כשהפלסטיני יורק על האקטיביסט היהודי האנטי-ציוני

אנטי-ציונות כבר לא מספיקה: הפלסטינים דורשים מהאקטיביסטים היהודים נאמנות מוחלטת. אחרת הם נאצים, כמובן.

התגייסות מלאה לקמפיין הפלסטיני וגם זה לא מספיק. טרצינסקי על כרזת הסרט שביימה. צילום: יוטיוב

ליה טרצ'ינסקי היא במאית ועיתונאית שעובדת היום ביפו לטובת אתר החדשות (האנטי ישראלי) The Real News Network. היא גדלה באריאל, ובשלב מסויים הוריה עזבו לקנדה. שם בקמפוסים היא גילתה את "הסיפור האמיתי" של ישראל, והחלה את תפקידה כסופר-אקטיביסטית – פעילת שמאל רדיקלית עם כל החבילה של האנטי ציונות: פעילות בתנועת ה-BDS, כתיבה ארסית נגד ישראל, כיבוש, אפרטהייד, פאשיזם. הכול כלול.

לדבריה, היא גילתה את האור (או את החושך הישראלי) כאשר היא פגשה במקרה, בקמפוס בקנדה, פלסטיני שממש לא רצה להרוג אותה, ובלשונה: "אלוהים, הוא יודע שאני יהודיה ובכל זאת הוא לא רוצה להרוג אותי". מפגשים מהסוג הזה, סיפרה טרצ'ינסקי, ערערו את עולמה הפנימי. אז היא החלה לחפור ביסודות המכוננים של המדינה היהודית כל הדרך עד הנכבה. אחרי כמה שנים של פעילות אינטנסיבית פרו-פלסטינית היא יצרה גם כמה סרטים, העוסקים בנרטיב הפלסטיני מהזווית הכי פלסטינית שאפשר.

סרטה "בצדי הדרך" מספר את "הסיפור של הנכבה המושתקת" דרך עיניהם של שני פלמ"חניקים שמספרים על פשעי המלחמה, לכאורה, שביצעו במלחמת השחרור, זאת לצד תוספות של טרצ'ינסקי מתקופת החיים שלה בהתנחלות באריאל. הסרט זכה להקרנות רבות בעולם וגם בארץ. בראיונות עמה הסבירה טרנצ'ינסקי כי היא בחרה להיכנס לסיפור הנכבה משום שמדובר באחד הסיפורים הכי מושתקים בחברה הישראלית (העובדה שסרטה שודר ב"פסטיבל סרטי הנכבה בתל אביב" קצת סותרת את תיאורית סתימת הפיות אבל למה לרדת לדקויות).

כל ההקדמה הזו נועדה על מנת שנבין את הרקע המתאים לעלבון הגדול אותו חוותה לא מזמן באחד הפאנלים הרבים שהתקיימו סביב סרטה. בדיון שכותרתו "נורמליזציה וזהות במאבק למען זכויות הפלסטינים" השתתפה טרצ'ינסקי יחד עם רוני ברקן, מראשי קבוצת "חרם מבפנים" (הישראלים שמקדמים חרם על מדינת ישראל) ועם אקטיבסט עזתי ששמו מוחמד מאטר. הדיון שהתנהל שם הוא מאלף, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בפאנל שכל יושביו הם אנטי ציונים, תומכי חרם על ישראל ויותר פלסטינים מפלסטינים. למרות זאת, האקטיביסט העזתי נעץ את פגיוני זעמו ללא רחם בפעילים הישראלים וקבע שהם מזויפים.

"לפני שאנחנו מתחילים אני חייב לבקר את מה שראינו עכשיו בסרט", אמר האקטיביסט העזתי, "אמנם הסרט מבקר את שטיפת המוח של הישראלים אבל… היו שם נקודות שמאוד הכאיבו לי. היא אומרת (טרנצ'ינסקי י"פ) שהיא אוהבת את המקום הזה (ישראל י"פ). והיא אומרת שזה הבית שלה, וכששואלים אותה מהי היא אומרת שהיא ישראלית… זה מאוד מכאיב כי הבית שלה בנוי על אדמות פלסטיניות. כשהיא אומרת שיש לה זכרונות טובים זה מאוד כואב, כי יש פלסטינים שגרים במחנות פליטים שיש להם זכרונות רעים בגלל הזכרונות הטובים שלה וזה לא הוגן כלפינו. ואני באמת לא מבין מה יכול להיות טוב בלגור בהתנחלות עם אנשים שהם ציונים, מתנחלים שתוקפים פלסטינים על בסיס יומי, הורגים אותם, תופסים את אדמתם והופכים את חייהם לאומללים מדי יום. אני באמת לא מבין על מה היא מדברת".

