נתניהו, סע לקונגרס. הפעם היהודים לא ישתקו

לנתניהו אסור לשתוק, גם במחיר ביקורת קטנונית ועלובה של כתבני שמאל ופוליטיקאים דרג ז'.

בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת פרסם אורי צבי גרינברג שירי נבואה שהתריעו על השואה • האשימו אותו שהוא מטפס על קירות • גם נתניהו יכול לטפס על קירות, ומזה מפחדים אובמה וכתבלביו המקומיים: שנתניהו יחשוף בפני הקונגרס את סכנות ההסכם עם האיראנים, הסכם שגם עמוס ידלין חושב שהוא מר ונמהר

תודעה היסטורית מפותחת. וזה אהוד ברק אמר; נתניהו. צילום: אבי אוחיון, לע"מ, פלאש90
תודעה היסטורית מפותחת. וזה אהוד ברק אמר; נתניהו. צילום: אבי אוחיון, לע"מ, פלאש90

עכשיו הזמן לדבר.

לפני 93 שנה, בחודש נובמבר 1922 פרסם אורי צבי גרינברג שיר נבואה מקפיא דם בכתב העת היידי לשירה 'אלבאטראס' – "אין מלכות פון צלם" ("במלכות הצלב", תרגם בנימין הרשב 1997). שיר שחזה באופן מצמרר את חורבנה והשמדתה של יהדות אירופה.

"אך אני אגידכם נבואה – הנבואה השחורה מעמקיה פה יעל עמוד הענן…

כשהגז המרעיל כבר יחדור אל תוך היכלות ולפתע פה ביידיש יזדעקו האיקונות…

ואתלה על ענפי העצים את מתי ערומים אשאירם בהפקר ירקבו לעיני מזלות שהולכים בשמים".

כעבור שנים ספורות, ב-1931 יפרסם אצ"ג את השיר 'בָּאֵי במחתרת', שבו תיאר את שני היהודים האחרונים שנותרו בעולם הפוגשים זה את זה במחילה מתחת לקרקע. מבקריו ושונאיו יבוזו לו, יתארוהו כמשורר מטורף המתעתע בדמדומי שיגעון. "מטפס על קירות חלקים", ילעגו. אבל ביאליק שזיהה בו את לוז האמת הבוערת מפרסם את השיר ואומר עליו, "הוא מטפס על כתלים, מפני שהוא רואה משהו מאחורי הכתלים".

השבוע ציינו בבריטניה 50 שנה למותו של סר וינסטון צ'רצ'יל, גדול המנהיגים שידע העולם בכלל והמערב בפרט. צ'רצ'יל לאורך שנות ה-30 של המאה ה-20, התריע והזהיר מפני כוונות המלחמה של גרמניה הנאצית, נתפס בבריטניה מולדתו כמחרחר מלחמה, כריאקציונר השייך לעולם ישן. בתקופה בה הפייסנות נחשבה לצו השעה, קולו של צ'רצ'יל המתריע בשער היה קול קורא במדבר. הוא צדק, הם טעו. על הסכם מינכן הרה האסון אמר וצדק: "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה".

במסה המבריקה של ישעיה ברלין על וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, מנסה ברלין לפענח את דמותו. "העיקרון המארגן, המרכזי היחיד של עולמו המוסרי והאינטלקטואלי", כותב ברלין על צ'רצ'יל, "הוא דמיון היסטורי עז ומקיף עד כדי כך שהוא אוצר את ההווה כולו ואת העתיד כולו במסגרת של עבר עשיר ססגוני… ההיסטוריה היא המעיין הבלתי נדלה שממנו הוא שואב את החומר הראשוני".

הסכם בזוי; ישיבה במועצת הביטחון בנוכחות מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, סגנית נשיא הנציבות האירופית קתרין אשטון ושר החוץ האיראני ג'וואד זריף. צילום: European External Action Service - EEAS
הסכם בזוי; ישיבה במועצת הביטחון בנוכחות מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, סגנית נשיא הנציבות האירופית קתרין אשטון ושר החוץ האיראני ג'וואד זריף. צילום: European External Action Service – EEAS

לפעמים ההיסטוריה חוזרת ולא בגירסת מרקס

מבקריו ומתנגדיו ההוגנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו – לא אלו העסוקים בטינופת המכתימה את כתיבתם ופרשנותם – מסכימים, גם אם בחריקת שן, שלמר נתניהו תודעה היסטורית מפותחת וראיה שמעבר לקיר (ע"ע אהוד ברק בראיון ל'הארץ'). איראן אינה תעלול בחירות, עבור נתניהו, סיכול תוכנית הפצצה הגרעינית האיראנית הוא פרוייקט חיים.

