האם מלך ירדן מוכן לקלוט 1.8 מיליון פלסטינים?

ירדן או פלסטין? זו בעצם הברירה של האוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון • מלך ירדן ניבא בזמנו שחורות לדמוגרפיה של ישראל, אך הנתונים מלמדים כי הוא טועה • עבדאללה צריך ישראל יציבה וחזקה כדי לשרוד • להבדיל מסיפוח, קליטה או שילוב אזרחי של האוכלוסיה הערבית באיו"ש בממלכה הירדנית יכולה להיטיב עם כל הצדדים

ב-6 באפריל 2010 בכתב העת 'וול סטריט ג'ורנל' פורסם ראיון עם מלך ירדן עבדאללה השני. בין היתר אמר המלך: "באמריקה, לעתים קרובות אפשר לשמוע שאלה כזאת: מדוע ממלכת ירדן לא תיישב את הפלסטינים בשטחה?… זה ייצור חוסר יציבות עצומה". הוא הוסיף והסביר כי "הישראלים רוצים לדחוף את הפלסטינים לירדן, אבל אני לא מבין מה הטעם בכך ואיך הקהילה הבינלאומית תקבל אפשרות זו, כאשר זה יוביל לעזיבה המונית של 1.8 מיליון פלסטינים מבתיהם לירדן, לבנון וסוריה. זה רק יוביל לחוסר יציבות גדולה עוד יותר על הגבולות של מדינות אלה. אבל זה גם לא פותר בעיות לטווח ארוך של ישראל… כי האוכלוסייה הערבית בישראל עצמה תוך שמונה עד עשר שנים תהווה 50% מאוכלוסייתה. לפני הישראלים", סיכם עבדאללה, "עומדת שאלה מרכזית שמאיימת על עצם קיומם בעתיד".

מסתבר שלמלך ירדן יש נתונים מדויקים יותר על גודל האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון מאשר לחלק מהדמוגרפים והפוליטיקאים הישראלים: לא 2.5, אלא 1.8 מיליון נפשות. מלך ירדן קרוב מאוד בהערכתו לתוצאות המחקר של קבוצת הדמוגרפים הישראלית-אמריקנית, וביניהם כותב שורות אלה. ההבדל בין שתי ההערכות הללו טמון רק בכך שהמלך כולל ב- 1.8 מיליון תושבי יהודה ושומרון, גם 230,000 תושבי מזרח ירושלים. אך הם בעלי מעמד של תושבי קבע בישראל, ולכן כלולים במרשם האוכלוסין הישראלי.

יחד עם זאת, המלך עבדאללה הרבה פחות מודע למצב הדמוגרפי הקיים במדינת ישראל. עדות לכך מהווים דבריו כי "האוכלוסייה הערבית בתוך ישראל עצמה בעוד שמונה עד עשר שנים תהיה 50% מכלל האוכלוסייה ישראל". (שיעור האוכלוסייה הערבית בכלל אוכלוסיית ישראל היה 20.3% בשנת 2009 ו-20.7% בשנת 2014).

הואיל ושיעור הפריון הכולל (TFR) של ערבים-נוצרים ודרוזים בישראל הוא נמוך יותר מזה של היהודים, נבדוק את הנתונים הדמוגרפיים המתייחסים למוסלמים, תושבי ואזרחי ישראל. בסוף 2009, מספרם היה כ-1,270,000 נפש, או כ-16.9% מכלל האוכלוסייה של אזרחי ישראל, ואילו בסוף שנת 2014 מספרם של המוסלמים עמד על 1,452,371 נפש, או 17.5% מכלל האוכלוסייה הישראלית, מתוכם 295,500 תושבי מזרח ירושלים.