אז מה עוד צריכה לעשות אקטיביסטית פרו-פלסטינית אנטי-ציונית? למאטר תשובה ברורה: "אם את מרגישה רגשות אשמה על מה שקרה בנכבה… אז את צריכה להגיד את זה בקול: אני מתנגדת להיותי ישראלית; אני מתנגדת להיות חלק מהמאבק נגד אזרחים ובני אדם שחווים גיהנום רק בגלל שאני גרה באדמה הזאת. הפלסטינים נרצחים וגרים בבתים הרוסים בכל מקום בעולם רק בגלל שהיא אומרת שהיא ישראלית… הם אומרים שהם דמוקרטים הם לא… הם פשוט קבוצה של מפלצות שגרים באדמה שנגנבה מאנשים אחרים, שהרסו להם את הבתים וגנבו להם את המים..".

וכך זה המשיך והמשיך, כשמוחמד מאטר מספר כמה הסרט על הנכבה של טרצ'ינסקי מספר סיפור מעוות "כאילו בישראל יש אנשים שרוצים בשלום".

ירקו עליך? תגידי תודה!

שני האקטיביסטים היהודים ישבו בשקט, לא נעו ולא זעו, כל הזמן שמוחמד הרשה לעצמו להשתלח בטרצ'ינסקי. הם אף נאלצו למחוא כפיים בסוף דבריו. רוני ברקן, אנטי ציוני מובהק, הודה לדבריו של מוחמד ואמר כי הוא באמת לא מגדיר את עצמו כישראלי. הוא ישראלי רק מבחינה משפטית. טכנית, הצטדק ברקן, הוא ישראלי, אבל באמת "אין שום דבר לגיטימי במדינת ישראל". אם רק היה נברא סיני, רוסי או סעודי היה יכול לחיות עם עצמו. אבל מה הוא אשם שהוריו ישראלים?

טרצ'ינסקי ניסתה בכל זאת לגונן על עצמה. "זה לא סרט על פלסטין זה סרט על הכחשה ישראלית", הסבירה טרנצ'ינסקי וברחה לדבר על השואה, תוך שהיא משווה בין ההכחשה הגרמנית על עבר הנאצי לבין ההכחשה הישראלית ל"פשעי הנכבה": "זה דומה לישראל, אפילו היום בזכות המפלגות הפשיסטיות הקיצוניות שיצרו את חוק הנכבה והפכו את המילה נכבה למילה בעברית הצליחו לערער במקצת את ההכחשה הזו".

אך מוחמד, כמו המתאגרף מוחמד עלי, המשיך להכות באקטיביסטית הרדיקלית ללא רחם. "היא לא אומרת שיש משהו בעייתי בזה שהיא מגדירה את עצמה כישראלית", הסביר מוחמד לקהל האירופאי, "ברגע שאתם אומרים שאתם ישראלים זה אומר שאתם חלק מהמפלצתיות". טרצ'ינסקי הבינה שמדובר בפלסטיני קשה לפיצוח, וניסתה לגונן על עמדתה ("אם אני אעמוד כאן ואגיד 'אני לא ישראלית' זה לא יחזיר את המתים") תוך שהיא מזכירה למוחמד כי "בסופו של דבר יש אויב אמיתי ואני לא האויב שלך".

כמיטב מסורת המשא-ומתן הפלסטיני, מוחמד לא הסתפק בכך והלך על כל הקופה: "זה לא מסתדר לומר שאת ישראלית ואנטי ציונית. ישראל זה אומר ציוניות, ציונות זה אומר… נאציזם. אל תגידי שאת ישראלית… כי המקום הזה מלא מפלצות שהורגות אנשים… אם רק היית אמיצה מספיק ואומרת אני לא שייכת לקהילת המפלצות הללו אני הייתי מכבד אותך".

