המדינה בוגדת בחייליה ומוחמד בכרי צוחק

חיילי צה"ל נשלחו רגלית לג'נין כדי להגן בעיקר על פלסטינים, הושמצו על ידי בכרי ולאחר מכן הופקרו להתעללות מתמשכת של מערכת המשפט.

הסרט 'אם לומר את האמת' אמנם סוגד שוב למוחמד בכרי התועמלן, אבל התמונה שמצטיירת היא של בגידה – מדינה שבוגדת בחייליה • אלה נשלחו קודם רגלית לג'נין, ולאחר מכן הופקרו להתעללות מתמשכת על-ידי מערכת המשפט

בג"ץ לא פסל; מוחמד בכרי. צילום: פלאש90
בג"ץ לא פסל; מוחמד בכרי. צילום: פלאש90

'אם לומר את האמת' הוא שם סרטו הדוקומנטרי של הבמאי איתן חריס, שהוקרן ביום חמישי שעבר בערוץ 2. הסרט עוקב אחר משפט הדיבה נגד מוחמד בכרי וסרטו המפורסם 'ג'נין ג'נין', שהאשים את חיילי צה"ל בביצוע זוועות בקרב בג'נין בשנת 2002 במסגרת מבצע 'חומת מגן'. קבוצת חיילי מילואים תבעה אותו למשפט, מפורסם אף הוא, שספיחיו מתגלגלים עד היום בין בתי המשפט השונים.

כמעט מיותר לומר, שהסרט של הבמאי הישראלי היהודי, שהופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע והרשות השניה לטלויזיה, כל אותם גופים סטטוטוריים סמי-ממשלתיים, סאב-ממלכתיים והיפר שמאלנים, תומך בגיבור הסרט שלו ומציג באור הירואי ונוגע ללב את מאבקו של היוצר הבודד, שרק רצה לחשוף בפני העולם מעט מהאכזריות של הכובש הציונאצי ומאז נאלץ להגן על שמו הטוב בבתי המשפט של הכובש כשהוא לגמרי לבדו ומסייעים לו רק כמה עיתונאים מובילים וחברי כנסת, שופטי בג"צ, עו"ד צמרת תל אביבי שלא מבקש שכר טרחה וכמובן צוות צילום במימון ממלכתי המכין עליו סרט דוקומנטרי.

אבל קולנוענים פרו-פלסטינים או ההטיה הפוליטית של תקצוב הקולנוע בישראל אינם הלקח החשוב מהסרט הזה.

סיפור גלגוליו הרבים של הסרט 'ג'נין ג'נין' בין הערכאות המשפטיות הרבות והשונות בישראל הוא סיפור ארוך ומפותל. הוא נפסל להקרנה מסחרית בארץ ולאחר מכן בג"ץ ביטל את הפסילה. אחר כך באה תביעת הדיבה מצד חיילי המילואים שנדחתה בנימוק המנהלי, לפיו רק מי שנפגע אישית מהדיבה יכול לתבוע את מוציאה. התובעים ערערו לעליון, בעליון הציעו לצדדים להתפשר. בסרט של חריס ניתן לראות כיצד מתרים חברי הכנסת טיבי וברכה בבכרי לא להסכים לכל פשרה עם "בית המשפט של הכיבוש". שופטי העליון הכבירו מילים על כוונותיו הלא טהורות של בכרי, אך נמנעו מלקבל את ערעור חיילי המילואים והעניקו ליוצרו של אחד מסרטי התעמולה האנטישמים והאנטי ישראלים הגרועים ביותר שנוצרו אי-פעם את הגנת "חופש הביטוי". היועץ המשפטי הנוכחי, ויינשטיין, אחד היועצים המשפטיים הפחות אמיצים שראתה ישראל מזה עשורים, סירב אפילו לצעד הסמלי לו הסכימו קודמיו בתפקיד ולא צירף את שמו לתביעה נגד יוצר הסרט.

