האם בג"ץ חוזר לסורו?

האם בג"ץ חוזר לימי האקטיביזם השיפוטי? העתירה נגד מינויו של ליצמן לסגן שר הבריאות והדיון המחודש בבג"ץ אודות לימודים אקדמאים למחבלים מהווים התפתחות מדאיגה.

האם היא מחזירה את דוקטרינת הכול שפיט? נשיאת העליון נאור. פלאש90 דוד ועקנין

המשפטיזציה של הפוליטיקה הישראלית הגיעה לשיא חדש עם העתירה של מפלגת 'יש עתיד' בבג"ץ נגד מינויו של הרב יעקב ליצמן כסגן שר הבריאות (במקום שר).

בדיון בבג"ץ אמר השופט חנן מלצר כי "ראש הממשלה לא יכול להיות שר בכלל. בחוק יסוד הממשלה הקודם היה סעיף, שלפיו ראש הממשלה יכול להיות ממונה על משרד. בחוק יסוד הממשלה הנוכחי הורידו את הסעיף הזה. הוא לא יכול בכלל (להיות שר), לצד תפקידו כראש הממשלה, לכן כל המתווה, ככל שהוא מכוון לראש הממשלה, יש בו פסול בעצם זה שהוא גם שר."

במלים אחרות, היות והחוק לא מתיר זאת בפרוש, הדבר אסור. השופט מלצר מרמז בעצם שהוא נוטה לפסול את מינויו של ליצמן כסגן שר, לא משום שהמינוי בלתי חוקי אלא משום שהוא בלתי סביר. כאן המקום להזכיר, כי אמירה ברוח זו היא סוג של צעצוע משפטי, שמלצר אוהב לשחק בו וכבר ניסה בעבר, לפני שש שנים בעתירה דומה. אלא שאז עם כל הביקורת עליה, הנשיאה בייניש עדיין הייתה ממונה על השכל הישר והיא העירה למלצר, כי אין מוחקים מסורת חוקתית-ממשלתית של 60 שנה בהינף אחד אגבי.

אבל שאלה אחרת, עקרונית יותר, עולה בעקבות הדיון בעתירה: האם בג"ץ חוזר לימי שפוט השופטים של האקטיביזם השיפוטי בנוסח "חוסר סבירות" ו"הכל שפיט"? מאז הנשיאות של השופט גרוניס הייתה התמתנות יחסית שהתבטאה בכמה פסיקות.

בתקופתו של הנשיא גרוניס, בג"ץ הפסיק להתנהל כמפקד-על של הממשלה בזמן מלחמה –ולאחריה. כך דחה בג"ץ, למשל, עתירה של ארגון 'בצלם' שדרש מרשות השידור לפרסם את שמותיהם של הילדים שנהרגו במבצע 'צוק איתן'.

האקטיביזם השיפוטי התמתן בתקופת גרוניס לא רק בנוגע לשאלות ביטחוניות. בג"ץ סירב גם לפסול את "חוק החרם" (הקובע כי גורם הקורא לחרם חושף את עצמו לתביעת פיצויים כספיים מן הצד הנפגע), אם כי בג"ץ פסק כי על התובע להוכיח גרימת נזק. יש לציין גם שהשופט גרוניס היה בדעת מיעוט כאשר בג"ץ פסל את "חוק המסתננים" וכאשר בג"ץ פסק, בניגוד להוראת החוק, כי הגשת כתב אישום (ולא רק הרשעה פלילית) נגד ראש רשות מקומית מחייבת את התפטרותו.

Deputy Health Minister, Yaakov Litzman, speaks during an Executive Conference at the International Convention Center in Jerusalem, July 9, 2015. Photo by Yonatan Sindel/Flash90 *** Local Caption *** ??? ?? ??????? ???? ????? ???? ?????? ??????? ????? ???????? ??? ?? ??????? ???? ?????
מינויו לא עובר את מבחן הסבירות של השופטים. ליצמן. פלאש 90 יונתן סינדל

תקדים קונטאר חוזר

עדיין מוקדם מדי לקבוע אם תמה נטייה זו עם כהונתה של הנשיאה החדשה השופטת מרים נאור. ואולם דיון בבג"ץ בעניין התרת לימודים אקדמיים למחבלים כלואים מהווה התפתחות מדאיגה.

