בג"ץ: פירון מפחד שלא ייקחו אותו ברצינות

בשל הכוונה לפגוע בתלמידים המצטיינים, רפורמת ה"למידה המשמעותית" הפסידה בבג"ץ.

רפורמות מעבירים בכוח? השר לשעבר פירון. צילום: פלאש90

מכל הרפורמות שהנהיג שר החינוך לשעבר פירון, דומה שההוראה שלא לאפשר בחינות בגרות לתלמידים מצטיינים בכיתה י' היא הקשה מכולן. ההוראה, שהגיעה כחלק מרפורמת "הלמידה המשמעותית", נועדה להוריד את לחץ הבגרויות כדי "לאפשר לבתי-הספר לפנות זמן ללמידה משמעותית ואחרת". אפשר להתווכח אם זו מטרה ראויה, אך אין ספק שהעובדה שכדי לממש אותה צריך היה פירון לפגוע במאות תלמידים מצטיינים שתכננו להיבחן בכיתה י' בבגרות במתמטיקה, מטילה צל כבד על הלגיטימציה של הרפורמה כולה.

תכנית המצטיינים, בה לומדים כיום כ-600 תלמידים מכיתות ו'-י', נועדה לאפשר קידום מהיר לתלמידים מתאימים, מתוך הבנה כי במקצועות המדעיים ישנה חשיבות רבה ללימודים בגיל צעיר. התכנית מתוכננת כך שבכיתה י"א מתחילים בלימודים האקדמאיים, ותוך דחיית שירות של שנה מסיימים את התואר עוד לפני השירות הצבאי. הבוגרים, שמתגייסים לצבא כשבאמתחתם תואר ראשון במתמטיקה, מהווים את ראש החץ של העתיד הטכנולוגי והאקדמי של ישראל. בין הבוגרים ניתן למנות אנשי היי-טק, אקדמאים בכירים וחוקרים מהשורה הראשונה.

הכוונה של משרד החינוך לאסור על תלמידי השנה הנוכחית לגשת לבגרות איימה להשליך לאבדון את עמלם של מאות תלמידים, שמתכוננים לבחינות כבר חמש שנים. חמור יותר: ההוראה עתידה לפגוע פגיעה חמורה בתמריצי ההצטיינות במערכת. דחיית הבחינות בשנה הייתה סותמת את הגולל על האפשרות לסיים תואר  אקדמי לפני הגיוס, ואם כך, מדוע שהתלמיד יטרח?

כפי שפרסמנו בעבר, לאחר שנואשו מניסיונות הגישור וההתכתבויות עם משרד החינוך, החליטו הורי התלמידים לעתור לבג"ץ בדרישה שיורה לשר החינוך להתיר לכל הפחות לתלמידי כיתות ט' ו-י' לגשת לבחינות, בשל ההשקעה הכספית והלימודית העצומה שהם כבר השקיעו בתכנית.

בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט העליון, שהסתיים בהחלטה חד-משמעית: להתיר לתלמידים לגשת לבחינות הקרובות, תוך שהשופטים מטיחים אמירות קשות ביותר בנציגי המשרד.

"אומר כי על דעתי כל המדיניות הזו לא לעודד את המצטיינים כדי למצע את ההישגים היא בעייתית", פתח השופט מלצר את הדיון, בהוסיפו כי "לפני שנים חלק מילדיי השתתפו בתכנית".

אבל מכיוון שהעתירה לא עסקה בתכנית כולה, אלא בפלח קטן יחסית של תלמידים עם בעיה ספציפית, גם השופטים האחרים התקשו להבין את ההיגיון שבהתעקשות המשרד: "האם בדקתם איך הדבר הזה ישפיע על התלמידים?" שאלה השופטת ברק-ארז, "האם מישהו דיבר איתם?". "האם מישהו בדק עם צה"ל מה האינטרס שלו?" המשיך להקשות מלצר.

"הכוונה היא לא לפגוע במצטיינים", התפתל עורך-הדין של משרד החינוך, "התרומה שלהם לחברה, לצה"ל ולעולם המדע ברורה". "אם זאת לא הכוונה" סנטה ברק-ארז, "אולי כדאי להתאים את המעשים לכוונות?"

