הקרב על הקלמון: שעתו הקשה של אסד

תמונה שנתפסה על-ידי המורדים האסלאמיסטים חושפת את גודל מצוקת המחנה השיעי. האם אסד וחיזבאללה יצלחו את המשבר גם הפעם?

מה עושים לוחמים אסייתים ברמת הגולן הסורי? • תמונה שנתפסה על-ידי המורדים האסלאמיסטים חושפת את גודל מצוקת המחנה השיעי • אחת מקבוצות המורדים הודיעה כי תשלח 2,000 לוחמים להילחם בכוחות הפרו-איראניים בתימן • בינתיים הקרב על הרי הקלמון נמשך, אך המוקד עובר מהשטח לכלי התקשורת: מי ינצח בקרב על התודעה?

מאסיה לסוריה? צילום שפורסם מתוך טלפון סלולרי של לוחם מהמיליציות השיעיות בסוריה
מאסיה לסוריה? צילום שפורסם מתוך טלפון סלולרי של לוחם מהמיליציות השיעיות בסוריה

לפני שבועות מספר פורסמה באתר האינטרנט של "רשת חדשות אל-שאם", המדבררת את כוחות המורדים בבשאר אל-אסד, תמונה שנלקחה מתוך טלפון סלולארי של שבוי שנתפס במהלך הקרבות באזור דרעא שבדרום רמת הגולן הסורי (ראו למעלה). בתמונה נראית מחלקה של חיילים, מצטלמים לפני היציאה לקרב. החיילים בחגור מלא וחובשים קסדות, על הקסדות ניתן להבחין בסרט צבעוני ועליו סיסמה דתית שיעית בזכות האמאם חוסיין מיסד השיעה.

אולם מי שמסתכל בתשומת לב יכול להבחין כי תווי הפנים של חלק נכבד מהמצולמים איננו ערבי אופייני – ייתכן אפגאנים, אזרים, אך בכל מקרה בעלי תווים אסיאתים מובהקים.

גם קוראי האתר, ברובם תומכי כוחות המורדים כנגד המשטר הסורי, לא נשארו אדישים. "הם אינם סינים" כתב טארק חמוד, אחד המגיבים באתר, "הם אפגאנים מהמיעוט האזארי השיעי" הוסיף. "הם כולם שיעים וגורלם בגיהינום", קובע מגיב אחר בשם אבו משעל. "כולם מַג'וּסִים" נחרץ פיצל מחמוד, ומתייחס בכך לשם גנאי מראשית האסלאם השמור לבני דת זרטוסטרא הפרסים. "חבורה מכל העולם הביא לארץ שלנו בשאר החמור", כתב בבוטות מג'ד נהילי ומוסיף: "בן ז….".

לפרסום התמונה המדוברת באתר החדשות קדמו כמעט חודש עקוב מדם של קרבות קשים שהתנהלו בגולן הסורי, אזור שמכונה "משולש המוות" שצלעותיו נמתחות בין ריף דמשק (שמדרום לבירה הסורית) לקוניטרה במערב ולדרעא בדרום. פרסום התמונה העלה שוב את השנאות הוותיקות בין הערבים לפרסים במזרח-התיכון, שנאות שמקורן עוד בראשית האסלאם במאה השביעית לספירה. בינתיים הולכים ומשתגרים להם מונחים חדשים באתרי החדשות של המורדים. לאחר שלמדנו את המושג "דאע"ש" עבור ארגון המדינה האסלאמית בסוריה ועיראק, פרץ לתודעה מונח חדש: "חאל"ש" ככינוי גנאי ל"חזבאללה הלבנוני השיעי" וגם "מאל"ש" עבור "המיליציות האיראניות השיעיות" והכוונה לאותם חיילים שצולמו בתמונה שלעיל.

 גיוס של מליציות שיעיות מכל העולם המוסלמי על-ידי האיראנים יכול להצביע על סולידאריות רבה במאבק בסוריה אולם כאן ייתכן שלפנינו ביטוי למצבת כוח האדם של חזבאללה והאיראנים: הללו פורשים זרועות מעבר ליכולתם, שהתדלדלה עד כדי כך שעליהם לגייס לוחמים "מן הגורן ומן היקב" כדי להטיל אל כל זירות הלחימה בעיראק, תימן וסוריה.

