א-סיסי במצרים או האייתוללות בטהראן – במזרח-התיכון מה שקובע אלו הפעולות. מדוע מה שמותר לכל מדינה אחרת באזור אסור ליהודים?
יהיה זה א-סיסי במצרים או האייתוללות בטהראן – הניסיון הרחוק והקרוב מלמד כי במזרח-התיכון מה שקובע אלו הפעולות ולא הבטחות והסכמים חתומים • ולמרות זאת, ישראל נדרשת לסטנדרט כפול: מדוע מה שמותר לכל מדינה אחרת באזור אסור ליהודים? • הגיע הזמן להחליף דיסקט
אם ננתח את מאורעות השנים האחרונות במזרח-התיכון נגלה שהמרכיב החזק ביותר, החשוב ביותר והמשפיע ביותר על המתרחש איננו המילים – דיבורים, הבטחות, מסמכים והסכמים – אלא מעשים ופעולות המתבצעים בשטח, כולל איומים בפעולות אלימות. ויש לכלל הזה לא מעט דוגמאות.
מצרים היא הדוגמה הבולטת ביותר. ביוני 2012 נבחר מוחמד מורסי לנשיא, לראשונה בבחירות דמוקרטיות במצרים. שנה וכמה ימים אחרי כן, ביולי 2013, קם שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי, וסילק את הנשיא מורסי. העולם געש, אובמה רתח, וארצות-הברית הקפיאה את הסיוע הצבאי למצרים. כולם דרשו מסיסי להחזיר את מורסי לכס הנשיאות אך הוא סירב, העמיד את עצמו לבחירות וזכה בהן, באופן דמוקרטי כמובן. השבוע – שנה ושמונה חודשים אחרי שמורסי סולק – הבין אובמה שחלומו להשליט את 'האחים המוסלמים' על המזרח-התיכון ימתין לתקופה אחרת. הוא התקשר לסיסי וסיפר לו שארצות-הברית תחדש את הסיוע הצבאי למצרים. עקשנותו של סיסי השתלמה, ובגדול, והוא הצליח לכפות את האג'נדה שלו אפילו על אובמה.
דוגמה אחרת היא אסד, הרודן רוצח המוני האזרחים בסוריה. כבר יותר מארבע שנים שהוא טובח בבני עמו, והעולם עומד ומביט ולא עושה דבר. אפילו כאשר אסד חוצה את הקווים האדומים של שימוש בנשק כימי נגד אזרחיו, הקווים הופכים לוורודים ואחר כך ללבנים ולשקופים. העולם מגנה ומוקיע, מועצת הביטחון מחליטה החלטות נבובות אבל מעשיו החייתיים של אסד הם הסיבה היחידה לעובדה שהוא עדיין שולט בחלק מסוריה. המעשים שלו חזקים יותר מהדיבורים של כל העולם ונשיאיו.
חיזבאללה הוא ארגון טרור חמוש בעשרות אלפי טילים, שטריבונל בינלאומי מצא אותו אשם ברצח ראש הממשלה הקודם של לבנון, רפיק אל-חרירי. מועצת הביטחון אסרה על הארגון להתחמש מחדש אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל המילים לא עצרו את התחמשות הארגון. יתר על כן, מדינות אירופה אפילו משתפות פעולה עם "הזרוע האזרחית" של ארגון הטרור הזה, שהשתלט על לבנון. כלומר, לא חשוב מה המילים אומרות, חשוב מה שחיזבאללה עושה. האם העובדה שחיילי חיזבאללה רוצחים אזרחים בסוריה גרמה למישהו בעולם לעשות משהו? כנראה שהעולם מבין שמילים לא ישנו את המציאות הזו.
אשפי המילים
איראן מתקדמת מזה שנים לקראת נשק גרעיני, שישנה את פני הפוליטיקה האזורית והעולמית. כל העולם מדבר, נאומים נישאים, מסמכים נכתבים, מאמרים מתפרסמים, הסכמים נחתמים אבל כל מיליוני המילים שנאמרו בעולם בעניין הגרעין האיראני לא גרמו לאיראן לעצור אפילו לרגע את תכניתה הגרעינית. רק הפלישה המערבית לעיראק בשנת 2003 גרמה לאיראנים להפסיק את ההתקדמות בפרויקט הגרעיני עד 2006, אז הם חידשו את הפעילות הגרעינית כאשר הם גילו שאף אחד לא מתכוון לפלוש לאיראן, למרות ההוכחות הרבות למעורבות האיראנית במרידה בעיראק, ולמרות שאיראן הביאה – בעקיפין אבל במודע ובמתכוון – למותם של אלפי חיילים אמריקניים ואחרים בעיראק עד 2010. מה שמשפיע על האיראנים הוא לא מה אומרים עליהם אלא מה עושים או לא עושים נגדם.
