אין שלום בזמננו: מופע האשליות של אובמה

הדד-ליין אמנם בפתח אך האיראנים לא מתרגשים, ואובמה כבר הוכיח כי הקווים האדומים ששרטט במו ידיו לא שווים דבר.

לוזאן כמרקחה: הלילה יפוג הדד-ליין המלאכותי להסכם מסגרת על הגרעין האיראני • יותר ויותר בכירים לשעבר בממשל, כולל גנרלים, מכנים את מדיניותו הכושלת של אובמה בכינויי גנאי • האיראנים לא מתרגשים, והנשיא האמריקני כבר הוכיח כי הקווים האדומים ששרטט במו ידיו לא שווים דבר • אובמה לא ינטוש את תוכנית-העל שלו, ומחיר חיי האדם במזרח-התיכון יוסיף לרדת

איראן בכל מחיר; ברק אובמה כצ'מברליין. עיבוד: אסתר ברנד
איראן בכל מחיר; ברק אובמה כצ'מברליין. עיבוד: אסתר ברנד

הלחץ גובר והמגעים בלוזאן מתקרבים לנקודת ההכרעה. אלא שנראה שהנשיא אובמה אינו מוטרד במיוחד: רק בסוף השבוע האחרון ניתן היה למצוא אותו בפאלם ביץ' בחופשת גולף. מה הוא יודע שאנחנו לא? אולי זו העובדה הפשוטה שעבור האיראנים אין כל משמעות לתאריך ה-31 במרץ.

"אם יושג הסכם, הוא צריך להיות חד-שלבי ולכלול גם את המסגרת הכללית וגם את הפרטים", אמר המנהיג העליון ח'אמינאי לפני כחודש וחצי. מדבריו עולה כי מים רבים עוד יזרמו באגם ז'נבה לפני שניתן יהיה לגשר על הפערים: "תוכן ההסכם צריך להיות ברור, בלתי-ניתן לפרשנות, סעיפי ההסכם לא צריכים להיות בצורה כזו שהצד שמנגד שרגיל להתמקח, יחפש תירוצים בסוגיות שונות. הסנקציות גם צריכות להיות מוסרות במלוא מובן המילה".

למי ששכח, נזכיר כי גם עבור האמריקנים תאריך זה אינו בהכרח הסוף. חשוב לזכור כי עד כה שני תאריכי-יעד כבר נדחו, ואין סיבה לחשוב כי הפעם זה יהיה אחרת. מי שקרא את מאמרו של ד"ר מייקל דוראן 'האסטרטגיה האיראנית הסודית של אובמה' (פורסם במלואו בעברית ב'מידה') כבר מבין כי אובמה לא ינטוש בקלות את תוכנית-העל שלו, שמתחילה עוד מראשית כהונתו הראשונה בשנת 2009. הוא כבר מושקע בה עד מעל לראש, ועתה כבר אין דרך חזרה.

הכל ידוע מראש

בעיני אובמה, כך תיאר זאת בנג'מין רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי לענייני תקשורת אסטרטגית ודמות מרכזית בחוג הפנימי של הנשיא, הסכם הגרעין בין טהראן לבין ארצות-הברית והמעצמות הוא לא רק "ההזדמנות הטובה ביותר שהייתה לנו אי פעם ליישוב הסוגיה [הגרעינית] האיראנית", אלא "כנראה הדבר הגדול ביותר שהנשיא אובמה יעשה בתחום מדיניות החוץ בכהונה השנייה שלו". הוא הדגיש כי בעיני הממשל, "זה כמו נושא חוק הבריאות הממלכתי, אם אתם צריכים קנה מידה".

ממשל אובמה לא נקף אצבע בשנת 2009, כאשר באיראן דוכאה באכזריות 'התנועה הירוקה' בהפגנת האופוזיציה הגדולה ביותר מאז 1979. באותה שנה, כשנודע כי המשטר לא עומד בתנאי האמנה למניעת נשק גרעיני והחל לבנות מתקן גרעין בפורדו, אובמה הגיב בסלחנות. בשנת 2011 הוא הטיל וטו על תקיפה אווירית ישראלית וב-2012, בניגוד לעמדת בכירי ממשלו, סירב להתערב במשבר בסוריה נגד הרודנות הרצחנית של בשאר אל-אסד. הן בזירה זו והן סביב סוגיית הגרעין, אובמה פרץ פעם אחר פעם את הקווים האדומים שהוא עצמו שרטט. מגמה זו נמשכה עוד בתחילת תקופת כהונתו השנייה, כאשר הנשיא פתח ערוץ הידברות עם המשטר האיראני של אחמדינג'אד, שהלך והתעצם לכל אורך שנת 2013. בניגוד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם הוא המשיך והעניק ויתורים לאיראנים בנושא העשרת האורניום.