הקרב על הקלמון עובר למרשתת

האביב הגיע ואיתו עונת המסת השלגים, וכמו בתסריט ידוע מראש פרצו הקרבות ברכס הרי הקלמון. אזור זה, השוכן בגבול סוריה לבנון, הינו בעל חשיבות אסטרטגית כיוון שהוא שולט על הציר המוביל מצפון ומהחוף הסורי לכיוון דמשק הבירה ולכיוון מעברי הזבדאני בין סוריה ללבנון. נראה כי המורדים הצליחו להפתיע את כוחות המשטר הסורי וחזבאללה ופתחו בהתקפה ראשונים. ההפתעה הייתה גדולה עוד יותר כיוון שלא כמנהגם, חברו רוב קבוצות המורדים, כ-6-5 קבוצות, לחדר מבצעים אחוד וייצרו את "ג'יש פתח אל-קלמון" – צבא כיבוש הקלמון. היוצאים מן הכלל הם אנשי דאע"ש שלהם הכינו המורדים הפתעה נוספת ובתחילת המערכה הרגו בהם וגירשו אותם מהאזור.

מפת קלמון; צילומסך מחדשות אלמנאר
מפת קלמון; צילומסך מחדשות אלמנאר

כל הצדדים הלוחמים הבינו כי מלבד הקרבות על הקרקע, הקרב הגדול הוא על התודעה והתקשורת, ולכן עם פרוץ הקרבות פרסמו המורדים כי ידם על העליונה ושחזבאללה ספגו אבדות כבדות. נסראללה נאלץ לפרסם נאום מוקלט טלוויזיוני ב 5.5.2015 ובו הסביר כי בעצם המערכה עדיין לא החלה, והיא תתחיל בפועל רק כאשר ארגונו יחליט על-כך. נסראללה הודה גם כי לעיתים על כוחות המשטר הסורי, בסיועם של חזבאללה והאיראנים לסגת, זהו חלק בלתי נפרד מהמערכה הגדולה. גם בשאר אל-אסד נדרש להסביר את המצב במילים דומות בביקור שקיים בבית-הספר לבני חללי הצבא הסורי ב 6.5.2015 במסגרת יום החלל הסורי, וזאת בעקבות תבוסה של צבאו בצפון סוריה באדליב ובג'סר אל-שע'ור.

אולם המהפך לא איחר לבוא (ולא בפעם האחרונה במערכה זו…). צבא סוריה וחזבאללה הצליחו לייצב קו הגנה, לאזור כוח ולכבוש את פסגות רכס קלמון השולט על הצירים המרכזיים באזור.

תוך כדי כך, נפוצו שמועות עקשניות ברשתות החברתיות ואתרי החדשות כי חסן נסראללה אושפז בחשאי בבית החולים בדרום בירות בעקבות שבץ מוחי בו לקה לאחר הנאום המצולם. כתבים זריזים אף ציינו את העובדה כי מזכ"ל הארגון לגם מיץ תפוזים במהלך הנאום ונראה כי איננו בקו הבריאות, במקומות מסוימים אפילו נכתב כי המזכ"ל הלך לעולמו.

נסראללה עדיין חי, ובועט

מכאן ואילך, שני הצדדים הבינו כי הקרב החשוב באמת מתקיים למעשה בתקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות. המורדים הציגו את עשרות ההרוגים בקרב החזבאללה.

נצראללה הגיב בנאום משודר ב-16.5, הזים את השמועה שלקה בשבץ, לגם בהפגנתיות מיץ במהלך הנאום והודה כי לארגון 13 הרוגים בלבד ועוד שבעה בקרב המיליציות המקומיות. בנוסף, ציין נצראללה כי נכבשו חזרה רוב השטחים שכבשו המורדים. המורדים מצידם פרסמו למחרת בתגובה רשימה של שמות 107 הרוגים של חזבאללה ותיארו כיבוש מחדש של מוצב שכבר נכבש על-ידי חזבאללה. חזבאללה פרסם קליפ בו מצולמים הקרבות גם ממבט על של מזל"ט. המורדים הגיבו בשידור תמונה של המזל"ט לאחר שהופל.