מסתבר אפוא כי ככל שהדבר תלוי במר מוחמד מאטר, כל עוד היהודים האנטי-ציונים לא משילים מעצמם את הישראליות, וחוברים לחמאס או לג'יהאד הוא לא יכול להיות רגוע. היש משהו יותר מעורר רחמים, כאשר רואים את הדרישה הפלסטינית המוחלטת להיעלמות והתאיינות מצד השותפים הכי גדולים שיכולים להיות להם מתוך החברה הישראלית?

תמונה מוחמד
מוחמד מטיף לטרצ'ינסקי: "ציונות זה נאציזם". צילום מתוך השיחה ביוטיוב

פשוט תשתקו

לא רק תומכי החרם הלוחמניים זוכים לקיתונות של בוז: גם פעילי ארגון "שוברים שתיקה" זוכים לכבוד מיוחד לאחרונה.

בתקשורת ובציבוריות הישראלית רגילים לבקר את ארגון השמאל מהצד הימני-לאומי של המפה – ובצדק. לאחרונה הם הפכו גם לשק החבטות של יאיר לפיד, שמריח את ריח התיעוב של הקונצנזוס הישראלי מה"יורים ומעידים". עתה ארגון "השוברים" מטווח גם מכיוון השמאל הרדיקלי והארגונים הפלסטינים: אתם טוענים שבצעתם פשעי מלחמה, שואלים את "השוברים" בשמאל הרדיקלי, אז מדוע אתם הולכים חצי דרך? תחשפו את עצמכם, תנו שמות של מפקדים בכירים שביצעו פשעי מלחמה, תדליפו לעיתונות בחו"ל סיפורים פליליים!

וכמו במקרה של טרצ'ינסקי, גם כאן הפלסטינים לא מתרשמים. מבחינתם שוברים שתיקה הם מתייפיפים, חובבי פרסום ברשתות זרות, ואפילו מעניקים גוון של מוסריות למדינת היהודים – וזה הדבר הנורא מכל.

השבוע פורסמה ברשתות החברתיות עדות של מבקר שוויצרי שקפץ לתערוכה של שוברים שתיקה שכעס מאוד על מה ששמע שם. לא ישראל הכעיסה אותו, אלא המרצה משוברים שתיקה שהתמקד יותר מדי בסבל של החיילים הישראלים בחברון והדילמות הבלתי אפשריות של החייל הישראלי הרגיש. המרצה, מסתבר, טען שלציבור הישראלי אין מושג מה קורה בשטחים, הוא כינה את הארגונים הפלסטינים "טרוריסטים" וסיפר שאין כוונה לארגון השמאל הישראלי לפעול להעמיד לדין חיילים ישראלים על פשעי מלחמה. המבקר השוויצרי כעס מאוד והתלונן על קיומה של התערוכה חסרת המשמעות ועל העובדה שהממשלה השוויצרית מממנת את תערוכת הבכיינות של ארגון שמאל ישראלי. על מה שוויץ מבזבזת את כספי המיסים שלה?! הוא תהה.

תכל'ס צודק. אם כבר לממן תערוכה אנטי-ישראלית, לפחות שתלך עד הסוף!

תמונה שוויץ
מכתב מחאה שוויצרי נגד תערוכת שוברים שתיקה. מבזבזים את כספי המיסים

מקס הזועם

אחת הדמויות המוכרות בארגונים האנטי ציוניים בארה"ב הוא מר מקס בלומנטל או מקס הזועם על מדינת היהודים. בגדול, הטיפוס הזה שונא אותנו. שונא את ישראל, מתעב את הציונות, חובב חרמות, כל החבילה הרגילה. בישראל הוא לא הכי מוכר אבל הוא מרואיין מבוקש ברשתות הגדולות כשיש מבצעים בעזה או כשישראל נמצאת בכותרות וזה קורה לא מעט. בלומנטל וחברו דיוויד שין עשו גם לא מעט סרטים על הגזענות של החברה הישראלית כלפי ערבים ומהגרים אפריקאים. המסר הוא פחות או יותר כזה: ישראל היא הדבר הנורא ביותר הקיים כיום עלי אדמות. צפון קוריאה? אירן? זה בקטנה. אבל ישראל? ישראל זה נכבה עולמית.

