סעודיה שולחת את הפלסטינים לספסל

ככל ששיתופי הפעולה בין ישראל לסעודיה מתהדקים ויחסים דיפלומטיים פומביים כבר מונחים על השולחן, כך הסוגיה הפלסטינית נדחקת הצידה.

מאיראן ועד דאע"ש, מהמלחמה על הנפט ועד המלחמה בטרור: נראה שכל הדרכים מובילות לתאימות אינטרסים מובהקת בין סעודיה לישראל • וככל ששיתופי הפעולה מתהדקים ויחסים דיפלומטיים פומביים כבר מונחים על השולחן, כך הסוגיה הפלסטינית נדחקת הצידה

היו זמנים טובים יותר; אבו מאזן ועריקאת עם מלך סעודיה שנפטר, עבדאללה. צילום: עומר ראשידי, פלאש90
היו זמנים טובים יותר; אבו מאזן ועריקאת עם מלך סעודיה שנפטר, עבדאללה. צילום: עומר ראשידי, פלאש90

בעיני 53% מהסעודים, איראן נתפסת כאיום הגדול ביותר. ארגון דאע"ש נמצא במקום השני עם 22.1%, ואילו ישראל נדחקה למקום השלישי – 18.4% בלבד טענו כי היא מהווה איום על הממלכה המפרצית. נתונים אלו פורסמו לאחרונה בעקבות סקר טלפוני שערך המכון הישראלי למדיניות ואסטרטגיה בקרב אזרחים סעודים. וזה עוד לא הכל: 25% מהנשאלים סברו כי סעודיה יכולה לראות בישראל בת-ברית במאבק נגד איראן.

באותו שבוע בו פורסם הסקר פרסמו כלי התקשורת השונים, בישראל ומחוצה לה, שתי כתבות מעניינות נוספות. האחת סיקרה פגישה גלויה שהתקיימה בוושינגטון בין מנכ"ל משרד החוץ המיועד, ד"ר דורי גולד, לבין הגנרל הסעודי בדימוס, ד"ר אנואר עשכי, שבהם דנו לכאורה השניים בדרכים למאבק באיראן; ואילו השנייה אף הגדילה לטעון כי קרוב היום שבו הקשרים האסטרטגיים החשאיים בין ישראל למדינות המפרץ הערביות ייצאו וייחשפו לאור היום.

דיווחים אלו אינם חדשים. בשנים האחרונות בכירים סעודים שנפגשו עם עמיתים ישראליים, בין אם בתפקיד רשמי ובין אם לאו, לא עשו כמעט כל מאמץ להסתיר את דבר קיום הפגישה. יתרה מכך, בשנה שעברה, עם תחילתו של מבצע "צוק איתן" פרסם הנסיך הסעודי הבכיר תורכי אל-פייסל מאמר בעיתון "הארץ" ובו דיבר בפירוש על כוונתה של סעודיה לנרמל את היחסים עם ישראל במידה שישראל תקבל את יוזמת השלום הסעודית מ-2002 – יוזמה שעם השנים תוקנה ושופצה על-ידי סעודיה ומדינות המפרץ באופן התואם יותר את העמדה הישראלית.

כל הדברים הללו מרמזים כי קיימת אפשרות שסעודיה תבצע מהלך עצמאי לכיוון של שדרוג היחסים עם ישראל, גם ללא התקדמות בתהליך המדיני הפלסטיני-ישראלי. הגם שנכון לכתיבת שורות אלו לא ברור האם אכן פניה של סעודיה לכיוון זה, מן הראוי לנתח את הגורמים החיצוניים והפנימיים שעשויים לקדם נקיטת מהלך שכזה מצד הסעודים. גורמים אלו, למותר לציין, משתלבים האחד בשני.

סעודיה וישראל – אינטרסים מתואמים

הגורם הברור מאליו, כמובן, זהו מאבק האיתנים שמנהלת סעודיה נגד איראן, המגלם את העימות הערבי-פרסי והסוני-שיעי. סעודיה מוטרדת הן מתכנית הגרעין האיראנית והן משאיפתה של איראן להגמוניה אזורית – שאיפה שבאה לידי ביטוי בהשפעה האיראנית בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן. בתימן הגיעו הדברים, כידוע, לידי עימות מזוין בין קואליציה ערבית-סונית בראשות סעודיה לבין המורדים החות'ים החוסים בצילה של איראן.

