פרשת מקץ: סוד החלומות

מה משמעותו של חלום? מול הגישה האלילית, האמונה המונותאיסטית מדגישה את פעולותיו של האדם ומשעבדת את "חוק הגורל" לשלטון האל האחד.

מה משמעותם של חלומות? • אל מול הגישה האלילית, שרואה בחלומות כלי לפיצוח חידת העתיד, מדגישה האמונה המונותאיסטית את פעולותיו של האדם ומשעבדת את "חוק הגורל" לשלטון האל האחד

יוסף מפרש את חלום פרעה. ציור מהמאה ה-19 מאת Adrien Guignet
יוסף מפרש את חלום פרעה. ציור מהמאה ה-19 מאת Adrien Guignet

החלומות  הם חלק ממארג הסיבות המניעות את העלילה בסיפור. חלומות יוסף מסבירים את שנאת האחים ליוסף; פתרון חלומות שר המשקים ושר האופים הוא הסיבה ליציאת יוסף מבית הסוהר, ופתרון חלומות פרעה הוא הסיבה לעליית יוסף לדרגה העליונה. בדומה ליצירות הספרות המודרניות, חלומות יוסף הם גם ראי למעמקי נפשו. יוסף של תחילת הסיפור נחשף בהם כאישיות נרקיסית תמימה. נרקיסית, בהיותו סבור שכל העולם חג סביבו, ותמימה בהיותו סבור שגם האחרים מסכימים להשקפתו (קו זה בחלומות יוסף הוא יסוד מרכזי בספרו של תומאס מאן "יוסף ואחיו"). גם הזדרזות שר המשקים לספר כראשון ליוסף את חלומו, ודברי מחבר הסיפור, המקדים לחלומו של שר האופים את המשפט: "וַיַּרְא שַׂר-הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר" (מ, 16) מרמזים אולי כי בניגוד לשר המשקים מצפונו של שר האופים אינו נקי. הוא מעריך שייענש והוא חש שחלומו מסגיר זאת.

אך מעל הכל ברור שהעיקר בחלומות – שהם מעצבים את הסיפור במסגרת של 'סוף מעשה בחלום תחילה'.

חלום נבואי וחלום חידה

האמונה בכוחו של החלום לחשוף את העתיד נפוצה בכל העולם. גם אמונה זו בדומה לאמונה בכוחה העצמאי של המילה, שעמדנו עליה בסיפור ברכת יצחק (פרשת תולדות), נטועה עמוק בנשמת האדם. התבונה מתקשה לשרשה והיא שרדה עד ימינו. בסיפור יוסף היא משתקפת בהתגשמות חלום יוסף, חלומות שר המשקים ושר האופים וחלום פרעה.

אנו מבדילים בין שני סוגי חלומות שנכנה אותם בעקבות קויפמן חלום נבואי וחלום חידה. בחלום הנבואי מתגלה האלוהות לאדם ופונה אליו בדברים. רוב החלומות במקרא הם מן הסוג הזה: בראשית כ, 7-3; חלום יעקב בבראשית כ"ח, 16-12 שעיינו בו בפרשת ויצא; ל"א, 13-10; חלום שלמה במלכים א ג, 15-5. ועוד הרבה. החלום הנבואי אינו טעון פתרון והוא אינו מענייננו כאן. החלומות בסיפור יוסף כולם שייכים לסוג השני. הם חלומות חידה: האלומות המשתחוות, העוף המנקר מן הסל, הפרות הרזות הבולעות את הבריאות וכו', והם טעונים פתרון.

את חלומות החידה החושפים לאחר שנפתרו את העתיד אנו מוצאים בכל העולם. הם מבוססים על ההנחה שהחלום, הדובר אלינו בשפת רזים, הוא דרך להבקיע מבעד המציאות אל התחום הנסתר של ההויה ואל חוקיה הנעלמים. ביסודה אמונה זאת אלילית. היא מבוססת על ההכרה שלצד האלים ובעצם מעליהם פועלת חוקיות עליונה. המכשפים, החרטומים, פותרי החלומות ודומיהם יודעים לחשוף את הנסתר בעזרת סגולות נפשיות מסוימות ובעזרת מין "מדע" המפענח את שפת הרזים של החלום. מדע שניתן ללמוד אותו ולהעביר אותו מדור לדור.