אפילו פרופ' ארנון סופר, נביא הבהלה הדמוגרפית בדעת קהל הישראלית, נאלץ להודות שהרוב הציוני התייצב על כ-80% מכלל האוכלוסייה של ישראל ולכן אין סכנה לעתידו. יתר על כן, ההנחה שלי כי הרוב היהודי יתחיל לצמוח שוב לקראת שנת 2030 קיבלה חיזוק במחקר עצמאי שנערך על-ידי חוקרי דמוגרפיה ממרכז מציל"ה, ד"ר עוזי רבהון וגלעד מלאכי. וסופר אינו היחיד שהודה בטעותו: ב-24 ביולי 2011, במאמר של העיתונאי רותם סלע במעריב תחת הכותרת 'הרחם הפלסטיני הפסיד', צוטט ד"ר אחמד חליחל, ראש תחום דמוגרפיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שאמר: "טעינו בהערכת הגידול בפריון היהודי, ומאידך בקצב בו ירד הפריון הערבי. להערכתי, הפריון של האוכלוסייה הערבית ימשיך לרדת לכיוון של 3-2 ילדים".

היהודים והמוסלמים יגיעו לשיעור ילודה שווה ב-2017

הסיבה לתופעה דמוגרפית זו היא פשוטה: מה שקרה לילודה אצל אזרחי ירדן, מתרחש גם בקרב המוסלמים בישראל. על-פי נתונים שפורסמו בשנתון העולמי של ה-CIA Factbook, רק בעשר השנים האחרונות ירד הפריון הכולל  בירדן ב -32%, מ-5.3 ילדים לאישה בשנת 2000 ל-2.39 ילד בשנת 2009. בשנת 2014 הפריון הכולל בירדן עמד על 3.16 ילד פר אישה, אך הנתון הזה הושפע מקליטתם של כמיליון פליטים מעיראק ומסוריה, שאצלם הילודה גבוהה מזו שבירדן. לכן, הגידול השנתי של האוכלוסייה בירדן עמד על 3.86% בשנת 2014, כאשר הריבוי הטבעי עמד על 2.14% בלבד.

על-פי נתוני הלמ"ס, תוך פחות מעשר שנים הפריון הכולל של המוסלמים בישראל ירד בשיעור של 19%, עם 4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל-3.84 ילדים בשנת 2008. בשנת 2013 הפריון הכולל של המוסלמים הישראלים היה 3.35 ילדים לאישה – ב- 29.3% פחות מאשר בשנת 2000.

במקביל, הפריון הכולל אצל היהודים גדל ב-14%, מ-2.53 ילדים לאישה בשנת 2001 ל-2.88 בשנת 2008. בשנת 2013 הפריון הכולל אצל היהודים היה 3.05  ילדים לאישה, ב-17.3% גדול יותר מאשר 2.60 ילד פר-אישה בשנת 2000. אצל הצברים עלה הפריון הכולל עוד יותר גבוה – 3.16, ואצל תושבי הישובים ביהודה והשומרון – 5.09 ילד לאישה בשנת 2013.

לפיכך, תוך שמונה שנים בלבד, 2008-2000, ההפרש בין הפריון הכולל אצל המוסלמים לזה של היהודים ירד ב-55.1%, מ-2.14 ילד פר אישה לפחות מילד אחד. בשנת 2013 ההפרש הזה הצטמצם ל-0.3 ילד בלבד, ב-86.0% פחות משנת 2000. מגמה זו עשויה להביא לשוויון בשיעור הפריון הכולל של היהודים והמוסלמים בישראל בשנת 2017.

עדיפה ירדניזציה של 1.8 מיליון ערבים ולא פלסטיניזציה

לכן, האזהרה של המלך עבדאללה, כי "האוכלוסייה הערבית בישראל עצמה תוך שמונה עד עשר שנים תהווה 50% מאוכלוסייתה", נובעת מחוסר ידע או בלבול נתונים, אך היא לא קשורה למציאות.

הפריון הכולל של המוסלמים ימשיך כנראה לרדת, וכפי שקרה אצל אזרחי ירדן או אצל הערבים-הנוצרים והדרוזים אזרחי ישראל, הוא יהיה נמוך יותר מזה של היהודים. על-פי התחזית שלי, אחוז המוסלמים בין כלל אזרחי ישראל, ימשיך לגדול עד שנת 2030, אך לאחר מכן ירד בהדרגה לכ-17.8% בשנת 2050.