רפורמה בכל מחיר

השופטים, כך מתברר, לא ממש מתרגשים מהניסיונות המלאכותיים ליצור שיוויון בתוך מערכת החינוך, ומגלים רתיעה ברורה מהמגמה לפגוע דווקא בתלמידים המצטיינים. לכן, כאשר לאחר דין ודברים הודיע נציג השר פירון כי הם מוכנים להתפשר בנוגע לתלמידי כיתה י', אך "לגבי כיתה ט' אין הסכמה כזו", השופטים התחילו לאבד את הסבלנות.

כאשר הסביר נציג השר כי לאיסור על תלמידי כיתה ט', יש "חשיבות רבה מבחינת משרד החינוך", הם כבר התקשו להבליג: "למה המדיניות אמורה להיות מושפעת מהוראת המעבר?" שאלה ברק ארז את השאלה המתבקשת. מדוע דווקא הילדים המצטיינים הפכו לאויבי הרפורמה כולה?

התשובה שהגיעה הפתיעה את כולם. ככל שיש יותר יוצאי דופן, ויותר הוראות זמניות החלות "על טווח יותר גדול של תלמידים לאורך השנים", הסביר נציג השר, "המשמעות של יצירת רפורמה בשטח מיטשטשת". כך נחשפה באחת הסיבה למאבק של פירון במצטיינים: השר בא לעשות מהפכה, ומהפכות לא עושים בהדרגה. כשחוטבים עצים ניתזים שבבים, ודור העתיד של האליטה המדעית של ישראל הם השבבים של פירון.

ההורים הסיעו אותם פעמיים בשבוע לשיעורים פרטיים? שילמו מכיסם על הוראה מתקדמת ברמה גבוהה? מאות נערים יוצאי-דופן, מטובי בנינו, השקיעו מזמנם החופשי בלימודי מתמטיקה ומדעים? לפירון לא אכפת: הם עלולים, ברוב חוצפתם, "לטשטש את הרפורמה בשטח". וכשרפורמת הדגל תהיה מטושטשת, על מה יכתבו בשער של 'ידיעות' (הממומן מכספי-ציבור שברשות המשרד)? מה יספר השר בסרטוני הבחירות?

"אז אתם מפחדים שלא יקחו אתכם ברצינות במערכת". סיכמה ברק ארז את הדיון במילים קולעות. "אם שר החינוך הבא יהיה מחויב לרפורמה, זה יקרה", אמרה. אחרי הכל, למרות הרפורמות הרבות, מדובר בסך הכל בדמוקרטיה. ואולי, כדברי השופט עמית, בבחירות הבאות יבוא בכלל "שר חינוך אחר, ואולי יראה את הדברים אחרת"? לעת עתה החליטו השופטים כי יש לאפשר לתלמידים להיבחן כרגיל. בעייתם הפרטית של העותרים נפתרה. האם תימשך מגמת הפגיעה במצוינות? האם משרד החינוך ימשיך לרדוף אחר המוכשרים כדי ליצור מצג תמוהה של "שוויון"? הדבר תלוי בזהותו של שר החינוך הבא.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. סליחה, אבל מה פרוש ידיעות ממומן מכספי ציבור שברשות משרד החינוך

  2. הדרך הקלה לשיוויון – לקצץ ראשים גבוהים.
    הרי הרבה יותר קשה להרים את התלמיד ה"טומטום" הממוצע לרמה חדשה, אז גם זו צורה לקבל שוויון.

    בסופו של יום זה מה שהעם רוצה ובזה הוא בוחר בכל צעד אפשרי, כך שזה לא ממש מפתיע כשזה בא לידי ביטוי חריף שכזה. העם דורש שוויון, ושוויון זה לאכול את החזקים כדי שהחלשים לא ירגישו כל כך בזויים.

