שבוע לפני נאום נתניהו בקונגרס, ורגע לפני הדדליין לשיחות הגרעין, בארה"ב מזהירים: אובמה יעשה הכל כדי להגיע להסכם עם איראן, חייבים ללחוץ עליו.
בשורה התחתונה, אחרי ניכוי כל הספינים והפוליטיקות הקטנות, המצב לא טוב. "לפי הפרטים הידועים לי, ההסכם מאוד מדאיג", אומר ל'מידה' תא"ל (במיל') יוסי קופרוואסר, שהיה עד לא מכבר מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין. "ההסכם שעומד להיחתם נותן לאיראן כבר עכשיו יכולת העשרה נרחבה, עם 6500 צנטריפוגות. וזאת כשבתחילת הדרך של המשא ומתן נאמר שתישאר בידם יכולת העשרה סמלית, שתתאים לצרכים אזרחיים בלבד, כדי שלא ירגישו מושפלים. אני זוכר שהילרי קלינטון אפילו אמרה: 'בשביל מה הם בכלל צריכים תשתית כזאת? אין להם שום צורך אזרחי'.
"אז עכשיו מדברים על 6500 צנטריפוגות, אבל זו עבודה בעיניים, כי בשנתיים האחרונות האיראנים כבר עברו את רף העשרת-אלפים. הם פשוט אומרים לעצמם שדיפלומטית, עדיף להם לסדר מחדש את הצנטריפוגות, כך שהן תהיינה בתפקוה נמוכה יותר, לכאורה. זאת בדיחה. מעבר לכך, ה-6500 צנטריפוגות, לפי מה שאני שומע, זה רק בשלב הראשון. בשלב השני – הם יוכלו להפעיל יותר. וכמובן שהם ימשיכו במקביל במחקר ובפיתוח".
לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, הרעיון העיקרי של ההסכם הוא לתגמל את איראן על "התנהגות טובה" בשנים האחרונות של ההסכם. תוקף ההסכם הוא לעשר שנים. זאת אומרת, שבתוך שנים ספורות כבר תהיינה הקלות במספר הצנטריפוגות אותן האיראנים יוכלו להעשיר, ובמקביל גם תהיינה הקלות משמעותיות בסנקציות.
גם בנקודה זו, התרחשה נסיגה דרמטית מהצד האמריקני: ממשל אובמה התחיל את המו"מ בדרישה שתוקף ההסכם שמגביל את האיראנים יעמוד על 20 שנה, וכעת מדובר על כעשור. עד אז, האיראנים נותרים עם התשתיות, מה שיוצר דאגה עזה בירושלים, כי במצב דברים שכזה, האיראנים יוכלו להפעיל, כמעט מעכשיו לעכשיו, את התשתיות הקיימות ולדחוף את ההעשרה לכל דרגה ובכל כמות שירצו.
מטרה אסטרטגית נוספת של ההסכם ההולך ומתגבש היא להוריד את איראן למרחק מינימלי מהקמת מתקן גרעיני. קופרוואסר, שכיהן בעבר גם כמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים וכראש חטיבת המחקר באמ"ן, טוען כי לפי המידע שבידי ישראל "ההסכם הנוכחי מאפשר לאיראנים להגיע לפצצה בתוך פחות משנה". אין כרגע בנמצא פרטים על הזמן המדויק שייקח לאיראנים להגיע לפצצה, אך לגופי המודיעין הישראלים יש את היכולת לבצע חישוב זה. בכל מקרה, אומר קופרווסר, שמתוקף תפקידו כמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים עסק גם בהיבט הבינלאומי של סוגיית הגרעין האיראני, "אנחנו חושבים שזה הרבה פחות ממה שצריך".
