כמו בישראל, גם בניגריה נחשפה מעורבות של אסטרטגים פוליטיים המקורבים לאובמה.
כמו בישראל, גם בניגריה נחשפה מעורבות של אסטרטגים פוליטיים המקורבים לאובמה
הבחירות בניגריה חלפו בלי לזכות לתשומת לב יתרה בישראל. אבל מה שקרה שם ראוי לניתוח, משום שגם ביבשת האפריקנית, כמו בישראל, הייתה התערבות חיצונית אינטנסיבית ביותר במערכת הבחירות. בהבדל אחד: הבחירות בישראל הציגו את הדמוקרטיה הישראלית כאיתנה ועמידה בפני לחצים של גורמים זרים המבקשים להפיל את השלטון, ואילו בניגריה, המדינה השסועה על-ידי הטרור האיסלאמיסטי של בוקו חראם, התגלתה תמונה שונה לחלוטין.
ניגריה היא אחת המדינות המתפתחות החשובות בעולם, מדינה עם הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת אפריקה. ב-29-28 למרס, לפני שבועיים וחצי, נערכו שם הבחירות הכלליות. הנשיא המכהן, גודלאק ג'ונתן הנוצרי והפרו-ישראלי, הפסיד, ובמקומו נבחר נשיא חדש-ישן – מוחמדו בוחארי.
כשבוחנים את הכוחות שפעלו במסגרת הבחירות האלה, עולים כמה קווי דמיון למערכת הבחירות שנערכה שבועיים קודם לכן בישראל: מצד אחד "משבר" של המנהיג המכהן עם ארצות הברית, הכולל עצירה של אספקת הנשק למדינה בזמן שהיא נאבקת עם ארגון טרור; אופוזיציה העושה שימוש תעמולתי במשבר; והבולט ביותר: סיוע של יועצים המקורבים לנשיא אובמה עם גורמים הפועלים להדיח את הממשל הנוכחי.
הקשר לממשל אובמה
בפברואר האחרון, נחשף באתר ה-Wahington Free Beacon כי חברה לייעוץ פוליטי משיקגו בשם AKPD, שהוקמה על-ידי אחד האסטרטגים הבולטים של הנשיא אובמה, דייויד אקסלרוד, מעניקה סיוע ותמיכה למועמד לנשיאות מוחמדו בוחארי ומעורבת בקמפיין הבחירות שלו. למרות ש-AKPD טענו שהם הפסיקו לתת שירותים למפלגתו של בוחארי החל מחודש מרס 2014, תכתובות המייל של אנשי מפלגת APC של בוחארי שנחשפו מעידים אחרת. כך למשל נאמר בתכתובת בין אנשיו של בוחארי מספטמבר 2014: "הפגישה הייתה טובה והדו"ח התקבל בשביעות רצון… [המושל רוטימי אמצ'י ממפלגת APC] ייפגש עם הצוות של AKPD מחר".
מבט קצר באתר של AKPD מראה כי היא לקחה חלק משמעותי בקמפיין הבחירות של אובמה. השיטה בה פעל הקמפיין עלולה להישמע מוכרת: סגנון מערבי (שכלל אינו אופייני לבחירות בניגריה), מסר אחיד ופשוט שנשמע טוב ושנבחר בקפידה לאחר פילוח קהלי יעד, ושמירה על פרופיל נמוך של הצוות המייעץ שהגיע מאמריקה. הסיסמה שנבחרה לקמפיין- Things Must Change# מעידה על כך שהייתה החלטה לפנות גם לקהל הצעיר יותר.
ה'וושינגטון טיימס' דיווח על בחישה בקנה מידה רחב אף יותר של מקורבים לאובמה והמפלגה הדמוקרטית בבחירות בניגריה. מתוך הדברים עולה שלא רק חברת AKPD של אקסלרוד פעלה מאחורי הקלעים אלא גם Burson-Marsteller שבראשה עומד כיום דונלד (דון) באר, שהיה יועץ ומקורב לנשיא לשעבר ביל קלינטון, ו-Levick שסגן הנשיא שלה הוא האסטרטג הפוליטי לני דייויס, גם הוא מקורב לקלינטון.
אך עוד הרבה לפני שהבחירות התקיימו, אפשר היה לראות סימנים מקדימים לכוונותיו של ממשל אובמה ביחס לעתידה של ניגריה: דבר מפתיע שאולי חמק מעיני הקורא הממוצע, הוא העובדה שהקמפיין למען הנערות החטופות בניגריה תפס גובה בסדר היום העולמי בעקבות ציוץ מחשבון הטוויטר הפופולארי של מישל אובמה שממנו קראה: BringBackOurGirls#. אם הכוונה היתה לגרום ללחץ ציבורי שיוביל להתערבות צבאית נגד בוקו חראם וחוטפי הנערות, הרי שהקמפיין נכשל ודעך; האם זה היה אמור לעורר את חמלתם של מנהיגי ארגון הטרור?
