה מוסרית וחברתית". אכן כן, מספר השרים בממשלה בהחלט צומצם, אך החיסכון התקציבי למהלך הוא מזערי מכיוון שמספר המשרדים הממשלתי לא צומצם כלל, כך למשל תקציב המשרד לענייני ירושלים עמד בשנת 2013-14 על 23 מיליון ₪, ובהצעת תקציב 2015 עלה 10 מיליון ₪. לפיד כשר אוצר המשיך לתקצב את המיותר. אם לפיד היה עומד מאחורי הדברים שלו ומאחורי הבטחותיו היה מבטל את המשרדים המיותרים הללו וחוסך למדינה מיליונים רבים שבוזבזו על מנכ"לים, יועצים, לשכות ומחלקות משפטיות.

נטל המיסים הבריח משקיעים והשקיע בבוץ את המגזר הפרטי. המגזר העסקי-הפרטי שהוא המניע את המשק נבלע תחת עול מיסים ובירוקרטיה. לפיד כשר אוצר בזבז את מאות המיליארדים שלנו במקום להשקיע את הכסף בהפחתת נטל המסים על המגזר העסקי, במס על הבורסה, במס החברות, באשראי לעסקים הקטנים, הוא העדיף להשקיע את הכסף דרך המגזר הציבורי, תקציבי העתק של משרד התחבורה המשיכו להתנפח, וכך גם התקציבים המנופחים ברפורמות על רפורמות במשרד החינוך ובחברות הממשלתיות.

לפיד הוא אכזבה אדירה, זיגזגים, רפורמות לא מוצלחות, שר אוצר שהכריז על עצמו "אני לא סוציאליסט", לא הבין את הכלל החשוב של הקפיטליזם: יזמות. ובמקום לעודד אותו הוא דיכא אותו, במקום לשחרר את הכסף של הציבור אל הציבור דרך הורדת מיסים והפחתת ההתערבות הממשלתית, הוא הגביר את ההשתתפות של הממשלה במשק, ודיכא את רצון היזמים להשקיע את כספם ושל האזרחים להגביר את הצריכה הפרטית.

לפיד השקיע את כספו של האזרח במגזר ציבורי מנופח, ששואב את הכסף למשכורות, פנסיות ובזבוז ביורוקרטי. קחו לדוגמא את משרד החינוך, תקציב של למעלה מ-40 מיליארד ₪, ו-22 מיליארד ₪ ממנו הולך על משכורות לעובדים. או את משרד הביטחון שמוציא למעלה מ-27 מיליארד ₪ על שכר ופנסיות, והרשימה של שכר עובדי המגזר הציבורי עוד ארוכה.

אילו היה לפיד "לא סוציאליסט", כפי שהצהיר על עצמו, לא היה הולך יד ביד עם ההסתדרות ומונע רפורמות חשובות; ואילו היה דואג לאזרחים היה דואג לרפורמה מקיפה בבנקים שממשיכים לגבות מיליארדים מעמלות ונהנות מחוסר תחרות, והיה מבצע רפורמה בקופות החולים שטובעות בחובות של מיליארדים, או ברפורמות בדואר ובחברות הממשלתיות שממשיכות להצטיין בחוסר יעילות, בזבוז ונפוטיזם. יאיר לפיד יהמר על חייו בעבור מע"מ 0 אבל לא עשה דבר כדי לצמצמם את המס על הדלק, שמייקר כל תחום בחיים. הוא לא עשה דבר כדי ליצור תחרות בתחום התחבורה הציבורית. כמה כישלונות, כמה חוסר הצלחה, וזה בלי להגיד מילה על הגרעון שמשאיר אחריו יאיר לפיד – 3.6% על-פי בנק ישראל, והצמיחה השלילית במשק ברבעון השלישי.