"אובמה רוצה עסקה בכל מחיר"
האיראנים מבינים כי אובמה נואש להגיע להסכם עימם, בכל מחיר. "אובמה רוצה להגיע לעיסקה עם האיראנים כדי להשקיט ביקורת נגדו בתוך ארה"ב", אומר ג'יימס ג'טרס, פרשן אמריקני לענייני חוץ שייעץ בעבר לוועדות הסנאט. "אני מתקשה לראות סיטואציה כלשהי בה ארה"ב נוטשת את המו"מ עם האיראנים. מדובר בנושא שמצוי בסדר עידיפויות גבוה מאוד אצל אובמה".
לפני כשלושה שבועות, מנה הוושינגטון פוסט במאמר מערכת את שלוש הדאגות האסטרטגיות העיקריות מהסכם עם איראן: 1. "תהליך שהחל כשהמטרה היא לשלול מאיראן פוטנציאל לייצור נשק גרעיני הפך לתכנית שבמסגרתה יש נכונות לסבול יכולת גרעינית איראנית שתוגבל זמנית. 2. תוך כדי המשא ומתן ממשל אובמה נמנע מלהתנגד למאמציה של איראן שהפכו לתוקפניים יותר ויותר להרחיב את השפעתה במזרח התיכון. נראה כי ארה"ב מוכנה לוותר ולהעניק לאיראן מקום כמעצמה אזורית, על חשבון ישראל ובעלות ברית אחרות של ארצות הברית.
3. ממשל אובמה מאותת שהוא שואף ליישם את ההסכם – כולל השעיית הסנקציות שהוטלו על ידי הקונגרס – ללא הצבעה בקונגרס או לפחות באחד משני בתיו. במקום זאת, הסכם שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על התפשטות גרעינית והפצת נשק גרעיני בעולם כמו גם על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, עומד להיות מיושם על ידי נשיא שנותרו פחות משנתיים לסיום כהונתו".
במאמר שפרסמה אתמול כתבת בכירה בוושינגטון פוסט, ג'נפיר רובין, היא מתמצתת היטב את המדיניות האמריקנית במו"מ: "לתת לאיראן מה שהיא רוצה". רובין גם טוענת כי אם אחד ממנהיגי מדינות ערב המתונות — עבדאללה מלך ירדן או א-סיסי נשיא מצרים — היו מגיעים לנאום בקונגרס במקום נתניהו "הם היו אומרים בדיוק אותם דברים שראש ממשלת ישראל יאמר".
"חייבים להפעיל עוד לחץ"
הבעיה היא שלא כולם בארה"ב חושבים כמו בוושינגטון פוסט. חברי קונגרס דמוקרטים, שלא בהכרח סרים לפקודת אובמה בימים כתיקונם, תופסים את המונח 'משמעויות מרחיקות לכת' באופן שונה בתכלית: "הצעד חסר התקדים הזה (נאום נתניהו בקונגרס) מאיים לחתור תחת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל", כותבים הסנטורים הדמוקרטים דיאן פיינשטיין וריצ'רד דורבין לראש הממשלה נתניהו. "הצעד הזה מקריב שיתוף פעולה עמוק בנוגע לישראל לטובת זכייה בנקודות מפלגתיות בטווח הקצר – דבר שאסור שיקרה בכל הקשור בבטחון ישראל, ואנו חוששים שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת (על היחסים)". למרות המכתב, הנציגים הדמוקרטים בקונגרס ייפגשו עם נתניהו בשבוע הבא, בסמוך לנאומו.
בארה"ב, בשמאל ובחלקים מהתקשורת הישראלית מאשימים את נתניהו בפוליטיזציה של סוגיית הגרעין, אך אם אובמה באמת רוצה למצוא את הגורם שמסלף את המציאות בשביל אתנן פוליטי — הוא פשוט צריך להביט במראה. השיא הגיע בימים האחרונים, כשארה"ב החליטה להתעלם מדו"ח חמור שפרסמה בימים האחרונים הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בו נקבע כי טהרן ממשיכה לא לשתף פעולה עם הפקחים בשני אזורי מפתח הקשורים לפרויקט הגרעין שלה. "איראן", נכתב בדו"ח, "לא מספקת כל הסבר לצעדיה שמונעים מסוכנות האנרגיה האטומית לנקוט את הצעדים הדרושים ביחס להאשמות בדבר קיומם של ניסויים בפיצוצים ופעילות מסוג אחר שנועדה לפתח פצצות גרעין".
