מיתוס "משבר הגיור"

הנתונים מראים כי הבעיה מצטמצמת בעקביות, וכי תוך דור או שניים תגיע לממדים אפסיים.

שוב שבועות, ושוב מפחידים אותנו בכותרות בנוסח "סכנה ללכידות היהודית" בשל "משבר הגיור" שפוקד את ישראל • ובכן, לא משבר ולא שברון. להיפך: הנתונים מראים כי הבעיה מצטמצמת באופן עקבי, וכי תוך דור או שניים תגיע לממדים אפסיים • אז מדוע ממשיכים במסע הפחדה?

Israeli-Russians seen at a RUssian oligarch party in Tel Aviv, on New Year's Eve. January 01, 2014. Photo  by Gideon Markowicz/FLASH90  *** Local Caption *** ??? ???? ????? ???? ????? ???????
בסופו של דבר רבות מתגיירות. צילום: גדעון מרקוביץ /פלאש90

חג השבועות קשור לכמה מנהגי ישראל עתיקי יומין, כמו אכילת מוצרי חלב, קישוט בית הכנסת עם פרחים, ולימוד תורה למשך כל הלילה. לכל אלו אפשר להוסיף מנהג חדש – ביקורת על המדיניות הממשלתית בנושא הגיור. לפי המנהג, קוראים דוח או מאמר שמראה עד כמה המדיניות הנוכחית בעייתית, מביעים חשש שאם לא נטפל בבעייה בהקדם לא יהיה כאן רוב יהודי בעוד כמה שנים, ואומרים בכוונה רבה: "אילו רות המואביה היתה באה לרבנות, לא היו מגיירים אותה."

לקראת חג השבועות התשע"ה, המכון הישראלי לדמוקרטיה לא איכזב ופירסם תקציר ממחקר בנושא, שחיבר ד"ר נתנאל פישר (אין קשר משפחתי), שצוטט בכמה כלי תקשורת ישראליים. בתיאורו של ה"שבר" שעמו המחקר מבקש להתמודד, כותב פישר:

מצב הגיור בישראל אינו משביע רצון: לאחר כעשרים שנות גיור ממלכתי מספר המתגיירים יוצאי חבר המדינות נמוך… במצב זה שיעורי ההתבוללות בישראל מתקרבים ל־10%, נתון שמעמיד בסכנה את הלכידות היהודית ואת אופייה היהודי של המדינה.

כפי שטענתי במאמרי הקודם בנושא הגיור הממשלתי, ישנה הנחה רווחת שאם שיעורי הגיור בקרב יוצאי חבר העמים לא יעלו, צפוי ריבוי בנישואי תערובת והתבוללות. הנחה זו עומדת מאחורי האמירות של ארגונים דתיים-ליברליים כמו "בית הלל", "צוהר", "מכון עתים", ואחרים, ואפילו מופיע ב"דברי הסבר" להצעות חוק שאמורות לסדר את עניין הגיור.

על רקע המשבר הגדול, דנים כולם בניסיון להבין מדוע שיעורי הגיור כל כך נמוכים, ואיך ניתן לגרום להעלאתם ולגיור המוני של יוצאי חבר העמים?

משבר מדומיין

גיור
ההפחדה האחרונה. שער המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה

אך האמת היא שכל הגישה הזו מופרכת מעיקרה, משום שאין כאן "שבר" כלל. נוכחות של לא-יהודים במדינה אינה מסכנת את אופייה היהודי של המדינה. אפשר לשאול למה לא מתגיירים, ואפשר להציע עצות לעידוד הגיור. בוודאי ראוי לחשוב על אלטרנטיבות למצב הקיים, בו תהליך הגיור, תהליך מאד אישי שאמור להיות ייחודי ומותאם למועמד, הופך למפגש נטול-נשמה עם ביורוקרטיה אטומה. אבל בל נטעה לחשוב שיש כאן שעת חירום. למעשה, הבעייה כבר קטנה וכמעט שתפתר מאליה בתוך כמה דורות.