בהתבסס על לקחי ההיסטוריה של ירדן, המלך לא צריך לדאוג לעתידה של המדינה היהודית אלא לעתידו שלו. כדאי לו שיזכור את ניסיון העבר, הכולל מרד של מחבלי אש"ף בהנהגת ערפאת ונסיונות פלישה סורים שנגדעו על-ידי צה"ל.

קיימת דעה, כי הפתרון הטוב ביותר לסכסוך ישראלי-הערבי יהיה על-ידי ההכרה בעובדה כי ירדן, למעשה, היא המדינה הפלסטינית. דבר זה איננו תואם את האינטרסים של אוכלוסיית הליבה ההאשמית שסביבו נוצרה האמירות של עבר הירדן, אשר לאחר מכן הפכה לממלכת ירדן. זה גם איננו האינטרס של מדינת ישראל. הרי גבולה המערבי של ארץ-ישראל המנדטורית הוא הים התיכון והגבול המזרחי לאורך הירדן.

לכן, לירדן ולישראל יש עניין משותף בירדניזציה של הערבים המתגוררים ממערב לנהר הירדן, ולא בפלסטיניזציה של אלה החיים מזרחית לירדן. לרוב תושבי יהודה והשומרון יש עדיין אזרחות ירדנית ובממלכת ירדן חיים רבים מקרובי משפחתם.

הקמתה של מדינה פלסטינית תאיים על הממלכה ההאשמית הרבה יותר מאשר הכלתם של עוד 1.8 מיליון בני אדם כאזרחים. בסופו של דבר, הרי ירדן הייתה מסוגלת לקלוט, לפי נתוני האו"ם (UNHCR), כ-700,000 פליטים עיראקיים. (זאת בתוספת מחסה ל-600 אלף פליטים סורים). זרימת ההון שהם העבירו מעיראק תורמת לכלכלת הממלכה. 

יישובם מחדש של 1.8 מיליון הערבים מיהודה והשומרון בשטחה של ירדן צריך להיות מלווה בסיוע פיננסי בינלאומי נרחב – מעין "תכנית מרשל" לירדן. סיוע כזה יכול להיות מאורגן הרבה יותר טוב ממה שנעשה בשנות העשרים של המאה שעברה, כאשר בוצעו חילופי אוכלוסין בין יוון לטורקיה. אז בוצעה העברה של כ-1.2 מיליון יוונים מטורקיה ליוון, ו-600,000 אלף טורקים ומוסלמים אחרים הועברו לטורקיה מיוון. פריטיוף ננסן, המדינאי הנורווגי חוקר החוג הארקטי, קיבל על הטרנספר הזה פרס נובל בשנת 1922.

בשנים 1944-46 בוצעה "שיבה למולדת" של יותר ממיליון פולנים משטחי כיבוש שסופחו לברית-המועצות; טרנספר דומה של פולנים בוצע בשנים 1955-59.

מדברים אותה שפה

האוכלוסייה הערבית החיה ביהודה והשומרון, בצדק מוכרת כאחת המשכילות ביותר בעולם הערבי. יישובם מחדש בממלכת ירדן יכול להיות דומה לעליית יהודי ברית המועצות, שתרמו לנס הכלכלי של ישראל. אחרי הכל, בניגוד לפליטים העיראקיים וסוריים, לרובם של ערביי יהודה והשומרון יש קשרי משפחה הדוקים עם תושבי הגדה המזרחית והם מדברים באותו ניב של ערבית. הם שונים מהאוכלוסייה המקומית בעיקר באוריינות שלהם ובהכשרתם המקצועית הגבוהה, שקיבלה תנופה כתוצאה מהשילוב עם ישראל.

אם המלך עבדאללה היה מחליט להתייצב בראש התכנית ליישוב מחדש של הערבים מיהודה והשומרון בירדן, אזי בכך הוא היה מחזק את מדינתו מבחינה דמוגרפית וכלכלית. ממלכת ירדן הייתה הופכת מיישות מלאכותית שנוצרה על-ידי בריטניה בשנת 1923 עבור המשפחה ההאשמית בגדה המזרחית של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, למדינה ריבונית חזקה.

בסבירות גבוהה, גם יחסי שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן היו מתהדקים הרבה יותר ממה שהם היום.