למעשה ההיפך הוא הנכון: במקביל לזעקות השבר, ארצות-הברית סירבה לסייע לניגרים בפועל. למעשה, ממשל אובמה פעל באותה תקופה כדי למנוע מכירת נשק לניגריה – בין השאר מדובר היה במסוקי קרב מתוצרת אמריקנית שביקשו הניגרים לרכוש מישראל. לדברי שגריר ניגריה בארצות-הברית, פרופ' אדבוואלה אדפווייה, בעזרת המסוקים, "… (אפשר) היה להביא לחיסול הטרוריסטים בתוך זמן קצר". הוא מוסיף בנוגע לסירוב של ארצות-הברית ומסביר זאת בכך ש: "…(לטענת ארצות-הברית) כוחות הצבא של ניגריה מפרים זכויות אדם של חשודים מבוקו-חראם שנתפסים או נעצרים". בשורה התחתונה, גם הפעילות המתוקשרת בהובלת מישל אובמה וסלבריטאיות אמריקניות נוספות רק הזיקה וגרמה להעצמת הקלף שבידי החוטפים והגבילה את יכולתה של ממשלת ניגריה לנהל משא-ומתן עמם.
גנרל ממוצא פולאני מוסלמי
מוחמדו בוחארי, שמוצאו משבט הפולאני המוסלמי שנמצא בצפון ניגריה, הגיע בצבא לדרגת מייג'ור ג'נרל ולמד במכללות צבאיות שונות, כולל תואר שני בלימודי אסטרטגיה במכללה צבאית בארצות-הברית. בוחארי חוזר כעת להנהגת ניגריה, והפעם במסגרת בחירות דמוקרטיות. בפעם האחרונה, עלה בוחארי לשלטון לאחר ההפיכה הצבאית של 1983. המדיניות הכלכלית במהלך שלטונו של בוחארי התאפיינה בעיקר בצמצום מעורבות המדינה וקיצוצים בתקציב ובמגזר הציבורי, יחד עם הגברת הפיקוח וההגבלות על הייבוא למדינה. הבעיות העיקריות של ניגריה היום הן בטחוניות – ובעיקר, ארגון הטרור בוקו-חראם.
בוחארי נתפס כמי שיכול להנהיג מדיניות נחושה וחזקה נגד האיומים הביטחוניים האלו, לאחר שבמהלך שלטונו הקודם יצא באופן בולט נגד "חוסר משמעת" ושחיתות. חשוב לציין שחיבתו של בוחארי לסדר ומשמעת התבטאה גם בהפרות בוטות של זכויות אדם, כליאת אנשי עסקים, פוליטיקאים, ועיתונאים, והטלת הגבלות על חופש הביטוי. שלטונו של בוחארי נפל לאחר תקופה קצרה של פחות משנתיים בעקבות הפיכה צבאית נגדית שבעקבותיה נשלח בוחארי לכלא.
בעבר צוטט בוחארי כמי שאמר שיש להחיל את חוקי השריעה בכל המדינה, התבטאות אותה הוא הכחיש לאחרונה, בטענה כי גם כשהיה בשלטון הוא לא כפה את השריעה.
לאחר ההפיכה של 1983, נמלט שר התחבורה של השלטון המודח, אומארו דיקו, ללונדון יחד עם סכום כסף עצום שהוערך בכמיליארד דולר שגנב מקופת המדינה. במבצע משותף של המוסד והמודיעין הניגרי, נחטף דיקו וכבר עשה את דרכו במטען אווירי דיפלומטי בחזרה לניגריה, אך ברגע האחרון השתבש המבצע כאשר המטען עורר את חשדו של פקח בריטי. הדבר גרר תקרית דיפלומטית מצערת בין בריטניה לניגריה; ישראל וניגריה הכחישו כל קשר למעורבות באירוע והחוטפים נשלחו לכלא.
הסנטור קורץ לבוחארי
ניגריה היא אפוא עוד תחנה ברכבת האקספרס האסטרטגית של ארצות-הברית תחת אובמה: אמריקה נסוגה ממעמדה כגורם פעיל ששומר על איזון וביטחון באזורי סכסוכים בעולם, היא מגלה יחס, יחס אוהד וידידותי לרודנים ומעניקה לגיטימציה למשטרים וגופים אנטי-דמוקרטיים. במקביל, ארצות-הברית נוטשת בעלות ברית ותיקות או מתרחקת מהן.