Truth, nothing but… (promo) from Eytan Harris on Vimeo.

אפוס של עוול

אבל סכלותה, ניתוקה ואטימותה של מערכת המשפט הישראלית אינן הלקח החשוב ביותר מהסרט הזה.

דווקא אופיו המטא-נראטיבי, כלומר היותו סרט על משפט הנסוב על משפט על סרט על סיפור קרב, מאפשר לו לספר סיפור הגדול מסך מרכיביו. כל המעגלים הקונצנטריים של פיתולי העלילה השונים מאבדים את משמעותם המקורית, משכפלים את עצמם עם עוד ערעור ועוד הצגה של בכרי למצלמות וכשהם נמסים אחד אל תוך השני מתבהרת מעליהם התמונה הגדולה, תמונת מדינת ישראל הבוגדנית. זה הלקח האמיתי מהסרט.

מתנגדיה הרבים של מדינת ישראל מרבים לכנות אותה בכינויי גנאי, "מדינה כובשת" הוא הנפוץ בהם, לאחרונה ירש אותו "מדינה רוצחת", שתפס חזק מאוד גם בקרב אויבינו מבית, ע"ע "הרוצחים לטיס"'. אבל הסרט הקטן הזה של חריס מצליח לקרוע איזה מסווה שמונח מול עינינו בשגרה ולגלות קו אופי עמוק של מדינת ישראל, שאנו מסרבים לראות בדרך כלל, מדינה בוגדנית הבוגדת בראש ובראשונה בנאמנים לה ביותר.

בשנת 2002 היתה מדינת ישראל נתונה תחת מתקפת הטרור המאורגנת הגדולה והארוכה ביותר שהונחתה עליה מאז היווסדה. התקשורת הישראלית קראה לה מיד בשם שהעניקו לה ארגוני הטרור הפלסטינים – "אינתיפאדת אל-אקצא". יאסר ערפאת, מגדולי הטרוריסטים במאה העשרים, שלט אז ביהודה ושומרון תחת חסותם של מנהיגי מדינת ישראל, שנסה בבהלה מלבנון רק שנתיים קודם לכן, אקט שהוביל כמעט מיד לפרוץ אותה אינתיפאדה.

בראש המדינה עמד אז אריק שרון. מנהיג זקן ומסואב, אם כי עומק השחיתות שלו ושל חבריו ומקורביו עוד לא נודע אז והוא הולך ומתגלה מאז טיפין טיפין. תהליך מירוק הסביבה הציבורית מחבר העבריינים שאיכלס אז את מפלגתו ונדד איתו אחר כך למפלגה החדשה שהקים ממשיך עד היום. זה אותו האיש ששלוש שנים מאוחר יותר החריב את גוש קטיף כדי להימלט מחקירה פלילית והטיל את ישראל למלחמה עקובה מדם בעזה הנמשכת, בסבבים דו שנתיים, עד היום. בראש משרד הבטחון עמד אז בנימין בן אליעזר, עוד פוליטיקאי מפוקפק שעומק שחיתותו תיחשף רק שנים מאוחר יותר.

הגלריה המפוקפקת הזאת נגררה למבצע צבאי שלא רצתה בו לאחר שמתקפת הטרור על ישראל לבשה מימדים מבהילים (131 נרצחים ישראלים בחודש אחד, מארס 2002) והיא ניהלה אותו באורח שהפך מאז לסימן ההיכר הייחודי של הלחימה הצה"לית: הגנה על כוחות האויב במחיר חיי לוחמנו. 23 חיילי המילואים שנהרגו (ביום אחד נהרגו 13 חיילים) בקרב המפורסם בג'נין הוכנסו לשם בהצדקה מבצעית מפוקפקת. את משימתם ניתן היה לבצע מן האויר באפס הרוגים לכוחותינו והיא בוצעה בסופו של דבר, לאחר נופלם בקרב, על-ידי כלים הנדסיים משוריינים. החיילים נשלחו רגלית לסמטאות ג'נין לא כדי להציל חיי ישראלים אלא כדי להציל חיי פלסטינים.