וכאילו לא די בכך, ביום שישי ה-15.5 פרסם ארגון "צבא האסלאם" השייך למורדים כי הוא שולח אלפיים לוחמי-עילית לסייע לממלכה הסעודית במלחמתה בתימן כנגד האיראנים, וזאת כיוון שסעודיה מסייעת לארגון במלחמתו באיראנים ובמיליציות שלהם בסוריה.

כך, בעוד הקרבות נמשכים בשטח ללא הכרעה, ניסו הנהגות שני הצדדים להשיג הישגים תקשורתיים תודעתיים ואולי לצאת ברווח כלשהו מחוסר התוחלת שבמהלכים בשטח.

הפריך את השמועות; נסראללה בנאומו הקודם. צילום מסך
הפריך את השמועות; נסראללה בנאומו הקודם. צילום מסך

האם על ישראל להיערך לסבב לחימה?

בעוד שהמצב בקלמון מתייצב וללא הכרעה נראית לעין, בשלוש חזיתות אחרות במזרח התיכון הקרבות התלהטו. בעיראק – כוחות המדינה האסלאמית כבשו (שוב?) את רמאדי והמליציות השיעיות נערכו למתקפת נגד בחסות האיראנים (והאמריקנים); במזרח סוריה כוחות קומנדו אמריקנים ביצעו פשיטה מוסקת כנגד פעילי המדינה האסלאמית; ובתימן התחדשו הקרבות בין הקואליציה הסעודית – הנתמכת על-ידי האמריקנים – כנגד החות'ים הנתמכים באיראן.

בנאומו האחרון של נסראללה בשבת האחרונה הוזכרה ישראל במספר הקשרים אולם, למרבה ההפתעה, לאו דווקא לשלילה. נסראללה ציין בנאומו את יום השנה לנכבה של הפלסטינים אך ציין ש"אנו עומדים בפני נכבה חמורה בהרבה": הנכבה של הקבוצות התכפיריות (האסלאם הרדיקאלי), הציונים והאמריקנים כנגד המשטר הסורי והשיעים.

ובעוד אליבא דנסראללה הישראלים מפציצים "רק" מדי פעם בתי חולים – למרות שראשי מערכת הביטחון שלנו אומרים את ההפך הגמור – הרי שהסעודים מפציצים באורח שיטתי בתי חולים בתימן ללא היסוס. בעוד שהישראלים נמנעים מלהפגיז קברי קדושים, ממשיך המזכ"ל, הרי שהתכפירים וסעודיה מפגיזים והורסים קברי קדושים ללא הבחנה כלל.

נראה כי כרגע נסראללה והאיראנים מנהלים במזרח-התיכון מדיניות שבה הם מציגים את עצמם כ"רע במיעוטו". מדיניות זו אמורה להפוך את האיראנים וארגון חזבאללה לכוח המשמעותי היחידי העומד חוצץ מול המתקפות של ארגון המדינה האסלאמית, ובכך לאפשר להם חופש פעולה ואף סיוע, בחזיתות שונות במזרח-התיכון.

כנגד ישראל, נראה שכל עוד התמיכה האמריקנית נראית חד-משמעית ולא מתפשרת, ישתדלו האיראנים וחזבאללה להימנע מלבצע פעילות, שמשמעה הסלמה, וזאת כדי שלא יסומנו על-ידי האמריקנים בשנית כצד הרע של המשוואה (וזאת לצד התחדשות הדיונים במשפט הבינ"ל בו מואשם הארגון ברצח רפיק אל-חרירי). עם זאת, נראה כי כל גילוי של הססנות אמריקנית מתמיכה חד משמעית בישראל עלולה לעודד את החזבאללה להיכנס שוב למעגלי לחימה בצפון. וכך, הקיץ הקרוב עלול לא לבשר טובות לשקט השברירי בחזית הצפונית.