ראש הממשלה נתניהו הגיב כמובן בזעם להמשך השיחות, וקבע כי ההסכם בתצורתו הנוכחית "מסוכן לישראל, למזרח התיכון ולעולם כולו". קופרוואסר מסכים עם נתניהו, ומסביר כיצד צריך לדעתו צריך לפעול. "חייבים להפעיל לחץ חזק יותר על האיראנים כדי להביא להסכם טוב יותר", אומר קופרוואסר. "למה אתם לא מפעילים יותר לחץ? אם יפעילו יותר לחץ והם יתקפלו כמו שהיה ב-2003. לא צריך בשביל זה פעילות צבאית – מדובר על הגברת הלחץ הכלכלי והמדיני, במקביל לאיום צבאי אמין. עד היום האיומים של נתניהו עבדו ובזכותו האיראנים הסכימו לשבת למשא ומתן. הנאום בקונגרס נועד לנסות ולשכנע את האמריקנים מדוע צריך להגביר את הלחץ על איראן".
איש הסי-איי-איי לשעבר, רעואל מארק גרשט, המשמש כיום כפרשן לענייני איראן והגרעין, מסביר כי מאחורי ההתקפלות האמריקנית חבויה חולשה בסיסית ומובנית של המערב: "שר החוץ זריף והנשיא רוחאני יודעים איך לדבר עם אנשים מהמערב בלי לדרוך בטעות על מכשירי האזעקה", אומר גרשט. "הממסד של מדיניות החוץ בוושינגטון – דמוקרטים ורפובליקנים כאחד – פוחד מעימות צבאי עם טהרן בנושא תכנית הגרעין. הפחד החובק-כל והנוכח-תמיד הזה מכופף את ההערכות; הוא מעודד הונאה עצמית".
לאיראן יהיה נשק גרעיני, בין אם במוצהר ובין אם בהסתר וללא ידיעת הציבור (למעט פוליטיקאים מסוימים שיסכימו על כך בשתיקה).
השאלה היא רק מתי. ואת המועד זה ראש הממשלה מבקש לדחות. הוא לא יצליח למנוע, משום שמנוי וגמור עם האמריקאים לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
חלק מהסיבות להחלטת האמריקאים הינן, לדעתי האישית בלבד:
א) האיסלאם הסוני משתולל בעולם, ע"ע מגדלי התאומים, סומליה, ניגריה, עיראק, לוב, מצרים וכו'. חיזוק האיסלאם השיעי (לא פחות פסיכי ואלים מזה הסוני) יאפשר למוסלמים להשקיע משאבים במלחמה זה עם זה, ובכך תיקטן יכולתם לפגוע בנוצרים. יש לשים לב שהעולם הנוצרי, במיוחד זה הקתולי, לא ממש מראים התעניינות (בלשון המעטה) בגורלם של הנוצרים, בין אם בעיראק ובין אם במצרים ובין אם באזור אחר של העולם. הקטנת יכולת המוסלמים לפגוע בנוצרים תאפשר לארה"ב להציג את עצמה כמגינת הנצרות והנוצרים. נקודה חשובה לציון – אין כמעט יהודים המודעים לסכסוך בעולם הנוצרי בין הכתות השונות, ואת השינאה היוקדת ביניהן. אחד הדברים הבודדים שמהוה מכנה משותף בין הקתולים ובין הפרוטסטנטים ובין האורתודוקסים הוא השינאה ליהודים.
ב) ארה"ב לא שכחה לסעודיה שממנה יצאו ומומנו מחבלי התאומים. סעודיה יכולה להכחיש כמה שהיא רוצה, אך העובדות הן נגדה. איראן גרעינית, בשליטה ופיקוח אמריקאים, יכולה להרגיע את סעודיה.