תמונה מקס
פלש לצרפת. בלומנטל. צילום יוטיוב

לאחרונה קרה מפנה ומקס הזועם נפתח לעולם הגדול. הוא גילה את צרפת. והצרפתים יש להם מאבק מסוים עם המוסלמים במדינתם הנאורה. אמנם רבים מכחישים שיש מאבק בין הרוח הצרפתית לאיסלאם אבל בלומנטל בחושיו המחודדים חש שמשהו מרוח ישראל דבק בצרפתים.

אז הוא יצר סרט על היחס של צרפת למהגרים המוסלמים. מסתבר, אם כן שישראל לא לבד. גם צרפת, בגלל מלחמתה בטרור שמיוצר על ידי מוסלמים, הופכת להיות בלתי סובלנית כלפי מהגרים מוסלמים. בלומנטל המופתע מהתפנית הצרפתית הלך עם מצלמתו לשוחח עם מהגרים מוסלמים שספרו לו על הדיכוי הצרפתי, הגזענות כלפי מוסלמים באשר הם, שנאת בורקות וחיג'אבים. איסלמופביה צרפתית. הרטוריקה שהייתה שמורה לישראלים צמחה כנפיים ועפה לה בעקבות הרוחות החדשות בפריז. בלומנטל רואה גזענים בכל מקום. הוא מתקשה להבין שכשדמוקרטיות מתמודדות עם טרור מטורף יש להן נטייה להתגונן ולפתח חוסר סובלנות כלפי ערוגות טרור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. היהודים האמריקאים הליברלים הם שורש כל רע. הם גם פועלים נגד ישראל וגם מדביקים את היהודים כולם בתווית הליברלית שיוצרת בוז כלפיהם מכיוון הימין המסורתי. עדיף שיתבוללו וזהו.

  2. לדאבוני, מוחמד מאטר צודק בדבריו.
    השמאל היהודי, ובעיקר זה שבתוך מדינת ישראל, לא מעוניין באלו המכנים עצמם פלשתינים (ולא פלסטינים שזהו שיבוש של השם המקורי, וגם לא בלסטינים, שזהו ההיגוי הערבי למילה). השמאל היהודי מתפרנס היטב מהשנאה היוקדת כלפי היהודים בכלל וכלפי מדינת ישראל בפרט. ה"פלשתינים" רק מהוים פלטפורמה למימוש אפשרויות פרנסה מכובדות ביותר.
    הרי מה יעשו כל השמאלנים אם אכן יפרוץ השלום והמוסלמים, ושאר מהגרי העבודה שהגיעו לא"י בעקבות השיגשוג שהביאו איתם היהודים, יניחו את נשקם ותאוות הטרור שלהם? האם השמאלנים יתחילו לחתום בלשכת התסוקה? האם יגישו קורות חיים לחברות כח אדם בתקוה שמישהו יקח לעבודה (למשרה הבכירה ביותר בארגון כמובן, ובמשכורת מתאימה לכישוריהם המצוינים להלן) אדם בעל יכולות ארגון מצוינות (בכל זאת, צריך כישרון רב בארגון פעילי התנגדות קולנים ואלימים כנגד הציונית), קשרים בינלאומיים מקיפים (בעיקר עם פעילי טרור מסוגם של יאסר עראפאת ואבו מאזן, ומומחים למיניהם לחרם על תוצרת ישראלית כלשהיא), נאמנות ומסירות עד אין קץ (לאידיאולוגיה של הרס הבית שלהם עצמם), והשכלה אקדמית ומקצועית גבוהה (בקולנוע, פילוספיה, ספרות , לימודי מיגדר, פוליטיקה ומימשל).
    רק לשים לב למפגינות השמאלניות בשייח ג'ארח, כיצד הן מסתירות את ההטרדות המיניות והמעשים המגונים המבוצעים בהן ע"י אותם "פלשתינים" שעבורם הן מגיעות להפגין. אז מה אם הן באות טיפ-טיפה יותר חסודות וצנועות מחוה אימנו? אז מה אם ה"פלשתינים" לא סוברים כמותן, שיש להדגיש את חופש ההפגנה ולא את המראה המגרה מינית את אלו שעבורם הן מפגינות?
    רק לראות אשת שמאל מצולמת בחברון, שותה מים בפרהסיה מול המוסלמים, במהלך חודש הרמאדאן (https://www.youtube.com/watch?v=zn_tiAPxdmY).