את יסודות האסטרטגיה שבבסיס פעולותיו ביטא אובמה בראיון שהעניק בתחילת 2014 לעורך הניו יורקר דיוויד רמניק. הוא הסביר כי המהלכים שביצע נועדו לייצר "שיווי משקל גיאו-אסטרטגי חדש, יציב יותר מהנוף הנוכחי של מלחמת אזרחים, טרור וקרבות בין-עדתיים". על-פי תפיסתו של אובמה, במציאות זו איראן אמורה להוות שחקן מרכזי. כיום כולם כבר מבינים כי ההפך הוא הנכון – משטר האייתוללות לא יהפוך עורו והשפעתו על המזרח-התיכון מעוררת מדון, התפוררות וחוסר יציבות.

ישנו גם גורם משמעותי נוסף שנעלם ממאמרו של דוראן, אך מחזק את התזה שלו ומוכיח כיצד ארצות-הברית נוטשת את בעלות בריתה המסורתיות. בחודשים האחרונים, עם התקרב מועד הדד-ליין שנקבע לחתימת הסכם מסגרת, איראן הגבירה את ייצוא הנפט. מזה תקופה שארצות-הברית ואירופה לא ממש אוכפות את הסנקציות בתחום, שאמורות להגביל את איראן לאזור המיליון-מיליון וחצי חביות ביום. קוריאה, סין, יפן הודו ואף מדינות באפריקה כולן רוכשות ממנה. הסרת הסנקציות תוביל להצפת שוק הנפט הרווי ממילא והמחיר יוסיף לרדת. מצב זה לא יוכל להתקיים לאורך זמן, אך הסיכויים שסעודיה ואיראן ישבו יחד בקרטל אופ"ק כדי לתאם מחירים נראים רחוקים. העובדה שמלאי הנפט בארצות-הברית הוא הגבוה ביותר מזה 84 שנים רק מחזקת את ההשערה שמדינות המפרץ יאלצו להתמודד לבדן עם התוצאות. יתרה מכך, הסרת הסנקציות תפתח גם  שוק הגז, איראן תוכל להתחרות שוב ברוסיה ולנהל תחרות עם סעודיה על השוק האסייתי, בעיקר בהודו וסין. מי שתרוויח מכך זו ארצות-הברית.

תרגיל מבריק; סלמאן מלך סעודיה. צילום: Ash Carter CC BY 2.0 VIA FLICKR
תרגיל מבריק; סלמאן מלך סעודיה. צילום: Ash Carter CC BY 2.0 VIA FLICKR

הסונים עולים להתקפה

באמצע חודש פברואר האחרון כתב השליח לשעבר של אובמה למזרח-התיכון מרטין אינדיק מאמר מקיף באתר מכון 'ברוקינגס' (שבראשו הוא מכהן), וביקר את המדיניות האמריקנית בחריפות. מדובר בפרספקטיבה ייחודית, לעומת שאר הבכירים שהתבטאו לאחרונה נגד אובמה. הוא פירק את החזון של הממשל המכהן לגורמים:

קשה אפילו לדמיין כיצד ארצות-הברית יכולה לשכנע את איראן להפוך מהכוח הרוויזיוניסטי המאיים ביותר באזור, לשותפה בכינון סדר חדש במזרח-התיכון. הדבר ידרוש מהמנהיג העליון [ח'אמינאי] להתגבר על הפרנויה הקיצונית שלו ביחס לכוונותיה של ארצות-הברית ולכופף את משמרות המהפכה ומנגנוני הביטחון והמודיעין – הגופים שפועלים למימוש השאיפות ההגמוניות של איראן באזור. כל ניסיון משותף שכזה [בין ארצות-הברית ואיראן] יעורר את חמת זעמן של בעלות הברית המסורתיות – ערב הסעודית וישראל, את תומכיהן במפרץ ואת הקונגרס האמריקני, בהתאמה. כשיחושו נבגדות, סביר להניח שהן יפנו לדרכן שלהן ויפעלו מבלי להתחשב באינטרסים האמריקניים.