ג) יש הרבה מאד כסף שניתן לעשות באיראן, וארה"ב רוצה להיות זו שתשלוט בכך. הסכם שיאפשר פיתוח והשגת נשק גרעיני, גם אם הסעיפים הגלויים לא מדברים על כך, יתן לארה"ב איזוהשהיא דריסת רגל וזכות ראשונים בהיפתחות והתפתחות המשק האיראני.
ד) בכל מה שקשור בישראל, יש לשים לב שארה"ב, למרות כל הקישקושים שלה על היותה אומה (בסה"כ צבר של מהגרים שאין שום מכנה משותף ביניהם, למעט שפה (ראשונה או שניה) ומטבע) בעלת מסורת (כולה התיישבות בת קרוב ל-300 שנים, רובה תוך גניבה של אדמה אינדיאנית, בטח לא משהו בר השוואה לעם שהתגבש במשך ארבעת אלפים שנים עם שפה אחת ומסורת מבוססת שאפילו האמריקאים מסתמכים עליה), אין לה שום זיקה לארץ ישראל, והיא נמצאת במועדון של רוב המדינות המסכנות שאין להן רכוש או קנין בארץ הקודש (אפילו האמריקאים הדתיים מכנים את ארץ ישראל "ארץ הקודש"), ולעומת זאת רוסיה וחלק ממדינות אירופה מחזיקות בבעלותן נכסים בישראל. גרעין איראני יאפשר לארה"ב להגדיל את שליטתה על מדינת ישראל, ומצד שני יגדיל את התלות של ישראל בה. כך, ארה"ב אמנם לא תספח את ישראל אליה (אולי), אך מדינת ישראל תיהפך למריונטה של ארה"ב.
ה) איראן גרעינית תאפשר לארה"ב למכור למדינות הנפט הסוניות נשק וחוזי הגנה שמנים במיוחד, הרבה יותר מאשר כשאיראן מחומשת בנשק קונבנציונלי בלבד. חפשו את הכסף ושם תמצאו את האמריקאים.
מעניין מאוד כתבת. אם מישהו חשב שהיאנקים מתנהלים על פי אידאולוגיה ורצון ל"הגן" על העולם "החופשי" שיצא מהבועה. האליטה של ארצות הברית, האוליגרכים שלה, התאגידים והקומפלקס התעשייתי צבאי שהם בעצם השליטים האמתיים של האימפריה הזאת, שומרים על האינטרסים שלהם, והאינטרס הכי גדול שלהם הוא אפילו לא כסף…אלא כוח. לאליטה של ארצות הברית לא אכפת במי להשתמש או אם מי לשתף פעולה בשביל לשמר על האינטרסים שלה…אלה יכולים להיות קיצונים מוסלמים, כמו באפגניסטן, או ניאו נאצים מאוקראינה. כול האמצעים כשרים בשביל המטרה.
לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, מדינת ישראל לא יכולה להרשות זאת וברגע האמת אף אחד לא יעצור את ישראל לתקוף ולהשמיד לא רק את הגרעין האיראני. לישראל יש את היכולת והאמצעים לכך והעובדה שעד היום איראן לא חצתה את הקו האדום שנתניהו שרטט בנאומו באו"ם מדברת בעד עצמה
דבריך מזכירים לי את ההתלהבות של ראובן פדהצור מהצוללות של חיל הים הישראלי, שעצם קיומן יאפשר מכה שניה על איראן, וזה לכשלעצמו יהוה איום על איראן גרעינית וירתיע אותה מלתקוף את ישראל.