נשלחו מבית לבית כדי להגן על חיי פלסטינים; חיילי צה"ל במבצע 'חומת מגן'. צילום: יואב גוטרמן, לע"מ
נשלחו מבית לבית כדי להגן על חיי פלסטינים; חיילי צה"ל במבצע 'חומת מגן'. צילום: יואב גוטרמן, לע"מ

מדינה כפוית טובה

יש מי שנפגע מבוגדנותה של מדינת ישראל פעם אחת. חיילי צד"ל שהאמינו לישראל, שלא תנטוש אותם אם ישתפו איתה פעולה בלחימה בחיזבאללה, הופקרו באחת כשמדינת ישראל נסה מלבנון במפתיע לילה חשוך אחד. סמל מדחת יוסף שהוזכר קודם, הופקר במשך כמה שעות בהן גסס למוות בשכם. אבל על חיילי ג'נין גזרה המדינה, במובן מסוים, גורל גרוע ממוות: הפקרה חוזרת והשפלה מתמשכת. ידוע שקורבנות אונס סובלות סבל רב בבית המשפט כשהן צריכות להעיד ולחוות מחדש את חווית האונס הנוראה. על התובעים מקרב ג'נין עברה חוויה דומה עשרות פעמים במשך יותר מעשר שנים, בהבדל אחד: הנאנסת מן השורה לא מתייצבת בפני שופט המייצג את המדינה ששלחה אותה להיאנס.

חיילים אלו נגררו שוב ושוב על-ידי המדינה אל אולמות בתי המשפט שלה כדי "להתדיין" עם זרוע של האויב נגדו שלחה אותם להילחם (הסרט 'ג'נין ג'נין' מומן על-ידי מחלקת ה"תרבות" של ה"רשות הפלסטינית"). החיים מסביב המשיכו כסדרם. השמש זרחה, השיטה פרחה, בן אליעזר המשיך לאגור פנסיה תקציבית ולסגור עסקאות החשודות כשוחד לכאורה עם אנשי עסקים מפוקפקים, ומיטב בנינו סרו לבית המשפט כדי לעמוד בשורה אחת עם נציג המחבלים שקטלו בחבריהם ולצפות למוצא פיו של שופט שיכריע בשאלות פורמליות  לגבי זכות העמידה שלהם וכדומה. הרי זה סיפור אפי. מיתולוגי. שכאילו לקוח מאגדות החורבן במסכת גיטין. לו היו לנו קולנוענים אמיתיים בישראל – זה הסיפור שהיו מנסים לספר, אם לומר את האמת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

22 תגובות למאמר

  1. אחד המאמרים הטובים. ממש אבן דרך בהסברה של בגידת המדינה בחיילי צה"ל. צריך מתי שהוא לאסוף את כל המאמרים הללו לפי נושאים ולהוציא ספר או סדרת ספרים מסודרת

  2. שכחת להזכיר את התנגדות היועץ המשפטי לתיקון בחוק שיאפשר לקבוצת אנשים שהוצאה עליה דיבה לתבוע

  3. מערכת המשפט המסואבת והנפוסטית של מדינת ישראל שנותנת זכות עמידה לכל מסתנן מאפריקה שרוצה בכך , מסרבת לתת זכות עמידה לחיילי צה"ל. וכל זה מתבצע תחת שלטון ה"ימין". יש בחירות בקרוב. תסיקו בעצמכם את המסקנות המתבקשות