סוגיית הלימודים האקדמיים של מחבלים כלואים בישראל התעוררה כאשר סמיר קונטאר, אשר ריצה עונש מאסר בישראל בשל הרצח הנורא שביצע במשפחת הרן בנהריה, ביקש במסגרת הלימודים שלו באוניברסיטה הפתוחה לעמוד בקשר טלפוני עם המדריכה שלו באוניברסיטה.  קונטאר עתר לבג"ץ, והשופט יצחק זמיר פסק לטובתו בנימוק, ש"הלימודים הם בעלי חשיבות רבה בדרך החדשה ש[קונטאר] בחר לעצמו" ולכן הורה לשירות בתי הסוהר לאפשר לקונטאר להמשיך את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה. "הדרך החדשה", שהועיד השופט זמיר לקונטאר הובילה אותו חזרה לפעילות טרור בחיזבאללה, לאחר ששוחרר בעסקת חילופי שבויים.

כאשר גלעד שליט היה מוחזק על ידי החמאס בעזה, מבלי ליהנות כמובן מזכויות אסירי החמאס הכלואים בישראל, החליטה ממשלת ישראל לצמצם את זכויות אסירים אלו למינימום הדרוש במשפט הבינלאומי. היות ו"מינימום" זה אינו כולל לימודים אקדמיים, הוחלט להפסיק את הלימודים של האסירים הביטחוניים באוניברסיטה הפתוחה.  האסירים עתרו כמובן לבג"ץ, אך ההרכב גרוניס-מלצר-שהם דחה את העתירה בטענה, כי "לא נמצא בדין, כולל המשפט החוקתי, עיגון לזכותו של אסיר ללמוד לימודים גבוהים תוך כדי שהותו בכלא".

על כן יש משהו תמוה ואף מדאיג בכך שהשופטת נאור אשרה דיון נוסף על פסק הדין האמור.

בג"ץ שבנשיאותה של השופטת מרים נאור יועמד למבחן בשבועות הקרובים בעקבות העתירות שמטרתן למנוע מהממשלה לקבוע מדיניות ולקבל החלטה בעניין הגז הטבעי. הרי מדובר באינטרס לאומי מובהק ובהחלטות אשר שייכות לרשות המבצעת. אם "חוסר הסבירות" יחזור לאופנה, בג"ץ עלול לקבוע כי מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי הנה "בלתי סבירה" ולהכתיב מדיניות אחרת לרוחם של עותרים שלא נדרשים להוכיח זכות עמידה.

אם מה שלא הותר בפירוש על ידי החוק הינו אסור (כגון כהונת ראש הממשלה כשר, לדבריו של השופט מלצר), אולי נתבשר כי אסור היה לממשלה לקבוע את המתווה החדש עם חברות הגז? יש לקוות כי השפיות וההתמתנות היחסית של תקופת השופט גרוניס לא ייזכרו כתופעה חולפת וזמנית.

————————–

ד"ר עמנואל נבון הוא ראש החוג למדע המדינה ותקשורת במכללה החרדית בירושלים, עמית בכיר בפורום קהלת, ומרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. מעניין אם השופטת נאור היתה מאשרת לדון שוב בסוגית הלימודים האקדמיים למחבלים אם היא או משפחתה היו נפגעים מארוע טרור

  2. שלא יטעו אתכם. נתניהו הוא זה שחוסם את פסקת ההתגברות והוא עושה את זה במכוון מאז הקדנציה הראשונה שלו. בגלל נתניהו ישראל איבדה את יכולת המשילות שלה.אלה העובדות

  3. עם כל הביקורת המאוד מוצדקת שיש כאן על בג"ץ, יש דבר אחד שאיני מבין. האמירה שרה"מ אינו יכול לכהן לשר כי הסעיף שהתיר זאת בחוק הוסר – אינה אמירה אקטיביסטית. זה בדיוק מה שמצופה מבית משפט עליון – לעצור את הממשלה כשהיא נוטלת לידיה סמכויות שלא אושרו ע"י הכנסת. הרי הכלל ידוע: החוק מתיר כל דבר לאזרח, אלא אם נאסר בפירוש, ואוסר כל דבר לממשלה, אלא אם הותר בפירוש

    1. החוק הנוכחי, לפחות עפ"י התקשורת, זהה לנוסח ההיסטורי, שלגביו כיהן בן גוריון כראש ממשלה ושר ביטחון . כלומר, גנב-השלטון מלצר החליט שחוק שהתיר לאשמ ממשלה לכהן כשר, לפתע אוסר עליו לכהן כשר. אגב, קראתי שכשגנב-השלטון מלצר ישב במפלגת העבודה, העובדה שרבין כיהן כשר ביטחון וכראש ממשלה לא ממש הפריעה לו..

  4. טעות לחשוב שהרצון במשפטיזציה של העולם תעבור כל כך מהר. תנועות השמאל מלאות באמונה עיוורת במהפכות המוסר שהן מובילות, בלי שמץ אכפתיות לעוני, לסבל, ולהררי הגופות שהם יוצרים.

    אחד מענפי המהפכנות המרכזיים הוא מינוי מומחים: החלפת נבחרי הציבור בקומץ מומחים לצדק – שופטים, החלפת ממשלה נבחרת בפוליטביורו, החלפת סדרי מדיניות בין לאומיים בבית משפט בינלאומי מומחה, החלפת שיקול הדעת האישי בבירוקרטיה של פקידים, והחלפת חופש הדיבור והדעה במנגנוני תרבות ודעה כפויים.

    אין סיבה שהשמאל יוותר על הכוונה לכפות את השקפתו על הציבור דרך משפוט או בכל דרך שהיא – אידאולוגיה שמאלית קשורה בטבורה לחינוך הציבור.

  5. יש עתיד זו מפלגת אנשי הקרן החדשה העותרים לבג"צ השמאלני וביחד ממוטטים את הדמוקרטיה.

    ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד" המתנגדת לחוק העמותות היא בוגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה
    ח"כ קארין אלהרר היא אחת הבוגרות הראשונות של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל שמפעילה את כל העמותות הרעות האלו.
    את התנגדותה העזה לחוק מיסוי מימון אירגוני שמאל שחותרים תחת קיומה של ישראל ובטחונה היא הביעה אתמול כך:

    "מדובר בעוד הצעה פשיסטית במסווה של ציונות מבית 'הבית היהודי', ששם לו למטרה לבטל כל מאפיין דמוקרטי במדינת ישראל. ביטולם של חופש הביטוי וריבוי דעות מקומם בדיקטטורות חשוכות ולא אצלנו".

    דבריה של קארין אלהרר מוזרים נוכח הביקורת החריפה של השופט בדימוס מאיר שמגר על המימון הזר הזורם לכיסי אירגונים לא ממשלתיים בישראל ממדינות זרות:

    השופט בדימוס מאיר שמגר, הביע את מורת רוחו ממימון עמותות על ידי מדינות זרות, ואמר בשנת 2012 : "אני חושב שתמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית" ואף כינה התנהלות זאת כ"לא תקינה".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/267061

    http://rotter.net/forum/gil/20264.shtml#222

    ***

    שי פירון מ"יש עתיד" טוען שבימין מכפישים אותו בשל הקשר שלו לקרן החדשה לישראל

    הרב שי פירון טוען כי בימין מכפישים אותו בשל הקשר שלו לקרן החדשה לישראל. ומדוע ועל מה התנצל הרב פירון במהלך הכנס

    הרב פירון הוסיף, "הקרן החדשה לישראל עשתה גם הרבה דברים חשובים של רווחה וחינוך. החרמות והתפיסה הנלוזה שיש אנשים שהם אוייבי העולם מחזקות את התפיסות ההופוכות ממה שאותם אנשים רוצים לקדם וזה לא ראוי. כל פעם מחדש אני נדהם שאני מגיע למקומות בצד מסויים מעבר לקו הירוק – שם דבר ראשון הם רוצים לדעת למה קיבלתי כסף "מהקרן החדשה לישראל"?".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/248918

    http://www.youtube.com/watch?v=coRffUa6Y6k

    *****

    צפו: ח"כ יפעת קריב מ"יש עתיד" מחפה על עברייני מין ערבים שתוקפים יהודיות

    ח"כ יפעת קריב תוקפת את הסטודנטיות באוני' העברית שמותקפות ע"י ערבים

    http://www.youtube.com/watch?v=tCi_y57pC5k

    ח"כ יפעת קריב היא מגדריסטית נלהבת ובתור שכזו היא נאבקת נגד גברים התוקפים נשים, אלא אם כן אלו גברים ערביים. כמה סטודנטיות מקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית למדו זאת על בשרן בדיון בכנסת על אוזלת היד של המשטרה מול המעשים המגונים שמבצעים בהן ערביי עיסאויה דרך קבע. הן הותקפו ע"י קריב בשל תלונתן על תקיפות יומיומיות.

    ועדת הפנים של הכנסת דנה בשבוע שעבר לתופעת האלימות של ערביי הכפר עיסאויה באזור קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

    מדובר במעשים מגונים בסטודנטיות כעניין שבשיגרה – וגם ידויי אבנים ובקבוקי תבערה. הדברים הידרדרו עד כדי כך, שסטודנטיות צריכות לנסוע מהקמפוס למעונות ובחזרה באוטובוס מיוחד.

    מספר סטודנטיות באו לדיון וסיפרו סיפורים קשים על תקיפות שהן וחברותיהן עברו.

    לכאורה, זהו נושא ש"תפור" על הפמינסטיות הלוחמניות של הכנסת. אך מתברר שלא כך הדבר. רק חברת כנסת אחת הגיעה לדיון, ולא רק שהיא לא חיזקה את הסטודנטיות – היא תקפה אותן. כפי שניתן לראות בווידיאו המצורף, ח"כ קריב חושבת שעצם קיומו של הדיון הוא דבר "מפחיד". היא מתעקשת שהתופעה אינה כה נוראה, שהתוקפים הם ילדים קטנים, ושהפיתרון הוא בהידברות של הסטודנטים עם "הקהילה" השכנה. במילים אחרות – ח"כ קריב מחפה על עברייני מין סדרתיים.

    כמה מהסטודנטיות שהגיעו לדיון אף לומדות בחוג המגדר של האוניברסיטה. אולם לא ידוע על כל התגייסות של המרצות למגדר באוניברסיטה העברית לטובת המאבק. אף אחת מהן גם לא ליוותה את הסטודנטיות לכנסת.

    אמנם ידוע שהממסד המגדרי נמצא בשליטת השמאל הקיצוני – אך בדיון כמו זה נחשף לכאורה גודל האבסורד. שימו לב לשפת הגוף של ח"כ לוין, שנראה כמי ששוקע בייאוש בזמן שח"כ קריב מדברת. הסטודנטיות נהמו מהמתקפה של ח"כ קריב ואחת מהן אף הטיחה בה שהיא "מאשימה את הקורבנות".

    נציין כי את דרכה המקצועית החלק קריב בעמותת על"ם – למען נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובמסגרת פעילותה פיתחה את מיזם הניידות לילדי הלילה והיתה שותפה לפיתוח תכנית "ערים בלילה" לטיפול בקטינים מנוצלים מינית.

    כראש מנהל חינוך ורווחה במרכז השלטון המקומי, החזיקה קריב את תיק מעמד האישה. קריב אף הקימה את מועצת הנשים בעיר הוד השרון, וכיהנה כנשיאת ארגון "מעגל נשים ישראל", במסגרתו קידמה את הקמת המרכז לנפגעות תקיפה מינית בבית חולים "פורייה". היא חברה בצוות המוניציפלי של עמותת "כן" – כוח נשים, ומקדמת קורסים ותשתיות למען העצמת נשים בעולם הפוליטי, הכלכלי והחברתי.

    אבל הסטודנטיות באוניברסיטה העברית כנראה לא כלולות אצלה ברשימת הנשים הראויות להגנה.

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/267458

  6. זה כל מה שיש לך לומר? כמה עלובה התגובה המתחמקת הזאת. ברור ששקד ובנט מתקרנפים מול נתניהו כדי לשמור על הכיסאות, אבל זה לא פוטר את נתניהו מאחריות ישירה לאובדן המשילות בישראל. נתניהו חוסם את פסקת ההתגברות. תתמודד

    1. נתניהו פועל במסגרת אילוץ מרכזי: חדירה של שתולי השמאל לכל מפלגה בישראל, כולל הליכוד. אם אתה מסוגל להתמודד טוב יותר עם החפרפרות האלה – אצביע לך בבחירות הבאות.

  7. מה היה האילוץ של נתניהו ב-2009? מה האילוץ שלו היום? כחלון? הרי כחלון בעצמו אמר שנתניהו השתמש בו כתירוץ כדי לשמור על "עצמאות בתי המשפט". הכל תירוצים- כחלון לא חזק מספיק לעמוד מול נתניהו אם זה היה בוחר להעביר את פסקת ההתגברות. אבל נתניהו לא רוצה, ומעולם לא רצה, והגיע הזמן שאנחנו הבוחרים נפסיק להשלות את עצמינו בנושא הזה. אלה העובדות

    1. שיטה ידועה של השמאל: להתחזות ל"ימין אמיתי" שנתניהו לא מספיק ימני בשבילו. שקוף, ידידי, שקוף: כיוון שמצביעי השמאל אף פעם לא יצביעו ליכוד, צריך לעבוד על מצביעי הימין ולהכניס להם לראש שנתניהו והליכוד הם לא ממש ימין. מכירים את השיטות האלה, כמו שמכירים את השיטות של משפחת נאור.

  8. זה מה שיש לך לומר? לתקוף אותי אד הומינם? אני מבין שאין לך מה לומר לגופו של עניין. ובצדק. נתניהו חוסם את פסקת ההתגברות ואין שום תירוץ או עלבון שיעמוד בפני הקביעה הפשוטה הזאת. זאת האמת

    1. אד הומינם? לחשוף בפני הקוראים התמימים את שיטות שטיפת המוח של השמאל, ולהעמיד אותם על המניפולציות שעושים בתודעה שלהם בחסות טכניקות בולשביקיות מחושבות היטב – זה אד הומינם?

  9. הבנתי, אני מנהל דיון מול טרול.
    אניח לקוראים לגבש עמדה לגבי הטיעון שלי שהוא- נתניהו חוסם במכוון את פסקת התגברות. נתניהו פוגע במשילות של ישראל. אלה העובדות

    1. הפוסל במומו פוסל – הטרולים של השמאל יעשו הכל כדי להשחיר את נתניהו: יכניס חיילים לעזה – יגידו שהוא הורג את חיילינו, לא יכניס – יגידו שהוא מפקיר את אזרחי הדרום, יגביל את סמכויות בג"ץ – יגידו שהוא דיקטטור, לא יגביל – יגידו שהוא מפחד משרה. לטרולים של השמאל יש מימון קבוע, הימין לא יכול לממן טרולים כאלה.