_________

מורן לבנוני הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ועוזר מחקר במכון משה דין לחקר המזרח-התיכון ואפריקה. מתמחה בנושא לבנון, סוריה ושיעה בלבנון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. תודה רבה על המאמר והסקירה.
    כיצד מסביר הכותב את ה"דו-פרצופיות" האמריקאית באזור, דהיינו האמריקאים נלחמים עם האיראנים השיעים נגד דאע"ש הסונים בעיראק וסוריה ובו בזמן נלחמים עם הסעודים הסונים נגד האיראנים והתימנים השיעים בתימן? האם יש פה פתח עבור האמריקאים להילחם בו זמנית בעד ישראל (בתנאים מסוימים) ונגד ישראל (בתנאים אחרים)?
    אגב, מכיון שלאחר השואה כבר אין דבר שלא יבוצע משום שהוא בלתי נתפס בהגיון, אזי, בהתחשב בלחץ הבינלאומי שמוטל על ישראל, האם "נזכה" לראות חיילים אמריקאים מנסים לכפות את דעת הממשל האמריקאי על מדינת ישראל? שוב, לאחר השואה הכל כבר אפשרי והגיוני.

    1. תודה על המחמאות.
      ההתמחות שלי היא סוריה לבנון ושיעה כך שאינני מומחה לדיפלומטיה אמריקאית ופחות מכך למה שייקרה בעתיד. מה שניתן להגיד הוא שהאמריקאים הפנימו שלגבי האזור שלנו אין יותר "תוכנית על" לפתרון אלא ניסיון לפתור בעיות שמטרידות את האמריקאים באופן פרטני. נגד דא"עש מסייעים לאיראן, נגד התפשטות איראנית מסייעים לסעודיה. אני מתרשם שבממשל הנוכחי לא יישלחו כוחות לשטח מעבר לפעילות מאוד כירורגית.

    2. למורן לבנוני, אנא סלח על שאני חולק על דעתך לגבי האמריקאים.
      את האמריקאים אני מכיר מספיק טוב בכדי לדעת שהם לא מעוניינים בשום פיתרון למצב באזור – לא פיתרון על ולא פיתרונות מקומיים. ארה"ב היא יצרנית ויצואנית הנשק מס' 1 בעולם, תחום ששוויו מליארדים רבים בכל שנה. ארה"ב גם מעוניינת בסכסוכים במזה"ת, כשם שהיא מעוניינת בסיכסוכים בגיאורגיה ובאוקראינה, מסיבות של חשיבות פוליטית. לו היה פיתרון כלשהו לבעיות המזה"ת, ארה"ב היתה פושטת רגל, ומאבדת לחלוטין את השפעתה. ארה"ב היא כמו עו"ד לענייני גירושין שהתמנה להיות בורר מגשר ומפשר בין בני זוג עשירים. אם היחסים בין בני הזוג יהיו על מי מנוחות או שהם ייפרדו לחלוטין, אזי העו"ד יפסיד את פרנסתו ואת השפעתו, ולכן הוא דואג להשאיר את בני הזוג מסוכסכים אך תקועים אחד עם השני.
      עם זאת, אשמח לחוות דעתך על ההתייחסות של עמי האזור להתנהגות הדו פרצופית האמריקאית. כמו כן, אודה אם תתיחס גם לאפשרות שארגון או צבא כלשהו יפרסם תמונות של חיילים אמריקאים הרוגים או שבויים באזור.

    3. אתה מחפש הגיון במקום שהוא לא שייך. בין מעצמות אין הגיון, וגם אין ידידים או אויבים, יש רק אינטרסים

      חד וחלק

    4. איזה קישקוש. האמריקאים מעדיפים מיציבות ומשקים משגשגים. המסחר עם מדינות משגשגות תורם יותר מכל הסחר הצבאי, מדינות יציבות לא זקוקות לסיוע אזרחי או צבאי, ולאמריקאים קיימים הרבה יותר מנופים כלכלים מאשר צבאיים.