הנתונים בעניין כל כך פשוטים וברורים, עד שאתה עומד ותוהה האם ארגונים אלו לא מבינים מתמטיקה בסיסית, או שהם מודעים לכך היטב ופשוט מנסים לזרוע בהלה כדי לקדם את האג'נדות הדתיות ו/או הפוליטיות שלהם.

בא נתחיל עם עובדות קרות וקשות. בכל ערב ראש השנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוציאה לאור "מבחר נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל". ובכל נובמבר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת "לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי". שתי הודעות אלו, פותחות בפילוח האוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל – כלל האוכלוסייה בערב ראש השנה, ואוכלוסיית הילדים ביום הילד הבינלאומי. ההודעות האחרונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אם כן, מתייחסות למצב בסוף שנת 2013. אלו הם הנתונים הכי מעודכנים שיש בארץ.

לפי הנתונים, מספרם של "אחרים" בישראל (אזרחים שאינם "יהודים" ואינם "ערבים" – קבוצה שרובה המוחלט הם עולים לא-יהודיים מחבר העמים וצאצאיהם) מתמעט באופן משמעותי ביחס לאוכלוסייה היהודית – וקל וחומר ביחס לאוכלוסייה הכללית. הטבלה הבאה ממחישה זאת היטב:

אוכלוסיית ה"אחרים" כחלק מאוכלוסיית "יהודים ואחרים" בישראל בסוף 2013, פילוח לפי גיל

(כל הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

יהודים ואחרים מתוכם יהודים מתוכם אחרים ה"אחרים" כאחוז מכלל האוכלוסייה הלא-ערבית
כלל האוכלוסייה 6,451,000 6,104,000 347,000 5.38%
גיל 18 ומעלה 4,476,000 4,209,000 267,000 5.97%
גיל 0-17 1,975,000 1,895,000 80,000 4.05%

האמהות מתגיירות

נאמר זאת במילים פשוטות: בעוד ש-6% מהמבוגרים בחברה היהודית-ישראלית הם אינם יהודים לפי ההלכה, רק 4% מהילדים באותה חברה הם לא יהודים הלכתיים. מגמת הצמצום ברורה.

יש כמה סיבות שמסבירות תופעה זו. שיעור ירידה מהארץ הוא גבוה יותר בקרב עולים מחבר העמים. בנוסף לזה, שיעורי הילודה בקרב אוכלוסייה זו הוא נמוכה ביחס לפלחים אחרים.

אבל הסיבה הכי חשובה היא הגיור עצמו: לפי המחקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתגיירים בארץ כ-1,800 יוצאי חבר העמים בכל שנה. לא הרבה. אבל השאלה החשובה אינה "כמה מתגיירים?" אלא "מי הם המתגיירים?". בכך שמתעלמים מהשאלה השנייה, נוטים הארגונים האלה לזרוע בהלה, ולשווא.

ובכן, מי הם המתגיירים? מתברר שרובן הגדול הן נשים בגיל 18-30. זהו פרט חשוב, מכיוון שעל פי ההלכה האם קובעת את מעמד הילדים. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה. מכיוון שכך, שיעור הילדים שאינם יהודים הולך ופוחת.

מדוע זה קורה? כשהבת חוזרת הביתה עם בחיר לבה ומתברר שהוא לא יהודי, זה אולי לא נעים, אבל כולם יודעים שבסופו של דבר הילדים יהיו יהודים. לכן אפילו אם צריכים לנסוע לקפריסין או צ'כיה כדי להתחתן אזרחית או סתם לחיות כידועים בציבור, לא נורא. הנכדים יהיו יהודים, והמשפחה יכולה להשלים עם זה.

אבל במקרה שהבן חוזר הביתה עם בחורה לא יהודיה, ומתעורר ספק אם ההילדים בכלל יחשבו כיהודים, הורי החתן נעשים נחושים יותר שהיא תתגייר. הם רוצים נכדים יהודים, כמובן.וכשמתחילים את התהליך, מתברר שגם הרבנים בבתי הדין לגיור מעדיפים שלזוג הזה יהיו ילדים יהודים. לכן חלק מהקשיים שעומדים לפני מתגיירים אחרים לא עומדים לפני נשים בגיל הפוריות. כולם מבינים שהדור הבא הוא בעל חשיבות מכרעת.