השבוע הוכח כי הוא צדק. סעודיה ביצעה תמרון מבריק כשהחליטה לשים קץ לתוקפנות החות'ית בגבולה הדרומי, ולמנוע את השתלטות באי הכוח של האיראנים על תימן. זהו צעד מועיל עבורה מכמה בחינות: ראשית, כמובן, חיסול תנועת המלקחיים והנוכחות האיראנית במצרי באב אל-מנדב, המהווים שער לים האדום; שנית, הפגנת כוח מול איראן וארצות-הברית, שמבהירה כי סעודיה לא תישאר מאחור ורומזת אולי גם להתחמשות גרעינית עתידית; שלישית, אחרי תקופה חלשה בזמן גסיסתו של המלך עבדאללה חוזרת סעודיה לתפוס את מקומה כמובילת העולם הערבי-סוני ומאחדת סביבה קואליציה צבאית רחבה הכוללת גם את מצרים; ולבסוף, סעודיה מסבכת את ארצות-הברית – זו שמפציצה בעיראק לטובת המיליציות השיעיות נאלצת עתה לתמוך בסונים נגד הכוחות השיעיים בתימן.

ואכן, הביקורת על הזגזוג וחוסר-העקביות לא איחרה להגיע. אחרי שורה של מאמרי ביקורת חריפים במגזינים החשובים ביותר באמריקה (ראו לדוגמה דיוויד רות'קוף ב'פוריין פוליסי') שלשום (א') הגיע תורו של לוטננט ג'נרל מייקל פלין, מי שכיהן כראש סוכנות המודיעין ההגנתי של ארצות-הברית ב-2014-2012 (שוב, תחת אובמה) ולפני כן במגוון רחב של תפקידים צבאיים ומודיעיניים בכירים. פלין אמר ל'פוקס ניוז' כי "בסופו של יום יש לנו מדיניות מבולבלת בצורה שלא תאמן – ולא משנה מה האסטרטגיה שלנו כדי להוציאה אל הפועל. אנחנו חייבים לעצור את מה שאנחנו עושים ולהתבונן מבט ממושך במזרח-התיכון, כיוון שהוא לא הולך בכיוון הנכון". פלין טען כי איראן בדרכה לדרדר את האזור למלחמה עדתית ואף כינה את המדיניות של אובמה: "בורות זדונית".

לאור האמור לעיל, ניתן לקבוע שפלין טועה; לא בטענה שהמזרח-התיכון מידרדר לעבר עתיד מדמם, על כך אין חולק – והרי כמעט ואין היום מדינה באזורנו שאינה עסוקה בקרבות בשטחה: תהיה זו לוב, תוניסיה, מצרים, לבנון, סוריה, עיראק או תימן. הוא טועה בכך שמדובר במדיניות מבולבלת, שנובעת מ"בורות".

בינתיים רק עושים שרירים; הקונגרס האמריקני. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ, פלאש90
בינתיים רק עושים שרירים; הקונגרס האמריקני. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ, פלאש90

מרד בחצר המלוכה

אז מה נשתנה ליל הדמים הזה מכל הלילות? למעשה, מטרתו הבלעדית של הדד-ליין שיפוג היום היא להציג התקדמות בארצות-הברית ובעולם. נכון לעכשיו הקונגרס ממשיך לאותת חוסר שביעות רצון, אך עדיין אינו מאוחד דיו כדי לשלוף את התותחים הכבדים. על-אף שרבים מן הדמוקרטים שותפים לדאגה מפעולותיו של הנשיא, הם עדיין מביטים קדימה לעבר בחירות 2016 וחושבים על האינטרס המפלגתי. מסיבה זו, עד כה חזינו בעיקר במחאות סמליות: אחרי המכתב החריף של בית הנבחרים – 367 נציגים, מתוכם כמחצית דמוקרטים – הדורש מהנשיא להביא את ההסכם המתגבש לעיון הקונגרס, ביום חמישי האחרון (27.3) הצביעו 100 חברי הסנאט בעד תיקון לא-מחייב התומך בהחרפת הסנקציות במקרה שאיראן תפר את תנאי ההסכם. להחלטה זו אין משמעות אקטיבית, אך היא מהווה הפגנת שרירים לא-מבוטלת, בטח בהתחשב בעובדה שהיא עברה באפס התנגדות.