    5. למומו ורבע,
      תסביר בבקשה מה הוציא את ארה"ב מהשפל (שפל, לא מיתון) של שנות השלושים של המאה הקודמת? האם התפתחות בסחר הבינלאומי? האם היו אלו משקים ושווקים יציבים ומשגשגים שאיתם ארה"ב סחרה? האם היתה איזושהי התפתחות כלכלית מיוחדת שהזניקה את הכלכה האמריקאית?
      ככל הידוע לי, ואנא תקן אותי אם יש לך הוכחה אחרת, הסחר הבינלאומי של ארה"ב התהפתח מאד בזכות מלחמת העולם השניה ולאחריה.
      במלחמת העולם השניה ארה"ב מכרה לברה"מ נשק תמורת מחצבים, ובאותו הזמן ממש היא מכרה לגרמניה משאיות ונפט (באמצעות שוויץ). ארה"ב הילוותה לאנגליה כסף, שאותו אנגליה סיימה להחזיר רק כעבור כחמישים שנים. ארה"ב מכרה מנועי מטוסים ליפן לפני המלחמה, אותם מטוסים שאח"כ תקפו את פרל הארבור. כתוספת, אני ממליץ לך ולשאר הישראלים לקרוא על דו"ח ארתור מק'קולום (McCollum memo או Eight Action Memo). יהיה לכם קצת שחור בעיניים.
      ——–
      אם היית טוען לפני מאה שנים שלאמריקאים יש יותר מנופים כלכליים מאשר צבאיים, הייתי מאמין לך. כיום לארה"ב יש מעט מאד מנופים כלכליים, משום שזו מדינה שכלכלתה מתבססת על יבוא מסיבי. ולגבי יצוא – מדובר בנשק ונגזרותיו, או באג"חים שלאחר כמה שנים לא יכולים אפילו להוות בסיס לנייר טואלט (ע"ע השקעות היפנים בארה"ב בשנות השמונים, אחזקות סין ומדינות אירופה באג"ח אמריקאי ב-2008).
      ——–
      לכן שאלתי, ואני עדיין שואל, כיצד מתייחסים שכנינו לדו-פרצופיות האמריקאית?

    6. אפשר להסביר את מה שתארתה בכך שמדיניות החוץ האמריקנית מקובעת בעבר כלומר היא מתיחסת למדינות ולא לזרמים דתיים
      אף על פי שכל מי שעיניו בראשו רואה כאן מאבק בין סונים לשיעים(ובין זרמים שונים בסונה) עדין
      מדניות החוץ האמריקנית במזה"ת רואה רק מדינות (גם כאלה שלא קימות יותר למעשה) כי על פי ראית העולם שלהם רק למדינות אפשר להביא "דמוקרטיה" וזו המטרה העליונה והמשותפת של בוש וגם של אובמה שנוקטים באמצעים אחרים אבל המטרה היא אותה מטרה (גם הטימטום וחוסר ההבנה שהמטרה הזו אינה ניתנת לביצוע והיא חסרת משמעות בתנאי המזרח התיכון משותפת לשניהם כמו גם הכישלנות) .ט

  2. הפיסקה האחרונה על הקשר בין התמיכה האמריקאית בישראל ובין אי-ההתקפה של חזבאללה נראית לא קשורה למאמר וגם לא קשורה למציאות.
    האם הכותב באמת מניח שהתמיכה האמריקאית היא שמונעת מחזבאללה לתקוף אותנו ולא, נניח, החשש מפתיחת חזית שנייה (או שלישית) כאשר כותותיו מתוחים ממילא עד דק?
    ועל איזה תמיכה אמריקאית בישראל מדובר, זו שמנסה להחליף שלטון או זו שעוצרת טיסות לישראל באמצא מלחמה? הרי תמיכת מועטה יותר של ההממשל בישראל לא היתה זה זמן רב.
    ולאיראנים באמת אכפת אם יסומנו על ידי האמריקאים כך או כך, כאשר הממשל האמריקאי ממילא מחזר אחריהם כחתן עני אחרי בת הגביר, כדי להשיג איזה מראית עין של הסכם גרעין חסר ערך…
    במקום הכותב, הייתי מסתפק בהערות הנוגעות לתחום ההתמחות המוצהר שלו ולא מוסיף דיעות לא קשורות, לא מוסברות ובעיקר נטולות ביסוס סביר בהמציאות המקיפה אותנו.