כך נוצר מצב בו מספר ה"אחרים" – הלא-יהודים שאינם ערבים – במדינת ישראל הולך ומתמעט. בעצם מדובר בתהליך טבעי של התבוללות, אבל במדינה עם רוב יהודי, ה"אחרים" מתבוללים לתוך היהודים ולא ההיפך. הפחד מהתבוללות, שירשנו מהגולה וממנטליות המיעוט היהודית, אינה רלוונטית במדינת ישראל.

יש הרבה חוכמה בתגובה הטבעית של משפחות יהודיות ברחבי הארץ, ואין צורך לקדם ניסויים בהנדסה חברתית כדי לטפל בבעייה מדומה. איך אמרו חז"ל? "הנח להם לישראל. אם אינן נביאים הם, בני נביאים הם".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. מאמר חשוב, אם כי קצת לוקה בחסר.

    כשרוצים לברר על מגמה, חשוב לראות הרבה יותר משתי נקודות על הגרף, ובוודאי שנעדיף לראותם לאורך רצף זמן ולא בנקודת זמן יחידה.

    האם לאורך שנים אחוז הלא יהודים ירד או עלה? בקרב כלל האוכלוסיה/בוגרים/ילדים?

    על השאלות הללו אין תשובה במאמר זה, וחבל.

    1. אתה צודק. הסתכלתי באותם מספרים לשנת 2008, 5 שנים לפני השנה שהצגתי כאן. המגמות ברורות. החלק היחסי של מספר ה"אחרים" היא יציבה יחסית (ירידה קלה מ-5.39% ל5.38% מאוכלוסיית ה"יהודים ואחרים" במשך 5 שנים), אבל פלח זה אכן הזדקן. ב-2008 הם היוו 4.28% מכלל הילדים, וב-2013 היוו 4.05% מהילדים

  2. יש עוד גורם ששכחתם, שגורם לכך שיותר נשים יתגיירו מאשר גברים, וגורם זה גרם לכך כבר במשך למעלה מאלפיים שנה, ש – תמיד יותר נשים התגיירו מגברים.
    הגורם הוא – הגיור של גברים כרוך בכאב מסוים באיבר מסוים שהגברים מאוד מתייחסים אליו בתשומת לב….
    אצל נשים לא.

  3. ועוד דבר : נשים כמעט לא מצוות במצוות כמו גברים לכן הן מתגייסות יותר .

  4. מצטרף לאמיר: נכנסתי ללשכה לסטט'. על פי מה שמופיע שם, אוכלוסיית היהודים עלתה בכ 7 אחוזים משנת 2009, ואוכלוסיית האחרים ב 10 אחוזים באותה תקופה.

    לא הובאו בכתבה נתונים מפורטים, וזה נראה על הפנים. אני אמח לתגובה.

  5. אין משבר גיור, יש משבר הגירה. כל עוד לא יורידו את סעיף הנכד בחוק השבות, כל מגמה או פתרון זה כמו לגרוף מים כאשר הברז פתוח. הסכנה באוכלוסייה שאינה מזדהה כיהודית במספרים משמעותיים איננה באובדן הרוב או בהתבוללות פיזית, אלא במשברים שאוכלוסייה זו תייצר עבור המדינה. אם נשים בצד את המיעוט הערבי, שמקבל הכרה מסוימת לאוטונומיה התרבותית שלו, למדינה ש״כור ההיתוך״ שלה מוגדרת על ידי יהדותה יש רק שתי תוצאות אפשריות למצב הנתון. חוסר הזדהות, דחייה ומשברים הולכים וגוברים מצד אוכלוסייה שאיננה יכולה להיקלט במדינה שמוגדרת יהודית (פשעיה, נאו נאצים ישראלים ועוד), או לחלופין יצירת מסה קריטית של מיעוטים שידרשו לבטל את זהותה היהודית של המדינה, או יצירת אלטרנטיבה ״ישראלית״ פוסט ציונית. לא צריך להתבולל או לאבד את הרוב על מנת שבעיות אלו יתהוו ולכן אכן יש כאן משבר, והוא חמור בהרבה מהתמונה שציירת.