ברור שהשקפה זו, המבוססת על פענוח החוקיות העליונה והעצמאית של ההוויה, אינה מתאימה ליסודות האמונה המונותיאיסטית המשעבדת את הכל לאלהים. משום כך מעדיף המקרא את החלום הנבואי. את מראה החידה משבץ המקרא בנבואה, ואלהים הוא הפותר אותו. למשל בירמיהו א, 14-13: "וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי  מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. "

המקרא חש בזרות הדפוס של חלום ופתרונו. הוא מכיר שני פותרי חלומות יוסף ודניאל. את האחד הוא מציב במצרים ואת השני בארמון נבוכדנצר מלך בבל.  אצל שניהם מצמצם המקרא כדרכו את הפן העצמאי של החידה ופתרונה. בדניאל פותר המלאך את המראה לדניאל ויוסף מכריז לפני פתרון חלומות שר המשקים ושר האופים: "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" (מ, 8)  ועל דברי פרעה התוהה על קנקנו: "וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר  אֹתוֹ" (מא, 15), עונה יוסף: "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה".

חלום דניאל. Matthäus Merian the Elder, 1630
חלום דניאל. Matthäus Merian the Elder, 1630

מעל לכל ניכרת התמורה המונותאיסטית בשינוי "חוק הגורל" האלילי ושעבודו לשלטון האל האחד. סיפור יוסף שייך מבחינת הדגם היסודי שלו לאותם סיפורים רבים מאד שבפתיחתם מופיע אורקל – חלום או אות המודיע את העתיד. למשל הטרגדיה של סופוקלס "אדיפוס המלך" או סיפור לידת כורש המופיע בהרודוטוס שנזכיר אותו בקרוב  בפרשת שמות.

חלום אינו גזרת גורל

העתיד הזה הוא הכרח, "ἀνάγκη" בלשון היוונים. אפילו האלים אינם יכולים לשנותו כי גם הם כפופים לגורל ולמערכת חוקי ההוויה. בסיפורים מן הסוג הזה משתדל האדם לבטל את האורקל אבל דווקא נסיון הביטול גורם או מחיש את התגשמות האורקל. דפוס זה ניכר יפה בסיפור יוסף. תחילה החלום – האורקל, המבשר על עלייתו של יוסף לגדולה ושעבוד האחים הגדולים לאח הצעיר. כשגור בדפוס משתדלים האחים למנוע  את התגשמות החלום-אורקל. זאת הסיבה העיקרית לנסיון הרצח שלהם. כדבריהם: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" (ל"ז 20-19). אבל כדרכו של הדפוס דווקא פעולת האחים היא המשלחת את יוסף למצרים וגורמת להתגשמות האורקל.

בסיפור יוסף ניכר איפוא הדגם בבהירות אבל הוא משועבד להשקפה אחרת. ניסוח בהיר של השקפת הסיפור ניתן לראשונה בדברי יוסף לאחיו בפרק מה, 8-7: "וְעַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים"; ואחר כך בפרק נ, 20: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם-רָב". לא כוח הגזרה הקדומה אלא אלהים הוא המסובב את שרשרת הסיבות. ומדברי יוסף לאחים בסוף הפרק: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" המכוונים ליציאת מצרים אתה למד שכל הפרשה עצמה היא חוליה בהיסטוריה הלאומית לעתיד לבוא של ישראל כולו.

__________

ד"ר יונתן כהן לימד שנים רבות מקרא ולשון עברית בסמינרים של התנועה הקיבוצית-אורנים וסמינר הקיבוצים. מחבר הספרים: כפעם בפעם: מחקר ביצירות תומאס מאן, תשנ"ז; The Origins and Evolution of the Moses Nativity Story, 1993.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *