המפתח לניצחון במלחמה החדשה נגד ישראל

המטרה החדשה של אויבי ישראל היא לפלג את הציבור, להציף בו פחדים ומדנים, לגרום לספקנות עצמית ולמאבקים בתוך המחנה • כדי לנצח במלחמה הזו צריך קודם כל לקרוא את המציאות בצורה מפוכחת, ולהפנים את העובדה שפני המערכה השתנו

לפני מספר שבועות נקראתי לשירות מילואים. בתרגיל ענק, שהוזכר בתקשורת אך פרטיו נותרו חסויים, זכיתי לעבוד עם חיל האוויר, לחזות מקרוב בעוצמתם של פרשי-השמיים שלנו, ולראות כיצד כמה מחייליה הטובים ביותר של המדינה מתרגלים תרחיש מלחמה אמיתי. אכן, קציני צה"ל הם חבורה מדהימה, המצליחה בו זמנית לדאוג לניווט, קשר, תיאום בין-חילי, וכמובן – מורל ומוטיבציה. זוהי זכות גדולה להיות חלק מהכוח הלוחם היהודי הזה, ובדרך כלל – זה גם כיף.

אך למרות שנהניתי מהשהייה בשדה עם החיילים ומחשיפה לנופים חדשים עבורי בארץ ישראל, חשתי גם תסכול. מדוע? משום שהתאמנו לקראת מלחמה שכנראה לא תתרחש, בזמן שהמלחמה האמיתית מנוהלת נגדנו, ממש מתחת לאף שלנו. כך אמרתי לרעי לנשק: "כאן במילואים, אנחנו נהנים מטיול בן חמישה ימים בטבע, אבל כשאחזור הביתה, לירושלים המזרחית, אתמודד עם אבנים ובקבוקי תבערה, וכשאשוב לעבודתי בתחום התקשורת, אאלץ להילחם נגד צונאמי עולמי של מסרים אנטי-ישראליים. בקיצור, כאן במילואים, אני במחנה קיץ, אבל כשאשוב הביתה, אחזור למלחמה האמיתית".

ככל הנראה, המלחמה הבאה כנראה לא תהיה עניין צבאי קלאסי ורחב היקף מהסוג הישן, מהסוג שצה"ל מתאמן לקראתו. האויבים שלנו כבר למדו שישראל חזקה בלוחמה קונבנציונאלית, וממילא הם עסוקים מדי בסכסוכים פנימיים וסובלים מחוסר יציבות.

אך אויבי ישראל הבינו דבר נוסף, אמת בסיסית – כאשר אנו חשים בסכנה קיומית אנו מתאחדים, מתגייסים ומפעילים את הכוחות הפנימיים שלנו; אנו נלחמים בכל הכוח, ונאבקים בכדי לשרוד. בתנאי מלחמה אנו מתמלאים בביטחון, נחישות ויכולת הקרבה, המנוגדות בתכלית הניגוד למטרות אויבינו. באופן פרדוקסלי ובלתי-צפוי, כאשר תוקפים את ישראל בצורה מאסיבית במטרה להשמיד אותה, הדבר רק מחזק אותה. לכן הם אימצו טקטיקות חדשות: לא להעיר את הדרקון הישראלי, להימנע מלאחד את האומה היהודית ולמנוע מישראל להגיע למצב של התחייבות וגיוס מלא. המטרה החדשה היא לפלג את הציבור בישראל, להציף בו פחדים ומדנים, לגרום לספקנות עצמית ולמאבקים בתוך המחנה, וחשוב מכל – ליצור יהודים אנטי-ישראלים אשר נלחמים לחיסולה של ישראל.

המלחמה שאנו חווים היא מלחמה מסוג חדש, השואפת לפלג אותנו באיטיות, לפורר בהדרגה את המורל, הביטחון העצמי, האחדות והריבונות – ובכמה מובנים, האויבים שלנו מנצחים בה. להלן שלוש דוגמאות:

מוות מאלף דקירות

אמנם נכון, טורי השיריון הערביים לא מתכוננים לפלוש, אך ארגוני טרור החליפו את הצבאות הגדולים בלחימה הפיזית נגד ישראל: מהטרור הזעיר של אבנים ובקבוקי תבערה ועד לפיגועי התאבדות, מנהרות, וכמובן – טילים. הטרור יודע איך להשבית חלקים מהמדינה – בצפון או בדרום – ואפילו לשתק את שדה התעופה. הטרור יודע גם איך להרחיק תיירות זרה ולמנוע מיהודים לבקר באתרים קדושים יהודיים.

אך אל תתבלבלו מהעובדה שהטרור לא נראה כמו איום קיומי באותו סדר גודל כמו לחימה טוטאלית – כיוון שזו בדיוק הכוונה. הטרוריסטים שואפים למנוע את ההתגייסות והמחוייבות של הישראלים, ובו בזמן להפעיל לחץ על המורל והכלכלה של המדינה. מאז שהאויב אימץ את אסטרטגיית מלחמת הטרור, ישראל לא ניצחה באופן מכריע באף מלחמה.

אם חוזרים על שקר מספיק פעמים

התקשורת, חרם ה-BDS על ישראל ומלחמות הקמפוסים הם כולם בעצם מקשה אחת: מדובר במלחמה של דה-לגיטימציה, השואפת להציג מחדש את הסיפור הציוני כנרטיב של גזל סיטונאי והתעללות. לא זו בלבד שישראל אינה אור לגויים, היא מוצגת ככתם על העולם, כאשר הג'יהאד עוטה את הגלימות המכובדות של "זכויות אדם" ו"צדק חברתי".

הקורבנות המובהקים ביותר של עיוות הנרטיב הזה הם סטודנטים במכללות בארה"ב, מנהיגי העתיד. תמי רוסמן בנימין, מייסדת יוזמת "עמך" – עמותה הנאבקת באנטישמיות בקמפוסים – סיפרה לי שבזמן שיהודים צעירים רבים מתגייסים למאבק נגד ישראל, רובם של הסטונדים היהודים פשוט בוחרים להתרחק מהנושא הישראלי בשל המחיר שהוא גובה מהם ברמה האישית.

אויבינו משקיעים מאמצים בכל אדם, בכל סטודנט, ומנסים להמיר את דתם לשנאת ישראל. הם ניטרלו רבים ממגיניה הטבעיים של מדינת ישראל, ואת חלקם אף הצליחו לסובב נגדה.

תפיסת קרקע

בשקט אך במרץ רב, תהליך רחב היקפים של תפיסת אדמה מתרחש בנגב, בגליל, ובכל מקום בו אכיפת החוק הישראלית חלשה. עיירות פחונים נמרחות על חלקות גדולות של אדמה.

בזמן ששירתתי במילואים בדרום, בדואים על טרקטורונים נצמדו מאחור ליחידה שלנו, אספו תרמילי כדורים, וניסו לגנוב רכוש צה"לי פעם אחר פעם. כאן, שוב, הרגשתי מגוחך. אחזתי רובה M-16, התאמנתי לקראת מלחמה, אך הייתי חסר אונים מול הביזוי הגלוי של הריבונות הישראלית שהתרחש לנגד עיני.

