המאבק הבא של יוצאי אתיופיה: עצמאות ממדינת הרווחה

פעילים בעדה החליטו לצאת למאבק נגד משרד הקליטה שמנציח את התלות במדינה ודן את האתיופים לפיגור חברתי.

הגורם לאפליה? העולים מאתיופיה מסורים במשך כל חייהם לטיפולו של משרד הקליטה שאחראי עליהם באופן טוטאלי מהעריסה ועד לקבר • בשיחה עם 'מידה' מסבירים פעילים בעדה מדוע הם נאבקים במשרד שמנציח את התלות במדינה ודן את האתיופים לפיגור חברתי • "אנחנו נהיים דומים ויותר ויותר לאפרו-אמריקנים באמריקה" 

hafgana
רוצים להשתחרר. הפגנת יוצאי אתיופיה מול משרד הקליטה

לבני העדה האתיופית בישראל נמאס מכך שמשרד הקליטה פולש אל תוך כלל תחומי חייהם ומטפל בהם בתור אוכלוסייה חדשה, חלשה ונזקקת. בניגוד לשאר עם ישראל, בני העדה מקבלים בכל שלב מחייהם, החל מגן חובה וכלל בתעסוקה שלאחר הצבא, "סיוע" בלעדי ממשרד הקליטה. על אף שדו"ח מבקר המדינה קבע, כי "סיוע" זה מהווה מכשול משמעותי בהתקדמותם של בני העדה בחברה, במשרד הקליטה הכריזו שהם מגבשים תכנית "סיוע" חדשה. "הסיוע של משרד הקליטה מנוון ויוצר תלות", אומרים פעילים מהעדה ל'מידה' ומבטיחים להילחם מלחמת חורמה במשרד הקליטה.

משרד הקליטה והעלייה מצא דרך מקורית להצדיק את התקציבים הגדולים המגיעים אליו. במקום לטפל בקליטה ובעלייה של עולים, המשרד מטפל מזה כ-30 שנה בכלל הישראלים ממוצא אתיופי, גם באלה שבכלל נולדו בארץ.

בשנה החולפת מקדמים במשרד הקליטה גיבוש תוכנית  לקידום קליטתם של יוצאי אתיופיה בישראל. מנגד, בעוד כשבועיים ידונו בבג"ץ בעתירה שהגישה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה במטרה למנוע את יישומה של תוכנית זאת. "אנו דורשים שמשרד הקליטה יטפל אך ורק בעולים השונים במרכזי הקליטה או באלה שחיים בישראל 15 שנים ומטה", מסבירה בשיחה ל'מידה' זיווה מקונן, מנכ"לית האגודה.

"אם השירות של משרד הקליטה היה טוב והיה מוציא את הקהילה מהמצוקות שלה – ניחא. הבעיה היא שמשרד הקליטה מנציח את הנזקקות של הקהילה", מפרטת מקונן. ואכן התוצאות של התכניות השונות של משרד הקליטה מאכזבות בלשון המעטה. כבר מכיתה ב' מתחילים להיווצר פערים בין התלמידים המצויים במסגרות חינוך חופשיות יחסית לבין אלה המצויים בתוכניות ה"סיוע" לישראלים ממוצא אתיופי.

בנוסף, דו"ח מבקר המדינה מהשנה האחרונה קבע כי הכספים הרבים המושקעים בתכניות השונות של משרד הקליטה למען יוצאי אתיופיה כלל לא מגיעים ליעדם. לדברי מבקר המדינה: "משאבים ניכרים מתפזרים על תכניות רבות ללא בדיקת יעילותן. כך נוצר בזבוז רב ולעתים משאבים שיועדו ליוצאי אתיופיה 'נספגים'… לעומת זאת, משאבים אחרים שיועדו להם כמעט שאינם מנוצלים…"

החזית לשחרור יוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה

בכדי לנסות לקבל לגיטימציה לקידום תכניתם החדשה ליוצאי אתיופיה, במשרד הקליטה הוחלט לקיים שולחנות עגולים ופתוחים לציבור בהן ידונו בקבלת ההחלטות בתחומים שונים: צבא, חינוך, תעסוקה ועוד. אולם, במהלך רבים מהדיונים הללו התפרצו צעירים ממוצא אתיופי שהפגינו נגד עצם גיבוש התוכנית החדשה.

הצעירים שהפגינו משתייכים לתנועה חתרנית הנקראת "החזית לשחרור יוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה" שנוסדה על ידי סטודנטים ממוצא אתיופי, רובם ילדי הארץ. השם של התנועה מתכתב עם שמה של התנועה שהובילה את המאבק המוצלח בקומוניסטים ששלטו באתיופיה, "החזית העממית לשחרור תיגראי".