הסנקציות הכלכליות על איראן יכלו להשפיע על ההתנהלות האיראנית בעניין הגרעין, כי הן עניין מעשי וממשי ולכן גם אפקטיבי, אבל מישהו בבית הלבן ובמחלקת המדינה החליט שעדיף להחליף את המעשים במילים, שכידוע אין להן משמעות במזרח-התיכון. האיראנים מוכנים לחלק מילים יפות, חיוכים, הסכמים, אבל מעשיהם ההפוכים להתחייבויותיהם. וזהו הגורם החשוב.
לא רבים זוכרים זאת, אך איראן מצויה תחת החלטה של מועצת הביטחון האוסרת עליה לייצא נשק. האם המילים הכתובות הללו מנעו ממשטר האייתוללות לייצא נשק לסוריה? לחיזבאללה בלבנון? לחמאס ולג'יהאד בעזה? למיליציות השיעיות בעיראק? לכורדים בצפון עיראק? למשטר אסד בסוריה? לחות'ים בתימן? המילים כתובות אבל מעשיה של איראן הם המציאות.
איראן במשך שנים מחמשת, מציידת, מממנת ומאמנת את שבט החות'ים השיעי בתימן, שהמלחמה שלהם בעיר סעדה שבצפון תימן נגד השלטון המרכזי החלה כבר בשנת 2004. הם גדלו והתעצמו עד שלפני כמה חדשים השתלטו על הבירה צנעא והטילו את תימן לתוך מרחץ דמים. כל הדיבורים בתימן על אחדות לאומית ודיבורים על חלוקת המדינה לאוטונומיות לא עזרו, והם המשיכו בניסיונם להשתלט על המדינה.
ניירת חסרת משמעות
מעשיהם של החות'ים משמעותיים יותר מכל מסמך והחלטה, ולכן מעשיהם אלו דחפו את סעודיה, מצרים ומדינות סוניות אחרות להתגייס למלחמה, לא לדיבורים, נגד החות'ים המשמשים כזרוע התימנית של התמנון האיראני.
מנגד, תימן היא גם זירה לאל-קאעידה, ארגון שכל העולם מדבר נגדו, הפועל בשוליים. לאורך השנים הארגון רק הולך וגדל ומשתלט על שטחים, עד כדי כך שארגון בן שלו, מדינת האסלאם – שנוסד כסניף אל-קאעדה בעיראק בשנת 2004 – השתלט על שליש סוריה ושליש עיראק, בזמן שכל העולם פוחד מהסכינים של הג'יהאדיסטים שלו ורועד מפחד "יצוא המהפכה" של מדינת האסלאם לאירופה, לאמריקה לאוסטרליה ולאיפה לא. מעשי הג'יהאדיסטים משפיעים יותר מכל הגינויים, ההחלטות, המאמרים, והקריקטורות שפורסמו נגדם.
בעזה שולטת להלכה הרשות הפלסטינית, אבל למעשה שולט בה ארגון טרור אסלאמי, חמאס. כמה מילים נשפכו על המציאות ההזויה הזו? כמה הסכמים נחתמו בין הצדדים? שום דבר לא יכול לפעול נגד המציאות שבה חמאס שולט בכוח הזרוע בעזה ומצידו הרשות יכולה ללכת לעזאזל. גם ישראל לא מצליחה לשנות את המציאות בשטח.
ישראל קיבלה הרבה הבטחות מכמה נשיאים אמריקניים לגבי עניינים חשובים, כמו עצירת הפרויקט הגרעיני באיראן, תמיכה בעמדה הישראלית בעניין גושי ההתיישבות ביו"ש ונגד הכרה במדינה פלסטינית במועצת הביטחון. כל אלה היו מילים. מה קורה להבטחות ולמילים שישראל קיבלה? איראן ממשיכה – ועכשיו כנראה עם הסכם – בפרויקט הגרעיני, וארצות-הברית מקימה מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון למרות שאף אחד בוושינגטון אינו בטוח ואינו יכול להבטיח שמדינה זו לא תהפוך למדינת חמאס.