הטעות של ראובן פדהצור היא שלאחר שאיראן תתקוף (ההנחה שלי שזה לא יקרה), המעצמות יעשו ככל שביכולתן לצמצם נזקים, דהיינו למנוע מהצוללות הישראליות (שכבר אין להן מדינה) לתקוף באיראן. המשמעות הפשוטה – חילות הים של ארה"ב, צרפת, אנגליה, רוסיה, סין וכו' יתקפו את הצוללות הישראליות (בסה"כ 6-9 כיום) וישמידו אותן.
ישראל מעולם לא השתתפה בקרב צוללות כך שלחיל הים הישראלי אין נסיון בהתמודדות שכזו. לא כל מי שלמד תאוריה והצליח בבחינות יהיה נהג טוב.
מכיון שארה"ב רוצה (בהסתר) לשאיראן יהיה נשק גרעיני (מוצהר או מוסתר), ישראל לא תוכל לתקוף באיראן.
אם ישראל תנסה להשמיד את מתקני הגרעין באיראן, אני רואה שתי אפשרויות:
א) האמריקאים ילחמו במטוסים הישראלים (פחות סביר אך עדיין אפשרי).
ב) האמריקאים יגלו לאיראנים שמטוסי ישראל בדרך אליהם, וגם יסבירו להם כיצד להשמיד את המטוסים הישראליים.
בכל מקרה, האמריקאים ידאגו שמטוסי ישראל לא יפגעו באיראן.
זה אומר דבר פשוט ביותר – לאיראן ישנה מטריית הגנה אמריקאית (אקטיבית או פאסיבית) על מתקני הגרעין שלה, ומשום כך האיראנים רק מעלים את המחיר שהם דורשים עבור עצם קיום השיחות.
אם הקוראים חושבים שארה"ב היא ידידתנו הגדולה ביותר, הם עתידים לגלות שארה"ב היא הבוגדת ביותר בישראל.
דוגמא קלה מההיסטוריה של עם ישראל:
לפני קצת יותר מאלפיים שנה, הזמינו יהודים מסוימים מהאליטה השלטונית את הרומאים וצבאם לממלכת ישראל. כולנו יודעים כיצד זה נגמר.
האמריקאים רואים את עצמם, ואת ארה"ב, כממשיכי דרכם של הרומאים (מבחינת צורת השלטון, תרבות הגישה שכל המדינות צריכות להיות דמוקרטיות כמוה וכו').
האמריקאים עושים ככל שביכולתם כדי שישראל תהיה תלויה בהם והם יוכלו לשלוט דה-פקטו במדינת ישראל. זה כולל גם גרעין איראני.
—————
אסור לשכוח – ארה"ב הטילה אמברגו נשק על מדינת ישראל בתוקפת מלחמת העצמאות. לו ישראל לא היתה מצליחה להשיג נשק מצ'כיה (גרורה של ברה"מ ובהסכמתה המלאה) כל יהודי המדינה היו נשחטים, וכל זה בסה"כ שלוש שנים לאחר השואה. ארה"ב במודע הביאה את יהודי ישראל לסכנת השמדה טוטאלית, וזה לאחר שכל העולם ידע מה אירע ליהודים שנים בודדות קודם לכן.
ארה"ב במודע מביאה כיום את יהודי ישראל לסכנת השמדה טוטאלית. וזה כשניצולי שואה עדיין חיים בקרבנו.
ביבי נאם בל חור אפשרי על האיום האיראני במשך שש שנים! במקום לתקוף בחשאיות, את הכור שלהם, כפי שעשה בגין דאז…
כדאי להבין ולהבין מהן האופציות העתידיות, וכפי הנראה יש רק שתיים כאלו.
א אירן כמדינה סף גרעינית ללא סקציות
ב אירן כמדינה גרעינית עם סנקציות
יש המנסים (בעיקר מצידו של נתניהו) לשכנע שישנה אופציה שלישית בה מוחמרות הסנקציות והאיומים ואירן נשארת מדינה סף גרעינית. אך מכיוון שברור לכל כי לא כל האופציות על השולחן ומדובר לא יותר מדיבורים ריקים ניתן ההניח שאופציה זו סיכוייה פחותים מאד.