"המטרה שלנו היא להתנתק מהביורוקרטיה המחריגה ולהיות אזרחים כמו כולם. יש החרגה בכל תחום וזה פשוט הזוי", מספר בשיחה עם 'מידה' נתן מלסה, סטודנט למשפטים ואחד הפעילים הבולטים בתנועה.

לדברי מלסה "הסיוע", שמוענק לבני העדה על ידי משרד הקליטה "מנוון וגורם לאנשים לחשוב שהם לא יכולים בלי העזרה והסיוע והליווי החריג". הוא מוסיף בתסכול כי החזית בסך הכל פועלת על מנת, ש"אנשים ייקחו אחריות על החיים שלהם. יש כאן מצב של תלות מקבעת שמתפתחת ולדעתי מבחינה זאת אנחנו [ישראלים ממוצא אתיופי- א.פ] נהיים יותר דומים מיום ליום לאפרו-אמריקנים".

גם האגודה הישראלית החרימה את הדיונים של משרד הקליטה. "אנחנו כבר יודעים מה יקרה", פוסקת מקונן, "עוד מאותו הדבר… כשבדקתי מי הם הנציגים או יושבי ראש 'השולחנות הפתוחים' התברר שאלה היו הפקידים הזוטרים ביותר".

המועצה המקומית משרד הקליטה

אז איך עובדת השיטה? בשנת 99' הקימו במשרד הקליטה תכנית פיילוט בשם "מוקדי קליטה" בשלושה ישובים. על אף התוצאות הלא מעודדות הוחלט להרחיב את התוכנית וכיום היא קיימת ב-22 ערים וישובים. "מוקדי הקליטה", הם בעצם מיני-רשויות מקומיות אשר אחראיות על כל תושבי העיר שממוצא אתיופי, כאמור, גם על אלה שנולדו בישראל.

כל אחד ממוקדי הקליטה מספק מספר משרות ממשלתיות. בין היתר בכל מוקד יש מנהל מוקד, רכז נוער ורכז תעסוקה. תפקידם של פקידים אלה הוא לטפל בכל צרכי תושבי העיר שמוצאם אתיופי. לדברי מקונן,  "מוקדי הקליטה" הם כלי נוסף לניפוח תקציב משרד הקליטה.

"בוא נסתכל סביבנו ונראה באמת כמה עולים חדשים מגיעים לישראל כיום והאם נחוץ לשם כך משרד כה גדול", מציעה מקונן. "אנחנו לא שמענו על קיצוצים במשרד הקליטה מאז שנות ה-90 בהן עלו מעל מיליון יהודים, על אף שכיום מגיעים 16 אלף יהודים מדי שנה".

היא תוקפת את ממסד הקליטה: "סליחה, מצטערים, מספיק חייתם והתקיימתם על חשבון הקהילה שלנו, עכשיו תאפשרו למשרדים אחרים לקחת אחריות ולתת לאוכלוסייה הזאת שירות כמו לכל אזרח".

לצד "מוקדי הקליטה" שפועלים באוטונומיה נפרדת מהרשויות המקומיות, קיים גוף נוסף של משרד הקליטה הנקרא "קליטה וקהילה" הפועל בתוך הרשויות המקומיות.עם זאת, משרדי "קליטה וקהילה" מטפלים בעולים ממדינות אחרות ולא בעולים מאתיופיה. גם "מוקדי הקליטה" שהוזכרו אינם מטפלים בעולים החדשים מאתיופיה, אלא רק באזרחים "ותיקים" ממוצא אתיופי. בשיכון העולים החדשים מאתיופיה מטפל דווקא סמנכ"ל הדיור של משרד הקליטה.

People in the city of Lod
משרד הקליטה מפתח תלות ועוני. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: פלאש90

"אתה חלש וחייב עזרה"

האבסורד גדל עוד יותר כאשר מתברר שמשרד הקליטה מגבש את תכניתו החדשה רק למען יוצאי העדה שחיים בארץ שנים רבות תוך התעלמות מהעולים החדשים. כאמור, הדיונים בשולחנות הפתוחים של משרד הקליטה והעלייה נסבו סביב מגוון נושאים אך נושא אחד לא נדון כלל: קליטה ועלייה.

בנוסף, כפי שסיקרנו ב'מידה', משרד הקליטה ושרת הקליטה סופה לנדבר מציבים מכשולים רבים בפני כניסתם של העולים מאתיופיה לישראל. וכך, משרד הקליטה מונע את כניסתן של 25 משפחות משארית יהודי אתיופיה שכבר זכו לאישור עלייה על ידי אלי ישי כאשר זה היה שר הפנים.

