תגליות הגז: כרוניקה של רגולוציה משתקת

ועדות על גבי ועדות, עיכובים באספקת הגז, ארגונים חברתיים אקטיביסטים ופקידים פופוליסטיים הפוגעים בקידום המשק. קיצור תולדות משק הגז הישראלי.

ועדות על גבי ועדות, עיכובים באספקת הגז, ארגונים חברתיים אקטיביסטים ופקידים פופוליסטיים הפוגעים בקידום המשק • כל אלו ליוו את התפתחותו של משק הגז בישראל למן הרגע הראשון • מה הפלא שעל-פי הסקרים הבינלאומיים ישראל נתפסת כמדינה שלא כדאי לעשות איתה עסקים

**FILE Oct.11, 2013** Workers seen on the Israeli 'Tamar' gas processing rig 24 km off the Israeli southern coast of Ashkelon. Noble Energy and Delek are the main partners in the Tamar gas field, estimated to contain 10 trillion cubic feet of gas. October 11, 2013. Photo by Moshe Shai/FLASH90 *** Local Caption *** noble energy ???? ????'? ???? ??? ??? ??? ???? ?????? ????? ?????? ???? ????? ???? ?? ????? ??
דרך ארוכה ומלאת חתחתים. מאגר תמר. צילום: משה שי /פלאש90

היום, כשכולם יודעים שיש לישראל מאגרים עצומים של גז טבעי, זו לא חכמה להפגין ולדבר בלהט על בעלות קולקטיבית ומיסוי "חברתי" גבוה. אך כמו כל דבר בחיים, כדי להבין באמת במה מדובר יש צורך במבט רחב יותר ובפרספקטיבה היסטורית שמאפשרת להתבונן בהקשר הכולל של הדברים.

מה היו התנאים שאפשרו את התגליות הגדולות? מדוע נבלמו בתחילת העשור, ומה גרם להמשך הפיתוח? ההיסטוריה של תגליות הגז יכולה לספק לקחים חשובים גם להווה.

התחלה קשה

הכל התחיל בשנות ה-70 כאשר המדינה החלה לבצע קידוחים בים בחיפושים אחר גז ללא הצלחה יתרה. לאחר יותר משני עשורים של כשלונות, החליטה המדינה לגייס למאמץ את השוק החופשי ולהעניק זכויות חיפוש לשותפויות פרטיות. העיקריות שבהן היו 'ישראמקו' ו'אבנר'. המייסדים של חברת "אבנר", ד"ר דוד כהן וד"ר אלי רוזנברג גיאולוג החברה, זיהו פוטנציאל לקידוח משאבי גז טבעי באזור הים התיכון. אל החברה הצטרפה 'דלק' בבעלותו של יצחק תשובה והשניים ("שותפות ים תטיס") גייסו חברת קידוחים אמריקנית קטנה בשם "סאמדן", לימים "נובל", שגם היא הסכימה להשקיע במיזם.

המדיניות החדשה הצליחה, ובגדול. בשנת 1997 קידוחי הים כבר התחילו בפועל: נובל, דלק ואבנר ניצלו את הזכויות הראשונות לקידוחי ים והפעילו את קידוח מיה. ובסוף 1999 חדר קידוח נועה-1 שכבת חול עשירה בגז ופתח עידן חדש בניצול משאבי הטבע במים הכלכליים של ישראל.

כדי לבסס את התגלית של רוזנברג, קדחו באותה שנה השותפות קידוח נוסף: מארי בי-1, שגילתה גם היא חול עשיר בכמויות גדולות של גז שנאמדו בכ-32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי, גדולות אף יותר מאלה של נועה. כעבור כארבע שנים חובר מארי-בי לחוף והפך להיות השדה הימי הראשון המספק גז לישראל, מהלך ששינה באופן דרמטי את תמונת משק האנרגיה המקומי. ב-2000 מכר רוזנברג את האחזקות של אבנר לקבוצת דלק.

