לא עושים חשבון: למה נפגע ענף ההיי-טק

דיונים רבים התנהלו בשנה האחרונה בנוגע לבגרות במתמטיקה, הנערכת כיום. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 – שנידון כבר בעבר ב'מידה' – הצביע על ירידה דרסטית בכמות הניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה החל משנת 2006. אם עד כה היה ניתן לפטור נתון זה כלאחר יד הרי שדו"ח חדש של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מתחיל לעורר דאגה: הדו"ח מצביע על קשר ישיר בין הירידה באיכות לימודי המתמטיקה במערכת החינוך ובין מחסור בכוח אדם מיומן שקיים בשנים האחרונות בענף ההייטק בישראל המהווה, כידוע, את אחד מהעוגנים הכלכליים המרכזיים של המשק הישראלי.

הדו"ח מחלק בין שתי קבוצות שונות של חברות היי-טק הקיימות בישראל: הקבוצה הראשונה כוללת את חברות ההיי־טק הישראליות הגדולות לצד מרכזי פיתוח גדולים בעלי פעילות יצוא משמעותית. בקבוצה זו מועסקים רוב העובדים בענף ההיי-טק הישראלי. הקבוצה השנייה מורכבת מחברות סטארט-אפ קטנות שמעסיקות מעט עובדים ומבקשות לא פעם בעיקר לבצע אקזיט מהיר. באמצעות החלוקה הזו מבקש המדען הראשי להסביר דיווחים סותרים על מצב ההייטק בישראל: "מועסקים רוב ההיי־טק בישראל: בשנים האחרונות ניתן לראות כי מדדי החברות הבוגרות מדשדשים ושומרים על יציבות יחסית בעוד מדדי חברות ההזנק מצביעים על פריחה".

לאור זאת, טוען המדען הראשי כי "האתגר הגדול העומד בפני המשק הישראלי הוא להמשיך לטפח את החדשנות שמניעה את סירות המרוץ, אך לא להזניח את הספינות הגדולות שנושאות על סיפונן את מרבית הפעילות הריאלית של תעשיית ההיי־טק". אלא שלשם כך התעשייה זקוקה לכוח אדם מיומן, אך הדו"ח מצביע על אינדיקציות ברורות למחסור בכוח אדם כזה: רמות שכר גבוהות בענף וריבוי משרות פנויות בשכר גבוה הן רק חלק מהן.

ההיצע לעבודה בהיי- טק – הולך וקטן

בעיה מרכזית בה מתמקד הדוח בהקשר זה היא ההיקף הנמוך של תלמידים המסיימים לימודים של 5 יחידות מתמטיקה ברמה גבוהה. הדו"ח מתייחס לנתוני שנת 2009, ומראה כי מתוך 118,000 בני השמונה עשרה, מספר הזכאים לבגרות במתמטיקה עמד על כ-62,000 תלמידים. מתוכם כ-11,000 תלמידים נמצאו זכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד. מתוך תלמידים אלה, רק כ-6,600 תלמידים סיימו בחינה זו בהצטיינות, ומתוכם 4,671 המשיכו ללימודי תואר מתקדם הרלוונטי לענף ההייטק, כפי שמוצג בתרשים הבא:

כך רק 5.6% מהאוכלוסייה הישראלית היא בעלת תארים רלוונטיים לענף ההייטק. לטענת המדען הראשי, כאן טמון ההסבר למחסור בכוח אדם מיומן בענף ההייטק:

בוגרי תיכון מצטיינים אלו הם מאגר העובדים הפוטנציאלים העתידי בענף ההייטק. מיעוט בוגרים מצטיינים אלו משפיע בהכרח על המספר הלא מספק של המהנדסים ומדעני המחשב. ואכן, מספר מקבלי התארים במקצועות הרלוונטיים – הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ופיזיקה – עומד על 4,671 סטודנטים במחזור. זאת לעומת כ-7,000 משרות חדשות הנוצרות מדי שנה בענף ההייטק.

למעשה, המדען הראשי הציגו אפילו תמונה ורודה יחסית של המציאות בשל בחירתו להתבסס על נתוני הבגרויות של לשנת 2009, אז מספר התלמידים שנבחנו ברמה של 5 יחידות במתמטיקה עמד על 11,052 תלמידים. אלא שמאז התרחשה ירידה של 20% בכמות התלמידים הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה, וכך, לפי מבקר המדינה, בשנת 2012 מספר התלמידים שנבחנו ברמה של 5 יחידות במתמטיקה עמד על 8,869 תלמידים בלבד.

במשרד החינוך הבינו לאחרונה שהמצב לא יכול להימשך והשיקו את תכנית "מתמטיקה תחילה" בעלות של  60 מיליון ש"ח בכדי לתגבר את שעות המתמטיקה עבור תלמידים הניגשים לבחינת בגרות של 5 יחידות. טוב יעשה המשרד אם גם ישנה את שיטת הבונוסים ויתקבל את התלמידים הניגשים לבגרות של 5 יחידות בהתאם, אך נראה שהמערכת צריכה בעיקר שידוד מערכות רעיוני: לעבור מהלך רוח של בינוניות לחשיבה מוכוונת מצוינות לימודית והישגית. אסור שמצוינות תיחשב כמילה גסה.