במאמר שפרסם ב-CNN כמה ימים לפני הבחירות בניגריה, ביטא הסנאטור הדמוקרטי (ניו-ג'רזי) רוברט מננדז את הדרך הפעולה של ממשל אובמה: "יש לנו (לארצות-הברית) אינטרסים בטחוניים וכלכליים שנמצאים בסיכון בבחירות אלה (בניגריה)". לטענתו, אי-יציבות בניגריה עלולה לסכן את האינטרסים של ארצות-הברית – החל מהטרור המתפשט ועד מחירי הנפט שניגריה מייצאת. מננדז קורץ לבוחארי, שבנה את תדמיתו על "מלחמה בשחיתות", ולמעשה לוקח חלק בקמפיין בעדו כאשר הוא טוען כי "המציאות היא שהשחיתות הקיימת נותרת כמכשול לשיתוף פעולה נוסף, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון את הביצועים החלשים של הצבא הניגרי במלחמתו בבוקו חראם".
התבטאויות חריפות ובוטות כגון זו, בנוגע להתנהלות של הממשל בניגריה בנושאי פנים, קיימות לכל אורך המאמר ומציגות בבירור תמונה לפיה האמריקנים דוחפים לבחירת מועמד שיהיה נוח ויתאים לאינטרסים שלהם, אך לא בטוח שלטובת ניגריה. את הנקודה הזו מדגיש גם פרופ' אמאואוו ביאקולו מבית-הספר לתקשורת של האוניברסיטה הפאן-אטלנטית בלאגוס, שטוען כי מדינות המערב לא היו מרוצות מהנשיא היוצא: "… ג'ונתן (הכוונה לנשיא היוצא) סירב לרקוד לפי המנגינה של וושינגטון ולונדון בנוגע לנושאים מסוימים".
הפעם, אובמה מיהר להתקשר
נראה שאי-אפשר לדעת כרגע לאן מועדות פניו של השלטון החדש בניגריה. הממשלה הקודמת בראשותו של ג'ונתן, הייתה ידידותית מאוד כלפי ישראל, ולניגריה באופן כללי יש כבר שנים רבות קשרים ענפים עם ישראל בתחומים רבים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בעוד ג'ונתן היה נוצרי, הנשיא החדש הוא מוסלמי, ולכן, גם אם באופן אישי הוא פרו-ישראלי, לשבט ההאוסה-פולאני ולשאר הקבוצות המוסלמיות בוודאי תהיה השפעה על יחסו לישראל.
עניין זה הוא חשוב במיוחד לאור העובדה שניגריה, כחברה במועצת הביטחון של האו"ם, נמנעה מהצבעה בעד הקמת מדינה פלסטינית לאחרונה. פרופ' גרבה אבארי, מרצה ליחסים-בינלאומיים מאוניברסיטת מידוגורי, מתאר את ציפיותיו מהשלטון החדש בכל הנוגע לישראל ומתווה מה לדעתו צריכה להיות מדיניות החוץ של בוחארי: "… צריך להיות ברור שפתרון שתי המדינות הוא הכרחי… אנו צריכים לסיים את הכיבוש, אנו צריכים לפרק התנחלויות לא חוקיות, אנו צריכים להסיר את 'גדר הביטחון' השנויה במחלוקת, ואנו צריכים לשמר את זכות השיבה לפלסטינים".
בעקבות נצחון הגנרל בוחארי, בוגר הפיכות צבאיות, מיהר הנשיא אובמה להתקשר ולברך אותו על נצחונו. השאלה איזו השפעה תהיה לבחירה הפרו-אמריקנית הזו על אזור מערב ומרכז אפריקה ועל התפשטות הטרור ביבשת אפריקה. אם נשפוט לפי תוצאות המדיניות של ממשל אובמה באזורים אחרים בעולם, כמו אוקראינה והמזרח-התיכון, נראה כי לניגריה ושכנותיה צפויה תקופה קשה.
כדאי לכם לברר על עוד מקומות, שמעתי גם לא מעט אוסטרלים שמתלוננים על מעורבות אמריקאית בבחירות אצלהם.
דבר עם המצרים
הם אמרו את זה עוד לפנינו
"במהלך שלטונו הקודם יצא בוחארי באופן בולט נגד "חוסר משמעת" ושחיתות" – נשמע כמו הבן אדם המתאים לשבור את בוקו חראם.
במלחמה בטרור לפעמים צריך "הפרות בוטות של זכויות אדם, כליאת אנשי עסקים, פוליטיקאים, ועיתונאים, והטלת הגבלות על חופש הביטוי", אם אותם אנשים מסייעים במישרין או בעקיפין להתפשטות הטרור.
זה שאובמה תומך בו לא אומר שהוא בהכרח רע. הנשיא הקודם לא הצליח להביס את הטרור, אולי זה יצליח. כל ניצחון על הטרור האיסלאמי מביא תועלת גם ברמה הבינלאומית.