במסגרת המאבק הסעודי באיראן, ישנן התייחסויות לא מעטות בעיתונות הסעודית לאיראן כאל אויב. כותרות כמו "איראן היא האויב", "איראן – האויב המושבע", "איראן – האויב הראשון" מופיעות יותר ויותר ביומונים הסעודים המרכזיים. עיתונים אלו מצטטים לא אחת גורמים רשמיים המדברים כך על איראן, דוגמת חבר מועצת השורא הסעודית, פאיז אל-שהרי, שצוטט ביומון רב התפוצה "אל-וטן" לפני כשנתיים באומרו: "לא נותר עתה כל מקום לספק שאיראן היא האויב האמיתי של הממלכה ושל מדינות המפרץ". פובליציסטים סעודים בכירים אף עוסקים באפשרות שתפרוץ מלחמה עם איראן. כך למשל, אפילו העיתונאי הבכיר והליברלי-יחסית ג'מאל חאשוקג'י, כתב לפני מספר ימים, בהתייחסו למאבק על תימן: "ניצחון להתנגדות התימנית יכול לבוא רק במלחמה או בעקבות איום סעודי במלחמה גדולה יותר. מלחמות הן תמיד דבר מכוער, אולם מלחמה צודקת הינה הכרחית לפעמים בכדי להשיג שלום".

לאור כל זאת, אין ספק שלא מעט גורמים בסעודיה מחשיבים את ישראל כמדינה הנמצאת עמה באותו מחנה – המחנה הפועל נגד איראן. אמנם, הסעודים אינם הופכים בן לילה לחובבי ציון, אולם מבחינת בית המלוכה הסעודי, הגנת הממלכה מפני איראן קודמת להבעת הסולידריות עם הפלסטינים, ומכאן נגזר שיתוף אינטרסים מסוים עם ישראל.

מתחמם; ד"ר דורי גולד (משמאל), מנכ"ל משרד החוץ המיועד וד"ר אנואר עשכי, גנרל סעודי בדימוס. צילום מסך מערוץ 10
מתחמם; ד"ר דורי גולד (משמאל), מנכ"ל משרד החוץ המיועד וד"ר אנואר עשכי, גנרל סעודי בדימוס. צילום מסך מערוץ 10

יתרה מכך, סעודיה ומדינות המפרץ שותפות לרגשות החשדנות שמגלה ישראל נוכח שאיפת ארצות-הברית להתקרב לאיראן, ונוכח התחושה שארצות-הברית "מושכת את רגליה החוצה" מהמזרח-התיכון ומפקירה אותו לידי איראן. אל התודעה הסעודית הולך ומתגנב חשש שהברית  המדינית והצבאית עם ארצות-הברית אינה כפי שהייתה וכי יתכן שארצות-הברית לא תיזעק לעזרת סעודיה בשעת מבחן. חשש זה אינו בעלמא, אלא מבוסס על תהליך נוסף שמתרחש, ובמסגרתו אמריקה, שהגיעה לעצמאות אנרגטית ובשנת 2014 כבר עקפה את סעודיה כמפיקת הנפט הגדולה בעולם, הופכת עקב בצד אגודל מהלקוחה מס' 1 של סעודיה בתחום הנפט למתחרה הגדולה שלה בתחום זה.

כמו יתר מדינות-ערב שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, סעודיה הרשמית מצהירה שלא תיתכן נורמליזציה עם ישראל ללא פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי במסגרת יוזמת השלום הסעודית. מצד שני, סעודיה מבינה כי בעתיד הנראה לעין לא סביר שתהיה התקדמות, לא רק בשל העמדות הישראליות אלא גם מכיוון שבצד הפלסטיני המצב בעייתי. זה לא סוד שפת"ח וחמאס אינן מצליחות להגיע לפיוס ביניהן ולהקים ממשלת אחדות מתפקדת, וזאת על-אף מאמצי התיווך הרבים שהשקיעה סעודיה בנושא זה בשמונה השנים האחרונות. במצב זה  הסעודים יצטרכו להחליט האם הם יהיו מוכנים להיות מחויבים לבעיה הפלסטינית על חשבון האינטרסים המדיניים והביטחוניים שלהם.

את ההתפתחויות האפשריות בגישה הסעודית כלפי ישראל יש להבין גם דרך מבט את ההתפתחויות בתוך הממלכה. אחד התהליכים המרכזיים שעוברת סעודיה הוא תהליך חילופי הדורות. המלך הנוכחי, סלמאן, הוא המלך האחרון מדור בניו של מייסד הממלכה, עבד אל-עזיז. יורשו, הנסיך מוחמד בן נאיף, הוא כבר מדור אחר – "דור הנכדים", שבין נציגיו הבכירים ניתן למצוא גם את שר ההגנה הנסיך מוחמד בן סלמאן, שמונה לתפקיד יורשו של יורש העצר. שני נסיכים אלו, יחד עם שר החוץ החדש, עאדל אל-ג'ובייר, נוקטים במדיניות אקטיבית ונצית יותר מקודמיהם בתחומים הנוגעים לביטחון הממלכה ובפרט למאבק באיראן מצד אחד וב'אל-קאעידה' ו'המדינה האסלאמית' מצד שני. בנושאים אלו כמובן, פעם נוספת יש לסעודיה זהות אינטרסים עם ישראל.