אמנם נבואות ותחזיות גיאופוליטיות מרחיקות לכת בדומה לקונספירציות הן כאיש עיוור בחדר חשוך שמחפש כובע שחור. אלא שלעיתים ההיסטוריה מפתיעה וחוזרת על עצמה, לאו דווקא בגרסת מרקס כפארסה אחר טרגדיה אלא שידור חוזר של טרגדיה. פעם צ'מברליין מנפנף בחתיכת נייר ומדבר על "שלום בימינו", ופעם אובמה מתהדר בהסכם מגוחך עם איראן.

שימו לב לדיון הפוליטי התקשורתי בעקבות הזמנת נתניהו לנאום לפני הקונגרס. אחרי כל הגינויים, האזהרות וההיסטריה (בעיתון 'הארץ' וב'ידיעות' ראוי לחלק קסנקס לכותבים) שכחו דבר חשוב אחד: מדוע אובמה מתנגד לנאום של בנימין נתניהו? ואין קשר לבחירות,  שהרי ממשל אובמה וממשלים קודמים טובלים ושרץ בידיהם. הם יעשו הכל כדי להפיל את נתניהו. הבחירות הן תירוץ עלוב. הסיבה האמיתית היא שממשל אובמה חושש שנאום נתניהו לפני הקונגרס יחשוף את סכנות ההסכם עם האיראנים, הסכם שגם עמוס ידלין מועמד "המחנה הציוני" לתפקיד שר הביטחון, רואה בו הסכם מר ונמהר. הסכם שמהותו היא כניעה לאסלאם שיעי קיצוני שיוצג כניצחון דיפלומטי. האיום על אירופה וארצות הברית אינו דומה לאיום על ישראל במציאות של איראן גרעינית. על נתניהו לעשות הכל כדי לנסות למנוע הסכם כניעה, עליו האחריות.

הנאום בקונגרס הוא אולי ההזדמנות האחרונה לכך. אסור לשתוק גם במחיר ביקורת קטנונית ועלובה של כתבני שמאל ופוליטיקאים דרג ז'. בשנות ה-30 של המאה ה-20, היהודים שתקו והשתיקו בזמן אמת, המחיר ששילמנו היה איום. אסור לשתוק ולפעמים לא רק משורר צריך ויכול לטפס על הקיר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. צודק! תענוג לקרוא , חבל שאין לך במה יותר מרכזית לפרסם זאת!

  2. אני דווקא לא מוטרד מהגרעין האיראני.
    בהיסטוריה היהודית, כל מי שהוזכר כזה שפגע ביהודים והחריב את סממני היהדות, היה למעשה שליט העולם הידוע.
    בין אם זו מצרים, ובין אם זו אשור / בבל / יוון / רומא / ספרד / גרמניה וכו'.
    חז"ל כבר דרשו שמי שיחריב את היהודים הוא העם / מדינה השלטת בעולם, בכדי שלא יאמרו שהיהודים נפגעו ע"י עם שפל.
    מכיון שאיראן כיום אינה יותר מאשר בריון שכונתי, אחד שבכמה סטירות אפשר להשבית אותו, הרי שאינה המדינה השלטת. על עם אין בכלל מה לדבר – איראן מורכבת מהמון מיעוטים, שהגדול שבהם הוא פרסי.

    אם כך, יש לחפש את המדינה / עם השולטים כיום בעולם, כי רק הם יכולים להזיק ליהודים בכלל ולמדינת ישראל בפרט.
    האם זו ארה"ב? אותה מדינה שטוענת השכם והערב שהיא ידידתנו הנצחית והטובה ביותר, אך מאחורי הגב עושה הכל כדי לבטל את עצמאות ישראל? אותה מדינה שבתחומה נמצא הארגון שמטרתו הגדולה ביותר היא פגיעה במדינת ישראל (לפי כמות ההחלטות והגינויים למדינת ישראל), והיא אף המממן הגדול של הארגון? אותה מדינה שהצביעה בעד הקמת מדינת ישראל אך מיד הטילה אמברגו על ישראל, בעת שפלשו אליה צבאות של שבע מדינות ערב וביקשו להשמידה ולהשמיד את היהודים שבה, וכל זאת בסה"כ שלוש שנים לאחר השואה?

    אלי, שמור אותי מאוהבי, כי משונאי אשמר בעצמי.

    1. ניתוח "מבריק", אבל שכחת משהו.