  4. מוחמד בכרי לא צוחק.
    מוחמד בכרי אבל על המצב הישראלי פלסטיני.
    מוחמד בכרי הוא אדם מורכב ולכן הימין מתקשה להתמודד עימו.
    מבחינה מוסרית בכרי נמצא בצד שסולד מהאלימות הישראלית ומהאלימות הפלסטינית.
    מוחמד בכרי הוא הומניסט.
    כדאי לצפות בסרט ״מאז שהלכת״ . הסרט הזה מציג את מוחמד בכרי באור אחר ושונה.
    אני ציוני, צפיתי ב״ג׳נין ג׳נין״ ולא חשבתי שצה״ל מוצג בו באופן שרחוק מהמציאות שאותה הכרתי משירותי הצבא בסדיר ובמילואים.
    צה״ל הוא צבא שביצע פשעי מלחמה מיום הקמתו.
    אם קולנוען ישראלי (יהודי) היה אחראי לסרט לא היתה מתרחשת המהומה המלאכותית הזו.

    1. ואתה קורא לעצמך ציוני? אז אני קורא לעצמי שולחן, אני בטוח שרוב מי שיודע מה זה שולחן יסתור את דעתי אבל אני יעמוד על שלי ואראה להם!
      עכשיו ברצינות, כאשר אתה טוען שראית את הסרט של בכרי ואתה לא מוצא בו שום פגם אלא אמת לאמיתה כי לדעתך צה"ל מבצע פשעי מלחמה בשטחים (לדעתך הסובייקטיבית,כן? אין שום עדות לפשעי מלחמה במבצע חומת מגן) ,אז כנראה שכבר מזמן נסחפת מן הבסיס הרציונלי של הציונות המהוגנת ובלעת את בליל השקרים של הצד הפלשתיני, כולל הטענות המטופשות על טבח והרג מכוון של חפים מפשע. כבר עדיף שתודיע מראש שאתה פרו-ציוני וגמרנו.

    2. כמובן שהתכוונתי לפרו-פלשתיני בסוף התגובה ולא כפי שכתבתי בטעות.

    3. מוחמד בקרי לא סתם צוחק, הוא כמעט מת מצחוק.
      הוא רואה את אויביו השוטים מאפשרים לן לספר דברי הבל ושקרים, ואחר כך את מערכת המשפט שלהם שמגינה עליו גם כששקריו הגסים התפורים בגסות ובחוסר תחכום נחשפים.
      גם, למשל, אחרי שזקן שטופל במסירות ע"י דר' צנגן מספר שחיילים ירו בו, ואחרי שכל המסמכים הרפואיים מראים שחור על גבי לבן שהוא משקר, תמיד יהיו ישראלים שוטים שלא רק יאמינו לבכרי השקרן, אלא גם יגנו עליו בכל ליבם.
      וולטר אמר פעם משהו בסגנון של "אינני מסכים לדבריך אך אני מוכן לתת את נפשי כדי שתוכל לאמר אותם". נראה כי בישראל יש מי שהחליטו ללכת רחוק יותר, משהו בסגנון של: "אני לא רוצה שתהרוג אותי, אבל אתן את חיי כדי שתוכל לעשות זאת בקלות וביעילות".

    4. בג"ץ קבע בפסק הדין שמדובר בסרט גדוש בשקרים מתוך כוונה של בכרי להכפיש את חיילי צה"ל.

      LDR, יש משהו חדש שאתה רוצה לספר לבית המשפט? ראיה לאחת מההאשמות המתוארות בסרט? עדות אמיתית?

    5. זה מה שמלמדים אתכם אצל בארכה? להתחזות לציונים?

    6. אפשר לחשוב שהנרטיב הציוני לא רצוף שקרים וכזבים.
      אני ציוני.
      אין ציונות אחת.
      מראשיתה הציונות היתה מגוונת ונשמעו בקרב מנהיגיה וחבריה קולות רבים.
      מדינת ישראל קמה מתוך הבנה של ההנהגה בדבר הצורך לחלק את הארץ.
      הימין של ימינו הוא המשכו של הימין שהתנגד לתוכנית החלוקה.
      ברור מי צדק אז ומי צודק כיום.
      מדינת ישראל תוכל להמשיך להתקיים באופן מוסרי רק בקווי 67 (עם תיקוני גבול מוסכמים).
      אין אפשרות אחרת שתבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי.

