הודאה ראשונה מפי מנהיג לאומי אירופאי בדבר איום האנטישמיות החדשה ועליית האסלאם באירופה.
הודאה ראשונה מפי מנהיג לאומי אירופאי בדבר איום האנטישמיות החדשה ועליית האסלאם באירופה • יכול להבין למה יהודים חוששים כיום
בראיון שהתפרסם באתר האטלנטיק מגזין לפני יומיים, התבטא ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון בצורה חסרת תקדים נגד האנטישמיות, הקיצוניות האסלאמית וקשר את שתיהן למסע הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל.
קמרון התראיין אצל העיתונאי ג'פרי גולדברג והסביר בראיון כי לדה-לגיטימציה – השוללת את הבסיס המוסרי לקיום מדינה יהודית עצמאית – יש מאפיינים דומים לאנטישמיות: "מה שמפחיד כרגע, בגלל עליית הקיצוניות האסלאמיסטית, הוא שאתה רואה בבירור איום מסוג חדש – אנטישמיות חדשה – ולא האנטישמיות המסורתית", אמר. "[…] זהו איום בקנה מידה חדש על קהילות יהודיות… הגבנו במהירות כדי לעצור את כניסתם של מטיפי שנאה. אנחנו חייבים להבהיר את הבעיות בקמפוסים, אנחנו חייבים לעצור את ההסתה, השנאה והאלימות…".
גולדברג שאל אותו מה דעתו על יהודים ששוקלים לעזוב את ארצו, וקאמרון השיב: "זה לא מפתיע כשיש את המתקפות האלה באירופה, ואתה שומע מאנשים בקהילות היהודיות את השאלה: האם בטוח כאן?… אני יכול להבין למה יהודים בבריטניה ובאירופה שואלים את השאלות האלה אחרי מה שקרה בשואה".
דומה שבקרב מנהיגי המערב לא היה עד עכשיו אף מנהיג שהתבטא בצורה כל כך ברורה בנושאים האלה. בצרפת דיבר ראש הממשלה מנואל ולס ברטוריקה דומה, אבל הוא לא הקודקוד אלא המשנה לקודקוד. קאמרון בולט על רקע הימנעותו של הנשיא אובמה מעברו השני של האטלנטי מלתקוף את נושא הדה-לגיטימציה והאנטישמיות; ההיפך – בהתקפותיו הבלתי פוסקות על ראש הממשלה נתניהו הוא מעניק רוח גבית לאנטי-ישראליות ובמשתמע לאנטישמיות. הוא מחובר ל-JSTREET שמעודד דלגיטימציה למדינת ישראל, כפי שהיא היום.
דה-לגיטימציה ואנטישמיות
גולדברג שאל, אם יש לו בתודעה איזה קו דק שמפריד בין אנטי-ציונות לאנטישמיות? "כמו האיום החדש של הקיצוניות האיסלאמיסטית יש נסיון זוחל ודליק מאוד לבצע דה-לגיטימציה של ישראל, וזה זולג לעתים קרובות לכוון של אנטישמיות… זוהי (ישראל) מדינה, דמוקרטיה מוכרת על ידי האו"ם, ואני לא חושב שצריך להיות סובלנים למאמץ הזה לעשות לישראל דלגיטימציה. מי שמטשטש את הקו הם אלה שעושים דלגיטימציה", אמר קאמרון שרומז למעשה, שהאנטי-ציונות והאנטישמיות הופכות לזרם אחד עכור במאמצי הדלגיטימציה. "יש כמה דברים שקורים בו זמנית. יש לך את הנראטיב הרעיל של האיסלאם הקיצוני, שמופנה כלפי היהודים ככלל. יש לך פיגועים באירופה, וישנה עליית האנטישמיות בקמפוסים או בחיים הציבוריים, כולל למרבה הצער בבריטניה בכמה מקרים. בנוסף, יש לך קידום חזק של דלגיטימציה, החרמות על מדינת ישראל מצד אוניברסיטאות וכו'. אתה מחבר את הכל ביחד ומקבל תמונה שגורמת ללא מעט אנשים בקהילה היהודית להיות מאוד מודאגים".