מארי הארף, דוברת המשלחת האמריקנית בלוזאן, רמזה על-כך לאיראנים בראיון לרשת NBC ואמרה: "כולנו יודעים שהקונגרס מחכה לפעול אם לא יהיה הסכם". היא כיוונה להצעת החוק קירק-מננדז המפורסמת שאמורה לעלות באמצע אפריל – הצעה שנועדה להחמיר את הסנקציות במידה ולא יושג הסכם מלא עד ה-30 ביוני. מקורות יודעי דבר מסרו ל'מידה' כי נכון לעכשיו כנראה שאין לקונגרס רוב כדי לעקוף את הווטו הצפוי מצד הנשיא אובמה. במידה וג'ון קרי יחזור בידיים ריקות, ייתכן מאוד שמצב זה ישתנה.

לכך מצטרף הלחץ הציבורי הגובר, שאותו מובילה שורה ארוכה של מומחים, 'לשעברים' מכובדים – הן אנשי ממשל אובמה והן של משטרי העבר הדמוקרטיים – ואף אלו שאותם אנו מכנים לא פעם 'עיתונאי חצר' של הממשל. בישראל ובעולם ישנם גורמים שונים שאינם נלאים מלנסות ולצייר את ההתקפה הכבדה על עסקת הגרעין כשיגעון ישראלי, פאניקה לא-רציונלית. אבל במקרה הזה גם הם לא יכולים לפטור בהינף יד כל-כך הרבה אישים רמי דרג ומעלה.

איראן היא כמו גרמניה הנאצית; ראש ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי. צילום: Christopher Michel CC BY 2.0 via Wikimedia Commons
איראן היא כמו גרמניה הנאצית; ראש ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי. צילום: Christopher Michel CC BY 2.0 via Wikimedia Commons

רק אתמול (ב') נוסף לרשימת הכבודה ג'יימס וולסי, מי שכיהן כראש ה-CIA במשך שנתיים תחת ממשל קלינטון. בראיון לרשת CNBC הוא חתך ואמר שאיראן משתמשת בטקטיקות של גרמניה הנאצית על-מנת להרחיב את שטחה – לא פחות. "הם עושים זאת מתוך אידיאולוגיה חזקה מאוד", הסביר וולסי, "הם כוח אימפריאליסטי והם מנסים להיות יותר מכך". בשל כך, "בהתחשב באגרסיביות של איראן ובקנאות של מנהיגיה, אני לא חושב שאנחנו יכולים להגיע איתם לעסקה סבירה. הם ירמו", הוא קבע.

לאחרונה פרסמנו כאן גם ביקורת חריפה של ראש CIA נוסף, הגנרל דיוויד פטראוס, שכיהן תחת ממשל אובמה. משטר האייתוללות "הוא חלק מהבעיה, לא הפתרון", אמר פטראוס. "ככל שנראה שהאיראנים שולטים יותר באזור, כך הם יציתו יותר רדיקליזם סוני ויתדלקו את הפצעתן של קבוצות כמו 'המדינה האסלאמית'… מציאות זו אף תוביל את האזור למרוץ חימוש גרעיני". לספקנים והחוששים מן העסקה הצטרפו במרוצת החודשים האחרונים גם הנרי קיסינג'ר, תומס פרידמן מה'ניו-יורק טיימס', ג'פרי גולדברג ב'בלומברג' ועיתונאים בכירים נוספים.