הגיע הזמן להחליף תקליט
על ישראל להסיק מסקנה ברורה וחדה: להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות את מה שנכון לעשות. אפשרות אחת היא לפרק את הרשות הפלסטינית לפני שהיא הופכת לעוד מדינת חמאס, ולהקים על חורבותיה שמונה אמירויות: אחת בעזה – שכבר קיימת כמעט שמונה שנים, ועוד שבע בערים הערביות של יהודה ושומרון – ג'נין, שכם, טול-כרם, קלקיליה, רמאללה, יריחו וחברון הערבית, על בסיס החמולות המקומיות, כשישראל נשארת במרחב הכפרי עם כל היישובים היהודיים.
ודאי שמהלך כזה מצריך הכנה מקיפה ויסודית של השטח – ניפוץ הקיבעון המחשבתי, טפטוף המסרים לעולם, וכמובן במקביל לפעול לחיזוק הכלכלה הישראלית, להפוך את ישראל למעצמה אזורית חסרת תחליף ולהפחית את התלות בסיוע זר. אך בראש ובראשונה, על ישראל ללמוד מסיסי שהצליח לכפות את הדבר הנכון על ארצות-הברית, על אירופה ועל כל המתנגדים. רק מעשים משפיעים על המציאות במזרח התיכון, ולכל מי ששכח: גם ישראל קמה כמעשה על הקרקע, כשעם ישראל מאס במילים והחל לפעול.
פה לא מדברים, פה עושים. מי שמדבר בדרך כלל לא עושה כלום ולא רוצה לעשות כלום, והדיבורים שלו מכסים על חידלון העשייה. על ממשלת ישראל החדשה להתכנס על תכנית מעשית, לא דיבורים ולא הסכמים, ולבצע אותה בשטח. הניסיון מלמד שהעולם מקבל בסופו של דבר את המציאות במזרח-התיכון גם אם היא לא נעימה, כי כך מתנהל האזור הזה.
חזק !!!
איו מילים !
רק שזה לעולם לא ייושם,,,
זה כן יושם בעבר למשל בסיפוח רמת הגולן ומזרח ירושלים וכמובן התיישבות של מאות אלפי יהודים ביהודה ושומרון
אמתתתתתת
פה לא מדברים, פה עושים. כך מסכם כותב המאמר את מאמרו, כפתרון לכל הבעיות של מדינת ישאל במזרח התיכון ובעולם. אוקיי, מקובל. אבל נשאלת השאלה מה עושים, לא כן? ישנן הרבה אפשרויות לעשייה: חלוקה לאמירויות (כעצתו ההזויה של הכותב) , סיפוח איו"ש, טרנספר או חילופי שטחים. כל אחד מהאייטמים הנ"ל היא עשייה. דרך אגב, חזרה לגבולות 67 (עם או בלי תיקוני גבול) היא גם עשייה. האם עשייה מהסוג הזה הייתה מקובלת על כותב המאמר? הקיצור – ההצהרה שיש להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות לא פותרת שום בעייה – השאלה מה המעשה הנכון עומדת בעינה. מה עוד, שהכותב מציע שטרם עשיית פרוייקט האמירויות, נטפטף לעולם את המסרים בעניין, ואז יבוא לציון גואל. עצם הטפטוף יכשיר את העשייה. ומה יקרה אם העולם לא ישתכנע? אז נעשה מה שאסד , או סיסי, או רוחאני, או כל המודלים האחרים לחיקוי מהמרחב , עשו: נשים קצוץ , נפסיק לדבר ונעשה? רק כותב המאמר שוכח שלפעולה כזאת עלולות להיות השלכות קשות על המשק הישראלי בפרט (סנקציות וכד') ועל היהודים בעולם בכלל (אנטישמיות מוגברת), וכדי שהממשלה תוכל להתעלם מההשלכות האלה עליה להפעיל משטר דיקטטורי, דוגמת המשטרים במרחב, שהוא כה גאה לחקות. כדי שנוכל להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, בהתעלם מהסכמים הידברות ושיכנוע, אנחנו צריכים צורת שלטון אחרת, כזו כמו של העמים הסובבים אותנו. מי יודע, אולי זו משאת נפשו הנסתרת של כותב המאמר.