לא פחות מטרידה היא העובדה שאובדן הריבונות הזה לא יכול היה להתרחש ללא סיועם של בתי המשפט הישראליים, אשר גוררים רגליים כאשר הם נדרשים לטפל בתפיסת אדמות על-ידי ערבים. כך תאר זאת בפני ארי בריגס, דובר ארגון רגבים הנלחם בתפיסת קרקעות לא חוקיות: "היעדר אכיפה ישראלית בערים ובכפרים ערבים יוצר אי-סדר בקנה מידה נרחב. בנייה לא חוקית ותפיסת קרקעות, שחיתות וגביית דמי פרוטקשן, יחד עם איסלאם קיצוני, חדרו לערים ולכפרים הללו. בו בזמן, ארגונים מקומיים וזרים השואפים לפגוע בישראל פועלים בתוך היישובים הללו בכדי לטפח ולהגביר את אי-השקט, מעודדים התנהגות קיצונית ומטרפדים את פעילות הממשלה. בתקופת השיא, נבנו בנגב 2,000 מבנים לא-חוקיים מדי שנה, וכיום יש כ-140,000 כאלה ברחבי הארץ".

למלחמה חדשה נדרשת גישה חדשה

אלה כמה מהקרבות הסמויים במלחמה האמיתית מולה ניצבת ישראל – וזו בפירוש לא לחימת שדה קלאסית. אלה טקטיקות שצבא אינו יכול להילחם בהן לבדו, ואפילו הצבא צריך להשתנות בכדי לעמוד באתגרים הללו. אך הכרה בדרך פעולתו של האויב ויצירת טקטיקות חדשות ותואמות, צריכות להתרחש גם בחזיתות אחרות.

לדוגמה, מסעות הדיסאינפורמציה של חרם ה-BDS בתקשורת ובקמפוסים הן מכונות תעמולה משומנות היטב, אשר פגעו במורל העולמי שלנו והפכו את ישראל לבלתי-לגיטימית בעיני האומות. אסור לישראל להמשיך ולזלזל באיום הזה; עליה לייצר מכונת-מידע אשר תשיב מלחמה שערה נגד הג'יהאד של הנרטיב, ותחזיר ליהודי הגולה ולישראלים את התחושה שמאבקם צודק. כפי שכתב איזי ליבלר על ספרו החדש של מנפרד גרסטנפלד, קיים "צורך נואש בכך שממשלת ישראל תציב סוכנות נוגדת-תעמולה מתקדמת, מאויישת היטב וממומנת כראוי, אשר תזים ברמה העולמית את השקרים הנואלים וההשמצות, ותשפיל ותבייש את מי שאחראים לכך". הדבר הזה נכון במיוחד בקמפוסים.

באשר לגניבת האדמות והנסיגה בריבונות – ישראל צריכה ליצור, לקיים ולאכוף חוקים שיעניקו לשוטרינו את הכוח להילחם בתופעות האלה. אסור שתהיה לקוּנה בחוק עבור קטינים המשליכים אבנים. אסור שתהיה סובלנות כלפי פלישה המונית לקרקעות. העמידה על הריבונות היא, בראש ובראשונה, החלה של החוק הישראלי על כל העמים החיים כאן. כפי שאומר ג'ו סבג מארגון Israel Allies Caucus: העתיד אינו 'שטחים-תמורת-שלום', אלא 'חוק-תמורת-שלום'.

אלו פני הדברים. המפתח לניצחון במלחמה החדשה הוא בהבנת המטרות של האויב ובפעולה מחושבת נגדן. אם הם מבקשים לפלג את ישראל, עלינו להישאר מאוחדים. אם הם רוצים לפגוע במוראל שלנו, עלינו לחזק את המוראל. אם הם שואפים לגנוב את דעתם של הצעירים, עלינו להעצים את הדור הבא, יותר מאי פעם. אם הם מנסים לנצל פרצות בחוקים שלנו, עלינו להפוך את הפרצות למלכודות. ולבסוף, אם מטרתם היא להגביל את כל תקיפותינו ל"תגובות מידתיות" – עלינו לפגוע בהם בעוצמה מכריעה שלא תותיר ספק בלב איש, לגבי זהותו של המנצח.

____________

ישי פליישר הוא מנהל התוכניות ומגיש ברדיו Voice of Israel. הוא בעל תואר במשפטים מביה"ס למשפט קרדוזו בניו יורק.