ישנן צרות גדולות יותר

דור חדש; מוחמד בן נאיף. צילום: Tribes of the World CC BY-SA 2.0 VIA FLICKR
דור חדש; מוחמד בן נאיף. צילום: Tribes of the World CC BY-SA 2.0 VIA FLICKR

יתרה מכך, בעשור האחרון מקדמת משפחת המלוכה מאמץ לבלום את הקיצוניות האסלאמית. מאמץ זה התגבש על רקע גלי הפיגועים שביצעו תאי הטרור של אל-קאעידה ברחבי הממלכה מתחילת העשור הקודם ועל רקע ההאשמות שהוטחו בגורמים שונים בממלכה בדבר מעורבות בפיגועי ה-11 בספטמבר 2001. במסגרת מאמצי השלטונות, הם שואפים ליצור ולחזק את זרם "אל-וסטיה" – זרם מרכזי של אסלאם מתון, השולל אלימות וטרור. ממאמצים אלו נגזרת מטבע הדברים עמדה סעודית קשוחה יותר נגד גורמים קיצוניים בעולם האסלאמי הסוני, החל מה"מדינה האסלאמית" ואל-קאעידה וכלה ב'אחים המוסלמים' ובחמאס. עמדה זו כמובן מתקבלת בברכה בישראל.

אך שלטונות סעודיה אינם היחידים השואפים לכוון את דת האסלאם במדינתם לעבר אפיקים מתונים ולא אלימים. במצרים, שהינה בעלת הברית הקרובה ביותר של סעודיה באזורנו, פועל ממשלו של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי במרץ בכיוון זה. בתחילת השנה הנשיא עצמו, בעת ביקור באוניברסיטת אל-אזהר, פנה במישרין לצמרת אנשי הדת במדינה וקרא להם לבחון מחדש את המחשבה האסלאמית מתוך ראייה "נאורה יותר" בכדי "לעצב את השיח הדתי הנכון", התואם את הזמן ושולל הרג ואלימות.

סעודיה ומצרים, שתי המדינות הגדולות והחשובות ביותר, רואות עין בעין לא רק את הנושא הדתי אלא גם את הנושא המדיני-אזורי. האינטרסים האזוריים שלהן, הן מול איראן והן מול הגורמים הקיצוניים הסונים, עשויים, בנסיבות מסוימות לאפשר לסעודים לבצע מהלכים מדיניים מול ישראל, תוך עקיפת החישוק הפלסטיני. אין משמעות הדבר שישראל כבר צריכה להכין את השטיח האדום לקראת ביקור של מלך סעודיה, אולם מבחינת הפלסטינים החל לרחף סימן שאלה סביב הקביעה לפיה סעודיה לא תנרמל יחסיה עם ישראל בטרם ייחתם הסדר הקבע עם ישראל.

_______

נחום שילה הוא עמית מחקר במרכז משה דיין לחקר המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב, ומומחה למדינות המפרץ ולתימן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. כשנראה התמתנות דתית אז נאמין שישמעאל חזר בתשובה כמו שלמדונו חז"ל. עד שזה יקרה ננהג בכבדהו וחשדהו.

    כמובן, שבכל מקרה אין מה לדבר על מסירת ארצנו לחבורת רוצחים-גנבים -אנסים- אוהדי הנאצים שהתנחלה ברמאללה.

  2. סעודיה מדינה מתונה?! איסלאם מתון?! אם מדינה שבה נאנסת נרגמת ושבה מיעוטים אתניים נרדפים תמידית היא מתונה, מדינה שבתוכה צמח בן לאדן ושמאז ומתמיד תמכה בטרור וקנתה לה מוניטין של בת ברית בבצע נפט, היא מינה מתונה, אז באמת התחלנו פה שיחדש.

  3. תודה, אבל לא תודה.
    אין לי שום עניין בקשר עם סעודיה, המממנת הגדולה של ארגוני הטרור של שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-2000. זה כמו להיות בברית עם המפלגה הנאצית רק בגלל זהות אינטרסים.
    מה סעודיה, ואיתה גם שאר מדינות המפרץ הסוניות, מצפה? שישראל, ובעיקר היהודים, יילחמו עבורה? יקיזו את דמם עבורה? לא הקזנו מספיק דם בגלל הטרור שמימנו הסעודים? סעודיה רוצה את עזרת ישראל, אך באותה עת מממנת את ארגוני החרם על ישראל.
    תנסו לעלות על טיסה של חברות תעופה מהמפרץ, בכל שדה תעופה שהוא, עם כיפה על הראש ועוד יותר עם תליון של מגן דויד, אפילו עם דרכון זר כלשהו. כמה זמן לדעתכם יעבור עד שהצוות יוריד אתכם מהמטוס, אם בכלל תצליחו לעלות עליו? וזה אגב קורה גם בארה"ב, שהחרמת יהודים אסורה עפ"י החוק.
    מצדי שהאיראנים ו/או דאע"ש יחסלו את הסעודים ובני בריתם, חייהם של יהודים ישראלים חשובים לי הרבה הרבה יותר.