לדעתי לא. חזרה ל 67 היא פשוט התאבדות. זה שלעולם הכי נח שהיהודים פשוט יתאבדו לנוחיותו ונפסיק להטריד אותם, לא אומר שכדאי לנו לעשות את זה.
היהודים, בכל זאת, הסכימו הסכמה שבשתיקה לעשות את זה , לאט. קיבלנו שהעולם יכתיב לנו מה נכון ומה לא, ומרגע שקיבלנו את זה, אבל איננו מבצעים את זה, ההסתה בעולם מתגברת, ומצידם – בצדק. אם היהודים מסכימים לכאורה שלפלשטינאים מגיעה מדינה וחזרה עקרונית ל 67, מדוע איננו עושים זאת?
הרגלנו אותם. וצריך לשנות את ההרגל. מי ששינה הרגל בחייו, יודע שזה דורש יותר מדיבורים.
מצחיק שאילו שדוגלים בתוכנית השלבים לחיסול ישראל, הידועה בשם הכיסוי "תהליך השלום", קוראים לאחרים "הזויים". רק כי הם לא רוצים להתאבד. האם הם לא מבינים, ההזויים האילו, שאם רק נסכים להתאבד, העולם יאהב אותנו?!
ובכן, לא. ככל שנוותר יותר, ככל שנסכים ליותר, ישנאו אותנו עוד יותר — על עצם העובדה שאנחנו קיימים עדיין: משום שהדרך היחידה של העולם להשקיט את מצפונו על כך שהוא תומך בשואה שנייה היא להסביר לעצמו שבעצם זה מגיע ליהודים המגעילים האלה. זה, ושום דבר אחר, הינו הסיבה האמיתית לשנאת ישראל הגואה בעולם עכשיו.
באמת מזלנו שמקימי המדינה לא היו עם צורת חשיבה תבוסתנית כמו שלך שכן עם בקושי 600 אלף יהודים עם צבא קטן לא מספיק מיומן ומחסור נוראי בנשק ותחמושת,לחץ חסר תקדים מהעולם וביחוד מארצות הברית מעצמת העל- ואיומים מקיר לקיר על שחיטות רצח עם וכדומה משכיננו הערבים שוחרי השלום הליברליים ונחש מה-בן גוריון הכריז והשאר זה היסטוריה! בקצרה חבוביק אני חושב שאתה בן אדם שלא קשור למציאות מקובע ברעיון מסוכן
ומיושן שנכשך פעם אחר פעם ולא מוכן להחליף דיסקט בראש ולדעתי
זה כנראה מטעמי אגו
"מי שמדבר בדרך כלל לא עושה כלום ולא רוצה לעשות כלום, והדיבורים שלו מכסים על חידלון העשייה."
משפט שמגדיר במדוייק את ההנהגה המדינית ביטחונית של ישראל ולכן אין סיכוי.
אני מקווה שהדברים הכל כך נכונים והנחרצים שלך מגיעים באופן רציף וקבוע לאוזנו של ראש ממשלת ישראל
פרופסור קידר אני צריך הסבר. לא הבנתי את תוכנית האמירויות. אם אמירות זה מה שיש לנו בעזה, אז נארגן לנו עוד כמה כאלה קטנים ביו"ש??
אני לא מקנטר. אני בכנות לא מבין. תודה
גם ישראל עושה. מאז ראשית הציונות דגלה תנועת העבודה בגישה של עוד דונם ועוד עז.
מאז המהפך של 77 התרחקה תנועת העבודה מגישה זו. אבל רב ממשלות הימין וממשלות האחדות המשיכו דה פקטו בגישה זו.
איזור יו"ש הוא האיזור עם הריבוי היהודי הגדול ביותר בארץ גם בגלל יילודה גבוהה של מתיישביו וגם בגלל הגירה נטו חיובית.
במצב הקיים תוך כמה עשורים היהודים יהיו רב ביו"ש. מספר היהודים יהיה כה גדול שיקשה אפילו לממשלת שמאל לפנות כמות כה גדולה של אנשים.