      בתחילת שנות ה-30 גרמניה היתה מוכה וחבולה, ללא צבא, אבטלה מטורפת ואינפלציה דוהרת. אזרחיה היו פודים את משכורותיהם על בסיס יומי, כדי שלא תאבד את ערכה.

      מה שמפריד בין מדינה מושפלת עד עפר לשליטה עולמית זה נחישות ומנהיג מוכה טירוף. הגרמנים הוכיחו זאת. והאיראנים ניחנו בשניהם.

    2. שטוית, אתה נשמע כמו הרפובליקנים שאומרים שאלוהים שולט באקלים ולכן אין מה לפחד מגזי חממה.
      אתה דוגמה טובה לנזק שדת גורמת לחשיבה הישרה של אנשים.

  3. ניתוח מבריק-נקודת אור בדיקטטורה התקשורתית.

  4. דברים נכוחים…טוב היה אם החשיפה של הדברים החשובים הללו הייתה בתפוצה גדולה יותר

  5. אובמה הוא שמוק – אבל עדיין נשיא ארצות הברית
    המדינה החזקה בעולם
    איך בדיוק נאום בקונגרס ישנה את דעתו של אובמה על ההסכם עם אירן
    הוא רק ישכנע את אובמה לזמבר אותנו יותר
    ואם ביבי חושב שבארץ יצביעו לו בגלל שהוא נואם בקונגרס
    אז בכלל זה מראה על איבוד קשר עם המציאות
    וחבל כי הוא ראש ממשלה טוב מאוד

  6. כולם מבינים שאיראן היא האיום הגדול על מדינת ישראל והצגת נתניהו כיחידי שמבין וזועק את זה היא במקרה הטוב דמגוגיה זולה כאילו שבנאומו בקונגרס הוא יעצור את ההתחמשות האיראנית. ההשוואה של נתניהו עם כל השמות הגדולים שהוזכרו בכתבה ממש מצחיקה, לטעמי נתניהו הוא אחד המנהיגים הגרועים ביותר שהיו לנו אי פעם. קשה להבין איך אראל מגן על מנהיג שמקריב את מדינת ישראל על מזבח גחמותיו, עיין ערך התנגדותו למינוי ריבלין לנשיא המדינה ותיפקודו במבצע צוק איתן ובתקרית האחרונה עם חיזבאללה. אני מציע לביבי שבפעם הבאה שהוא ובוגי מחליטים על חיסול מחבלי חיזבאללה שהם יציבו אחרי החיסול 2 חיילים בגבול ויועלו כקורבן כדי להרגיע את נסראללה, בושה וחרפה שזה ראש הממשלה עליו אראל-כותב בחסד עליון מגן

  7. ויותר IQאני מעריך את נתניהו ואת חריפות שכלו 180
    ,ובוודאי שהוא צריך לנאום בקונגרס
    מה תענה לטענת השמאל שידחה את הנאום לאחר הבחירות?

  8. לגבי עניין של ההשפעה על נשיא ארה"ב: הדבר ניתן לעקיפה באמצעות סמכויות הקונגרס. אם הקונגרס מחוקק חוק שעוקף את אובמה ובהתאמה אובמה מטיל וטו על כך הרי שניתן לגבור על הוטו של אובמה באמצעות השגה של רוב של שני שלישי מחברי הקונגרס (המורכבים מחברים רפובליקנים ודמוקרטים – כאשר כיום מסתמן שאפילו חברי הקונגרס הדמוקרטים מתנגדים להסכם שאובמה רוצה לערוך עם האירנים). במצב שנתניהו משכנע בנאומו את הכמות הנדרשת שלחברי הקונגרס הרפובליקנים (שגם כך משוכנעים) והדמוקרטים (שאוצם בעיקר צריך לשכנע) הרי שהללו יחסמו וימנעו מאובמה לחתום על הסכם מעין זה עם האיראנים ובכך יחסמו אותו מלבצע דבברים שיגרמו להשמדתה של ישראל מנשק גרעיני אירני.
    מקווה שההסבר ממצה ומובן..

    1. תודה על ההסבר המצויין.
      אראל- חזק ואמץ. פשוט תענוג לקרוא
      המיאוס מהתקשורת הדמגוגית נגד ביבי על כל צעד ושעל (וכמובן שיש מקום לביקורת), מרובת המילים ומעוטת המשמעות נמאסה. לצערי אני משוכנעת, כי יום יבוא והעם היהודי יודה לו. אלו כנראה לא יהיו ימים של חגיגות עם איראן…