התגליות הראשוניות הללו יצרו תחושה של אופטימיות בממשלה, שהחליטה בתחילת שנות ה-2000 להקפיא מתן רישיונות חדשים לחיפוש והפקת גז עד לבחינה כוללת של מדיניות המיסוי והרגולציה. התוצאה לא איחרה לבוא: חברות הקפיאו את השקעותיהן, יזמים חדשים בוששו מלהגיע ומשק האנרגיה כולו נכנס לקיפאון. את המחיר הבינו כולם כעבור שנים ספורות, כאשר המהפכה במצריים פגעה באספקת הגז מסיני והובילה לעלייה חדה במחירי הגז במדינה. רק בשנת 2006, כאשר נשקלו כבר אפשרויות יקרות אחרות של ייבוא גז בצינור דרך טורקיה או בהובלה ימית של גז מונזל, החליטה הממשלה להסיר את החסמים ולאפשר ליזמים לקבל רישיונות חיפוש והפקה.

החלטה זו שחררה את אחד החסמים המרכזיים שמנעו את פיתוח מאגרי הגז בישראל, ונתנה את האות לתגליות הבאות: מאגרי 'תמר' ו'לוויתן' שפותחו על ידי שותפות 'דלק' ו'נובל אנרג'י'.

Yitzhak Tshuva ,controlled Delek Group Ltd, at the party Delek threw to celebrate sixty years of its founding. Photo by Yossi Zeliger/Flash90 **MAARIV AND AGENCIES OUT** *** Local Caption *** ???? ??????? "???" ????? 60 ??? ???????? ??? ???? ?????
סביבה לא נוחה ליזמות. יצחק תשובה צילום: יוסי זליגר /פלאש90

מהפיכת הקידוחים של נובל ודלק

דלק ונובל החלו בקידוחים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, חלקם לא עלו יפה וחלקם הצליחו. חשוב לציין כי בתחום הקידוח הימי, כמעט אף חברה בעולם לא ניגשת לקידוח לבד מכיוון שאלו פרויקטים מאוד יקרים ובעלי סיכון אדיר. לכן, באופן טבעי, החברות שמוצאות את משאב הטבע ראשונות נחשבות כמונופול, אך ההגדרה היא בעייתית ושנויה במחלוקת מפני שהיא שונה ממונופולים ממשלתיים.

בשנת 2005 ויתרה 'בריטיש גז' על הזיכיון שלה בשדה תמר, בשל עלויות הפיתוח הגבוהות ואי הודאות בנוגע לכמויות הגז הפוטנציאליות. במקומה רכשו 'אבנר', 'ישראמקו' ו'דור חיפושי נפט' את הרישיון ושנה לאחר מכן הצטרפה 'נובל' כשותפה על הזיכיון וכאופרטור.

שיתוף הפעולה של 'דלק' ו'נובל' הולידו שיעורי הצלחה גבוהים בזכות הפעלת אופרציה יעילה ומוצלחת במיוחד. מתוך 12 מבנים פוטנציאלים שאותרו בחומר הגיאולוגי והגיאופיזי התגלה כי 9 מהם מכילי גז בכמויות שונות. מדובר ב-75% שיעורי הצלחה. רק כדי לסבר את האוזן, הממוצע העולמי של הצלחה הוא בין 30 ל-50 אחוז.

הצלחה זו באה לידי ביטוי לא רק בגילוי השדות אלא גם בפיתוחם. חיבור תמר לחוף התבצע תוך כשלוש וחצי שנים, זמן שנחשב ליוצא דופן לכל מי שבקיא בשוק האנרגיה. כל זה במקביל לניסיונות של חברות אחרות, בעיקר של 'בריטיש גז', לפתח שדות נוספים כגון שדה שימשון.

בעקבות גילויי הגז הטבעי החלה חברת החשמל לעבור באופן הדרגתי לשימוש בגז טבעי, במקביל לפיתוח פריסה של צנרת ההולכה לגז טבעי בישראל. כמקור לגז טבעי שימשו המאגרים הישראלים, דרך שותפות ים תטיס והגז מצרי, שהובל לישראל בשלוחה קצרה שהתפצלה מצינור הגז הערבי. החל מ-2011, עם הפסקת הזרמת הגז ממצרים על רקע התמוטטות המשטר המצרי והפגיעה בביטחון בסיני, הפכו שותפות ים תטיס לספק הבלעדי של גז טבעי עבור חברת החשמל.

הגז הטבעי למעשה החליף את השימוש במזוט, סולר ופחם כמקור אנרגיה, והיווה תחליף ידידותי וזול יותר לסביבה. השותפים במאגר תמר חתמו חוזה עם חברת החשמל לאספקת גז טבעי למשך 15 שנה הבאות.

Hundreds attend a protest in Tel Aviv against the decision by the Israeli government committee approving a plan to allow America’s Noble Energy and Israel’s Delek Group access to Israel’s Tamar and Leviathan offshore natural gas reserves. June 27, 2015. Photo by Ben Kelmer/FLASH90 *** Local Caption *** ????? ??? ?? ?? ???? ?????
קמפיין פופוליסטי של שנאת עשירים. הפגנות הגז. פלאש 90 בן קלמר

הירוקים והחברתיים מעכבים את תמר

כיום, מאגר תמר הוא היחיד שמזרים גז טבעי לצרכנים. על פי הדוחות הכספיים שפרסמה נובל אנרג'י לשנת 2014 עלות החיפוש, הפיתוח וההפעלה של קידוח תמר עומדת על 1.3 דולר ליחידת חום, בעוד המחיר הממוצע של מכירת יחידת חום הוא 5.75 דולר. תקציב הפיתוח של מאגר תמר נאמד ב-3.5 מיליארד דולר, כאשר כל שותפה אחראית להשגת חלקה היחסי במימון הפיתוח ביחס ישיר לאחזקותיה בו. על פי תחקיר של 'כלכליסט', דלק קידוחים ואבנר, שתיהן מחזיקות בנתח שווה במאגר 'תמר' (15%), קיבלו הלוואה בגובה 400 מיליון דולר כל אחת. דור גז, שמחזיקה ב4%, נטלה הלוואה מאותם הבנקים בהיקף של 102 מיליון דולר.

מדובר באחת מעסקאות המימון הגדולות ביותר שבוצעו על-ידי חברות ישראליות.

מספר גורמים הביאו לעיכוב של כשנתיים ימים בפיתוח מאגר 'תמר'. החל מהתנגדותם של הארגונים הירוקים כ"מגמה ירוקה" וכלה בעיכובים שנבעו מציפייה להחלטות ועדת ששינסקי, שדנה במיסוי על רווחי הגז, וועדת צמח שדנה במדיניות הייצוא. לאחר שבשנת 2013, אישרה הממשלה את המלצות הועדות – שהגדילו את שיעורי המס לכדי 52%, והגבילו את היקף הייצוא ל-40% מכמות הגז שבמאגרים – הוסרו החסמים האחרונים להפעלתו של 'תמר'.

פעולות הוועדות נעשו תחת לחצים עצומים מצד ארגוני החברה האזרחית וגורמים אחרים, שביקשו להטיל הגבלות גבוהות יותר על הייצוא ולהגדיל את המיסוי.

בשורה התחתונה, לאחר היטלי המס השונים – שהתשלום בגינם יחד רק לאחר שהיזמים יחזירו 230% מהשקעתם על מאגר תמר ו-150% על מאגר לוויתן – צפויה המדינה להכנסות בהיקף של 8 מיליארד ש"ח בשנה. על-פי הערכות החשב הכללי של האוצר סך כל הכנסות המדינה ממיסוי מיזמי הגז יגיעו לכ-60 מיליארד ש"ח.

השותפות שהולידה לוויתן

התגלית הגדולה הבאה היא כמובן מאגר לוויתן, מאגר הגז הגדול ביותר שהתגלה אי-פעם בישראל, עם כמות שאמורה לספק את תצרוכת הגז הטבעי של ישראל לעשרות השנים הבאות (במקביל להזרמת הגז במאגר תמר) ולאפשר גם יצוא גז בהיקף משמעותי.

בחודשים האחרונים פעלו החברות המחזיקות בשדה לויתן לחתימת הסכמי מכירת גז לירדן ולרשות הפלסטינית. כמו כן הן מנהלות משא ומתן למכירה אפשרית של גז לשתי חברות המפעילות מתקני הנזלת גז ליצוא בדלתה של הנילוס, ובהמשך תיתכן אף מכירה לצריכה ישירה בשוק המצרי. חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג את המימון הבנקאי הדרוש להן לממן את פיתוח המאגר. היו אף מגעים עם חברות פרטיות בטורקיה אשר נפסקו עם תחילת מבצע 'צוק איתן'.

להסכמים אלו כמובן משמעות גיאו-פוליטית חשובה שאין להמעיט בערכה.

מסוף 2012 התקיימו מגעים בין משרד האנרגיה לבין חברות מחו"ל על מנת לשלבם בשוק הגז המונזל בישראל, שיאפשר ייצוא עולמי בהיקפים גדולים. למגעים אלו, שהתנהלו בין החברות הזרות לחברות הישראליות, נוספה חזית נוספת: מול הממשלה, שדנה בתנאים הרגולטוריים. כפי שהתברר עד מהרה, חזית זו הייתה מאתגרת במיוחד. חברת 'וודסייד' האוסטרלית, למשל, הנחשבת למובילה בתחום ההגז המונזל ביקשה לפעול בישראל בתנאי שלא תסבול מרגולציה לא יציבה ולא עקבית. המגעים התקדמו כשורה, אך מחלוקת עם רשות המסים שדרשה לא לפעול על פי עקרונות בינלאומיים, שברה את גב הגמל וודסייד נואשה מהמגעים. על מחדלי הרגולטורים בישראל וחוסר התיאום ביניהם נכתב רבות בדו"ח מבקר המדינה על משק הגז שפורסם אתמול.

הממונה על ההגבלים תוקע מקל

חזית הרגולציה הוכחה שוב כבעייתית במיוחד כאשר בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה כי בניגוד לעמדתו הקודמת, הוא שוקל להמליץ לבית הדין להגבלים על הכרזת החברות דלק ונובל כמונופול בתחום הגז טבעי ובכך לאלץ אותם למכור את חלקם בשדה הענק לוויתן.

בכך נתן גילה את האות לפתיחתו של קמפיין אדיר נגד מתווה הגז המוסכם, שכלל מכירת חלקה של נובל ודלק במאגרים הקטנים כריש ותנין, תמורת המשך אחזקתם בשדה לוויתן. מניעיו של גילה למהלך נחשפו בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שהטיח בו ביקורת חריפה על קבלת החלטות באופן לא מקצועי ומתוך אהדה מוגזמת לדרישות הפופוליסטיות של ארגוני המחאה.

מאז, החל פיאסקו תקשורתי אשר הלך והסלים תחת המסגור של "שוד הגז הגדול". הדמויות המעורבות בסוגיית הגז חולקו ל"הטוב הרע והלוביסטים". ויצחק תשובה נבחר כאובייקט שנאה על תקן הטייקון המרושע.

האמת, כמובן שונה בתכלית: תשובה מחזיק ב15% מהאחזקות של מאגרי הגז, ולאחר שמקזזים ממנו את המסים הגבוהים, הוא נותר רק עם 5% האחוז מהרווח. כ-85% מהאחזקות על המאגרים מוחזקים על ידי משקיעים שונים וחסכונות הפנסיה של הציבור הרחב. חרף עובדה זו, נוח לבחור בטייקון, בעל עבר של הסדרי חוב שנויים במחלוקת ולחלק כותרות בסגנון: "הטייקון ללא מעצורים".

Professor David Gilo, director of the Antitrust Authority attends a discussion on a vehicle licensing service bill, at an Economic Affairs committee meeting in the Israeli parliament. Photo by Flash 90 *** Local Caption *** ???? ?????? ?? ????? ???? ??? ????? ??????? ???? ?????? ?? ???? ??????? ??????? ??????? ?????? ????
אפשר קמפיין פופוליסטי וחסרת אחריות נגד מתווה הגז. דיוויד גילה. פלאש 90

חלון ההזדמנויות נסגר

לשם קידום התחרות, החל בשנים האחרונות משרד האנרגיה במהלך של הכנה לביצוע מכרזים בינלאומיים לשיווק שטחים פתוחים בים. ההצלחה של צעד זה מוטלת בספק רב כאשר מונחים עליו אבני ריחיים כבדות בדמות רגולציה מורכבת, לא עקבית ולא מתואמת המפוזרת בין מגוון של גורמים ממשלתיים. פעילות של חיפושי גז מתרחשת היום בקפריסין (מאגר אפרודיטה השייך לדלק ונובל) וככל הנראה תתחיל גם בלבנון בשנים הקרובות.  מצרים תתאושש מהר ותחזור לפעילות. זהו חלון הזדמנויות קטן וקריטי עבור ישראל להתעשת ולהיות המתחרה המובילה בתחום הגז במזרח התיכון.

יתכן שכל התגליות שבאו "בהפתעה" ב-20 שנה האחרונות התרחשו משום שהמערכת הרגולטורית עוד לא הבינה לגמרי מה קורה ולא הצליחה להתאים את עצמה כראוי. תחרות אמיתית תתקיים, אחר הכל, על ידי תמיכה בתעשיית החיפושים ולא בנקיטת פעולות הגורמות להרחקת המפעילים הבינלאומיים מישראל.

עקב השינויים הרגולטורים התכופים בשנים האחרונות, התדרדרה אמינותה הרגולטורית של המדינה למקומות נמוכים ביותר. על פי סקר בינלאומי של חברת IHS אשר נערך לבקשת ממשלת נורווגיה, מדורגת מדינת ישראל בקטגוריית "קדושת ההסכמים" במקום הלפני האחרון (מתוך קבוצת השוואה של 11 מדינות). אגב, מעל ישראל נמצאות מדינות כמו אנגולה, מוזמביק ואינדונזיה.

מחירי הגז הטבעי הם מהנמוכים בעולם המערבי, שיעורי המיסוי נמצאים ברף העליון,  ולמעשה אין כיום מאגרי גז טבעי במים עמוקים המורכבים כלוויתן אשר מפותחים בסביבת מחיר הנמוכה יותר מהמחירים בישראל. המתווה הנוכחי, מאפשר את פיתוח מאגר לוויתן, כאשר אחת הנקודות החשובות שבו היא האפשרות ליצירת וודאות רגולטורית לטווח ארוך. וודאות שכזו תאפשר למשוך חברות גז נוספות אשר יפתחו ויחפשו מאגרי גז נוספים. על ממשלת ישראל לשים סוף לפיאסקו הרגולטורי המתמשך בשוק הגז ולייצב את הרגולציה באופן שיאפשר את פיתוח משק הגז הישראלי, כפי שאכן מאפשר המתווה הנוכחי.

________

אנה שניידמן היא מאסטרנטית בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית, חוקרת ייצוג של תאגידים ובעלי הון בתקשורת הישראלית.
תודה לאמיר פוסטר על הליווי והעצות. 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. הפסקתי באמצע. הכותבת מספרת איך אחרי המהפכה במצרים נשקלו אפשרויות של ייבוא גז מטורקיה ב-2006. חבל רק שהמהפכה במצרים התרחשה ב-2011 והגז לא התחיל לזרום ממצרים לישראל עד 2008. בקיצור חרטטנית מקצועית. בהצלחה במאסטר.

    1. זה שני עניינים שונים.
      אחרי המהפכה במצריים התבררו ממדי הנזק
      בלי שום קשר, כבר ב-2006 הבינו שהרגולציה סוגרת את הים והחליטו לפתוח.

  2. אמנם את מזכירה את ה"ירוקים", אך לדעתי יש להם חלק מכריע בהתנגדות. ה-BIG GREEN הבין-לאומי ללא ספק מממן את החבלה בגז הישראלי. ה"אבטיחים" ("ירוקים כלפי חוץ – אדומים בלב – GREEN ON THE OUTISDE, RED TO THE CORE) מנהלים מלחמת חורמה בכל דילקי המאובנים, ולמרות שהגז מזהם פחות ופולט פחות פד"ח (לא שזה משנה כהוא זה לאקלים, אך זו שיחה אחרת) הטקטיקה של האבטיחים היא לתקוע מקלות בגלגלי הגז עד שהיזמים יתיאשו. ה-BIG GREEN ממומן במיליארדי דולרים אך אינו מעוניין לחשוף את עצמו ולכן הרבה יותר נוח לו לעמוד מאחורי (ולממן את) ה"מחאה החברית" המזוייפת ופעילי ה"מחאה החברית" שברובם נאיביים (NAIFS) השותים בצמא את התעמולה הפופוליסטית עושים למעשה את עבודת הירוקים.