צריך להזכיר עם זאת, שברובד הדיפלומטי המעשי בריטניה, למרות הרטוריקה הידידותית של קאמרון, עוד לא ביצעה תפנית ברורה במדיניותה כלפי ישראל. רק לפני ימים אחדים דווח ב'הארץ', כי שרת החוץ הבריטית חתמה על מכתב שרי החוץ האירופים הקוראים לממונה על קשרי החוץ פדריקה מוגריני לקדם את נושא סימון המוצרים מההתנחלויות.
מצד שני, לפני שבועות אחדים חשפה שרת הפנים תרזה מאי אסטרטגיה חדשה שממשלת קאמרון התוותה למלחמה בקיצוניות; היא הבהירה כי מדובר בעיקר בקיצוניות איסלאמית וקבעה שכדי להצליח זו חייבת להיות מדיניות כוללת של כל זרועות וסוכנויות הממשלה. במסגרת האסטרטגיה החדשה, ייבחנו בקשות לאזרחות על פי מידת הנאמנות של המבקשים לערכי החברה הבריטית המארחת.
קאמרון התנהג בצורה שונה לגמרי מאובמה אחרי הבחירות בישראל, ובירך בצורה ידידותית מאוד את ראש הממשלה נתניהו. במלים פשוטות, נראה שקאמרון השמרני זז ימינה. הוא רואה את נייג'ל פראג' ומפלגת יוקי"פ שלו נושפת בעורפו. היחס לישראל ולאיסלאם הקיצוני הוא מבחן לזהות הפוליטית של מנהיגים. דווקא בגלל היותו של אד מיליבנד, מנהיג הלייבור, יהודי עוזרת לקאמרון להדגיש את יחסו המגונן והידידותי גם לישראל וגם לקהילה היהודית בבריטניה. בעוד שלושה שבועות הבחירות בבריטניה ורק אז אפשר יהיה לדעת כיצד המפה הפוליטית החדשה שם משפיעה על אופי הממשלה שתיבחר. השמאל מפוצל לשלוש מפלגות, קיימת לכאורה מפלגת מרכז, הדמוקרטים הליברלים של ניק קלג, והאגף השמרני מפוצל לשניים – השמרנים ויוקי"פ.
קמרון, כמו רוב מנהיגי מפלגות הימין, חושש ממפלגת הימין הקיצוני. מפלגה זו תובעת הפסקה מוחלטת בהגירה לבריטניה בכלל ובהגירה המוסלמית בפרט
דיבורים בעלמא גם אינם עולים דבר.
להמחשה: נתניהו בתקופת הבחירות כמעט התחפש לתומך הבית היהודי. מעט אחריהן הוא העביר את כל הכספים לאבו מאזן – ואפילו ללא קיזוז החובות האסטרונומיים שלהם
השאלה היא האם קמרון באמת שינה את תפיסתו או שזו פשוט טקטיקת בחירות
לדייוויד קמרון גם כן שורשים יהודיים, סבא של סבא שלו היה אמיל לויטה, יהודי יליד גרמניה ובנקאי מפורסם שזכה באזרחות בריטית בשנת 1871 (משפחתו של אמיל מיוחסת לצאצאי חוקר המסורה מתקופת הרנסאנס אליהו בחור). אשתו של אמיל הייתה יהודיה בת משפחה עשירה ומיוחסת מדנמרק.
אבל הוא אינו יהודי, כך שזה חסר משמעות. רק היטלר הארור ייחס לדברים הלא רלוונטים האלו משמעות, בעקבות תהליך החילון שהביא לתפיסה חדשה של אנטישמיות.
כל הכבוד לקמרון שמגן על ישראל ועל היהודות, מקווה שנתניהו החזיר לו טלפון והודה לו על דבריו, זה לא מובן מאליו שראשי מדינות מגינות על ישראל ועל היהודים, מקווה שנתניהו והשרים לא יהיו כפויי טובה נגד ראש ממשלת בריטניה כיום.