    7. ושוב LDR, מה הקשר?

      אמרת שהאופן שבו צה"ל מוצג בסרט אינו רחוק מהמציאות.
      בתגובה לכך הזכרתי שבג"ץ קבע שמדובר בסרט מלא בשקרים שמטרתו להכפיש את חיילי צה"ל. אם זה עדיין לא מובן, הכוונה היא שמדובר בסרט תעמולה ולא בסרט דוקו כפי שהוא מתיימר להיות.

  5. עזבו את מופז בשקט
    נכון , הוא פישל בקרב על קבר יוסף
    אבל הוא הכין את הצבא למלחמה
    והוביל אותנו לניצחון במלחמת אוסלו
    ועל כך עם ישראל חייב לו רבות
    עלילותיו במערכת הפוליטית – זה כבר סיפור אחר לגמרי

  6. והעיקר אף אחד לא ציין את הרצח המזעזע של השחקן הישראלי פרו הפלסטיני גוליאנו מר חמיס שנרצח מול התיאטרון שהקים בגנין, כנראה בידי איסלמיסטים גיהדיסטים. הרצח המזעזע עדיין לא נחקר ולא זכה לשום התייחסות, לא מהצד של אילו שעדיין מנהלים את הפרופגנדה ואילו שהיו תמיד נגדה. גנין גנין. ….

  7. בוגדנותה של מדינת ישראל בנאמניה ארוכה. אזכיר שני שמות: אלי כהן ויונתן פולארד.
    ישנם שמות רבים אחרים.

  8. במה ישראל בגדה באלי כהן
    במה ישראל בגדה בפולארד
    האמריקאים נעלו אותו וזהוא אין מה לעשות

  9. אני מבקש להבהיר דבר מסוים.
    מדינת ישראל לא בגדה ולא בוגדת בשליחיה ובידידיה.
    מי שמבצע את הבגידה, בשמה של מדינת ישראל ואזרחיה, הם אנשים מסוימים במוסדות השלטון.
    אותם אנשים, כמו היועץ המשפטי לממשלה, התמנו לתפקידם ע"י פוליטיקאים.
    אותם אנשים לא חייבים לציבור הישראלי כלום, וגם לא תלויים בו (ע"ע העובדת הזרה ללא רשיון שהועסקה בביתו של היועץ המשפטי לממשלה, שבמדינה נורמלית היה מתפטר מיידית מתפקידו).
    מכאן ברור שאותם אנשים תלויים בפוליטיקאים שמינו אותם.
    אבל הפוליטיקאים שמינו אותם, הם עצמם כן תלויים בתמיכת הציבור.
    משמע – בחרת בפוליטיקאי X, בחרת באנשים שהוא מממנה או משאיר בתפקיד.

    רוצים להיפטר מאנשים כמו היועץ המשפטי לממשלה?
    תתפקדו למפלגת השלטון, ותודיעו חד משמעית, ובאופן ציבורי, שהתנאי היחידי שתבחרו בפוליטיקאי מסוים הוא רק אם הוא יפטר מיידית את בעלי המשרה שבגדו בשליחי הציבור הישראלי (חיילי צה"ל למשל) ובידידי מדינת ישראל. סיבות ותרוצים לפיטורין? הפוליטיקאי יכול להמציא כאלו בשניות.

    אתן לכם דוגמא לכח ההשפעה שלכם – חברת חשמל.
    ישנן כיום טכנולוגיות המאפשרות לכל בנין לייצר את החשמל שלו, לאגור אותו ולהשתמש בו מבלי להיות תלוי בחברת החשמל.
    אלא שהחוק במדינת ישראל אינו מאפשר זאת, וגם מי שמייצר חשמל כיום (עבור חברת החשמל) מודה שמבחינת ההכנסות הדבר לא משתלם כל כך.
    אף ח"כ לא יעז לתמוך בחוק שיאפשר לכל בנין לשים קולטים סולאריים (לדוגמא) ולייצר לעצמו חשמל.
    ישנם כ-100 אלף בעלי זכות בחירה בחברת חשמל (עובדים, בני משפחות, חברים, ספקים וכו').
    אף ח"כ לא יעז להתמודד עם כמות כזו של מצביעים.