    שווה לקרוא את הספר המצויין של JAMES DELINGPOLE,
    Watermelons: The Green Movement's True Colors
    הנה כאן – http://www.amazon.com/Watermelons-Green-Movements-True-Colors/dp/0983347409

  3. להביא חצי מהסיפור זה בדיוק כמו לשקר, חברות הגז הגיעו לאחזקה ביותר רשיונות מהמותר בחוק, בלי שום תגובה.
    הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן היתה חייבת להכריז על נובל-דלק כהסדר כובל לפי החוק, כפי שהחברות גילו בדוחות לבעלי המניות שלהם, היא לא הכריזה על כך, פרופ' דייויד גליה עשה כן אחרי שהחליף את הגב' קן.
    מה עושה היום הגב' רונית קן? דירקטורית בחברת הגז רציו, אבל אני בטוחה שזה סתם צירוף מקרים…
    עד שהגז ממצריים הפסיק לזרום מחירי הגז היום מתחת ל3$ אחרי המחירים הוכפלו תוך ניצול הכוח המונופוליסטי.
    נכון הממשלה כשלה, כשלה בקידום רשת החלוקה וכשלה בפיקוח על החברות.
    המתווה הוא עוד חוליה בשרשרת ההתבטלות והכניעה לחברות הגז בדרך להפיכת מדינת ישראל לשבויה בידי המונופול האימתני ביותר שהיה כאן מעולם.
    דמוקרטיה, היה נחמד, שלום לך, הנה מגיעה לה אוליגרכיה – ההון עכשיו יהיה בשלטון.

  4. תנו גז עכשיו

    לפני מספר ימים מדיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלתה תמונה עגומה ולפיה מעמדה של ישראל בכל הקשור לעידוד השקעות הון, צולל מטה בשל התנהלות המדינה והכנסת בנושא. אי עמידה של המדינה בהסכמים, כללים שהיא קבעה ושינויים רגולטוריים, גרמו לכך שישראל מצויה בתחתית הרשימה, לצד מדינות כגון פפואה אתיופיה וגיניאה. אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה…
    האופוזיציה מתנהלת בחוסר אחריות מוחלט. שיישאר הגז במעבה האדמה ובלבד שתשובה ונובל אנרג'י לא ירוויחו. הצדקנים מצאו עולם אוטופי שלא קיים במציאות. הנפגעת העיקרית מהתפיסה הפוליטית והדון-קישוטית הזו, היא לא גב' שלי יחימוביץ, אלא מדינת ישראל וגם תושביה. אנחנו צריכים להוציא את הגז הזה ממעבה האדמה, לא רק לסיפוק הצרכים הפרוזאיים של התעשייה וצמצום זיהום האוויר, אלא גם מטעמים פוליטיים. מדינות מסביבנו לוטשות עין אל הגז הזה ויש לספקו להן בהקדם. חשוב מאד שישראל תעשה זאת ולא מדינות אחרות, איראן למשל. רק טוב יצמח מכך למדינה.
    ובאשר לתשובה ונובל אנרג'י, אדרבא. שירוויחו. למה לא? הם גם אלה שהשקיעו. מיליארדים. הבולשביזם נפח את נשמתו אחרי שכשל כשלון בענק לפני כשלושים שנה. האם לא נלמד הלקח?
    אני ממליץ לכל המבולבלים לעיין בתולדות המשבר של השנים האחרונות ביוון. אם שם התקפלה ממשלה שבראשה אנשי שמאל ואנרכיסטים, יכולים אנשי השמאל והאנרכיסטיים "שלנו" לקפל את דגלי המרמה והאשליה שלהם. רק שיעשו זאת מהר. רצוי עכשיו.

  5. אני מבין שבאתר מידה בחרו לא לקרוא את דו"ח מבקר המדינה, וללכת במקום זה על מציאות אלטרנטיבית שבה. הרגולציה שיתקה את מונופול הגז – ולא שבעצם המונופול כבר גורף רווחי ענק ומבקש לייצא גז ממאגר תממר.
    ישבה וועדת ששינסקי, ניסחה מסקנות שאומצו – למה הממשלה נסוגה מהן? מדוע מנסים להסתיר את הפרטים מהציבור?
    כמו במחאה החברתית, הציבור הדתי לאומי עומד מהצד בזמן שהחילונים נאבקים על עתידה הכלכלי של המדינה.
    עיוורון.

  6. מאמר מגמתי ומוזמן ע"י יצחק תשובה.
    הדיון בנושא הגז מורכב ולגיטימי, חבל שאתר שמתיימר להיות ישר ועצמאי "מוכר" את עצמו בזול בצורה כל כך שקופה!
    התאכזבתי