    1. אי אפשר להרים מטומטם לרמה של בינוניות שלא לדבר על הצטיינות. שוויון, כך הוכיחו הקומוניסטים בצפון וריאה, סין ובריה"מ מתקיימת כשלכולם אין מאומה. כשמכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר וכופים אותו כ"סטנדרד" על הכל.

  3. זה לא פחות בעייתי כשהשופטים מונעים משר ממונה ליישם מדיניות סתם מכיוון שיש להם סנטימנטים לתוכנית הזאת או מכיוון שהם לכאורה מאוד דואגים לצה"ל, שבכלל לא מעורב בקייס הזה (אולי זה בכלל לא משנה לו?). העריצות של בג"צ לא מתחילה ונגמרת רק איפה שהפסיקות מפריעות לליברלים.

  4. שוב ושוב מתערבת כנופיית הבג"צ בעניינים שאינם מסמכותה.

  5. כמי שעוקב שניםר רבות אחר משרד החינוך אני בספק אם זהות שר החינוך הבא היא בעלת משמעות כלשהי. המהות של משרד החינוך הוא שליטה והפרעה לתלמידים ולהורים לבחור את דרכם. כל השרים שנכנסו למשרד תמכו במדיניות זאת ואין סיבה שהשר הבא, פוליטיקאי ככל השאר, יהיה שונה מהם. מי שרוצה חינוך ציבורי, ומוכן לשלם תמורת זה מעל 40 מליארד שקלים, מקבל את מה שהוא משלם עליו.

  6. אווווו

    שבניגוד לדעות שהושמעו כאן ובכתבה, יכולות מדעיות אנליטיות זה לא הדבר הכי חשוב בעולם. וכדאי שהמצטיינים שלנו דווקא ילכו וילמדו מה שנכון בעיניהם, בעיני ההורים שלהם ובעיני החברה. שההסללה הזו לכיוון מדעים מדויקים ומתמטיקה יוצרת דור של אנשי הייטק מעולים אבל אגואיסטים, עם אפס סולידריות חברתית, ופחות כבוד לאחר מאשר אם היו לומדים מקצוע פחות שבלוני.

    שאולללי יש זמן ומקום ללמוד תארים מתקדמים, מדעים מדוייקים ואיך לחשב לגרנג'יאן עם 4 נעלמים אבל בכיתה ט' ראוי יותר שילמדו דברים אחרים. נגיד – פלורליזם, עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, חירויות הפרט, שוויון, תרבות וכו' וכו'.

    מעניין לבדוק מאיזה רקע הגיעו התלמידים האלה (יש לי תחושה שהרוב המכריע הוא ילדים של העשירון העליון) ואיזה אחוז מהם ירד מהארץ אחרי 15 שנה… קצת חומר למחשבה.

  7. רועי למה אנשי יש סתירה בין יכולות מדעיות אנליטיות לבין ערכים הומאניים?

  8. רועי – אתה מנסה לעודד את ההורים של הילדים לרדת מהארץ עוד לפני הנזק של בית ספר בינוני שוויוני קרה? לגבי סולידריות עדיף לחשוב לא על חשבון מצוינות ולא באמצעות טירפוד של יכולת.

    פרת מרקס רבנו ודרור הנאור מרמת גן, החלטה מה ללמוד ומתי בחברה מתוקנת אמורה להיות בידי ההורים ובוודאי שלא להיות נתונה לגחמה של איזה שר פירומן שמתחלף כל שנתיים. ולשם כך בג"צ התערב באופן מוצדק מאוד הפעם.

    בארץ בגלל אילוצים לאו-דווקא עניינים (של צבא שאולי כבר הגיע הזמן להפוך אותו למקצועי ולשלם למעט המקצוענים בו משכורות ראויות) צעירים מתחילים את החיים שלהם באיחור של כ5 שנים במקרה הטוב. אלו פערים שרק הולכים וגדלים – יש קושי אמיתי ללמוד מדעים מדוייקים בגיליים מאוחרים. אז אם אפשר להמנע מהם ואם כבר נמצאו ילדים שרוצים ומסוגלים ללמוד איזו זכות יש למישהו מבחוץ לעצור בעדם?