בתוך מחדל זה בולט סיפורם של משפחת צ'קול. משפחה זאת עלתה לארץ לפני כשנה ומשרד הקליטה סירב להכיר בהם כעולים.מולוקן צ'קול, בן המשפחה, סיפר ל'מידה' כי מאז עלייתו לפני כשנה כבר גויס לצה"ל, אך טרם זכה להכרה כעולה חדש וכאזרח ישראלי. זאת כאמור על אף שמשפחתו זכתה לאישור עלייה מפורש משר הפנים בדימוס, אלי ישי.

את גיבוש "הדרך החדשה" של משרד הקליטה הנהיגה השרה סופה לנדבר מ'ישראל ביתנו' אשר כעת מסיימת את הקדנציה השנייה שלה בתור שרת הקליטה והעלייה ללא הישגים משמעותיים. על כן, ייתכן כי המאבק לשחרור העדה האתיופית ממנגנוני הרווחה של משרד הקליטה יצליח לצבור תאוצה לאחר הבחירות אם יהיו שינויים במשרד.

ב"חזית" וב"אגודה" מבטיחים להמשיך להיאבק עד להפסקת הטיפול של משרד הקליטה ביוצאי אתיופיה. בשבועות האחרונים נרשם הישג ראשון במאבקם כאשר משרד החינוך הודיע כי יפסיק את הטיפול המיוחד בישראלים ממוצא אתיופי שאינם עולים חדשים. מלסה נשאר סקפטי בנוגע להפסקת הטיפול של משרד החינוך: "עדיין יש גופים שונים כמו משרד ההיגוי וכמו תכניות ה'מגשרים' לבני הקהילה שמטפלים בחינוך של יוצאי אתיופיה. אני לא יודע מה המשמעות של הסגירה , האם זה קוסמטי או שבאמת יש שם שינוי".

מלסה מסכם, כי כל עוד תכניות הרווחה הקיצונית של משרד הקליטה תמשיך להיות מיושמת על בני העדה יהיו לכך השפעות פסיכולוגיות משמעותיות: "אתה גם ככה שייך לקבוצה שנחשבת ל'חלשה' בישראל, ואז מפמפמים לך שאתה חלש ואתה חייב עזרה ונפתחות 'למענך' תכניות מפה ועד הודעה חדשה. תכניות שהן רק על בסיס מוצא."

הוא מוסיף בעגמומיות, כי"אתה רואה למשל מודעה של משרד הכלכלה ומשרד הקליטה בה מופיע מכרז תעסוקה 'לאתיופים ולנכים'. אלה דברים שאנשים לא שמים לב אליהם, אבל הם כן מחלחלים לך אל התודעה וגורמים לך לתפוס את עצמך בצורה אחרת, בצורה לא שווה".

ממשרד הקליטה נמסר:

"טענותיה של הגב' מקונן ידועות ואינן קשורות למציאות. אף שניתנו לה אין ספור הזדמנויות לקחת חלק בתהליך השולחנות העגולים אשר מגיע עתה לסיומו, ולהשפיע על שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה, סירבה מקונן בטענות שונות ובכך לא תרמה מאום לתהליך בו לוקחים חלק 12 משרדי ממשלה שונים, המגזר השלישי, וכן אלפי אנשים המעוניינים בדרך חדשה. בימים אלה נידונה עתירתה של גב' מקונן לבג"ץ. יש לציין כי זו אף לא קיבלה את צו הביניים המבוקש מבית המשפט, עבור עצירת התהליך, דבר המעיד גם על יחסו של בית המשפט העליון לטענותיה. צר לנו על התקפותיה החוזרות ונשנות של גב' מקונן. באם הייתה מחליטה לרתום את אותה רוח קרב עבור מטרות מועילות, אנו בטוחים כי יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית היו יוצאים נשכרים יותר".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

    1. דודלי, תודה על ההערה. התמונה נלקחה ממאגר התמונות של פלאש90, שם מצויין במפורש כי מדובר באתיופים.

  1. לגבי הסרטון – רק שאלה, מי אמר שהרשויות עושות נזק? יכול להיות שאילו לא היו מתערבות, התוצאות היו משמעותית יותר גרועות.

    1. דווקא בסרטון רואים שהמטרה היא שמי שיטפל בבעיות יהיה מי שמוסמך לכך, כמו רשות הרווחה, ולא משרד הקליטה

  2. נמצא האשם לבעיית האתיופים . איזה כיף .
    הבעיה נמצאת בחינוך בבית .
    חפשו שם את הבעיה וכך נוכל להגיע לפתרון.