    1. תודה על ההערה, אך עברי אנכי, ועברית אני מדבר וכותב וקורא.
      כידוע, המלה 'פלשתיני' מקורה בעברית המקראית, מלשון פלשתים, וזו מלשון פולשים.
      כך שהערתך משמשת את הפולשים בנסיונם להסתיר ולהסוות את פלישתם לארץ, שלא רק לא שלהם, אלא שייכת בכלל לעם אחר – העם היהודי.

  3. תודה לך ישי, על הרחבת אופקינו. זה מידע חשוב שלא הייתי נחשף אליו אחרת. מה שחסר לי זה הרייטינג של גיבורי הכתבה בזו וגם אחרות. הלוואי והיתה איזו שיטת דירוג שיופיע מספר ליד כל שם שנדע כמה השפעה יש לו על האזרח הקטן או המחוקק הגדול באירופה/ארה"ב. אין דין ג'ון סטיוארט כדין ג'ון קרי כדין ג'ון סמית מקמפוס שקר-כלשהו.
    (לא שאין גם השפעה מצטברת לאלו האחרונים, ואכן צריך להגיב להם כשהם קטנים, ועדיין יש הבדל(

    ושוב תודה על העדכון.

  4. יש לברך על המגמה הזו של התמודדויות ותובנות של אותם אקטיבסטים ישראלים ויהודים, ומפה אפשר לקוות ולהתפלל שרק תתגבר בעתיד.
    יחד עם זאת, אל לצפות מהאנשים הללו ולחזור בתשובה באור הבוקר שלמחרת או אפילו בעוד עשור. בל נשכח, שאלה אותם יצורים ומתחילת שנות ה2000 שעשו דה לגיטצמציה לעם יהודי ולמדינת ישראל, לכן יש לברך על הניסינות והבזיונות 3 פעמים ביום, ברוך שובר אויבים ומכניע זדים, אמן סלה.

  5. אפשר לשים לינק לשיחה הזו ביוטיוב? אני לא מוצא את זה…תודה

  6. אז מה היה לנו – שני ישראלים עם עמוד שדרה עשוי ממהחומר המגעיל של רגל קרושה , איזה אישה אירופאית שאין לה מה להוסיף וערבי אחד , שמתבטא בצורה בינונית ומוריד את הראש בכול פעם שמישהוא אחר מדבר כי הוא לא כנראה לא יכול לקבל יהודים שמדברים .
    אם אלו פני הבידיאסאס וזה הכיוון שאיליו לוקח העולם – אני רגוע מאוד .
    צריך לחכות בסבלנות ובשקט עד שחבורת חסרי השכל האלו ישגעו את העולם ואז נשב ונהנה מלראות את העולם מתפכח מאשליותיו המצחיקות .
    ברור שסופם של מוסלמי אירופה הוא השמדה , עכשיו צריך להבין איך יהיה ניתן להרויח מזה והרבה ! . מה שבטוח זה יצור הרבה הזדמניות להגדיל את ארצנו הקטנטונת ….

    1. אכן, הצדק בדבריך.
      עם זאת, כדאי לזכור שהחרם הערבי על מדינת ישראל רק הועיל לה והעשיר אותה.
      כך שחרם אירופאי על ישראל יכול רק להועיל לנו ביחסים עם הודו וסין ושאר מדינות המזרח הרחוק.

  7. יצא לי להתווכח עם אנשים כאלו. יש לזה איכות בידורית מסוימת, של צפיה בנשיונל ג׳אוגרפיק בחיות מוזרות וקצת דוחות. מכיוון שמחשבתם פשוטה ושבלונית, אני יכול לנחש מה ישיבו המשתתפים בכתבה:

    מי שאשם בהתנהגות הגועלית של הערבי הזה כלפיהם הם כמובן מדינת ישראל, צה"ל, והמתנחלים הרשעים. הערבי האומלל הוא כמובן שוחר שלום מטבעו, אלא שהוא נפגע כל כך מאימי הכיבוש, ולכן הוא כועס מאד, ומוציא את כעסו המוצדק על כל מי שעומד מולו.