אובמה נגד העולם

נכון לכתיבת שורות אלו עדיין לא התקבלה בשורה מלוזאן. יכול להיות שמטרת העקשנות האיראנית היא השאיפה למשוך עוד זמן, וייתכן כי היא רק מהלך טקטי שנועד לסחוט ויתורים של הרגע האחרון. כך או כך, הסרבנות הזו היא כולה הצגה. אף אחד לא מדבר בעסקה זו על הנשק ארוך הטווח של האיראנים; אף אחד לא מדבר על המימון העשיר לטרור ברחבי הגלובוס; אף אחד לא מדבר על כל אחד מארגוני הטרור הנתונים למרותם של האייתוללות ואף לא על ההסתה, האנטישמיות, הכחשת השואה, הפרת זכויות האדם, רדיפת ההומוסקסואלים וקריאות "מוות לאמריקה!".

העובדות הן שהמזרח-התיכון בוער, בעוד שאמריקה שופכת דלי מים קטן כדי לצאת ידי חובה. יש מי שמנסה לסנגר על הסכם הגרעין ולומר שישנה סיכוי גבוה לחילופי משטר באיראן עד שיעבור תאריך התפוגה שלו בעוד 15-10 שנים; יש מי שמאמין באמת ובתמים שאין חלופות; ויש אפילו רכי לבב שנופלים לרטוריקה העדינה של זריף וחושבים שהאיראנים לא ינסו לרמות. אך ניסיון העבר מלמד אחרת: אנו עומדים בפני מהלך מתוכנן של נשיא שמוכן לשלם מחירים כבדים – גם ברמת האינטרסים הצרים של ארצות-הברית – כדי לממש חזון רב-שנים, שההגיון שלו טרם הובהר. אובמה נגד העולם, וכל השאר יתפסו מחסה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. היי אריק. מאמר מעניין וגם מתסיס. שאלה קטנה: אין חולק על כך שאובמה הוא אדם אינטליגנט, ולכן איך אתה מסביר את ההתנהגות התמוהה שלו? ועוד שאלה: למה בעיתון הארץ לא טורחים לסקר את המתנגדים האמריקנים להסכם

  2. השאלות מוזרות…
    אינטיליגנציה אינה ערובה לחכמה.
    שעיתון הארץ יסקרו משהו שנוגד את האג'נדה שלהם???
    באמת שאלות מוזרות

  3. למי שעוד לא הפנים, אובמה רוצה משטרי אסלאם קיצוני, כי איכשהו לדעתו זה יוצר יציבות איזורית ומאזני אימה שמשרתים את ארה"ב ויגרמו לה להתכנס בתוך עצמה ולא לתעסק עם המשטרים בכל העולם.
    זה אמור היה לאלץ גם מחירי נפט גבוהים, חלק מרכזי באג'נדה ירוקה.

    אמריקה בחרה נשיא שמאל רדיקלי, קיבלה שמאל רדיקלי, עם כל חבילת האידאולוגיה שבאה עם זה. לא ברור לי למה מסרבים להבין את זה פה. גם לנו יש נקודות עיוורות, סירוב להבין. ההנחה הפשוטה הזו, שזה נשיא שמאל אדיקלי, "מסדרת" את כל ההתנהלות האמריקאית , שנראית לפתע הגיונית.

    אפשר להתווכח אם זה מה שיקרה או לא (לדעתי לא, כי האסלאם 2015 מזמן לא מסתפק בשלטון מוחלט במזה"ת).