    התפקדו אחר כבוד לליכוד, הודיעו לראש הממשלה שאתם תבחרו בכל מועמד אחר ולא בו, עד שהוא יפטר את היועץ המשפטי לממשלה.
    תראו לו עצומה שעליה חתומים עשרות (ורצוי מאות) אלפי אזרחים שהתפקדו לליכוד.
    כך משפיעים בחברה דמוקרטית אמיתית.
    מדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית, כל עוד ישנם בעלי משרה כמו היועץ המשפטי לממשלה שקובע לכלל הציבור דברים שפוגעים בו.
    מדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית, כל עוד מפכ"ל המשטרה מצהיר קבל עם ועדה שימנע מנבחרי ציבור יהודים להגיע למקום כלשהוא במדינה (שאינו שטח צבאי סגור), ע"ע עליית חברי כנסת יהודים להר הבית. במדינה דמוקרטית אמיתית, מפכ"ל המשטרה היה מועמד לדין מיידית באשמות מרד הפיכה והתנהגות גזענית.

    כל עוד אינכם פועלים להשפיע בכל האמצעים הדמוקרטיים העומדים לרשות האזרחים, אתם מצהירים על הסכמה בשתיקה למעשי בגידה כנ"ל.

  10. יש לי 2 בנים, מה אני צריך לומר להם בבוא זמנם להתגייס לצהל- אל תהיו לוחמים כי יש סיכוי גבוה שתופקרו או שתועלו כקורבן עבור התקשורת והשמאל הנאורים. זה שהמדינה בוגדת בחייליה זאת עובדה ! מה עושים למען השם ?

  11. במדינה שלנו יש אוירה של בריונות שמאלנית אנטי יהודית בעליל! ורדיפת יהודים בלתי נלאית! ושלא נדבר על רדיפת חיילי צה"ל. "שמאלנים" זו לא בדיוק המילה המדוייקת. כי "שמאלן" זה דבר יפה. אני מכירה לפחות אחת כזו (אמא שלי) שמאלנית יפת נפש אמיתית. אוהבת שלום ורדפת שלום! אישה שאכפת לה מכל יצור חי ללא הבדל דת, גזע ומין! והיא תעשה "כמעט" הכל לדאוג לו ולהגן עליו מפני תוקפים אבל לא כשהיצור החי הזה הוא רשע ומאיים על קיומה וקיום ילדיה. וברגע שהוא שולף ציפורניו נגדה היא תילחם בו בחירוף נפש! זה השמאלן יפה הנפש האמיתי. אלא שכאן ה"שמאלאן" איבד כיוון מרוב "דאגה" ל"מיעוט" בארצנו הוא איבד צלם אנוש כלפי עמו, ומולדתו! קבוצה זו של "שמאלנים" מתחלקים לכמה: חלקם תמימים, חלקם כלל לא יהודים ופועלים בגלוי או בסתר להשמדת עם ישראל. חלקם משוחדים (כלומר מישהו דוחף להם המווווווווווווווווון ירוקים לכיס בעבור מכירת המדינה והעם שלהם. (דוגמת חגי אלעד מ"בצלם" וחלקם פשוט חולים. אנשים חולים ומצולקים מילדות עשוקה וחשוכת צומי. דוגמא ל"אומן החמסה של "איטבח אל יהוד" מבט קצרצר בציפור נפשו תגלה נפש פצועה ושסועה שחיפשה עד כלות טיפת צומי ומה עושים יוצאים ביציאה סופנית … או כמו ההיא שעשתה צרכיה על דגל המדינה… וככה אנו מתנהלים. רוב העם הוא שפוי ובריא בנפשו