    אם רק נתייחס אליו מספיק זמן בהבנה ונפצה אותו על סבלותיו, ייקח לו קצת זמן, ואז יחזור ויבדיל בין הישראלים שוחרי השלום הטובים, לישראלים הכובשים הרשעים.

  8. אני חושב שראוי שכל דיון כזה חייב להסתיים ביישור קו של כל הלבנים באולם וכריעה על ארבע במכנסיים מופשלים .
    ומתן חופש ביטוי לזעם הערבי הבלתי נשלט להתפרק .
    אני בטוח שהלבנים יסכימו אבל , יכול להיות שגם זה יתפרש ע"י הערבי כסוג של מעשה ניתעב של אקיבוש הצויוני , .
    אולי נציע לערבים שגם ישתינו על ראשם ….

  9. איך אומרים בערבית:כול כאלב ביג'י יומו(ה).יורקים עליה והיא נאלצת להתנצל והכלבלב שלידה עוד מצדיק את התוקף.עם חברים כאלה מי צריך אויבים?

  10. פליטים: הנכבה האמיתית והנכבה המזויפת
    בעוד הערבים מאשימים אותנו בנכבה הם הכינו לנו את נכבת הסכינים האמיתית. האמת ההיסטורית, העובדתית, היא כי מדינות ערב הן שיצרו נכבה אחרת, נכבה ליהודים. הן עשו זאת בסדרת אירועים קשים ואלימים (פוגרומים, גירוש למחנות ריכוז וכו', אפשר לציין את מועד תחילתה של הנכבה האמיתית בעת המודרנית בפרהוד שנערך בבגדד ב – 1941.
    מול השקר הפלשתיני על הנכבה שנעשתה בהם כביכול, אנחנו על הנכבה האמיתית שלנו גזרנו שתיקה. כך נוצר מחדל הסברתי בקנה מידה היסטורי, וניטלה גם מהציבור הבינלאומי היכולת להבחין בתחום זה בין אמת לשקר. הטשטשה ההבחנה בין הנכבה האמיתית והנכבה המזויפת
    גם הערבים יושבי ארץ ישראל השתתפו ב"חגיגת הסכינים" הזו, על ידי פרעות משלהם, חברון, מוצא, שיירת הרופאים לביה"ח הדסה, גוש עציון, הרובע היהודי בעיר העתיקה וכו', הממסד בישראל, לאחר הקמתה ולדורותיו, לא הבין או לא רצה להבין את המשמעות של העובדות ההיסטוריות כפי שהן. לא ראה לנגד עיניו את התמונה הכוללת של "עליהום" ערבי על יהודים בכל מרחבי המזרח התיכון. בארץ ישראל קמו מליון ומאתיים אלף ערבים על ישוב יהודי קטן שמנה מחצית ממספרם, (כשש מאות אלף) כדי לכלותו, לעשות בו נכבה. כך נוצרו התנאים לנכבה כאן (שנכשלה), ולנכבה בפועל בגלויות היהודים בארצות ערב. שם המזימה צלחה. בבגדד (הפרהוד, 1941), ובצפון אפריקה הבינו כמליון יהודים שאין להם שום סיבה להישאר ליד שכניהם ש"הטיבו עמם", ובוצעו בהם פוגרומים וגירושים למחנות ריכוז. אם חפצי חיים הם. הנכבה היהודית. והזיקה הציונית שלהם לישראל, הן שגרמו להם להגר, למעשה לברוח. רובם באו לכאן.
    אז על איזו נכבה בדיוק מדברים הערבים? ומדוע השתיקה הישראלית?

  11. שלום
    שמי שבתאי לוי, ואני מחפש חברים אנטי ציונים ואנטי ממסדיים. יש לי חומר בר, שמחכה לפרסום,
    אתם יכולים לעיין באתר האינטרנט שלי, cfoopalestin.org/
    שבתאי לוי.