  4. "רדיפת ההומוסקסואלים"? האם האתר מידה הינו אחיו התאום של עיתון "הארץ שייכת רק לליברלים קיצוניים ולערבים"?
    למה זכויות ההומוסקסואלים (ועוד באיראן) כל כך חשובות לכותב המאמר ולאתר מידה? מדוע אינכם מזכירים את רדיפת הנשים האיראניות שאינן רוצות ללבוש חיג'אב? או את רצח האינדיאנים ביערות דרום אמריקה? או את הפגיעה בנשרים בערבה? או לחילופין מדוע אינכם טוענים בזכותם של ילדים להתנהג במיניות מוחצנת ומופקרת בפרהסיה?
    הטרנד של איזכור התנהגותם המוחצנת של אנשים מסוימים כאילו שזו זכותם מבריאת העולם הינו מכוער ביותר.
    מה שאדם עושה בביתו שלו בפרטיות, לא מעניין אותי, כל עוד הוא לא פוגע באחרים. אולם מה שאדם עושה בביתו ובחוץ, ודורש במפגיע מכל העולם לראות זאת ולמחוא לו כפיים, ראוי לגינוי ולהפסקה ע"י זרועות המימשל, ואפילו בכח.
    אדם שיעשה צרכיו בפרהסיה לעיני כל העולם – ייעצר וייענש בחומרה. קל וחומר אם הוא מושך תשומת לב הציבור כדי שיראו אותו מממש את "זכותו" לעשות צרכיו בפרהסיה. אדם שיקיים יחסים הטרוסקסואליים בפרהסיה עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח. אדם שיקיים יחסים הומוסקסוליים בפרהסיה – אני מרחם על מי שירצה למנוע בעדו. ה"שיימינג" הציבורי שיעשו לו וההפגנות האלימות שיקיימו ליד ביתו ומקום עבודתו פשוט יהרסו את חייו. חושבים שזה מוגזם? תבדקו מה קרה למאיר אריאל ז"ל כשהתבטא כנגד הומוסקסואלים.
    להומוסקסואלים אין זכויות יתר על פני הטרוסקסואלים, ואם הומוסקסואלים דורשים שיוויון זכויות – שיהגרו למקום בו יש כזה שיוויון. פובליציסטים לא צריכים לתת במה לכל מי שצועק כנגד אפליית "המגזר" שלו, כשבפועל, חוץ מאשר הומוסקסואליות, אין שום מכנה משותף בין "חברי קהילת הלהט"ב".

    1. מסכים עם דבריו של המגיב לעיל.

  5. מר גרינשטיין כתב מאמר מושכל ומרתק, אך לצערי הלך שולל אחרי התפיסה הכל כך שגויה של התקשורת בארץ כאילו השיעים האיראניים הם המשוגעים והסונים הסעודיים הם המתונים. דעא"ש הוא רק מקרה קיצון אחד שמוכיח עד כמה התפיסה הזאת שגויה, וגם בתוך ערב הסעודית ותימן מתרחשת תמיכה גלויה וסמויה בדעא"ש, אלקאעידה (כבר שכחו שבן לאדן ומקורביו הם סעודיים) וכן תחזוק של משטר אלים ודכאני כלפי נשים ומיעוטים דתיים ואתניים, לא פחות ואף יותר מאיראן.
    לכן הסתכלות על סוגיית הגרעין במשקפיים של שיעים-משוגעים וסונים-חמודים היא פשטנית, וברור מאוד את מי היא משרתת.

    1. תודה. באשר להערתך, אתה טועה. לדעתי הסעודים "תמנוניים" לא פחות מהאיראנים. לא תהיה נורמליזציה של יחסים עמם, אבל כשאתה ניצב מול איום חמור כמו איראן בגיבוי עוד יותר חמור של בת בריתנו ממעבר לים אזי "האויב של אויבי הוא חברי" מקבל פתאום משמעות. הגישה שלי לניתוח מערך הכוחות אינה אוטופיסטית (ננגב חומוס בריאד) אלא פרגמטית.
      בהערת אגב לחיזוק דבריך, המדינה המוסלמית היחידה בעולם שמחזיקה נשק גרעיני היא פקיסטאן. כידוע, במדינות מן הסוג הזה מהפיכה היא תמיד אופציה אפשרית ומוסלמים סונים רדיקלים יכולים להפוך בן רגע לאיום הכי חמור לשלום העולם.

    2. אם אני לא טועה,
      פקיסטן הודיעה ברמזים גלויים שבמקרה של סיכון בית המלוכה הסעודי, היא לא תהסס להשתמש בנשק גרעיני !!! יותר מזה, הם הודיעו על כוונתם לשלוח ממש בימים הקרובים כוחות צבא גדולים בדרך לפלישה לתימן ע"מ למגר את שילטון הח'ותים, זהו דבר !האומר דרשני

  6. אל תשכחו את הכלל הבסיסי שלכל פעולה יש תגובה והקיצוניים משני הצדדים הם למעשה החברים הטובים ביותר זה לזה.

    אם השיעים מקצינים ומנסים להשתלט על כל העולם המוסלמי – יתבססו מולם תנועות סוניות קיצוניות שינסו להשתלט על כל העולם המוסלמי [ראה המדינה האיסלמית / גרעין איראני מול גרעין סעודי וכו' וכו].