כאשר כמות היהודים תעבור מסה קריטית מסוימת, השמאל יבין שהוא יכול לחזור לשלטון רק אם חלקם יצביעו לו. לשם כך יהיה צורך להפוך אותם לאזרחים רגילים ולא למיועדים לפינוי על תנאי.
בשלב זה השמאל-הכלכלי יתמוך בסיפוח כי זה יהיה המהלך היחיד שיכול להחזיר אותו לשלטון.
תחשבו על זה. 300000 בוחרים שנמצאים בכיס של הימין מקשים על השמאל לנצח.
סיפוח השטח יאפשר למתנחלים לשעבר (שיהפכו לאזרחים רגילים כמו תושבי ירושליים והגולן) שתומכים בסוציאליזם ,להצביע לעבודה או למרצ.
סיפוח טוב לשמאל ורע לימין מבחינה אלקטורלית.
חובה לתרגם ולשלוח לניו יורק טיימס
מדוע מר קידר ממשיך לקדם את רעיון האמירויות הערביות? מדוע מר קידר כל כך שש לתת לפולשים ממדינות מוסלמיות שטחים בארץ ישראל (ישראל ולא פלשתין) השייכים לאבות היהודים?
האם ניתן להבין שמר קידר ישמח, בשם רעיון הקמת אמירות מוסלמית או שטות אחרת, לספק למסתננים מסודאן חלק מביתו הפרטי, חינם אין כסף?
האם אתר מידה הינו אתר המפרסם דעות ופרשנויות מהצד הימני של המפה הפוליטית, או שהאתר הינו אתר שמאלני במסווה של ימני?
האם בעתיד נוכל לקרוא באתר מידה מאמרים של חברי ארגון 'רבנים למען זכויות אדם' (לא ראיתי שום התייחסות של אותם 'רבנים' לזכויות היהודים), שאמורים לנהוג לפי התורה אך בכל מה שקשור בפולשים המוסלמים הם עושים ההיפך?
הרעיון של מר קידר הוא רעיון שיש לו אחיזה במציאות ,גם אם הוא לא הכי נראה מבטיח ובר קיימא נכון לעכשיו.
מה שבטוח כל הרעיונות של היום תלושים מהמציאות .הערבים לא מעוניינים בשלום ,שאפילו השמאל בשיא נדיבותו רוצה להשתטח .להם יש את החלומות והמאווים שלהם ואנחנו אפילו לא שחקן משנה ואפילו לא נישלט .ב"שלום "הזה מבחינתם . השמאל הישראלי והעולמי ,מנסה לנכס את הדאגה לערבים לא מתוך מטרה אלא מתוך כלי שירות .הם משתמשים בערבים לנפנף בהומניות שלהם .אבל הערבים לא הומניים נקודה. אסלאם לא מתון ,לא מאמין בהומניות נקודה. לכן כשרוצים לחשוב על פתרון צריך להתעלם מהחיזיון השמאלי .
נכון ,ניראה שאין מוצא ,אין אפשרות לכפות על הערבים עם אחר אבל ,אולי אפשר לכפות עליהם הסכם.
וזה כמו שניסח פרופסור קידר ,אין דיבורים יש מעשים .
.לצערם וגם לצער ההומני שלנו ,המצב הרצחני ששורר באסלאם וילך ויגבר בשנים הבאות .
לצערנו ,ויותר לצערם של אלה שישחטו אולי צריך לחכות עוד קצת .שיגבר הכאוס והבלבול
גם ארצות הברית וגם אירופה לא ימצאו את הידיים והרגליים בהמשך . זה יהיה כמו חזון בלהות ,אפה שיפנו ואיפה שיסתכלו וידברו, ימצאו דמות דו פרצופית עם חרב ,מדברים שלום עושים מלחמה .אל דאגה ,גם לטמטום הזה של ארה"ב ואירופה יהיה גבול המציאות שתטפח מהשטח.
המנהיגות הישראלית ,לא מתנהלת בחכמה בלשון המעטה .ההתנהלות שלה פוגעת באינטרס הישראלי .כמה שאנחנו לא אשמים אנחנו הכי אשמים. צריך להיות גאון מטופש כדי להגיע לתוצאה הזו .
יותר לטובתם מאשר לטובתנו, שנעבור למעשים ולפתרונות דומים .לזה שהיציע מר קידר